והנה להבדיל בין השרים ובין העם אמרו לשון עפולים כנגד השרים, ולשון טחורים כנגד עם הארץ, להיות המורסות ההם הנולדות בפי הטבעת באותו חולי דמות עכברים, וקצת רופאים קראום כן להדמותם אליהם, ואמרו המשחיתים את הארץ כי היה אותו חולי משחית ומכה בהם, ויהיה אותו האשם לכפר עליהם ולרפא החולים כי היו כבר חולים מאותו חולי הנמאס. ואמרם עוד ונתתם לאלהי ישראל כבוד אולי יקל ידו, פירושו אצלי שעם מה שיעשו בזה מלבד שיסירו מעליהם רעת הארון ומכתו, הנה עוד יתנו לאלהי ישראל כבוד במה שיעשו לארונו, ואולי שמכאן והלאה כל הימים יאהב את הפלשתים ויעזרם ויפלטם ולא יכם במלחמות כמו שעשה עד הנה בעבור העברים, וזהו שאמרו ונתתם לאלהי ישראל כבוד אולי יקל את ידו מעליכם ומעל אלהיכם ומעל ארצכם, ולא אמרו זה על מכת העפולים, כי אם על שאר המכות והמלחמות שהיה מכה בהם פעמים רבות, ולכן אמרוהו בלשון מסופק אולי יקל וגו׳. ורלב״ג כתב שידמה שמלבד מכת העפולים הנה עוד באה לארץ מכה אחרת מהעכברים אשר נתרבו והיו משחיתים את תבואת הארץ, ושלכן צוו הכהנים שיעשו עפולי זהב ועכברי זהב ועל המכה הזאת השנית אמרו אולי יקל ידו וגו׳: וחז״ל (מדרש שמואל פרשה י״א) אמרו בו שעם החולי ההוא היה יוצאה חלוחלת שלהם בפי הטבעת מתוך החולי, והיו באים העכברים ושומטים את המעי ההוא, ושעל החולי צוו לעשות עפולי זהב ועל העכברים שהיו מכים אותם שם צוו לעשות עכברי זהב. הנה התבאר למה אמרו אם משלחים בלשון מסופק, שהיה לפי שלא היו עדיין משיבים לשאלה אם ישלחוהו אם לא, ושדברו ראשונה בזה לפי שהפלשתים לא שאלו עליו, ושבמה שאמרו לא תשלחו אותו ריקם חדשו דבר כי הפלשתים לא שאלו כי אם במה נשלחנו, רוצה לומר בבהמה או בעגלה ושלכן אמרו אולי יקל, ואינו סותר למה שאמרו עוד.