×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ג) וַיֹּאמְר֗וּ אִֽם⁠־מְשַׁלְּחִ֞ים אֶת⁠־אֲר֨וֹן אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אַל⁠־תְּשַׁלְּח֤וּ אֹתוֹ֙ רֵיקָ֔ם כִּי⁠־הָשֵׁ֥ב תָּשִׁ֛יבוּ ל֖וֹ אָשָׁ֑ם אָ֤ז תֵּרָֽפְאוּ֙ וְנוֹדַ֣ע לָכֶ֔ם לָ֛מָּה לֹא⁠־תָס֥וּר יָד֖וֹ מִכֶּֽם׃
And they said, "If you send away the ark of the God of Israel, do not send it empty; but surely return a guilt-offering to Him. Then you shall be healed, and it shall be known to you why His hand is not removed from you.⁠"
תרגום יונתןרש״יר״י קראמיוחס לר״י קרארד״קר״י אבן כספירלב״גאברבנאלמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
וַאֲמַרוּ אִם אַתּוּן מְשַׁלְחִין יַת אֲרוֹן אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל לָא תְשַׁלְחוּן יָתֵיהּ רֵיקָן אֱלָהֵין אֲתָבָא תְּתִיבוּן קֳדָמוֹהִי קֻרְבַּן אֲשָׁמָא בְּכֵן תִּתָּסוּן וְיִתְרְוַח לְכוֹן לְמָה לָא תְנוּחַ מְחָתֵיהּ מִנְכוֹן.
אשם – היכר דבר שאתם מודים שמעלתם בו.
אז תרפאו ונודע לכם – שהוא עשה, כי למה לא תסור ידו אז מכם.
A guilt-offering. As an indication that you confess that you have betrayed Him.
Then you will be healed, and you will realize. That He did this, for why wouldn't His hand turn away from you then?
אז תרפאו ונודע לכם – לכשתשיבו לו אשם אז תתרפאו, ולכשתתרפאו משתשיבו לו אשם, אז יודע לכם למה לא הסיר ידו מכם לפי שחטאתם לו.
אשם – לומר שמעלתם, אז תרפאו – בחזירתו.
ונודע לכם – יוודע לכם למה לא סרה מכתו מכם.
תסור – לשון הווה.
למה לא תסור ידו מכם – אז תדעו למה לא סרה ידו ומכתו מכם, לפי שהייתם מעכבים ארונו אצליכם, כי בשלחכם אותו תרפאו.
ואשם – לכפרה על אשר עשיתם.
ויאמרו אם משלחים – אין לנו להעמיק לדעת דעות הקוסמים וכהני הבמות, והקש ע״ז, אבל דע כי אמר ארוסטו׳ שכל הנחותיהם הן גזרות ממין האפשר על המעט, והעיד הכתוב ע״ז גם מפיהם, כי אמרו אולי יקל ידו מעליכם. וביאור זה יותר ימצא בגביע.
ונתנו להם עצה שישלחוהו בכבוד וישיבו לו אשם לכפר עליהם אז ירפאו אם בסבתו בא להם הרע ויהיה נודע להם למה לא תסור יד הש״י מהם כי הוא רוצה שיתנו לו כבוד תחת אשר חשבו לחלל שמו ואמרו זה להורות כי בזה יבחר אם בא להם הרע הזה בסבתו כבר היה דעתם שאם לא בא להם הרע בסבתו לא ישיבוהו לישראל.
והם השיבו אם משלחים את ארון אלהי ישראל וגו׳, ויקשה זה המאמר מכמה פנים. האחד כי השרים והסגנים כבר אמרו במה נשלחנו למקומו, ואיך אם כן חזרו הכהנים לומר בלשון ספק אם משלחים אתם את ארון אלהי ישראל? ועוד שנית יקשה אמרם אל תשלחו אותו ריקם, כי כבר אמרו השרים הודיעונו במה נשלחנו למקומו, ואם היה הנחתם שלא לשלחו ריקם ושאלו במה ישלחוהו, מה צורך לומר אליהם אל תשלחו אותו ריקם? ועוד יקשה שלישית אמרם ולמה תכבדו את לבבכם וגו׳, ואם הם כבר היו מסכימים לשלחו איך היו מוכיחים אותם לכבדות לבבם? ואיך השוו ענינם לענין פרעה, ועוד יקשה רביעית סדר המאמרים, כי היה ראוי שקודם יוכיחם על החזיקם בארון ויעצו אותם לשלחו ושלא יכבדו את לבם, אחרי כן ילמדום שלא ישלחוהו ריקם, והם עשו בהפך, שראשונה נתנו להם עצה שלא ישלחו הארון ריקם ואחר כך אמרו שראוי לשלחו ולא יכבידו לבבם. ויקשה עוד חמשית, אם שרי פלשתים כבר היו מסכימים לשלוח הארון ושאלו לכהניהם אופן שלוחם אותו, מה ראו אם כן הכהנים לעשות נסיון העגלה החדשה, לדעת אם הוא עשה הרעה וישלחו אותו, או אם הוא מקרה היה להם ולא ישלחוהו? ויקשה עוד ששית מה ששאלתי בשאלות, שהיו הכהנים פעמים מאמתים שהיתה המכה מפאת הארון באמרם אז תרפאו וגו׳. ופעמים היו מספקים בדבר באמרם אולי יקל ידו מעליכם ובנסיון שעשו בענין העגלה. והנה לביאור הפסוקים והיתר כל ששת הספיקות האלה אומר, שעם היות שהעקרונים אמרו לסרני פלשתים שלחו את ארון אלהי ישראל, הנה הם עדיין היו מסופקים בשליחותו לפי שלא היו מאמינים שיד ה׳ היתה בם, והיו מספקים אולי היה הדבר במקרה או מהתחלואים הטבעיים, ולזה קראו לכהנים ולקוסמים ושאלו מהם שתי שאלות. האחת מה נעשה לארון ה׳, רצה לומר אם נשלחהו לארץ ישראל או יחזיקו בו ולא ישלחוהו? ולצורך השאלה הזאת קראו לקוסמים שהם ידעו הנעלמות ויכירו אם היתה המכה מפאת הארון ואם היתה במקרה.
השאלה השנית היא אמרם במה נשלחנו למקומו, רצה לומר ואם תאמרו שמאתו היתה זאת המכה ושראוי לשלחו הודיעונו במה נשלחנו? רצה לומר האם נשלחנו בכתפות אנשים או על סוסים או חמורים או בעגלה אחת? ויהיה בי״ת במה נשלחנו בי״ת הכלי, ולצורך השאלה השנית הזאת קראו לכהנים היודעים דרכי העבודות ואיך יוליכו הדברים האלהיים מצד אל צד. והנה הכהנים והקוסמים השיבום, שעם שהם שאלו שתי שאלות לבד, הנה נשארה הודעה שלישית יצטרכו אליה והיא שלא ישלחו אותו ריקם, ולזה אמרו אם משלחים את ארון אלהי ישראל, רצה לומר קודם שנבחין השאלה הראשונה אם ראוי לשלחו אם לא, וקודם שנשיב לשנית באיזה כלי תשלחוהו, נאמר אליכם ענין שלישי שלא שאלתם עליו, והוא שאם תשלחו אותו לא תשלחוהו ריקם אבל השב תשיבו לו אשם לשיכפר עליכם, וזה על אשר לקחתם אותו ממקומו ועל אשר שביתם את ארון האלהים במלחמה ואז תרפאו, רצה לומר עם היות ששליחות הארון תועיל להסיר המכה בעתיד ושלא יוכו עוד הפלשתים, הנה לאשר הם כבר מוכים וחולים לא תועיל שליחותו, אבל כאשר תשיבו עמו אשם אז יתרפאו האנשים אשר הם כבר חולים ומוכים, ואז יודע אליכם למה לא סרה עד הנה ידו מכם, כי תכירו שהיה בלי ספק מפאת הארון.
אם משלחים – רצה לומר: אם יצא הדבר לשלחו למקומו, אל תשלחנו ריקם מבלי מנחה ותשורה.
תשיבו לו אשם – תשיבו לה׳ קרבן אשם, כדין המועל בהקדש.
אז תרפאו – רצה לומר: כשתרפאו, אז יהיה נודע לכם בבירור, למה לא תסור ידו קודם ההשבה, רצה לומר: אז תדעו שיד ה׳ עשתה זאת.
ויאמרו הנה הם הקדימו תשובת השאלה השניה, כי על השאלה הראשונה והוא אם ישלחוהו לא ידעו עדיין להשיב כי גם הם היו מסופקים בדבר אם היתה המכה בסבת הארון או לא, כמ״ש (בפסוק ט׳) וראיתם אם דרך גבולו יעלה וכו׳ ואם לא וידענו כי לא ידו נגעה בנו וכו׳ והיה דעתם לעשות על זה בחינה על ידי הפרות העלות, ורק על השאלה השניה ידעו תשובה ברורה ולכן הקדימו תשובת השאלה השניה (בשגם כי צריך להכין את האשם תחלה טרם יעשו את הבחינה בעגלה באשר יצטרכו להניח הארגז וכלי הזהב אשר השיבו לו אשם בצדו), וזה שכתוב אם משלחים את ארון אלהי ישראל רצה לומר אנחנו לא נדע עדיין אם יפול דבר הבחינה כי יצטרך לשלחו, רק זאת ידענו שבאם אחר הבחינה יתברר כי צריך לשלחו, אז אל תשלחו אותו ריקם כי השב תשיבו לו אשם אז תרפאו כי אם יתברר שבאה המכה בסבת הארון ובעבור הבוז והקלון שעשיתם לו, שהולכתם אותו שבי לפני צר, אז אם תשלחוהו בלא אשם הגם כי בזה תרויחו כי יניח ידו מהכותכם עוד בעתיד, בכל זה לא יתרצה אליכם על העבר ולא ירפוא לכם לגהה מכם מזור לרפאות המוכים מכבר על מרים, אבל אם תשיבו לו אשם לרצותו על החטא העבר ירפאו גם המוכים והחולים, וגם אם לא יספיק האשם להשיב חרון אפו על כל פנים ונודע לכם למה לא תסור ידו מכם רצה לומר שאז בהכרח יודיעכם על ידי נביאיכם וקוסמיכם (אשר עתה בחרונו יבהלמו והעלים מאתם על מה עשה ככה לארץ הזאת) מה הסבה שלא תסור ידו ובזה נוכל להודע מה לעשות עוד להשיב אפו וחמתו.
השב תשיבו – שרש השיב משמש להוראת הביא מנחה למלך, שהכל שלו ועבדיו מידו יתנו לו, וכן מנחה ישיבו (תהלים ע״ב), והשיב למלך ישראל (מלכים ב ג׳:ד׳).
אשם – קרבן חרטה, ועיקר הוראת שרש אשם הוא התחרט, אולי ממקור שום, שום לב.
ונודע לכם – שד״ל בתרגומו הוסיף ונודע לכם כי חטאתם, ולמה פירש לשון שאלה; ואין לכחד שהיל״ל מדוע; רק לפי פירושו היה כותב ולמה בתוספת ו״ו; ויש הפרש בין הוראת למה ומדוע כמו שיש בכל הנרדפים, שמדוע מלשון ידיעה מורה כונה בפועל, ולמה מלשון מה כונה בהעדר והמנע מלפעול, רק כמו שאר הנרדפים יתחלפו פעמים רבות זה בזה, ונראה לי ברור שהכונה, בהשיבכם הארון תחדל המגפה, ואז תדעו ותבינו מאיזו סבה לא תסור ידו מכם.
וַיֹּאמְר֗וּ, אִֽם-מְשַׁלְּחִ֞ים אם יתברר שצריך לשלוח1 אֶת-אֲר֨וֹן אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ למקומו2, אַל-תְּשַׁלְּח֤וּ אֹתוֹ֙ רֵיקָ֔ם בלי כבוד3 מבלי לשלוח עימו מנחה ותשורה4, כִּֽי-הָשֵׁ֥ב תָּשִׁ֛יבוּ ל֖וֹ לה׳ קרבן5 אָשָׁ֑ם כדין המועל בהקדש6, לרצותו על החטא שלקחתם אותו7, ובכך יהיה היכר שאתם מודים שמעלתם בו8, אָ֤ז כאשר תעשו זאת9 תֵּרָֽפְאוּ֙ תתרפאו, וְנוֹדַ֣ע ויוודע לָכֶ֔ם בבירור10, לָ֛מָּה לֹא-תָס֥וּר סרה11 יָד֖וֹ מִכֶּֽם עד עכשיו, ותדעו כי יד ה׳ עשתה זאת מפני שעיכבתם את ארונו12:
1. מצודת דוד, ומפני שעדיין לא ידעו להשיב על השאלה הראשונה אם לשלח את הארון, השיבו על השאלה השניה באיזה אופן לשלחו, מלבי״ם.
2. מצודת דוד.
3. רלב״ג.
4. מצודת דוד.
5. מצודת דוד.
6. מצודת דוד.
7. מלבי״ם.
8. רש״י.
9. מצודת דוד.
10. מצודת דוד. ומלבי״ם מבאר שגם אם לא יספיק האשם להשיב חרון אף ה׳, על כל פנים ״ונודע לכם למה לא תסור ידו מכם״ דהיינו שאז בהכרח יודיעכם על ידי נביאיכם וקוסמיכם, מהי הסיבה שלא תסור ידו, ובזה נוכל להודיע מה לעשות עוד להשיב אפו וחמתו.
11. מהר״י קרא, אברבנאל, מצודת דוד.
12. מצודת דוד, רש״י, רד״ק.
תרגום יונתןרש״יר״י קראמיוחס לר״י קרארד״קר״י אבן כספירלב״גאברבנאלמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144