Shemuel II 12 – שמואל ב יב‏ – Mikraot Gedolot

וְנָחֵים דָוִד יַת בַּת שֶׁבַע אִתְּתֵיהּ וְעַל לְוָתָהּ וּשְׁכִיב עִמָהּ וִילֵידַת בַּר וּקְרַת יַת שְׁמֵיהּ שְׁלֹמֹה וַיָי רַחְמֵיהּ.

וינחם דוד – [את] בת שבע אשתו ויבא אליה. אבל אסור בתשמיש המטה מנא לן דכתיב ויבא אליה וישכב עמה מכלל דמעיקרא הוה אסור.

ויקרא את שמו שלמה – על שם כי שלום ושקט יהיה בימיו, וכן בדברי הימים הוא אומר: שלמה יהיה שמו כי {ו}⁠שלום (יהיה) {ושקט אתן על ישראל} בימיו (דברי הימים א כ״ב:ט׳).

ויקרא את שמו שלמה וי״י אהבו – שני שמות קרא לו: שלמה קרא לו על שם כי שלום ואמת יהא בימיו, ושם שני קרא אותו וי״י אהבו. והיכן מצינו שנקרא שם זה, דכתיב בסמוך וישלח ביד נתן הנביא ויקרא את שמו ידידיה (שמואל ב י״ב:כ״ה) פתרונו אוהב ליה.

את בת שבע אשתו – עתה אמר אשתו כי כבר מת אוריה אבל מתחלה אמר אשר ילדה אשת אוריה לדוד (שמואל ב י״ב:ט״ו), כי אשת אוריה היתה עד שמת.

ומצאתי ספר אחר כתיב: אשו, וקרי: אשתו, וחפשתי בספרים מדוייקים ולא מצאתי כן, וסמכתי על המסרה שמצאתי שאומר במסורה י״א מילין קורין תי״ו ולא כתיב, ומלבד זה אנו מוצאין אותם, ואם כדברי הספר הזה הם י״ב. ויהיה טעם הכתיב אשו – כי כמו אש היתה לו, כמו שאמר הכתוב: היחתה איש אש בחקו וגו׳ (משלי ו׳:כ״ז), כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנוגע בה (משלי ו׳:כ״ט).

ויבא אליה וישכב עמה – הכפל להודיע כי לא נתעברה בביאה ראשונה.

ובדרש: ויבא אליה – בא אליה בטענה כי היתה נמנעה מלהזקק לו. אמרה לו: הילד מת מפני העון, אפילו יהיה לי בן של קיימא ממך יבוזו אחיו אותו מפני שבאתי אליך בעון מתחילה. אמר לה דוד: האל מחל לי העון, והבן הראשון שיהיה לי ממך ימלוך אחרי, כי כן שלח לי האל על יד הנביא, ונשבע לה. וזהו שאמרה לו בת שבע: הלא אתה אדוני המלך נשבעת לאמתך כי שלמה בנך ימלך אחרי (מלכים א א׳:י״ג).

ויקרא את שמו שלמה – כן כתיב. וקרי: ותקרא. הכתוב אומר כי הקב״ה קרא אותו שלמה, כמו שאמר בדברי הימים שאמר עליו דוד: ויהי עלי דבר י״י וגו׳ כי שלמה יהיה שמו ושלום ושקט אתן על ישראל בימיו (דברי הימים א כ״ב:ח׳-ט׳), לפיכך אמר: וי״י אהבו, כמו שאמר: הוא יהיה לי לבן ואני אהיה לו לאב (דברי הימים א כ״ח:ו׳). וקרי: ותקרא – בת שבע קראה שמו שלמה כמו שאמר לה דוד בשם הנביא. וטעם: וישלח ביד נתן הנביא (שמואל ב י״ב:כ״ה) למעלה ממנו, למה קראה שמו שלמה, כי כן שלח האל ביד הנביא. וכמו וי״ו וישלח זו הן אתה קצפת ונחטא (ישעיהו ס״ד:ד׳) – למה קצפת, בעבור כי חטאנו. ומה שאמר: ויקרא את שמו ידידיה (שמואל ב י״ב:כ״ה) – דוד קרא שמו ידידיה מעצמו לפי שאמר לו הנביא כי י״י אהבו.

וינחם דוד ויבא אליה – אין לך נחמה גדולה מזאת לו ולה.

וי״י אהבו – אין זה בשוה עם אמרו אברהם אוהבי (ישעיהו מ״א:ח׳), אם לא שידבר על העתיד.

ובעבור שלא נמנעה בת שבע מהסבות אשר זכרתי, זכר הכתוב שדוד נחם את בת שבע אשתו, וקראה עתה אשתו לפי שהיה כבר מת אוריה והיתה בת שבע אשתו על פי השם.

ואמר ויבא אליה וישכב עמה, הכפל להודיע שלא נתעברה ממנו מהביאה הראשונה. וחכמינו ז״ל דרשו ויבא אליה, שבא עמה בטענה, לפי שהיתה נמנעת מלהזקק לו, ושנשבע לה שבנה אשר תלד ימלוך אחריו, ואז וישכב עמה ורחוק הוא. והנה היה מטוב הצלחתה שילדה בן אחריו ויקרא את שמו שלמה, להעיר שבו נעשה שלום בין דוד לאביו שבשמים. ובדברי הימים נאמר שהקדוש ברוך הוא קרא לו זה השם, כמו שאמר דוד (דברי הימים א כ״ב ט׳) ויהי עלי דבר השם וגו׳, כי שלמה יהיה שמו ושלום והשקט אתן על ישראל בימיו, ויהיה אם כן ויקרא כנוי להשם יתברך שצוה שיקראוהו כן:

את בת שבע אשתו – מצאתי ספר אחד כתיב אשו קרי אשתו וחפשתי בספרים מדוייקים ולא מצאתי כן וסמכתי על המסרה שמצאתי שאומר י״א מלין קורין תי״ו ולא כתיב ומלבד זה אנו מוצאים אותם ואם כדברי הספר הזה הם י״ב אלו דברי רד״ק ועיין עוד שם.

ותלד בן ויקרא – ותקרא קרי.

וינחם – על מיתת הילד.

שלמה וה׳ אהבו – רוצה לומר: קראה אותו בשתי השמות, שם שלמה, להורות כי שלום יהיה בימיו, וה׳ אהבו, כמשמעו.

ויקרא את שמו שלמה מבואר בד״ה שכבר אמר ה׳ לדוד שבן המולך אחריו יהיה שמו שלמה כי שלום יהיה בימיו, ובאשר רצה להמליך בן זה קרא שמו שלמה והסכים ה׳ לזה, וה׳ אהבו, כמ״ש אני אהיה לו לאב כנ״ל.

וינחם – דבר על לבה לכל מה דעבדין מן שמיא לטב.

וַיְנַחֵם דָּוִד אֵת בַּת שֶׁבַע אִשְׁתּוֹ על מיתת הילד¹, והבטיח לה כי הבן שייוולד ממנה ימלוך אחריו² וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ וַתֵּלֶד בֵּן וכיוון שדוד אמר לה בשם הנביא כי הבן שימלוך אחריו ייקרא שלמה³ וַתִּקְרָא בת שבע (ויקרא⁴ כתיב) אֶת שְׁמוֹ שְׁלֹמֹה על כי שלום ושקט יהיה בימיו⁵ ועל כי בו נעשה שלום בין דוד לאביו שבשמים⁶, וַיהוָה אֲהֵבוֹ:

1. מצודת דוד.

2. ובדרש ״ויבא אליה״ בא אליה בטענה כי היתה נמנעה מלהיזקק לו, אמרה לו הילד מת מפני העוון, אפילו יהיה לי בן של קיימא ממך, יבוזו אחיו אותו מפני שבאתי אליך בעון מתחילה, אמר לה דוד האל מחל לי העוון והבן הראשון שיהיה לי ממך ימלוך אחרי, כי כן שלח לי האל על יד הנביא, ונשבע לה על זה, וזהו שאמרה לו בת שבע (מלכים א׳ א׳:י״ג) ״הֲלֹא אַתָּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲמָתְךָ לֵאמֹר כִּי שְׁלֹמֹה בְנֵךְ יִמְלֹךְ אַחֲרַי״, רד״ק.

3. רד״ק.

4. על הכתיב ״ויקרא״ מבאר רד״ק כי הקב״ה קרא לו כך (דברי הימים א׳ כ״ב:ט׳). ומלבי״ם מבאר כי דוד קרא לו כך, כי אמר ה׳ לדוד שבן המולך אחריו יהיה שמו שלמה כי שלום יהיה בימיו (דברי הימים א׳ כ״ב:ט׳), ובאשר רצה דוד להמליך בן זה, קרא שמו שלמה והסכים ה׳ לזה, וה׳ אהבו.

5. ר״י קרא.

6. אברבנאל.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון