Shemuel II 12 – שמואל ב יב‏ – Mikraot Gedolot

וְיַת עַמָא דְבָהּ אַפֵּיק וּמְסַר יַתְהוֹן בִּמְסָרִין וּבְמוֹרִיגֵי פַרְזְלָא וּבְמִגְזְרֵי פַרְזְלָא וּגְרַר יַתְהוֹן בְּשׁוּקַיָא וְכֵן עֲבַד לְכָל קִירְוֵי בְנֵי עַמוֹן וְתַב דָוִד וְכָל עַמָא לִירוּשְׁלֵם.

^אבחריצי – אמר ר׳ יהודה: ׳בחריצי׳ הוא שם תואר, וצורת היחיד ׳חריץ׳.

והעביר אתם במלבן: ר׳ יהודה הציע פירוש טוב יותר, וכך גם פירש בעל ספר השורשים [אבן ג׳נאח] לפניו,⁠¹ שהתרגום של ׳והעביר׳ כאן הוא ׳שרף אותם בכבשן הלבנים׳, ובדומה לכך ׳בהעביר בניכם באש׳ (יחזקאל כ, לא). המשמעות הבסיסית של הפועל היא ׳העברה׳, בין אם זה באש או במים או במשהו אחר, הרי אתה רואה את דברי הכתוב ׳תעבירו באש וטהור וכל אשר לא יבוא באש תעבירו במים׳ (במדבר לא, כג). הוא גם אמר: את הכבשן שבו מגבלים לבנים מכנים דוברי העברית ׳מלבן׳, כפי שנאמר ׳החזיקי מלבן׳ (נחום ג, יד), כלומר: אחזי כבשן עם לבנים.

1. אבן ג׳נאח, ספר השורשים, ת.ע. ע.ב.ר. ראו: A. Neubauer (ed.), The Book of Hebrew Roots by Abu 'L-Walid Marwân Ibn Janah, Oxford 1875, p.499.

א. ביאור זה מובא מתוך פירוש ר׳ יצחק בן שמואל לשמואל ב מהדורת שטובר.

מגרה וחריצים ומגזרות – מיני יסורים הם.

מגרה – סכין פגום פגימות הרבה תכופות זו לזו.

חריצים – הוא מורג חרוץ מלא חריצים, כמין פצירה פים שקורין לימ״א.

במלבן – בטיט חוצות, וכן תרגם יונתן: וגרר יתהון בשוקיא.

Saw-like utensils, iron threshing utensils and iron axes. They are types of tortures.

Saw-like utensils. A knife serrated with many [sharp] edges bent towards each other.

Threshing utensils. This is a hacked saw full of cuts like "many sharp edges"¹ that is called laime (Old French).

The streets. In the mud of the streets and so Yonason [also] translated: "He dragged them in the streets.⁠"

1. Shemuel I, 13:21.

והעביר אותם במלבן – שהרי מגרר אותם בטיט חוצות.

במגרת – ומסר יתהון במסרין לימא בלעז.

ובחריצי הברזל – במוגרי ברזלא.

וישם במגרה – תרגם יונתן: ומסר יתהון במסרין, מענין: אם יתגדל המשור על מניפו (ישעיהו י׳:ט״ו), וכן כתב בדברי הימים: וישר במגרה (דברי הימים א כ׳:ג׳).

ופירוש וישם – שם משפטים במגרה.

ובחריצי הברזל – צוה שישפטו אותם בהם והמגרה הוא המשור.

ובחריצי הברזל – כמו מורג חרוץ.

ומגזרות הברזל – הם הגרזנים שבוקעין בהם העצים.

והעביר אותם במלבן – ר״ל שרפם במקום ששורפים שם הלבנים. וכתוב: במלכן בכ״ף, ר״ל במקום המולך באש שהיו מעבירין בני עמון בניהם למולך, כי מלכום שקוץ בני עמון והוא המולך, ומלכם ומלכן אחד, כי המ״ם והנו״ן יבואו זה במקום זה, כמו: כמהן כמהם, מוף ונוף.

ויונתן תרגם: והעביר אותם במלבן – וגרר יתהון בשוקיא, רוצה לומר שגררם בחוצות שהם מחופין בלבנים.

לכל ערי בני עמון – לכל אנשי ערי בני עמון, כלומר לכל הערים שלכד מבני עמון כן עשה לאנשיהם זה המשפט.

והעביר אותם במלבן – תרג׳ וגרר יתהון בשוקייא,⁠^א ויש לומר מלבן קורא מקום טיט שלוקחים ממנו טיט ללבנים, שסחבם על פני טיט חוצות.

א. כן בכ״י לוצקי 1010, ובכ״י פריס 218: ״בשוקיא״. בכ״י לייפציג 41, לונדון 24896, פריס 217: ״באקייא״.

במגרה ובחרצי הברזל – כל אלה הבית״ם בית״י הכלי כי שם אותם בנחשתים.

אבל והעביר אותם במלבן – הטעם שצוום לעשות לבנים עם היותם אסורים בנחשתים.

וישם במגרה ובחריצי הברזל וגו׳ – רוצה לומר: ששם העם אשר בה בזה המשפט שיש בו אכזריות מה שלא יעלם והנה היה רצונו בזה שייראו שאר האומות מלהלחם בישראל והנה המגרה הוא כלי ברזל מלא פגימות בהם הוא חותך מה שיחתוך שיגה בלעז. וחריצי הברזל הם כלי ברזל גדולים שדשין בהם התבואה וכן מגזרות הברזל גם כן כלי ברזל גדולים יחתכו בהם האבנים ויש באלו הדברים מן האכזריות יותר מההריגה בחרב פיפיות.

והעביר אותם במלבן – רוצה לומר: שהעביר אותם באש התנור שעושים שם הלבנים כי הוא נקרא מלבן על שם הלבנים.

וספר שמלבד העטרה הוציא דוד עוד מהעיר שלל רב, ואת עמה אשר שבה שמה הוציא משם וישם במגרה ובחריצי הברזל ובמגזרות הברזל, והם מיני עונשין ויסורין, והמגרה הוא הנקרא בלעז שיר״א, וחריצי הברזל, הם כלים גדולים שבהם דשין התבואה, ומגזרות הברזל, הם אשר יחתכו בהם האבנים, ואמר כל זה להודיע שהמיתם באכזריות רב, כדי שכל שאר האומות ישמעו ויראו. ומהם העביר במלבן, כלומר ששרפם במקום ששורפים הלבנים, וכן היה עושה לכל בני עמון אשר ביתר הערים שלכד דוד גם כן, ועם זה שב דוד והעם אל ירושלים בשמחה ובששון, כמו שכתוב (זכריה ט׳ ט׳) גילי מאד בת ציון הריעי ירושלם והנה מלכך יבא לך צדיק ונושע הוא וגומר:

ובמגזרת – חסר וא״ו אחר הרי״ש והמ״ם בפתח ברוב הספרים וכן כתב בעל הלשון שהוא נגזר מן מַגזרה על משקל מַמלכה ובמקצת ספרים כ״י המ״ם בחירק.

והעביר אותם – מלא וא״ו והוא חד מן המלאים בסיפרא.

במלכן – במלבן קרי בבי״ת והוא חד מן ג׳ מלין דכתיבין כ׳ וקריין ב׳ וסימן בריש ד״ה ודוכתי אחריני.

במגרה – כלי מלא פגימות עשויה לכרות העצים, ועל כי דרכה לכרות בגרירה, קרויה מגרה, וכן: מגוררות במגרה (מלכים א ז׳:ט׳).

ובחריצי הברזל – כלי ברזל מלאה חריצים עשויה לדוש בה, כמו שכתוב: כי לא בחרוץ יודש קצח (ישעיהו כ״ח:כ״ז).

ובמגזרות – הם הגרזנים שמבקעים בהם העצים, והוא מתהפך, כמו כבש כשב.

במלבן – מלשון לבנים.

וישם במגרה – שם משפטם לייסרם במגרה וגו׳.

והעביר – מהם העביר במלבן, רוצה לומר: בכבשן ששורפים בו הלבנים.

וישם – בדברי הימים א כ׳:ג׳ וישר וגם הניח מלכתוב שם והעביר אותם במלבן, לפי שחפץ כותב הספר לספר גדולת מלכי יהודה, ושתק גם ממעשה אוריה, ולשון העביר ר״ל בודאי שרף כמו מעביר בנו ובתו באש, וא״כ גם וישם במגרה וגו׳ ר״ל שהמיתם מיתות אכזריות, עתה שכתב שם וישר יכולים אנו לפרש כמו וישר אבימלך (שופטים ט׳:כ״ב) הכביד עולו עליהם והכריחם לעבודת פרך, ואל עליון יודע האמת.

וְאֶת הָעָם אֲשֶׁר בָּהּ – בעיר רבה הוֹצִיא דוד וַיָּשֶׂם משפטם לייסרם¹ בַּמְּגֵרָה – במסור² וּבַחֲרִצֵי הַבַּרְזֶל הוא כלי מלא פגימות עשויה לכרות העצים³ וּבְמַגְזְרֹת הַבַּרְזֶל הם הגרזנים שמבקעים בהם העצים⁴, וְהֶעֱבִיר – ושרף⁵ אוֹתָם – מהם⁶ בַּמַּלְבֵּן (במלכן כתיב) – בכבשן ששורפים בו הלבנים⁷ וְכֵן יַעֲשֶׂה דוד לְכֹל אנשי⁸ עָרֵי בְנֵי עַמּוֹן שישבו בערים אשר כבש⁹, והיה רצונו בזה שייראו שאר האומות מלהילחם בישראל¹⁰, וַיָּשָׁב דָּוִד וְכָל הָעָם אל יְרוּשָׁלִָם בשמחה ובששון¹¹: פ

1. מצודת דוד.

2. רש״י, רד״ק, מצודת ציון.

3. מצודת ציון.

4. מצודת ציון.

5. רד״ק, רלב״ג.

6. מצודת דוד.

7. רד״ק, מצודת דוד. ורש״י ורי״א מבארים כי גרר אותם בטיט חוצות.

8. רד״ק.

9. רד״ק.

10. רלב״ג.

11. אברבנאל.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון