×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ו) וַיֵּ֤רַע הַדָּבָר֙ בְּעֵינֵ֣י שְׁמוּאֵ֔ל כַּאֲשֶׁ֣ר אָֽמְר֔וּ תְּנָה⁠־לָּ֥נוּ מֶ֖לֶךְ לְשׇׁפְטֵ֑נוּ וַיִּתְפַּלֵּ֥ל שְׁמוּאֵ֖ל אֶל⁠־יְהֹוָֽהיְ⁠־⁠הֹוָֽה׃
But the thing displeased Samuel, when they said, "Give us a king to judge us.⁠" And Samuel prayed to Hashem.
תרגום יונתןרש״ימיוחס לר״י קרארד״קר״י אבן כספימצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
וּבְאֵישׁ פִּתְגָמָא בְּעֵינֵי שְׁמוּאֵל כַּד אַמַרוּ מַנֵי לָנָא מַלְכָּא לְמִדַיְנָנָא וְצַלֵי שְׁמוּאֵל קֳדָם יְיָ.
וירע הדבר – לפי שאמרו: לשפטנו ככל הגוים (שמואל א ח׳:ה׳).
The matter was wrong. Because they said, "to judge us like all the nations.⁠"1
1. Shemuel was not displeased at the Bnei Yisroel’s request, because the Torah explicitly permits the institution of the monarchy in Devarim 17:15. It therefore seems that seeking to appoint a new king, now that the nation had settled in Eretz Yisroel was appropriate. What disturbed Shemuel was that the motive behind the request was not a desire to fulfill a mitzvah of appointing a king. Rather, they were complaining and rejecting Shemuel’s leadership [below verse 8] and their reason for seeking to appoint a king was because of their desire to be “…like all the nations…”
וירע הדבר – לפי שלא שאלו כן בימי השופטים. ויש אומרים: לפי שאמרו לשפטנו ככל הגוים (שמואל א ח׳:ה׳).
ויתפלל שמואל – התפלל שתבא אליו הנבואה בענין זה, מה ידבר י״י.
וירע הדבר – מבואר בתורת משה הקדושה כי צונו השם על ידו בכונה ראשונה למנות שופטים בכל שערנו, ולמנות מלך מצוה ג״כ כענין הקרבן, ואמר הנביא ואתן לך מלך באפי (הושע י״ג:י״א), ואיך שיהיה אין ראוי לפי התורה שיהיה לעמנו מלך לשופטם, ובאור זה יותר ימצא בגביע.
כאשר אמרו וכו׳ לשפטנו – כי המשפט מסור הוא לשופטים, לדון על פי התורה, ולא למלך, לדון על פי דעתו.
ויתפלל – שיבוא אליו הדבור לדעת מה ישיב להם.
וירע הדבר המפרשים נבוכו בזה מדוע רע הדבר בעיני שמואל ובעיני ה׳, והלא הכתוב אומר כי תבא אל הארץ וירשתה וישבתה בה ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים אשר סביבותי שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה׳ אלהיך בו, וחכמינו זכרונם לברכה אמרו מפני ששאלוהו בתרעומת, וששאלוהו שלא בעונתו, ואמרו זקנים כהוגן שאלו ועמי הארץ קלקלו, ואמרו שהיה שאלתם לעבוד לעבודה זרה וכפי המבואר אצלי היה חטאתם משלשה פנים,
א. שהגם שהתורה צותה או התירה להקים להם מלך (כי פליגי בזה ר״י ור״נ (סנהדרין דף כ״א) אם הקמת מלך רשות או חובה) הכתוב התנה בזה ואמר כי תבא אל הארץ וירשתה וישבתה בה ואמרת אשימה עלי מלך, רצה לומר כי הקמת המלך הכרחי אל הקיבוץ, ונצרך מאד, וכמ״ש החוקרים שיחוס המלך בקיבוץ המדיני כיחוס הלב בגוף הבע״ח אשר לו לב וכיחוס המציאות אל הסבה הראשונה יתעלה, ויאמרו שהמלכות יקיים ג׳ דברים,
א. האחדות והעדר השתוף,
ב. ההתמדה והעדר החילוף,
ג. היכולת המוחלט, אמנם כל זה להעמים אשר על פני האדמה המתנהגים כפי תהלוכות הטבע, וכן לישראל בעת סר צלם והיתה הנהגתם תחת מסבות המקרה והטבע אז מן ההכרח שיקימו עליהם מלך ללחום מלחמותם ולהשיב מלחמה שערה, לא כן בעת הפלה ה׳ אותם מכל העמים וינהגם תחת שבט השגחתו הפרטיית וילך מלכם לפניהם וה׳ בראשם, לא היה להם צורך למלך, וכמ״ש ותאמרו כי מלך ימלוך עלינו וה׳ אלהיכם מלככם, ולכן אמר כי בעוד שתירש ותשב את הארץ שבעת ההיא עבר ה׳ לפניהם בקדש ועשה בקרבם נפלאות והיה כל ענינם בדרך הנס והפלא לא היה להם רשות להקים להם מלך אחר ולמעול במלכות שמים, רק אחר ירושה וישיבה שאז היו עתים שעזבם המלך ה׳ צבאות והיו ככל העמים תחת הנהגת הטבע אז רשות או מצוה בידם להקים להם מלך ככל העמים אשר סביבותיהם, אחר שהיו כמוהם תחת יד הטבע, צריכים הם למנהיג יועיל להם כפי ההנהגה המדינית, ולפי זה הנה בעוד שמואל חי, אשר דבקה בו ההשגחה האלהית ועליו בשמים הרעים ה׳ בקול גדול על פלשתים, וכמו שאמר הלא קציר חטים היום אקרא אל ה׳ ויתן קולות ומטר, לא היה להם לעזוב הנהגה זו ההשגחיית ולהסתופף בצל בשר רק היה להם לשאול מאתו שיסיר את בניו מהיות שופטים ושהוא בעצמו ינהיג את העם כמקדם, וזה מסכים עם דברי חכמינו זכרונם לברכה ששאלוהו שלא בעונתו, כי בחיי שמואל לא היה להם לשאול כזאת.
ב. פגמו בזה בכבוד שמואל, שאם היו שואלים את המלך בעבור המלחמה לבד לצאת לקראת נשק וללחום מלחמותם לא היה בזה כל כך בוז וקלון לשמואל אבל הם אמרו תנה לנו מלך לשפטנו, שמורה כי מצאו עולתה במשפטיו עד שמבקשים שופט אחר טוב ממנו, ויעיזו בפניו לאמר כי רוצים להעבירו מהיות שופט ולבחור אחר תחתיו וכדי בזיון וקצף לקדוש ה׳ אשר עשה משפט וצדקה לכל עמו, וזאת הורע בעיניו ביחוד כמ״ש וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך לשפטנו, וזה מסכים עם דברי האומר ששאלוהו בתרעומת כי התרעמו בזה על הנהגת הנביא ומשפטיו עם ישראל,
ג. הנה מינוי המלכים יהיה באחד משני פנים, אם שיהיה מלך נכנע למשפטי התורה והמצות כמו שהיו מלכי ישראל הצדיקים מקדם ומלכי העמים בעלי הדת בזמננו, ואם שיהיה מלך מושל על התורות והדתות לעשות המשפטים והתורות כאות נפשו, כמו שהיו מלכי העמים בימי קדם שהם עשו תורות ומשפטים וישנו אותם כרצונם, והנה התורה הזהירה על המלך שישמור את התורה והמצוה כמו שכתב והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו וכו׳ לבלתי סור מן המצוה ימין ושמאל, הרי לא היה לו רשות לחדש תורה ולשנות דבר ממשפטי התורה, והנה מה שאמרו ישראל תנה לנו מלך לשפטנו ככל הגוים, הוא מאמר בעל שני פנים, כי יש לפרש שהכוונה תנה לנו מלך ככל הגוים לשפטנו, שאז הדמיון ככל הגוים מוסב על שימת המלך וזה דומה למה שכתוב בתורה ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים אשר סביבותי, ומ״ש לשפטנו הוא שישפטם כפי חוקי התורה, ובזה לא היתה שאלתם רעה מצד עצמה כי התורה התירה להם זאת ואמרה שום תשים עליך מלך, רק שהיה בזה בוז וקלון לשמואל, כאילו יאמרו שמשפטי שמואל לא נאותו בעיניהם כי אינם מכוונים כפי הצדק והמשפט התוריי ומבקשים במקומו שופט טוב ממנו. ויש לפרש שכוונו לשפטנו ככל הגוים, רצה לומר שלא ישפטם כפי משפטי התורה רק כמלכי שכיניהם שהם גוזרים הדתות ומניחים הנמוסים ובזה לא פגעו בכבוד שמואל מצד שהוא שופט על פי משפטי התורה, כי הודו שלא מצאו בו עול מזה הצד ושהוא שופט בצדק כפי התורה, ולא אותו מאסו, רק שאינם רוצים במשפטי התורה ולא בשפוט השופט על פי חקותיה, והוא מרי נגד ה׳ ותורתו לא נגד שמואל, כמ״ש (שמות ט״ז ח׳) לא עלינו תלונותיכם כי אם על ה׳, והנה שמואל דנם לכף זכות, והבין מדבריהם הפירוש הראשון, שעקר שאלתם תנה לנו מלך לשפטנו, רצה לומר כמשפטי התורה, והורע בעיניו רק מצד כבודו כי השפילוהו שמשפטיו אינם טובים וישרים כפי התורה. וזה שכתוב וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך לשפטנו.
ויתפלל שמואל – היה סבור שיחרה אף ה׳ על עמו על כי היו כפויי טובה ומאסו בו ובבניו והתפלל עליהם, רק ה׳ השיבו לא אתך מאסו, כלו׳ רע בעיניך כי מאסו בך אחרי שפטך אותם בצדק כמה שנים, הלא ראית כי פעמים רבות מאסו גם בי אחר שהרביתי טובותי עמהם, דיו לעבד שיהיה כרבו; וה׳ לא חשב לישראל לחטא מה ששאלו עליהם מלך שכן הורשו מן התורה ״שום תשים עליך מלך״ (דברים י״ז:ט״ז), רק מקרב אחיך תשים עליך מלך ולא תמליך עליך איש זר, והם שאלו מלכם מן ה׳ ומן נביאו, ויקשו על זה דברי שמואל בסימן י״ב ודעו וראו כי רעתכם רבה בעיני ה׳ וגו׳ (שמואל א י״ב:י״ז), ואולי כונתו רעתכם רבה בעיני ה׳ כי הייתם כפויי טובה עמי, ותחלת דבריו מורים כי כן הוא, והראיה למה שאמרתי שה׳ לא חשבה לישראל כמרד נגדו הוא שמסיים כן המה עושים גם לך (שמואל א ח׳:ח׳), א״כ נגד שמואל חטאו לא נגד ה׳, אמת הוא שגדעון במאנו המלוכה אמר לא אמשל אני בכם וגו׳ ה׳ ימשל בכם, שאע״פי שלא נאסר להם לישראל להמליך עליהם מלך, סברת הטובים שבהם היתה שבהשתעבדם תחת ידי אנוש כביכול יקצרו ממשלת האל עליהם, ועוד היה מנהג הגוים סביבות ישראל לקרא אליליהם בשם מלך כמו המֹלֶך ומִלְכֹם ואדרמלך וענמלך ודומיהם, ובכן נאמר גם על אלהי ישראל ותרועת מלך בו, ויהי בישרון מלך, וא״כ עזות מצח הוא לאדם שייחס לעצמו שם גדולה המיוחס לאל.
וַיֵּ֤רַע הַדָּבָר֙ בְּעֵינֵ֣י שְׁמוּאֵ֔ל כַּאֲשֶׁ֣ר אָמְר֔וּ תְּנָה-לָּ֥נוּ מֶ֖לֶךְ לְשָׁפְטֵ֑נוּ כי המשפט מסור לשופטים לדון על פי התורה, ולא למלך לדון על פי דעתו1, ועוד הרע לו שלא ביקשו זאת בימי השופטים2, ועוד שאמרו ״ככל הגוים״3, וַיִּתְפַּלֵּ֥ל שְׁמוּאֵ֖ל אֶל-יְהוָֽה שתבוא אליו הנבואה בענין זה לדעת מה להשיב להם4: פ
1. מצודת דוד.
2. מהר״י קרא.
3. רד״ק, רש״י. ומלבי״ם מבאר כי חטא ישראל היה בשלושה דברים: א׳, למרות שיש מצווה לשים מלך, המצוה היא כאשר צריכים את המלך כדי לכבוש את הארץ, מה שלא היה כאן. ב׳, היא על כי פגעו בכבודו של שמואל ששאלו מלך ״לשפוט״ ולא ללחום, וזה מעיד כי רצו להעבירו מתפקידו. ג׳, כשאמרו ״לשפטנו ככול הגויים״ לא התכוונו ״מלך״ ככול הגויים, אלא ״משפט״ ככל הגויים שלא על פי דין תורה, וזה מה שאמרו ״לשפטנו ככל הגויים״ ולא ״מלך ככל הגוים לשפטנו״.
4. רד״ק, מצודת דוד.
תרגום יונתןרש״ימיוחס לר״י קרארד״קר״י אבן כספימצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144