Shemuel I 4 – שמואל א ד‏ – Mikraot Gedolot

גויים משבחים את ה׳ על נסי מצרים – שמות י״ח:י׳, במדבר כ״ג:כ״ב, במדבר כ״ד:ה׳, יהושע ב׳:ט׳-י״א, יהושע ט׳:ט׳-י׳

וַי לָנָא מַן יְשֵׁיזְבִינָנָא מִיַד מֵימְרָא דַייָ דְעוֹבָדוֹהִי רַבְרְבִין הָאִלֵין אִלֵין אִינוּן גְבוּרָתָא דַייָ דִמְחָא יַת מִצְרַיִם בְּכָל מָחָא וּלְעַמֵיהּ עֲבַד פְּרִישָׁן בְּמַדְבְּרָא.

אוי לנו מי יצילנו מיד האלהים האדירים האלה – עד כאן אמרו כשרים שבהן. אבל הרשעים שבהן אמרו אלהיכם האלהים המכים את מצרים בכל מכה וגו׳ – אמרו עשר מכות הכה במצרים ועוד הכה על הים ושאר מכות כילה בעמו במדבר. אמרו אין לו מכה עוד מעתה. אמר להם הקב״ה אתם אמרתם אין לו מכה עוד מעתה חייכם שאני מביא עליכם. מכה שלא נראתה ולא נהייתה מעולם הדא היא דכתיב ותכבד יד ה׳ אל האשדודים וגו׳ (שמואל א ה׳:ו׳). הא כיצד. היה יושב בטחור ועכבר עולה מן התהום ושומט את בני מעיו ויורד לו לתהום. הדא היא דכתיב ותכבד יד ה׳ אל האשדודים וישימם וגו׳ (שמואל א ה׳:ו׳). חזרו להיות עושים להם ספלים. היה עכבר אומר לספל אני שלוחו של מי שאמר והיה העולם ואתה ברייתו. תן כבוד למי שבראך. והיה הספל נבקע ועכבר עולה מן התהום ושומט את בני מעיו וירד לו לתהום. הדא היא דכתיב ותכבד יד ה׳ (שמואל א ה׳:ו׳) וגו׳. כל הפרשה ערובי דברים. מי שאמר זה לא אמר זה ומי שאמר זה לא אמר זה. ודכוותה ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני (בראשית ל״ח:כ״ו). והקב״ה מכתיב עליו ולא יסף עוד לדעתה (בראשית ל״ח:כ״ו). שמשידע שכלתו היא לא יסף עוד לדעתה וכל הפרשה. ודכוותה באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגו׳ (במדבר י״ג:כ״ז). עד כאן אמר כלב. כל הפרשה עירובי דברים. מי שאמר זה לא אמר זה מי שאמר זה לא אמר זה. ודכוותה ועתה נפשנו יבשה אין כל וגו׳ (במדבר י״א:ו׳). את סבור מי שאמר זה אמר זה. אלא ישראל אומרים ועתה נפשנו יבשה אין כל וגו׳ (במדבר י״א:ו׳). והקב״ה מפייס את כל באי עולם ואומר להם בואו וראו על מה בני מתרעמין עלי. והמן כזרע גד הוא וגו׳ (במדבר י״א:ז׳). כענין שנאמר זהב הארץ ההוא טוב וגו׳ (בראשית ב׳:י״ב). כל הפרשה עירובי דברים. מי שאמר זה לא אמר זה. ודכוותה מדוע בושש רכבו לבא מדוע אחרו פעמי מרכבותיו (שופטים ה׳:כ״ח). עד כאן אמרה אמו של סיסרא. חכמות שרותיה תעננה (שופטים ה׳:כ״ט). עד כאן אמרו כלותיה. הלא ימצאו יחלקו שלל (שופטים ה׳:ל׳). עד כאן אמרה אשתו. נתגלו הדברים שאמרה אמו של סיסרא לדבורה ברוח הקדש שלחה לה דבורה אל תצפי עוד לסיסרא בנך מעתה כן יאבדו כל אויביך ה׳ (שופטים ה׳:ל״א). ודכוותה מיכ׳ המרשתי היה ניבא בימי יחזקיהו מלך יהודה וגו׳ ההמת המיתוהו חזקיהו מלך יהודה וגו׳ (ירמיהו כ״ו:י״ח-י״ט). עד כאן אמרו כשירין שבהן. אבל רשעים אמרו וגם איש הי׳ מתנבא בשם ה׳ אוריהו בן שמעיהו וגו׳ (ירמיהו כ״ו:כ׳) וישמע המלך יהויקים וכל גבוריו וגו׳ (ירמיהו כ״ו:כ״א) וישלח המלך יהויקים אנשים מצרים וגו׳ (ירמיהו כ״ו:כ״ב) ויוציאו את אוריהו ממצרים ויביאוהו אל המלך וגו׳ (ירמיהו כ״ו:כ״ג). אמרו כשם שנתנבא אוריה כך נתנבא ירמיה וכשם שנהרג אוריה כך ירמיה חייב ליהרג. אך יד אחיקם בן שפן וגו׳ (ירמיהו כ״ו:כ״ד). כל הפרשה עירובי דברים מי שאמר זה לא אמר זה מי שאמר זה לא אמר זה. ודכוותה שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך וגו׳ (שיר השירים ח׳:ו׳). שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך (שיר השירים ח׳:ו׳). עד כאן אמרה כנסת ישראל. כי עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה (שיר השירים ח׳:ו׳). עד כאן אמרו אומות העולם. ורוח הקודש אומרת רשפיה רשפי אש שלהבת יה וגו׳ (שיר השירים ח׳:ו׳). הא כל הפרשה עירובי דברים מי שאמר זה לא אמר זה.

מיד האלהים אדירים (כתוב ברמז כ״ח).

רמז קא

ותני ר׳ יהודה בר אלעאי שני ארונות היו עם ישראל במדבר אחת שהיתה תורה נתונה בתוכו ואחת שהיו שברי לוחות נתונים בתוכו. זה שהיתה תורה נתונה בתוכו היה באהל מועד שנאמר וארון ברית י״י ומשה לא משו מקרב המחנה (במדבר י״ד:מ״ד). וזה שהיו בו שברי לוחות היה נכנס ויוצא עמהם. ורבינין אמרין ארון אחד היה פעם אחת יצא בימי עלי ונשבה. וקרא מסייע לרבנין אוי לנו מי יצילנו מיד האלהים האדירים מילא דלא חמון מימיהון. וקרא מסייע לר׳ יהודה ויאמר שאול לאחיה הגישה ארון האלהים (שמואל א י״ד:י״ח) והלא ארון בקרית יערים היה, אלא מאי עבדי ליה רבנן הגישה אלי ציץ. וקרא מסייע לר׳ יהודה הארון וישראל יושבין בסכות והלא הארון בציון. אלא מאי עבדי ליה רבנן סכך שהוא בקרוי שעדין לא נבנה בית הבחירה.

בכל מכה במדבר – על ים סוף. ויונתן תרגם: ולעמיה עבד פרישן במדברא.

ובספרי שנינו שהפרשה הזו עירוב דברים, מי שאמר זה לא אמר זה. כשרין שבהם אמרו: מי יצילנו מיד האלהים האדירים האלה, והרשעים אמרו: אלה הם האלהים המכים את מצרים בכל מכה – כל מכות שהיו לו, על המצרים הביאם, אין לו עוד מכה מעתה.

With every sort of plague in the wilderness. By the Sea of Reeds. Targum Yonatan however, renders, 'and for His people He performed wonders in the wilderness.' In Sifrei we learn that this passage is a combination of statements, whoever made one statement did not make the other. The worthy among them said, "Who will save us from the hand of this mighty God?⁠" while the wicked retorted, "This is the God Who smote the Egyptians with every plague. All the plagues which He had, He brought upon the Egyptians. He has no more plagues [to inflict].⁠"

מי יצילנו מיד האלהים האדירים – בכל מקום שתמצא אלהות ואדונות הוא אומר בלשון רבים, כמו ויהי כאשר התעו אותי אלהים מבית אבי (בראשית כ׳:י״ג) וכן כי אלהים קדושים (יהושע כ״ד:י״ט), וכן אשר הלכו אלהים לפדות לו לעם (שמואל ב ז׳:כ״ג), אף כאן קורהו בלשון רבים.

המכים את מצרים בכל מכה – ובמדבר עשה להם ניסים לישראל, וכן תירגם יונתן: ולעמיה ישראל עבד פרישן במדברא.

בכל מכה במדבר – נראה לי לומר כשרדפו אחריהם במדבר שם הוכו בכל מכה אבות ובנים יחדו¹ ולא נשאר בהם עד אחד.

ותרגומו: ולעמיה עבד פרישן במדברא.

ובספרי עירובי דברים בפרשה זו מה שאמר זו לא אמר זו, הכשרים שבהן אמרו מי יצילנו מיד האלהים האדירים, והרשעים אמרו אלה הם האלהים המכה את מצרים בכל מכה שהיה לו ועתה אין לו שום מכה עוד.

1. השוו ללשון הפסוק בירמיהו ו׳:כ״א.

מיד האלהים האדירים האלה – תרגום יונתן: מיד מימרא די״י דעובדוהי רברבין אילין אינון גבורתא די״י וגו׳.

ואדוני אבי ז״ל פירש במדבר – מן: ומדברך נאוה (שיר השירים ד׳:ג׳), וזה פירוש: במצותו ובדברו הכה במצרים, ועתה הוא בעצמו בא אוי להם.

ובדברי רבותינו ז״ל: עירובי דברים נאמרה הפרשה. מי יצילנו מיד האלהים האדירים האלה ע״כ – דברי צדיקים שבהם, אבל הרשעים היו אומרים: אלה הם האלהים המכים את מצרים בכל מכה במדבר – אמרו עשר מכות היו לו, וכלן הביאן על המצרים, ושאר המכות כלה על עמו במדבר, אין לו מכה עוד. מעתה אמר להם הקב״ה: אתם אומרים שאין לי מכה עוד, אני מביא עליכם מכה שלא היתה מעולם. והיה אחד מהם יוצא בטחור, ועכבר יוצא מן התהום ושומט את בני מעיו וחוזר לתהום. וכן הוא אומר: ותכבד יד י״י על^א האשדודים (שמואל א ה׳:ו׳).

ויש מפרשי׳: מי יצילנו מיד האלהים האדירים האלה – כי מנהג לשונם היה לקרא לאלהים אחרים לשון רבים, וזהו שאמרו: מי יצילנו מיד האלהים האדירים האלה.

וכיוצא בדבר: ואתה עיף ויגע (דברים כ״ה:י״ח) – על ישראל, ולא ירא אלהים (דברים כ״ה:י״ח) – על עמלק, עירובי דברים כתובין כאן. וכן יתכן להיות כפשוטו.

א. כן בכ״י וטיקן 71.

המכים את מצרים בכל מכה במדבר – חסר ו״ו, ופתרונו ובמדבר, וזהו מדבר ים סוף.

במדבר – שם משותף וענינו פה כמו בדבור כטעם ומדברך נאוה (שיר השירים ד׳:ג׳), וזהו כענין והכה ארץ בשבט פיו (ישעיהו י״א:ד׳).

אלה הם האלהים המכים את מצרים בכל מכה במדבר – רוצה לומר: ובמדבר כי ענין קריעת ים סוף היה במדבר אשר בו מתו פרעה וחילו וכבר הכם קודם זה במצרים במינים רבים מהמכות.

ועתה ועתה יהיה אוי לנו כי מי יצילנו מיד האלהים האדירים האלה, ואמרו עוד אלה הם האלהים המכים את מצרים בכל מכה במדבר, רוצה לומר המכה את מצרים מכה על ים סוף שהיה במדבר, או הוא כמו שתרגם יונתן ולעמיה עביד פרישן במדברא, ויפה פירש בו הר׳ יוסף קמחי ז״ל שהוא מן (שיר ד׳ ג׳) ומדברך נאוה, ויאמר שהוא האלוה המכה מצרים בכל מכה במצותו ובדברו, כ״ש שיעשה עתה שהוא בעצמו בא כאן:

האדירים האלה – בכל המקרא הזה אמר בלשון רבים, לפי שאמר ׳האלהים׳ שכתוב בכל מקום בלשון רבים, לזה אמר הכל בלשון רבים.

במדבר – על ים סוף שהוא במדבר.

ב. אוי לנו רצה לומר ולא לבד שאין תקוה שאנחנו ננצח עוד יש פחד כי נאבד בידו כי מי יצילנו מיד האלהים האדירים האלה אלה הם רצה לומר הלא גבורתו נודעת מכבר מימי קדם, ואי אפשר לאמר שהוא כח מוגבל רק על דבר אחד (למשל להכות בדבר, או במים, לא לנצח במלחמה) שהלא הכה בכל מיני מכה – וכן אי אפשר לאמר שמושל רק בארץ מיוחדת, (רק בארץ מצרים לא בפלשתים) שהלא הכה את מצרים וגם במדבר הרי מושל על הישוב ועל המדבר שהם מקומות שונים.

במדבר – המצרים לא הֻכו במדבר אם לא נאמר שכונתו על טביעתם בים סוף, רק הוא אומר בכל מכה, ודעתו בודאי על עשר מכות שלקו במצרים, וכותב הספר הביא דברי הפלשתים מלה במלה כמו שיצאו מפי המון עמם שלא היו יודעים בבירור מצב ארץ מצרים וקורותיה, רק ידעו שלבא שם צריך לילך במדבר; ומורי ורבי שחז״ל פי׳ במדבר לשון ומדברך נאוה (שיר השירים ד׳:ג׳) ע״ד אמר ויבא ערב, (ונמצא פירוש זה גם בספר הזוהר, הקדמה דף י׳ ע״א).

א֣וֹי לָ֔נוּ! ולא רק שאין תקוה שאנחנו ננצח, עוד יש פחד כי נאבד בידו¹, מִ֣י יַצִּילֵ֔נוּ מִיַּ֛ד הָאֱלֹהִ֥ים הָאַדִּירִ֖ים הָאֵ֑לֶּה! הלא גבורתו נודעת מכבר מימי קדם², אֵ֧לֶּה הֵ֣ם הָאֱלֹהִ֗ים³ הַמַּכִּ֧ים אֶת-מִצְרַ֛יִם בְּכָל-מַכָּ֖ה, וּבַּמִּדְבָּֽר⁴ על ים סוף⁵ עשה להם ניסים לישראל⁶:

1. מלבי״ם.

2. מלבי״ם.

3. בכל המקרא הזה אמר בלשון רבים, לפי שאמר ״האלהים״ שכתוב בכל מקום בלשון רבים, לזה אמר הכל בלשון רבים, מצודת ציון. ויש מפרשים כי מנהג לשונם היה לקרוא לאלהים אחרים לשון רבים, רד״ק. ומלבי״ם מבאר שהם חשבו שכביכול הקב״ה הוא קיבוץ כחות נשגבים רבים, עצומים יותר מכח אלהיהם אשר הם עובדים אותם, והיו חושבים כי לפעמים יתעצמו אדירי עמים, או אנשים רפאים להלחם עם בני אלים ולנצחם.

4. רי״ד. ור׳ יוסף קמחי ביאר (לפי שיר השירים ד׳ ג׳) ״ומדברך נאוה״ שהוא האלוה המכה מצרים בכל מכה במצותו ובדברו, כל שכן שיעשה עתה שהוא בעצמו בא כאן, מובא ע״י בנו רד״ק וע״י אברבנאל. וא״א לומר שכוחו מוגבל רק לדבר אחד (למשל להכות בדבר או במים, ולא לנצח במלחמה), שהלא הכה בכל מיני מכה, וכן א״א לומר שמושל רק בארץ מצרים ולא בפלשתים, שהלא היכה גם במצרים וגם במדבר, שהם מקומות שונים, מלבי״ם.

5. רש״י, רלב״ג, מצודת דוד.

6. תרגום יונתן, ר״י קרא. ובספרי שנינו, שהפרשה הזו עירוב דברים, מי שאמר זה לא אמר זה, כשרים שבהם אמרו: ״מי יצילנו מיד האלהים האדירים האלה?⁠״, והרשעים אמרו: ״אלה הם האלהים המכים את מצרים בכל מכה״, כל מכות שהיו לו, כבר הביאם על המצרים ואין לו עוד מכה מעתה, אמר להם הקב״ה אתם אומרים שאין לי מכה עוד, אני מביא עליכם מכה שלא היתה מעולם, והיה אחד מהם יוצא בטחור ועכבר יוצא מן התהום ושומט את בני מעיו וחוזר לתהום, רש״י, רד״ק.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון