Shemuel I 8 – שמואל א ח‏ – Mikraot Gedolot

וְלָא הֲלִיכוּ בְנוֹהִי בְּאוֹרְחָתֵיהּ וְאִתְפְּנִיאוּ בָּתַר מָמוֹן דִשְׁקָר וְקַבִילוּ שׁוֹחֲדָא וְצַלוּ דִינָא.

ולא הלכו בניו בדרכיו – אר״ש בר נחמני א״ר יונתן כל האומר בני שמואל חטאו אינו אלא טועה שנאמר ויהי כאשר זקן שמואל וישם את בניו שופטים, וכתיב ולא הלכו בניו בדרכיו בדרכיו הוא דלא הלכו מיחטא נמי לא חטאו, אלא מה אני מקיים ויטו אחרי הבצע ויקחו שוחד ויטו משפט שלא עשו כמעשה אביהם שהיה שמואל הצדיק מחזר בכל מקומות ישראל ודן אותם בעריהם שנאמר והלך מדי שנה בשנה וסבב בית אל (שמואל א ז׳:ט״ז), והם לא עשו כן אלא ישבו במקומם כדי להרבות שכר לחזניהם ולסופריהם. כתנאי ויטו אחרי הבצע, ר׳ מאיר אומר חלקם שאלו בפיהם, ר׳ יהודה אומר מלאי הטילו על בעלי בתים, ר׳ עקיבא אומר קופה יתירה של מעשר נטלו, ר׳ יוסי אומר מתנות נטלו בזרוע.

ויטו – הם עצמם.

ויטו – דבר אחר, דהיינו המשפט.

ורבותינו אמרו (בבלי שבת נ״ו.): לא חטאו בני שמואל, אלא לא הלכו בדרכי אביהן, שהיה מחזר בכל מקומות ישראל ושופטן בעריהן, והם לא עשו כן, כדי להרבות שכר לחזניהם ולסופריהם.

s They were swayed. Themselves.⁠¹

[They] perverted. Something else, i.e., justice.⁠² Our Rabbis said³ that Shemuel's sons did not sin. They merely did not follow in their father's ways. Their father would travel to all places in Yisroel, and judge them in their cities. But they did not do so,⁠⁴ in order to increase the income of their agents and scribes.

1. וַיִטּוּ is in the קַל [simple] form.

2. וַיַטּוּ is in the הִפֽעִיל [causative] form.

3. Maseches Shabbos 56a.

4. They did not travel, but rather settled in בְּאֵר שֶׁבַע and would summon litigants to their court. Because the litigants had to pay additional travel expenses to go to בְּאֵר שֶׁבַע, many chose to forgo their claims and thereby corrupting the justice system.

ויטו אחרי הבצע – הם עצמם הטו אחרי הבצע ויטו משפט.

ויטו אחרי הבצע – הם נטו אחרי הבצע, כלומר שהיה לבבם נוטה לממון והיו נבהלים להון, ואין טוב להיות שופטים אנשים כאלה, אלא שונאי בצע, כמו שכתוב בתורה, והם האנשים המסתפקים בחלקם, הנמנעים מן העולם הזה, ואינם רודפים אחר הממון. וזהו פי׳ שונאי בצע. ואין לפרש שונאי גזלה וחמס ושוחד, כי כבר אמר: יראי אלהים אנשי אמת (שמות י״ח:כ״א). ובני שמואל היו אוהבי בצע, ולא עוד אלא שלקחו שוחד, ויטו משפט.

אבל יונתן תרגם: ויטו אחר הבצע – ואתפניאו בתר ממון דשקר.

ויטו – הוא קל ואינו יוצא באחר. ויטו – הוא כבד ויוצא באחר.

ולא הלכו בניו בדרכיו ויטו – יש לתמוה איך לא נשמר מזה שמואל, וכבר ראה וידע מה קרה מכמו זה לעלי. והתשובה, כי נכון שלא נתאמת זה אצלו, כ״ש כי אלה הענינים המגונים לא היו מפורסמים כעניני מעשה בני עלי, ועוד שאותם המעשים הידועים רעים לכל, ולא כן מעשי אלה בני שמואל, ואיך שיהיה, הנה היו בני שמואל יותר ראוים למנהיגים מיתר בני דורם לפחיתותם, כטעם הבו לכם אנשים חכמים (דברים א׳:י״ג), וכן הוא הענין בכל דור וזמן.

ואחשוב שלזה רמז באמרו ולא הלכו בניו בדרכיו, רוצה לומר שלא הלכו הדרכים ולא היו חוזרים על הערים לשפוט כשמואל אביהם כי מאסו ללכת בדרכים וישבו תמיד בבאר שבע, מצורף למה שיורה עליו הנראה שלא הלכו במדות אביהם ובדרכיו ביראת ה׳ צדק ומשפט ומישרים כי נטו אחרי הבצע ויקחו שוחד ויטו משפט, כלומר שהיו נבהלים להון ונוטים לתאות העושר ומפני זה היו לוקחים שוחד ובו היו מטים את הדין. וחכמינו ז״ל במסכת שבת (נ״ו א׳) אמרו שבני שמואל לא חטאו בלקיחת שוחד, אבל לפי שלא היו מחזירים בכל מקומות ישראל וישבו בבתיהם כדי להרבות שכר לחזניהם ולסופריהם, מעלה עליהם הכתוב כאלו לקחו שוחד, אבל פשט הכתובים יעיד על חטאם וגם קצת חכמינו ז״ל הודו בו: ולשואל שישאל למה לא נענשו בני שמואל על חטאם כאשר נענשו בני עלי על עונותם? ולמה לא הוכיח ה׳ יתברך לשמואל עליו כמו שהוכיח לעלי ולמה לא מיחה בידם? והנה המפרשים לא התעוררו לזה כלל, והנראה בזה הוא שני דברים. האחד שעון בני עלי היה מפורסם נגד כל ישראל וחטאת בני שמואל היה נסתר, כי השוחד לא ילקח כי אם בסתר, ויורה ששמואל לא ידע ממנו דבר ולזה אין לו עליו אשמה. והשני הוא שבני עלי היו כהנים ליי׳ וחטאו באומנותם האלהי ובענין שהיו מחוייבי מיתה ולכן נענשו עליו כל כך, והוכיח השם את עלי שהיה יודע הדבר והיה מוכיחם בלשון רכה, אבל בני שמואל לא היו הם שופטים כי אם במאמר אביהם ולא חטאו כי אם בלקיחת שוחד שאין האדם עליו חייב מיתה, ולכן היה מענשם לבד שהוסרה מהם השררה והמשפט, ולפי ששמואל אביהם לא ידע מזה דבר ולא נחשב לו לעון, וכאשר שמע ענינם אמר לעם בתוכחתו ובני הנם אתכם, רוצה לומר עשו בהם משפט אם חטאו ולא תסברו להם פנים בעבור כבודי:

בדרכו – בדרכיו קרי.

ויטו אחרי – בחיר״ק היו״ד.

הבצע – חמדת הממון, כמו: שונאי בצע (שמות י״ח:כ״א).

ויטו – הטו עצמן לחשוק בממון, ובעבור זה לקחו שוחד והטו המשפט.

ולא הלכו כו׳ בדרכיו לסבב בערי ישראל ואחר כך נטו אחרי הבצע להרבות שכר חזניהם וסופריהם ולהטיל מלאי על ב״ב ולשאול חלקם בפיהם כדברי חכמינו זכרונם לברכה, ואחר כך לקחו שחד ואחר כך הטו משפט כי עבירה גוררת עבירה, וחכמינו זכרונם לברכה אמרו שלא חטאו בקבלת שוחד רק על ידי שנטו אחר הבצע מעלה עליהם כאילו לקחו שוחד.

אחרי הבצע – שרש בצע קרוב לפצע, רק כמו שהברת הבי״ת קלה מהברת הפ״ה, כן בצע עניני קל מענין פצע שזה הוציא כסף וזה הוציא דם, וכן שרש נָבֵל וְנָפַל הראשון נפילה לאט לאט והשני נפילה בחוזק. וכבר נקרא בלשון חכמים גם הכסף דמים והבוצע קרוב לפצוע וללסטס הבריות, ובל׳ אשכנז נקרא הפתוי לקחת בצע ושחד Bestechung מפֹעל stechen שענינו עקיצה.

וְלֹֽא-הָלְכ֤וּ בָנָיו֙ בִּדְרָכָ֔יו (בדרכו כתיב) של שמואל אביהם, וַיִּטּ֖וּ וְהִטּוּ עצמם¹ אַחֲרֵ֣י הַבָּ֑צַע חמדת הממון², ובגלל זה³ וַיִּ֨קְחוּ לקחו -שֹׁ֔חַד וַיַּטּ֖וּ וְהִטּוּ מִשְׁפָּֽט כי עבירה גוררת עבירה⁴: פ

1. רש״י, מצודת דוד.

2. מצודת ציון.

3. מצודת דוד.

4. מלבי״ם. וחז״ל אמרו (במסכת שבת נו.) שלא חטאו בקבלת שוחד, רק על ידי שנטו אחר הבצע מעלה עליהם כאילו לקחו שוחד, רש״י, רד״ק בפס׳ ב׳, מלבי״ם.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון