Shemuel II 14 – שמואל ב יד‏ – Mikraot Gedolot

וּכְעַן דַאֲתֵיתִי לְמַלָלָא קֳדָם מַלְכָּא רִבּוֹנִי יַת פִּתְגָמָא הָדֵין אֲרֵי דַחֲלוּנַנִי עַמָא וַאֲמַרַת אַמְתָךְ אֲמַלֵיל כְּעַן קֳדָם מַלְכָא מְאִים יַעְבֵּד מַלְכָּא יַת פִּתְגָמָא דְאַמְתֵיהּ.

^אכי יראוני העם – לגבי התבנית של ׳ויראוני העם׳ אמר ר׳ יהודה: זהו פועל בעבר מבניין כבד עם דגש [פִעל], אך ר׳ איננה מקבלת דגש, ותופעה דומה יש בדברי הכתוב ׳כי גֵרְשׁוּנִי היום מהסתפח...׳ (שמואל א׳ כו, יט).

א. ביאור זה מובא מתוך פירוש ר׳ יצחק בן שמואל לשמואל ב מהדורת שטובר.

ועתה אשר באתי לדבר אל המלך אדני את הדבר הזה – בכינוי עלי ועל בני.

כי יראוני העם – הפחידוני מלבקש את אדוני על בנו, פן יכעוס עלי.

ותאמר שפחתך אדברה נא – כענין זה, אולי יעשה וגו׳.

And now I came to speak to my master, the king these words. As a parable about myself and my son.

Because the people frightened me. They frightened me [away] from imploring my master concerning [the plight of] his son lest he become angry with me.

Your handmaiden said, "I will speak.⁠" In this way [with a parable], perhaps he will take action etc.

ועתה אשר באתי לדבר אל המלך את הדבר הזה כי יראוני העם – יו״ד ראשונה שבתיבת יראני נקודה בקמץ קטן¹ בשני נקודות לפיכך פתרונו כי הפחידוני העם ואיימו עלי העם ואמרו אם תבואי אל המלך דוד לומר שישיב את נדחו מחמת קצף המלך וחמתו שבערה בו עליו לא ישמע לך אלא הסיבי הדבר לשאול המשפט עליך ועל בנך שיקצוב המשפט עליך ועל בנך שישיב הנדח שלך ממקום שברח מפני המשפחה שקמו עליו להמיתו ומאחר שיוציא משפט מפיו להשיב את בנך אמרי לו שישיב גם הוא את נדחו. ואלו היתה נקודה היו״ד בחטף כמו אלמנה ויתום ומטה גר ולא יראוני (מלאכי ג׳:ה׳), אז היה פתרונו לא יראו ממני.

ותאמר שפחתך אדברה נא אל המלך – אסבב הדבר על עצמי ועל בני שבני הרג את אחיו ונדח ממני ומבקשין המשפחה להורגו.

אולי יעשה המלך את דבר אמתו – שיצוה עלי להציל את אמתו מכף האיש (שמואל ב י״ד:ט״ז) המבקש להשמיד את בני.

1. ״קמץ קטן״ בלשון הראשונים = ׳צירה׳ בלשון ימינו.

כי יראוני העם – כבר פירשנו בו פירוש אחד בתחילת הפרשה כי על נערי המלך השוערים אמרה. והפירוש הנכון בעיני כי על כל בני עירה אמרה, כי הפחידוני העם שלא תועיל צעקתי לפני המלך בדבר הזה.

ועתה אשר באתי לדבר אל המלך {אדני} את הדבר הזה – במשל על בני.

כי יראוני העם – והפחידוני ואמרו לי אם תאמרי למלך שישיב את בנו יכעוס עליך, בעבור זה הבאתי המשל הזה כדי שתסכים על ידי שלא יהרגו את בני הנשאר, ואחר כך אגלה לך על בנך ולא תשוב מדברך שדברת לי.

כי יראני העם – אינו נתינת טעם וסבה, רק כמו כאשר או אשר, כמ״ש על אמרו כי רכב ברזל לו כי חזק הוא (יהושע י״ז:י״ח), ורבים כן לאין מספר. והעולה מזה שרבים מבני עמה אשר גלתה להם סוד מהלכה, היו מיראים אותה שהמלך יחרפה, והיו מלעיגים עליה כי היא תהיה מדברת למלך על בנו, לכן אמרה היא כי הסכלים בהם חשבו שזה נמנע, ואני שערתי שהוא אפשר ולכן אולי יעשה המלך.

הנה להשיב לזה אמרה ועתה אשר באתי לדבר אל המלך אדוני את הדבר, ר״ל הסבה אשר באתי לדבר ענין המשל הנזכר הוא לפי שיראוני העם, ר״ל כלל האנשים הפחידוני שלא תשמע לקול דברי אמתך אם אדבר בפירוש אליך ענין אבשלום ותכעס עלי, כי הליועץ המלך נתנוני? ולזה אמרה שפחתך אדברה נא אל המלך, ר״ל שאדבר לו המשל אולי יעשה המלך את דבר אמתו, וביארה מה הענין אשר יעשה.

ועתה – רוצה לומר: הואיל וכל דברי למשל נאמרו להמליץ טוב על אבשלום, פן תאמר למה את ממשלת משלים, היה לך לדבר דבריך כאשר המה, לזה אמרה: ועתה מה שבאתי לדבר הדבר הזה להיות למשל, כל זה היה לפי שכל העם הפחידוני, לומר: שהמלך יגער בך כאשר תחלי לדבר, כי הליועץ למלך נתנוך.

ותאמר – לזה אמרתי אדבר דברי בדומה לו, ואולי על ידי זה ימלא שאלתי.

אשר באתי – כאשר באתי.

ותאמר שפחתך – בלבה.

וְעַתָּה הטעם אֲשֶׁר בָּאתִי לְדַבֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ אֲדֹנִי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה בדרך משל¹, ולא דיברתי איתו ישירות² כִּי יֵרְאֻנִי – הפחידוני³ הָעָם – בני עירי⁴ מלבקש את אדוני על בנו, פן יכעוס עלי⁵ שאני מעיזה לייעץ למלך⁶, וַתֹּאמֶר – על כן אמרה שִׁפְחָתְךָ אֲדַבְּרָה נָּא אֶל הַמֶּלֶךְ כענין זה⁷ במשל, אוּלַי כך יַעֲשֶׂה הַמֶּלֶךְ אֶת דְּבַר אֲמָתוֹ שתסכים על ידי שלא יהרגו את בני הנשאר, ואחר כך אגלה לך על בנך ולא תשוב מדברך שדברת לי⁸:

1. רש״י.

2. מצודת דוד.

3. רש״י.

4. רד״ק.

5. רש״י.

6. מצודת דוד.

7. רש״י.

8. רי״ד.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון