Shemuel II 1 – שמואל ב א‏ – Mikraot Gedolot

וַאֲמַר לְאַלְפָא בְּנֵי יְהוּדָה מֵיגַד בְּקַשְׁתָּא הָא הִיא כְתִיבָה עַל סִפְרָא דְאוֹרַיְתָא.

ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר – מאי ספר הישר אמר ר׳ יוחנן זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים שנאמר תמות נפשי מות ישרים. היכא רמיזא יהודה אתה יודוך אחיך ידך בעורף אויביך אי זו היא מלחמה שצריכה יד כנגד עורף הוי אומר זו קשת. רבי אלעזר אומר זה ספר משנה תורה דכתיב ועשית הישר והטוב, היכא רמיזא ידיו רב לו, אי זו מלחמה שצריכה שתי ידים הוי אומר זה קשת. רבי שמואל בר נחמני אומר זה ספר שופטים דכתיב ביה איש הישר בעיניו יעשה, היכא רמיזא דכתיב למען דעת דורות בני ישראל ללמדם מלחמה, וכתיב ויאמר י״י יהודה יעלה איזו מלחמה שצריכה לימוד הוי אומר זה קשת.

^אויאמר ללמד בני יהודה קשת – הכוונה היא שהוא עודד את אנשי שבטו להתכונן ולהתאמן למלחמה, ו׳ספר הישר׳ המוזכר פה הוא הספר שבו כתב זאת.

א. ביאור זה מובא מתוך פירוש ר״י אבן בלעם בכ״י אוקספורד בודליאנה Heb 44.

ויאמר ללמד בני יהודה קשת – ויאמר דוד: מעתה שנפלו גבורי ישראל, צריכין בני יהודה ללמדם מלחמה ולמשוך בקשת.

הנה כתובה על ספר הישר – הלא היא כתובה על ספר בראשית שהיא ספר ישרים, אברהם יצחק ויעקב. והיכן רמיזא? ידך בעורף אויביך (בראשית מ״ט:ח׳) – איזו היא מלחמה שמכוין בה ידו כנגד פדחתו שהוא מול ערפו? הוי אומר זה קשת.

He said, "To teach the Bnei Yehudah archery. David said, "Now that mighty among Yisroel have fallen, the Bnei Yehudah need to be taught how to make war and how to pull back a bow.

Behold it is written in the Seifer HaYoshor. This is written in Seifer Bereshit, which is the Seifer of the righteous,⁠¹ Avraham, Yitzchok and Yaakov. And where [In Bereshit] is it hinted at? "Your hand will be on the neck of your enemies.⁠"² What type of warfare is it where he places his hand next to his forehead,⁠³ which is opposite his neck?⁠⁴ One must say: this is archery.

1. Rashi is citing the opinion of Rav Yochonon in Avodah Zarah, 25a.

2. Bereshit 49:8.

3. When pulling back the string of his bow. Rashi in Avodah Zarah, ibid writes the archer places his hand next to his eyes. This is how they sight their targets.

4. This interpretation reads the verse in Bereshit differently: “your hand will be on your neck.” See Marsho, Avodah Zarah ibid.

ויאמר ללמד בני יהודה קשת – מעתה שמת שאול צריך ללמד לבני יהודה קשת, ללמדם מלחמה, הנה היא כתובה על ספר הישר שעל בני יהודה להלחם בעד אחיהם בני ישראל, דכתיב: יהודה אתה יודוך אחיך ידך בערף אויביך (בראשית מ״ט:ח׳) איזו היא מכה שהיא בעורף הוי אומר זו מכת הקשת שכשאדם פונה עורף לנוס והמורה מורה בקשת ומכהו בעורפו מאחוריו.

ויאמר ללמד בני יהודה קשת הלא היא כתובה על ספר הישר – שניתן ניצחון מלחמת קשת ליהודה, שנאמר ידך בעורף אויביך (בראשית מ״ט:ח׳) זו היא מכת הקשת, שכשאדם הופך לברוח ממלא ידו בקשת ומכהו אחריו.

ללמד בני יהודה קשת – י״מ: מכאן ואילך צריך ללמד לבני יהודה קשת כיון שמתו בו שאול ויהונתן.

ויש לפרש כי זה אינו מן הקינה, ותחילת הקינה: הצבי ישראל (שמואל ב א׳:י״ט), כי איך היה זוכר בקינת שאול ויהונתן בני יהודה שהיו כנגד מלכותו של שאול. אבל פירושו: ויאמר ללמד בני יהודה קשת – קודם שהחל לקונן עליהם אמר לאנשיו אל תתיאשו מן הטובה ואל ירך לבבכם במות שאול ויהונתן כי קשת המלחמה ביד בני יהודה ולהם היא הגבורה, והנה היא כתובה בספר הישר, והוא ספר התורה. וכן תרגם יונתן: על ספרא דאוריתא, שכתוב בה: ידך בעורף אויביך (בראשית מ״ט:ח׳), וכתיב: כרע שכב כארי (במדבר כ״ד:ט׳,) וכן בברכת משה רבינו גם כן: ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה (דברים ל״ג:ז׳). ובידם יכנעו פלשתים כמו שראינו שהכניעם דוד ועוזיהו וחזקיהו.

ובאמרו: קשת – כי הוא עיקר כלי המלחמה. ודרך הכתוב לזכור במקום זכר גבורה, כמו: קשת גבורים חתים (שמואל א ב׳:ד׳), חתתה קשתותם (ירמיהו נ״א:נ״ו), ונחתה קשת נחושה זרועותי (תהלים י״ח:ל״ה) והדומים להם.

ואמר: ללמד – כי כל אחד מבני יהודה ילמד את חבירו למלחמה, כי הם עיקר מלחמות ישראל וקרנם החזק.

ורבותינו ז״ל פירשו: ידך בעורף אויביך (בראשית מ״ט:ח׳) – אי זהו יד שהוא כנגד העורף, הוי אומר זה הקשת, וזהו שאמר: בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר – בספר בראשית שהוא ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים. והחל לקונן ואמר:

ויאמר ללמד בני יהודה – פירוש: שאול ויהונתן היו מלמדים בני יהודה קשת, שבני יהודה היו גיבורים ומושכי קשת כמו שברכם יעקב ידך בעורף אויביך.

הנה כתובה על ספר הישר – תרג׳ על סיפרא דאוריתא, היא ברכת יעקב.

על ספר הישר – הנה כמו זה הלשון כתב על עמידת המאורות (יהושע י׳:י״ב) ויראה לנו כי שם אינו רמז רק על אמרו עד יקום גוי אויביו (יהושע י׳:י״ג) והענין כי היה אצלם ספר מודיע דרכי המלחמות כמו שהוא נמצא לאומות מהחכמים ביתר ההנהגות המעשיות וזה הספר היה נקרא בעמנו ספר הישר כי היה מישרים¹ בהנהגות השכל המעשי. והטעם בזה כי בני יהודה וכלל ישראל הנה למדו דרכי המלחמות, ועתה זה העם שהוא עַם צבי הנה על במותיו חללים חללי חרב ואיך נפלו.

1. כלומר: מיישר אותם.

ויאמר ללמד את בני יהודה קשת וגו׳ – בעבור שראה כי מיתת שאול היתה בסבת יראתו מהמורים בקשת ולא היו בישראל מי שיהיה בקי בזה אמר דוד ללמד את בני יהודה קשת כי הוא מהנבחרים שבכלי המלחמה, והנה ספר הישר לפי מה שאחשב ספר היה מפורסם אצלם וכבר אמרו ספר הישר שהוא ספר בראשית.

החמשים וארבעה הוא להודיע שראוי לאדם שילמד דעת ממה שיכשיל זולתו ולזה תמצא כי מפני שראה דוד שנפלו שאול ובניו על יד המורים אמר ללמד את בני יהודה קשת כי הוא כלי נפלא מאד בענין המלחמה.

ללמד לבני יהודה קשת וגו׳. המפרשים פירשוהו אם מענין עצה, יאמר בעבור כי מיתת שאול היתה בסבת יראתו מהמורים בקשת ולא היה בישראל מי שיהיה בקי בזה, אמר דוד ללמד בני יהודה קשת, כי הוא מהנבחרים שבכלי המלחמה. ויקשה לזה שאינו מעצם הקינה, ועוד שלמה יצוה זה לבני יהודה ולא לכל בני ישראל? ורד״ק פי׳ בו עוד ענין הבטחה ותנחומין, יאמר לאנשיו כן, בני יהודה אל תתיאשו מן הטובה ואל ירך לבבכם במיתת שאול ויהונתן, כי קשת המלחמה וגבורתה היא ביד בני יהודה, והנה היא כתובה בספר הישר שהוא ספר התורה כשת״י, שכתוב בה (בראשית מ״ט ה׳) יהודה אתה יודוך אחיך ידך בעורף אויביך, והם יכבשו פלשתים כמו שראינו שהכניעם דוד אחרי כן, ויהיה קשת שם לגבורה, כמו (שמואל א ב׳ ד׳) קשת גבורים חתים, והכוונה שכל א׳ מבני יהודה ילמד לחברו דרכי הגבורה והמלחמה, וגם לזה יקשה שאינו מהקינה, ולא היו אנשי דוד כ״כ דואגים על מות שאול אויבם שיצטרך דוד לנחם אותם על זה. וחז״ל (ע״ז כ״ה ע״א) אמרו ידך בעורף אויביך איזהו (מלחמ׳ שצריכה) יד שהיא כנגד העורף? הוי אומר זה הקשת, שנאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר:

ויאמר – טרם התחיל לקונן, ראה לאמץ לבות אנשיו לבל ירך לבבם להתייאש מלהרים ראש מול פלשתים, ואמר להם: הנה באה העת ללמד את בני יהודה קשת מלחמה, שהם יתגברו על פלשתים.

הנה כתובה – הלא הדבר ההוא הנה כתובה על ספר הישר, והוא התורה שנאמר בה: יהודה אתה יודוך אחיך ידך בעורף אויביך וגו׳ (בראשית מ״ט:ח׳), ונאמר: ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה (דברים ל״ג:ז׳), וכן היה, כי דוד הכניעם, וגם מלכי יהודה אחריו.

השאלות:

בקינה הזאת שלש פעמים איך נפלו גבורים, מהו הספר הישר, ולמה כפל בפסוק ב׳ ובפסוק ד׳ את דבריו במלות שונות, ואיך יתבארו המליצות האלה כפי הדרכים אשר סוללתי למליצת הנביאים בהקדמתי לבאורי על ישעיה.

ללמד את בני יהודה קשת כבר בארנו (ביהושע סי׳ י׳) מש״ש שמש בגבעון דום הלא היא כתובה על ספר הישר, שכיון על הספר הנזכר בפרשת כי תשא, שאמר שם (שמות ל״ד) כתוב לך כל הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית, והם הדברים הנזכר שם למעלה הנה אנכי כורת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאות וכו׳ השמר לך פן תכרות ברית ליושב הארץ וכו׳, שהבטיחם הקב״ה לגרש מפניהם ז׳ עממין כמ״ש שם הנני גורש מפניך את האמורי וכו׳ בתנאי שלא יכרתו עמהם ברית והבטיחם שיהיה זה בדרך הנסיי עד שלא יצטרכו לקשת ומלחמה כמו שהיה במלחמת גבעון, שעל זה אמר נגד כל עמך אעשה נפלאות, ובאר בספר שופטים שעל ידי שלא שמרו ישראל את התנאי הזה הכתוב בספר הישר (שהוא הפ׳ הנ״ל בכי תשא) הוצרכו למלחמה, וה׳ הניח מן העמים שלא כבשום כמ״ש (שם ג) ואלה הגוים אשר הניח ה׳ לנסות בם את ישראל רק למען דעת דורות הבאים ללמדם מלחמה רק אשר לפנים לא ידעו, חמשת סרני פלשתים וכו׳, מבואר שפלשתים נשארו אז למען יצטרכו ישראל ללמוד קשת, יען שלא שמרו את התנאי הכתוב בספר הישר, וזה שכתוב בקינתו ללמד רצה לומר מה שיצטרך ללמד את בני יהודה קשת זה אין מן התימה כי הלא היא כתובה על ספר הישר (והוא המקביל לעומת שאמר ביהושע שעת שמרו מ״ש בספר הישר עמד השמש עד יקום גוי אויביו הלא היא כתובה על ספר הישר ולא הוצרכו לקשת), אבל זה תימה איך

ללמד את בני יהודה קשת – יתרון הפלשתים על ישראל היה מחמת רכבם ופרשיהם ומוריהם בקשת, ולתת עצות לישראל שירבו גם הם סוס ורכב כפלשתים לנקום נקמת שאול מידם אי אפשר, שאין זה רצון האל (יהושע י״א:ו׳, למטה ח׳:ד׳) וגם ארץ ישראל ארץ הרים איננה מוכנת למלחמת סוס ורכב כארץ פלשתים סמוך לשפת הים, רק ילמדו בני יהודה הגבורים לירות בקשת כמו פלשתים ואז לא ייראו עוד מהם, ואף על פי שלה׳ התשועה מ״מ חובה עליהם ללמוד דרכי המלחמה (עיין מ״ש שופטים ג׳:ב׳) ולא לסמוך על הנס.

ספר הישר – ספר השיר, עיין מ״ש ביהושע י׳:י״ב.

וטרם התחיל לקונן, ראה דוד המלך לאמץ לבבות אנשיו לבל ירך לבבם להתייאש מלהרים ראש מול פלשתים¹, וַיֹּאמֶר להם דוד, מעתה שמת שאול ונפלו גיבורי ישראל, צריך² לְלַמֵּד בְּנֵי יְהוּדָה קָשֶׁת כי הוא מהנבחרים שבכלי המלחמה, ולא היו בישראל מי שיהיה בקי בזה³, ואמר דוד לאנשי יהודה, אל תתייאשו מן הטובה ואל ירך לבבכם במות שאול ויהונתן, כי קשת המלחמה ביד בני יהודה ולהם היא הגבורה⁴, וְהִנֵּה גבורה זו שעל בני יהודה להילחם בעד אחיהם בני ישראל⁵ כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר הוא ספר בראשית⁶:

1. מצודת דוד. ואברבנאל מבאר כי גם פסוק זה הוא חלק מן הקינה.

2. רש״י, ר״י קרא.

3. רלב״ג.

4. רד״ק.

5. ר״י קרא.

6. דכתיב ״יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ״ (בראשית מט, ח) איזו היא מכה שהיא בעורף הוי אומר זו מכת הקשת, שכשאדם פונה עורף לנוס והמורה מורה בקשת ומכהו בעורפו מאחוריו, רש״י, ר״י קרא. וכן נאמר (דברים לג, ז) ״יָדָיו רָב לוֹ וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה״, וכך היה, כי דוד הכניעם, וגם מלכי יהודה אחריו, מצודת דוד.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון