×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ו) וַתִּכְבַּ֧ד יַד⁠־יְהֹוָ֛היְ⁠־⁠הֹוָ֛ה אֶל⁠־הָאַשְׁדּוֹדִ֖ים וַיְשִׁמֵּ֑ם וַיַּ֤ךְ אֹתָם֙ [בַּטְּחֹרִ֔ים] (בעפלים)א אֶת⁠־אַשְׁדּ֖וֹד וְאֶת⁠־גְּבוּלֶֽיהָ׃
But the hand of Hashem was heavy upon the Ashdodites, and He destroyed them and smote them with hemorrhoids, Ashdod and its borders.
א. [בַּטְּחֹרִ֔ים] (בעפלים) א-כתיב=בַּעְפֹלִ֔ים (חסרה נקודה במקביל לדגש בטי״ת)
תרגום יונתןמדרש שמואלילקוט שמעונירש״יר״י קראמיוחס לר״י קרארד״קר״י אבן כספירלב״גאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
וּתְקֵיפַת מָחָתָא דַייָ עַל אֱנַשׁ אַשְׁדוֹד וְאַצְדִינוּן וְאַלְקִי יַתְהוֹן בִּטְחוֹרִין יַת אַשְׁדוֹד וְיַת תְּחוּמָהָא.
ותכבד יד ה׳ על האשדודים וגו׳ – הא כיצד היה יושב בטחור ועכבר עולה מתהום ושומט בני מעיו ויורד לו לתהום. ודכוותה ותטבע האבן במצחו (שמואל א י״ז:מ״ט). נכנס האבן כבברזל. יהודה ברבי אמר כבבצק. ודכוותה וכל גרמיהון הדיקו (דניאל ו׳:כ״ה). יהודה בר רבי אמר כאילין פסטילס שרשי תאנה שהן רכים ובוקעין בצור ובאבן.
ותכבד יד י״י אל האשדודים – לפי שאמרו הרשעים אלה הם האלהים המכים את מצרים וגו׳ (שמואל א ד׳:ח׳) עשרה מכות היו לו ושלמו. אמר להם הקב״ה אין לי מכה עתה אני מביא עליכם מכה שלא נהיתה מעולם אלו עכברים שהיו שומטים בני מעיהם. חזרו לעשות להם ספלים, היה העכבר אומר לספל אנו שלוחים של מי שאמר והיה העולם ואתה בריותיו, תן כבוד למי שברא והיה הספל נבקע ועכבר עולה מן התהום ושומט את בני מעיו. וזה אחד מהדברים שהשליט הקב״ה את הרך בקשה. כיוצא בו ואיש משך בקשת לתומו (מלכים א כ״ב:ל״ד) חץ נעמן שהכה את אחאב ונכנס לתוך השריון שנאמר ויך את מלך ישראל בין הדבקים ובין השריון (דברי הימים ב י״ח:ל״ג). כיוצא בו צפרדעים לפרעה בתי השיש והפספסים היו הצפרדעים עולות ואומרים להם אנו שלוחים של מי שאמר והיה העולם והיה השיש מתבקע מפניהם. וכן הצרעה היו האמוריים נטמנים במערה ונותנים אבן על פי המערה (יהושע י׳:כ״ז) והיו שתי צרעות קורעות את האבן. והאבן שמת בה גלית נכנס האבן בברזל שנאמר ותטבע האבן במצחו (שמואל א י״ז:מ״ט), ר׳ יהודה ב״ר אמר כבבצק. ודכותה וכל גרמיהון הדיקו (דניאל ו׳:כ״ה). ר׳ יהודה אומר כהדין פסטילוס ושרשי תאנה שהם רבים ובוקעים בצור ובאבן. א״ר ברכיה א״ר חנינא בר איקם בשם ר׳ יהודה שרשי חטה בוקעים בארץ חמשים אמה ושרשי תאנה בוקעים בצור חמשים אמה, והשמיר כמין שעורה היה והיה נתון לתוך כלי של עופרת מלא סובין ואם היה נותנו אפילו על ההר הזה בוקעו.
וישמם – לשון שממה.
בטחורים – חלחולת כרכשא, מכת הנקב. עכברים נכנסין בנקביהם ושומטין בני מעיהם ויוצאין.
And He devastated them. An expression [שְׁמָמָה] meaning desolation.
With hemorrhoids. The mesentery of the large intestine, a plague of the rectum. Mice would enter their recta, disembowel them, and crawl out.
וישימם – לשון שממה וחרבה.
ויך אותם בטחורים – קוניי״ש בלעז1 כשהיה אחד מהם נפנה לצורכו בא העכבר ושומט את בני מיעיו והולך, מה היה פלשתי עושה באותה שעה כשהיה אחד מהם יוצא ליפנות היה מביא כלי ונותן תחתיו ונפנה כסבור שיהא הכלי מפריד בינו ובין העכבר והעכבר בא ונוקב הכלי ועולה ושומט לו ראש בני מעיו והולך שהיה ראש בני מעיו ניקב {והיה עושה}⁠א שליחותו של מקום והעכבר נכנס.
1. בלעז: clunesie.
א. כך השלים עפנשטיין.
וישמם – מן שמם, ויסיבני מן סבב.
בטחורים – חלחולת כרכשא, מכת הנקב שהיו עכברין נכנסין בנקביהם ושומטין את בני מעיהם.
עפולים – לשון אופל כי במקום אופל הם, כגון ויבא אל העופל (מלכים ב ה׳:כ״ד) חומת העופל.
ויש לומר עפלים – כעין אוצר לכך נכתב בפנים שהוא לשון כבוד שבו אוצר כל מאכל.
בעפולים – כתיב. וקרי: בטחורים. והכתיב הוא שם כנוי לתחתוניות, כי עפולי לשון גבוהות, כמו: עפל ובחן (ישעיהו ל״ב:י״ד), והכנוי בהפך. והקרי הוא שם החולי.
וישמם – מטעם שָמֵם.
וזאת המכה היתה שהוכו בטחורים והוא חולי מצער מאד ויוצא מהם דם רב כל שכן אלו שבאו להם מאת הש״י להכאיבם מאד ולזה הוכרחו להוציא ארון האלהים מאשדוד ושלחוהו בגת וידמה שאלה המופתים עשה הש״י באמצעות שמואל שהיה נביא או נעשה זה בזולת נביא להשגחתו על ישראל שלא יאבד ארון האלהים מהם.
ותכבד יד ה׳ אל האשדודים וגו׳. ספר שלא נתפייס הקדוש ברוך הוא עם השפטים אשר עשה שם באלהיהם אבל גם עשה בהם שפטים, שכבדה יד ה׳ להכות את האשדודים בעפולים והם הטחורים הנולדים בפי הטבעת, והוא חולי מצער מאד ויוצא ממנו דם הרבה, ונקראו עפולים לפי שהם נעשות גבוהות והוא מלשון (ישעיה ל״ב י״ד) עופל ובחן.
אל האשדודים וישמם – כן כתיב אל לא על והתרגום הוא דרך פירוש.
ויך אתם בעפלים – בטחרים קרי ובספרים כ״י אין בבי״ת מאריך ויש דגש בעי״ן להורות על דגשות הטי״ת וכן הכו בעפלים שבסמוך.
וישמם – מלשון שממה.
בעפולים – כך שם המכה, ולפי שהם בחלחולת במקום מכוסה, נקראו עפולים, מלשון אופל, וכן ויבוא אל העופל (מלכים ב ה׳:כ״ד), והוא כמו אל האופל באל״ף, והקרי בטחורים, והוא שם שרץ מה, והיו דומים להם.
וישמם – במה שהכה אותם בעפולים, והיו בצורת טחורים.
ותכבד אחר שלא שתו לב למכת אלהיהם הוכו בגופם.
ויך אתם בטחרים – נראה שלקו הפלשתים שתי מכות, הטחורים שפירושם ידוע בקבלה (ואולי נגזר שמם מן טַח⁠־חור, ועפלים מן עפל, ויעפילו, שענינם נפוח) והם לא היו מכת מות כי לא נזכרה מיתה אצלם, ושניה להם היתה מגפה כמו שכתוב והאנשים אשר לא מתו הכו בטחרים, ואולי שתי המכות היו מקושרות זו עם זו ומהאחת תולד האחרת; ושמעתי שבכתיבה המצוירת אשר למצרים (Geroglifi) העכבר היה סימן לדֶבֶר הבא ע״י אבעבועות הממסות ונושכות בשר האדם (ידוע מה שכתב הירודוט שמגפת סנחריב היתה ע״י המון עכברים שנכנסו תוך מחנהו ולעסו כלי מלחמתו), ולפי זה העכברים הנזכרים למטה אינם עכברי הבר האוכלים הזרע והשרשים בשדה, כי לא הוזכרו קודם לכן, רק הם סימן ואות על הדֶבֶר; ואין טענה ממה שכתוב (ו׳:ה׳) המשחיתים את הארץ כי לא תתכן השחתה גדולה לארץ ממות יושביה, ואם על עכברי הבר מדבר הי״לל את האדמה; ולכן יעצו הקוסמים לעשות ציור חמשה טחורים יציירום באיזה אות ידוע אצלם, וחמשה צלמי דבר בדמות עכברים, אך הפלשתים שלחו חמשה טחרי זהב, ועכברים שלחו אחד לכל עיר וכפר כי יראו מאד פן אלהי ישראל יפגעם עוד בדבר, ומרצון האל רק בדרך טבע נתפשט הדבר מעיר אל עיר ע״י הארון והעגלה הנושאת אותו ומנהיגיה, ולכן צוו לעשות עגלה חדשה ולהתיצב הם מנגד להתרצות לאלהי ישראל בהזהרם מלהביא דבר על עמו, כי היו יכולים ללכת עם העגלה בלי הדריך אותה, וכיון שאנשי בית שמש מעלו וראו בארון ה׳ נתפשט הדבר גם בהם ע״י העגלה והפרות וארגז כלי הזהב.
ומאחר שלא שתו ליבם למכת אלהיהם הוכו בגופם1, וַתִּכְבַּ֧ד יַד-יְהוָ֛ה אֶל-הָאַשְׁדּוֹדִ֖ים אנשי אשדוד2 וַיְשִׁמֵּ֑ם ושם אותם ה׳ לשממה3, וַיַּ֤ךְ בכך שהיכה4 אֹתָם֙ בַּטְּחֹרִ֔ים בחלחולת היא מכת הנקב, שהיו עכברים נכנסים בנקביהם ושומטים את בני מעיהם, ויוצאים5 (בעפלים6 כתיב), והיכה ה׳ במכה זו אֶת תושבי -אַשְׁדּ֖וֹד וְאֶת-גְּבוּלֶֽיהָ סביבותיה7:
1. מלבי״ם.
2. תרגום יונתן.
3. רש״י, מצודת ציון.
4. מצודת דוד.
5. רש״י, מהר״י קרא. ומה היה הפלשתי עושה באותה שעה? כשהיה אחד מהם יוצא להתפנות היה מביא כלי ונותן תחתיו ונפנה, כסבור שיהא הכלי מפריד בינו ובין העכבר, והעכבר היה בא ונוקב הכלי ועולה ושומט לו ראש בני מעיו והולך, ר״י קרא.
6. כך שם המכה, מצודת ציון. ושם החולי טחורים, ולכן הקרי בטחורים, והכתיב הוא שם כנוי לתחתוניות כי עפולי לשון גבוהות כמו עפל ובחן, רד״ק. ומכה זאת היתה שהוכו בטחורים הנולדים בפי הטבעת, והוא חולי מצער מאד ויוצא מהם דם רב, כל שכן אלו שבאו להם מאת הש״י להכאיבם מאד, רלב״ג, אברבנאל.
7. תרגום יונתן.
תרגום יונתןמדרש שמואלילקוט שמעונירש״יר״י קראמיוחס לר״י קרארד״קר״י אבן כספירלב״גאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144