Shemuel I 6 – שמואל א ו‏ – Mikraot Gedolot

וַאֲמַרוּ מַה קֻרְבַּן אֲשָׁמָא דְנָתִיב קֳדָמוֹהִי וַאֲמַרוּ מִנְיַן טוּרְנֵי פְלִשְׁתָּאֵי חַמְשָׁא טְחוֹרֵי דַהֲבָא וְחַמְשָׁא עַכְבְּרֵי דַהֲבָא אֲרֵי מְחָתָא חֲדָא שַׁוְיָא לְכוּלְהוֹן וּלְטוּרְנֵיכוֹן.

סרני פלשתים – חמשה הם, כמה שנאמר: העזתי והאשדודי האשקלוני הגתי והעקרוני (יהושע י״ג:ג׳).

Philistine rulers. They were five, as it is stated, "The Azites, the Ashdodites, the Ashkelonites, the Gittites, and the Ekronites.⁠"¹

1. Yehoshua 13:3.

חמשה טחרי זהב וחמשה עכברי זהב – מעין המכה שהוא מכה אתכם תשיבו לו אשם שכן אומר למעלה ויך אותם בטחורים (ה׳:ו׳).

מספר סרני פלשתים – שבספר יהושע.

טחורי זהב – כנגד מכת טחורים.

וחמשה עכברי זהב – כנגד העכברין שהיו נכנסין בטחוריהן. וזה מוכיח שלקו בעכברים.

לכולם – כמו לכולכם. ותרגומו: לכולכון.

וחמשה עכברי זהב – זה מסייע הדרש שכתבנו למעלה, כי כשהיה להם חולי התחתוניות והיתה יוצאת החלחוליות שלהם בפי הטבעת מתוך החולי והיו באים העכברים ושומטים את המעי ההוא, ולפי שהיה החולי אחד לסרנים ולעם, אמרו להם הכהנים והקוסמים שיעשו אף בדמות הטחורים חמשה ובדמות העכברים חמשה, כמספר הסרנים, ויהיו אשם לכפר להם ולהסיר אותו החולי מהם.

לכולם ולסרניכם – כמו: שמעו עמים כלם (מלכים א כ״ב:כ״ח).

כי מגפה אחת לכלם ולסרניכם – פירוש: אמרו להם הקוסמים מגפה אחת יש לכל הפלשתים ולסרניכם בעבור זה יעשו העם והסרנים וכן עשו, הסרנים עשו חמשה, וכל העיירות עשו כל אחת ואחת בעצמה כמפורש לפנינו.

וכאשר סרני פלשתים שמעו זאת ההודעה השלישית, בקשו עליה ואמרו מה האשם אשר נשיב לו? ויאמרו הכהנים והקוסמים שישיבו לארון מספר סרני פלשתים שהם חמשה עפולי זהב כנגד חמשה שרי הארץ אשר היו בקרבם, וחמשה עכברי זהב כנגד חמשת העמים אשר בערי החמשה סרני פלשתים הם, לפי שהיתה המגפה בשוה לכל העמים ולסרניהם, ואמרו שהמספר ההוא לא יהיה כי אם בצורת העפלים ובצורת העכברים.

עפלי – טחרי קרי והעי״ן בשוא לבד.

עכברי – שם מין שרץ.

מגפה – ענין מכה.

מספר – כפי מספר סרני פלשתים שהם חמשה, ככה תשיבו חמשה עפולים עשוים מזהב.

וחמשה עכברי – כי העפולים היו דומים בצד מה לדמות עכברים, ולזה אמר להשיב גם חמשה עכברי זהב, לכפר על העם חמשת האומות שבארץ פלשתים.

לכולם – לכל העם ולהסרנים, וכולכם צריכים כפרה.

ויאמרו לעומת שתפסו בלשונם כי השב תשיבו לו אשם, שלשון השבה לא יצדק רק אם משיב הדבר בעצמו שבו אשם (כמ״ש והשיב את אשמו בראשו, שמשיב המעות שגזל, כי על הבאת מנחה וזבח היה צריך לומר תביאו אשם) שאלו מה האשם אשר נשיב איך יצויר השבת האשם והחטא בעצמו, ולא יתכן לאמר שנשיב אשם רק שנביא אשם.

ויאמרו בארו להם כי אחר שהיתה המכה בצורת טחורים ועכברים בהכרח יש להמכה איזה יחס עם החטא, כי החטא והעון הוא עצמו יתלבש בצורת המשחית להעניש את החוטא כנודע, ובהכרח כי האשם שלכם היה בצורה זאת ובאיכות זה כאילו בצורה זאת חטאתם נגד כבודו, ואם תשיבו הצורה הזאת המשחתת אל הקדושה, ובה תכבדוהו תחת אשר בה מריתם בזה תשיבו לו את האשם אל הקדושה, ובארו שני ענינים,

א. הכמות של האשם שיהיה מספרו חמשה וחמשה

ב. האיכות שיהיו עפלי זהב ועכברי זהב – ופי׳ תחלה טעם מספר חמשה,

כי מגפה אחת לכלם ולסרניכם רצה לומר במספר זה תורו כי הסרנים השוו עם כל העם במכה אחת, לכן יהיה המספר חמשה נגד חמשת הסרנים, ויהיה כפול חמשה טחורים שהם גדולים נגד הסרנים, וחמשה עכברים שהם קטנים נגד העמים שתחת ממשלתם, שכל עם יביא עכבר אחד, (ולמ״ש המפרשים שהעכברים היו משחיתים את יבול הארץ היה צורת הטחורים נגד המכה ששלטה בפרי אדמתם).

כי מגפה אחת – יכבד עליכם להביא אשם לכל עיר ועיר כראוי, לכן הביאו חמשה אשמות כנגד חמשה סרניכם כי גם הם גם אתם הוכתם במגפה, ומזה הפסוק נראה ברור שהעכברים חולי ומגפה היו.

וַיֹּאמְר֗וּ סרני פלשתים לכהנים ולקוסמים¹ מָ֣ה הָאָשָׁם֮ אֲשֶׁ֣ר נָשִׁ֣יב לוֹ֒?² וַיֹּאמְר֗וּ להם, תשיבו כנגד העונש³, כפי מִסְפַּר֙ סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֔ים שהם חֲמִשָּׁה֙⁴, ככה תשיבו חמשה טְחֹרֵ֣י (עפלי כתיב) זָהָ֔ב כנגד מכת טחורים⁵, וַחֲמִשָּׁ֖ה עַכְבְּרֵ֣י זָהָ֑ב תביאו, לכפר על העם של חמשת האומות שבארץ פלשתים⁶, וכולכם צריכים כפרה⁷ להסיר את אותו החולי מכם⁸, כִּֽי-מַגֵּפָ֥ה אַחַ֛ת היתה לְכֻלָּ֖ם לכל העם⁹, וּלְסַרְנֵיכֶֽם המושלים בעם¹⁰:

1. אברבנאל.

2. מלבי״ם מבאר ששאלתם היתה כיצד שייך ״להשיב״ אשם, שלשון ״השבה״ מתאימה רק אם משיב הדבר בעצמו שבו האשם.

3. כי בהכרח יש למכה איזה יחס עם החטא, כי החטא והעון הוא עצמו יתלבש בצורת המשחית להעניש את החוטא כנודע, וכיון שהיתה המכה בצורת טחורים ועכברים, בהכרח שבצורה הזאת חטאתם נגד כבודו, ולכן תכבדוהו בצורה כזאת ובזה תשיבו לו את האשם אל הקדושה, מלבי״ם.

4. כמו שנאמר (יהושע י״ג ג׳) ״העזתי והאשדודי האשקלוני הגתי והעקרוני״, רש״י.

5. מהר״י קרא, מלבי״ם.

6. אברבנאל, כי העפולים היו דומים לעכברים, מצודת דוד. וזה כנגד העכברים שהיו שומטין את המעיים שלהם, רד״ק. ומלבי״ם מבאר שהטחורים שהם גדולים נגד הסרנים, וחמשה עכברים שהם קטנים נגד העמים שתחת ממשלתם, שכל עם יביא עכבר אחד.

7. מצודת דוד.

8. רד״ק.

9. מצודת דוד.

10. מלבי״ם.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון