Shemuel II 12 – שמואל ב יב‏ – Mikraot Gedolot

כִּדְנַן אֲמַר יְיָ הָא אֲנָא מְקַיֵים עֲלָךְ בִּישָׁא מִבֵּיתָךְ וְאֶדְבַר יַת נְשָׁךְ לְעֵינָךְ וְאֶתֵּן לְחַבְרָךְ וְיִשְׁכּוֹב עִם נְשָׁךְ לְעֵינֵי שִׁמְשָׁא הָדָא.

^אושכב את נשיך לעיני השמש הזאת – הענקת הכוח והניצחון היא מאת אלוהים, ואילו השכיבה היא מצדו של אבשלום בלבד, בגלל בחירתו הרעה ובחירתם של אלה שלחצו עליו לעשות זאת, וזה דומה לכך ש⁠[אלוהים] חיזק את ירבעם והעניק לו את המלוכה, אך הייתה זו בחירתו שלו שבמקום לעבוד את זה שחיזק אותו [אלוהים] הוא החליט לעבוד אלילים. לאלוהים אין כל קשר לפעולותיו הבחיריות של האדם, האם יציית לאל או ימרוד בו, שכן הבחירה בידו לעשות דבר או להימנע מלעשותו, וכבר דיברתי...

א. ביאור זה מובא מתוך פירוש ר״י אבן בלעם בכ״י אוקספורד בודליאנה Heb 44.

ולקחתי את נשיך – מידה כנגד מידה.

לעיניך – כי אפילו תדע לא יהיה בידך למנוע והרי הוא כאילו הוא לעיניך.

לרעיך – כתיב ביו״ד והוא לשון יחיד, והיו״ד למ״ד הפועל.

או פירוש: לאחד מרעיך, כלומר אחד מאוהביך, ואין לאדם אוהב יותר מבנו או למי שירצה להיות כאילו רעך בשוה בדבר המלוכה.

עם נשיך – הם הפלגשים.

לעיני השמש הזאת – בגלוי, כי בגלוי נכנס אבשלום עמהן לאהל.

יש לשאול איך גזר האל על אבשלום שיחטא וישכב עם נשי אביו, ואם לא חטא דוד לא היה חוטא אבשלום, והנה נענש דוד בדבר חטא אבשלום. יש לפרש כי האל לא גזר בפירוש על אבשלום ולא הזכירו בשם ואף על פי שידע האל כי אבשלום יהיה החוטא בעבור תאות נפשו לחטוא, לא שהאל גזר עליו לחטוא, ואם לא חטא דוד היה האל מונע נשי דוד מהמכשול על ידי עבירה, אף על פי שאבשלום סופו לחטוא מפני תאות יצרו לא היה חוטא עם נשי אביו. ועוד כי לא היה חטא גדול בזה כי פלגשי אביו היו ומפותת האב מותרת לבן, אלא לפי שהיו פלגשי מלך אסורות לכל אדם, וכ״ש כי לבנו מכוער הדבר.

ורבינו סעדיה ז״ל כתב כן, כי אלה הדברים אשר ספר נתן לדוד על שני חלקים, אחד מהם מעשה הבורא והוא הגברת אבשלום והשליטו על כל אשר לדוד, ועל זה אמר: הנני מקים עליך רעה, והשני מעשה אבשלום בבחירתו, והוא מה שכתב: ושכב את נשיך, ורצה בהקדמתו להודיע לדוד בחירת אבשלום להראות את לבו בזה.

כה אמר י״י – והטעם על מה שעשה אבשלום לפלגשי דוד, והכל מדה נגד מדה, וכן אמר איוב אם נפתה לבי על אשה (איוב ל״א:ט׳).

לכן כה אמר ה׳ הנני מקים עליך רעה מביתך ולקחתי את נשיך וגו׳. הנה התבאר שאמרו ועתה לא תסור חרב הוא דבק למעלה למה שאמר ואתו הרגת בחרב בני עמון, ואמרו עקב אשר בזיתני הוא דבק למטה עם אמרו כה אמר ה׳ הנני מקים עליך רעה מביתך ולקחתי את נשיך לעיניך, ר״ל שתדע הענין ולא יהיה בידך כח למונעו, ונתתי לרעך יהיה מי שיהיה ושכב עם נשיך לעיני השמש. והנה נתקיים זה באבשלום ששכב את נשי אביו לעיני כל ישראל, ולא תחשוב שנגזר זה על אבשלום לשיהיה מוכרח לעשותו, אבל נגזר העונש על דוד יהיה מי שיהיה השוכב עם נשיו, והנה אבשלום ביצרו הרע עשה זה ונתקיים בו הדבר. וביאור מה הרצון במה שאמר לעיני השמש.

מקים – מעמיד.

מביתך – אחד מאנשי ביתך יעשה לך הרעה.

לעיניך – על כי ידע מזה ולא היה לאל ידו למחות בדבר, הרי היא כאלו נעשתה לעיניו.

לרעיך – כי אבשלום היה אז מלך כמוהו, ולרעהו יחשב.

לעיני השמש – רצה לומר: בגלוי ובפרסום רב.

על עוון זה¹, כֹּה | אָמַר יְהוָה הִנְנִי מֵקִים – מעמיד² עָלֶיךָ רָעָה מִתוך אנשי³ בֵּיתֶךָ ואחד מהם⁴ יעשה לך הרעה⁵, וְמידה כנגד מידה⁶ לָקַחְתִּי – אקח אֶת נָשֶׁיךָ לְעֵינֶיךָ ותדע מדבר זה ולא תוכל למנוע אותו⁷, וְנָתַתִּי אותן לְרֵעֶיךָ הוא אבשלום⁸ אשר באותה עת נחשב מלך⁹, וְשָׁכַב עִם נָשֶׁיךָ הם עשר¹⁰ הפילגשים¹¹ לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַזֹּאת בגלוי ובפרסום רב¹²:

1. אברבנאל.

2. מצודת ציון.

3. מצודת דוד.

4. רד״ק.

5. מצודת דוד.

6. ר״י קרא.

7. אברבנאל. ועל כי ידע מזה ולא היה לאל ידו למחות בדבר, הרי היא כאלו נעשתה לעיניו, רד״ק, מצודת דוד.

8. ולא שנגזר על אבשלום שהמעשה ייעשה על ידו, אלא שנגזר העונש על דוד שיהיה מי שיהיה השוכב עם נשיו, והנה אבשלום ביצרו הרע עשה זה ונתקיים בו הדבר, רד״ק, אברבנאל.

9. מצודת דוד.

10. מלבי״ם.

11. רד״ק.

12. מצודת דוד.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון