Shemuel I 6 – שמואל א ו‏ – Mikraot Gedolot

וְאַכְוֵינָא תּוֹרָתָא בְּאָרְחָא עַל אוֹרַח בֵּית שֶׁמֶשׁ בִּכְבִישָׁא חֲדָא אָזְלִין מֵיזַל וְנָעַיָן וְלָא סְטָאָה לְיַמִינָא וְלִסְמְאָלָא וְטוּרְנֵי פְלִשְׁתָּאֵי אָזְלִין בַּתְרֵיהוֹן עַד תְּחוּם בֵּית שֶׁמֶשׁ.

וישרנה הפרות – שרן ואזלן מהלכן ביופי. היו הופכות פניהם כלפי שיטה ואומרות שירה. אי זו שירה אמרו? רבי מאיר אמר שירת הים אמרו. הדא היא דכתיב במסילה אחת הלכו הלוך וגעה. וכתיב אשירה לה׳ כי גאה גאה (שמות ט״ו:א׳). ר׳ יוחנן אמר שירו לה׳ שיר חדש (תהלים צ״ח:א׳). רבי שמעון בן לקיש אמר הודו לה׳ קראו בשמו (תהלים ק״ה:א׳). רבי אלעזר אמר ה׳ מלך ירגזו עמים (תהלים צ״ט:א׳). ורבנין אמרין ה׳ מלך תגל הארץ (תהלים צ״ז:א׳).

וישרנה הפרות בדרך – שהיו מהלכין בישרות הפכו פניהם כלפי הארון ואמרו שירה. אי זו שירה אמרו, רבי מאיר אומר שירת הים אמרו נאמר כאן הלוך וגעו ונאמר להלן שירו לי״י כי גאה גאה (שמות ט״ו:כ״א). ר׳ יוחנן אמר שירו לי״י שיר חדש. ר׳ אלעזר אמר הודו לי״י קראו בשמו (דברי הימים א ט״ז:ח׳). רבנין אמרין י״י מלך תגל הארץ (תהלים צ״ז:א׳). ר׳ ירמיה בש״ר שמואל בר רב יצחק אמר תלת שירו לי״י שיר חדש, שירו לי״י כל הארץ (תהלים צ״ו:א׳), י״י מלך ירגזו עמים (תהלים צ״ט:א׳). תאנא דבי אליהו רני השיטה התנופפי ברוב הדרך המחושקה ברקמי זהב המהוללה בדביר וארמון המעולפת מבין שני הכרובים. א״ר שמואל בר נחמני כמה יגע בן עמרם עד שלמד שירה ללוים ואתן אומרות שירה מאליכן יישר חיליכון.

וישרנה – הרי תיבה זו אנדרוגינוס, מלמד שאף הוולדות היו אומרים שירה: רוני רוני השיטה התנופפי וכו׳, כדאיתא במסכת עבודה זרה (בבלי ע״ז כ״ד:).

ולפי פשוטו: וישרנה – לשון ישר דרך, ישר היו הולכות.

הלך וגעו – לשון צעקת בקר, געייה.

בית שמש – ישראל היו שם.

Set on a straight course. This word is a grammatical hermaphrodite.⁠¹ This teaches us that even the young recited a song,⁠² "Sing aloud, sing aloud, O Ark of acacia wood! Exalt yourself…" as stated in Maseches Avodah Zorah.⁠³ According to its simple meaning, 'וַיִשַּׁרְנָה' is an expression meaning 'straight,' i.e. they followed a straight path.

Lowing as they walked. This is an expression of the cry [גְּעִיָה] of cattle.

Beis Shemesh. Yisroel was there.⁠⁴

1. The “י” of וַיִשַּׁרְנָה is the masculine form and the “נה” is indicative of the feminine form.

2. And, therefore, the combination of the masculine and feminine forms.

3. 24b. The cows literally sang an intelligible praise to ‘ה. They were given the miraculous power to sing just as Bilam’s donkey was given the power of speech in Bemidbar 22:28-30.

4. Although בֵּית שֶׁמֶשׁ was one of the cities belonging to kohanim [Yehosua 21:16], nonetheless man Bnei Yisroel lived there and in adjacent areas. – Da’as Sofrim

וישרנה הפרות – פתר׳: הלכו להם דרך ישר ולא סרו ימין ושמאל כדרך פרה מניקת שחוזרת להניק בנה בבית.

וישרנה – בחסירי יו״ד של ישר, וגוער בים ויבשהו מן יבש. והוא מתיבות המשמשות לשון זכר ונקבה, וכן ויחמנה (בראשית ל׳:ל״ח) ויקרבנה היה לו לומר ותחמנה ותקרבנה. ותרגום: וישרנה – ואכוינא לשון כיוון ויושר.

ומדרש: שהיו אומרות שירה רני רני השיטה כדאיתא בע״ז.

הלך וגעו – אחר בניהם.

אף על פי כן לא סרו ימין ושמאל.

געייה – לשון צעקת בקר, כמו אם יגעה שור על בלילו (איוב ו׳:ה׳).

וישרנה הפרות – כתרגומו: ואכוינא תורתא, ר״ל כוונו דרך בית שמש, והלכו דרך ישרה, לא סרו ימין ושמאל.

ובא בסימן אחד של נקבה לבד, כמו: ויחמנה בבואן לשתות (בראשית ל׳:ל״ח), ודגש השי״ן בחסרון היו״ד פ״א הפועל, ובמלת ויחמנה בא נח הציר״י תמורת היו״ד פ״א הפועל.

הלוך וגעו – היו געות בעבור בניהם, צעקת הבקר תקרא געייה, כמו: אם יגעה שור (איוב ו׳:ה׳).

ובדרש: שאמרו שירה, הוציאו וישרנה מלשון שירה.

וישרנה הפרות – דגשות השי״ן להבליע בו היו״ד שהוא פ״ה הפעל, ובא בסימן אחד לנקבה כמו ויחמנה, כמו ארבע מלכיות מגוי יעמדנה.

במסלה אחת – פירוש: שלא נטו לכאן ולכאן אלא כיונו המסלה.

וישרנה הפרות – מי יתן וחכמו נכבדי אנשי בית שמש כמו אלה הפרות.

והנה נתישרו הפרות דרך בית שמש בזולת נטייה וסרני פלשתים הולכים אחריהם עד גבול בית שמש לראות אמתת הענין.

וישרנה הפרות – עיין מה שכתבתי בפרשת ויצא על ויחמנה הצאן ומדלא קאמר ותישרנה דרשו רבותינו ז״ל בבראשית רבה פרשה כ״ב סימן ו׳ שהיו הולכות בדרך ישרה. ודרשוהו עוד על פנים אחרים ע״ש. וביפה תואר סימן ו.

וישרנה – מלשון ישרה.

במסלה – בדרך הכבושה.

וגעו – צעקת הפרה תקרא געה, כמו: אם יגעה שור (איוב ו׳:ה׳).

וישרנה הפרות – הלכו בדרך הישר, לדרך העולה בית שמש.

במסלה אחת – ולא הטו ימין ושמאול.

הלוך וגעו – רצה לומר: עם כי הלכו וצעקו בעבור חסרון בניהן, מכל מקום לא סרו ימין ושמאול.

השאלות:

למה כפל לשונו וישרנה בדרך במסלה אחת הלכו, ולא סרו וכו׳ שכל זה ענינו אחד.

וישרנה ספר שהיו בזה כמה פלאים:

א. וישרנה, כי המקום שעמדו שם הפרות היה אצל הבית רחוק מן הדרך, והיו יכולים לפנות במהלכתם אל צד הבתים או השדות והם הישירו מהלכם אל הדרך,

ב. על דרך בית שמש כי אחר שהגיעו אל הדרך היה להם ברירה ללכת לפנים או לאחור אל צד פלשתים והם בחרו ללכת אל צד בית שמש למזרח,

ג. במסלה אחת הלכו כי על הדרך יש בו כמה מסלות כבושות להולכי רגל ודרך הבהמה ללכת פעם בצד זה ופעם בצד זה והם הלכו במסלה אחת,

ד. הלך וגעו מרוב השמחה וחכמינו זכרונם לברכה אמרו על זה שאמרו שירה כי הדבר הפלאיי המעיד על השגחת ה׳ הוא השיר העולה מבריותיו שעל ידו יוכרו עלילותיו ונפלאותיו,

ה. ולא סרו ימין ושמאל כי הדרך מתעקם לפעמים במקום סלעים ורכסים והם לא סרו בעקמימות רק הלכו בקו הישר שגדרו הקו היותר קצר בין שתי נקודות מונחות,

ו. וסרני פלשתים הלכים אחריהם כי לא היה זה פלא אם היו הולכים לפניהם שדרך הבהמה להמשך אחרי בעליה לא כן בשהלכו אחריהם וזה התמיד עד גבול בית שמש.

וישרנה – בתלמוד בבלי מס׳ עבודה זרה (ד׳ כד:) מצאנו וישרנה, אמרו שירה, התנופפי השטה וכו׳, גם זה כרוב המדרשים נוסד על אדני דקדוק לשון הקודש, כי הראוי ותישרנה, ואם מצאנו וַיֵחַמְנָה (פרשת ויצא) הוא אנדרוגינוס להוראת עלות הזכרים על הנקבות, ולכל הפחות היל״ל כאן ויישרנה בשני יו״דין, וכמו שהוא כתוב כאן הוא משרש שיר, ונס זה שפרות נפרדות מִוַלְדותיהן ואשר לא עלה עליהן עול הלכו מעצמן אל בית שמש, הוא אות על יכולת ה׳, וקול הפרות הגועות מצרתן על בניהן הוא כקול שירה מספרת פלאיו.

והנה בנס זה ארעו מספר פלאים, ראשית, הפרות יכלו לפנות אל צד הבתים או השדות, ואולם¹ וַיִשַּׁ֨רְנָה הַפָּר֜וֹת בַּדֶּ֗רֶךְ בחרו ליישר את הליכתם אל הדרך², והלכו הפרות בדרך הישר³, וכשהגיעו אל הדרך, למרות שיכלו ללכת לפנים או לאחור אל צד פלשתים, הם בחרו ללכת⁴ עַל-דֶּ֙רֶךְ֙ העולה אל⁵ בֵּ֣ית שֶׁ֔מֶשׁ למזרח⁶ שם היו ישראל⁷, ולמרות שבדרך יש כמה מסילות כבושות להולכי רגל, ודרך הבהמה ללכת פעם בצד זה ופעם בצד זה, הם⁸ בִּמְסִלָּ֣ה אַחַ֗ת הָלְכ֤וּ ולא הטו ימין ושמאל⁹, הָלֹךְ֙ והלכו וְגָע֔וֹ על חסרון בניהם¹⁰, וְאף על פי כן¹¹ לֹא-סָ֖רוּ יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול, ולא הלכו כפי הדרך שמתעקמת אלא הלכו בקו ישר בדרך הקצרה¹², וְלא שהלכו הפרות אחרי הפלשתים כדרך בהמות שהולכים אחרי בני אדם, אלא¹³ סַרְנֵ֤י פְלִשְׁתִּים֙ הֹלְכִ֣ים אַחֲרֵיהֶ֔ם עַד-גְּב֖וּל בֵּ֥ית שָֽׁמֶשׁ שהלכו לראות אמיתות הענין¹⁴:

1. מלבי״ם.

2. מלבי״ם.

3. רד״ק, מצודת דוד.

4. מלבי״ם.

5. מצודת דוד.

6. מלבי״ם.

7. רש״י.

8. מלבי״ם.

9. מצודת דוד.

10. מצודת דוד, רד״ק, ר״י קרא, אברבנאל. וחז״ל אמרו (מדרש שמואל פרשה י״ב ובמסכת עבודה זרה כד:) כי הפרות והוולדות אמרו שירה, רש״י, אברבנאל, מלבי״ם.

11. מצודת דוד.

12. מלבי״ם.

13. מלבי״ם.

14. רלב״ג.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון