Shemuel I 4 – שמואל א ד‏ – Mikraot Gedolot

וּקְרַת לְרַבְיָא אִי כָבוֹד לְמֵימַר גְלָה יְקָרָא מִיִשְׂרָאֵל דְאִשְׁתְּבִי אֲרוֹנָא דַייָ וּדְמִית חָמוּהָא וּדְאִתְקְטֵל בַּעֲלָהּ.

אי כבוד – אין כבוד, וכן: ימלט אי נקי (איוב כ״ב:ל׳) – אין נקי.

אל הלקח – כמו: על הלקח, ואין צריך לזוזו מלשון אל למי שיודע להבין דברו.

אל הלקח – איטיויר״ש לאישטריפוש בלעז.

ואל חמיה – ואל הרעה הזאת, שמת חמיה ואישה.

I chavod. There is no glory; similar to, "He will save "¹אִי נָקִי one who is not innocent, [meaning the same as] אֵין נָקִי.

Because of the capture of. Meaning the same as 'to the capture of', but it is unnecessary to remove the expression of 'to' for one who understands its meaning.

Because of the capture of. Envers etweirs l'estre pris in Old French.

And because of her father-in-law. I.e., because of this misfortune that her father-in-law and husband had perished.

1. Iyyov 22:30.

אי כבוד – אין כבוד, אי נקי (איוב כ״ב:ל׳) – אין נקי.

אי כבוד – כמו: אין כבוד, בחסרון הנו״ן. ובא בחירק, כמו: ואין יש פה תחת ידך (שמואל א כ״א:ט׳)

או כמו: אי כבוד, בצירי, כלומר: איה הכבוד? שאיננו היום בישראל.

ואל הלקח ארון האלהים ואל מות חמיה ואישה – כי חמיה היה נביא וכהן גדול ואישה היה ראוי לשמש בכהונה גדולה אחריו כי ידמה שהיה יותר ראוי לכהונה מחפני כי לא היה רע כ״כ כמו חפני ולזה נתקיימה הכהונה גדולה מזרע פינחס עד מלכות שלמה כמו שיתבאר במה שיבא ולזה הקדים בפורענות לזכר חפני קודם פינחס בסוף הענין שבא לזכר כי הסבה החזקה למה שאמרה גלה כבוד מישראל הוא הלקח ארון האלהים כי כבר נשאר לישראל נביא והיה שם מהכהני׳ גם כן מי שיתמנה כהן גדול תחת עלי.

ואמנם אמרו ותקרא לנער אי כבוד לאמר גלה כבוד מישראל אל הלקח ארון האלהים ואל חמיה ואישה, יורה שאשת פנחס אמרה זה.

אי כבוד – כמו אין כבוד, ותחסר הנו״ן, כמו ימלט אי נקי (איוב כ״ב:ל׳) והיא בחיר״ק, ודוגמתו: ואין יש פה (שמואל א כ״א:ט׳), שהיא בחיר״ק.

לאמר – רצה לומר: השם יורה, אשר בעת שנולד, גלה כבוד מישראל וכו׳.

ותקרא לנער אי כבוד רצה לומר איה הכבוד, אין כבוד ישראל עוד, ובארה דבריה כי גלה כבוד מישראל אל הלקח וכו׳ כוונתה כי יש שני תורות תורה שבכתב ומשכנה בארון, ותורה שבעל פה משכנה בלבות חכמי ישראל אשר קבלו ממשה רועה נאמן, ואם יעדר אחד מהם ישלימהו השני, רצה לומר אם היה נלקח הארון לבד ועלי ובניו היו בחיים, היה אפשר להחזיר התורה על ידם, כמ״ש ר׳ מאיר אלמלא דאשתכח תורה מישראל הוה מהדרנא ליה מפלפולי, אבל עתה גלה הכבוד בהחלט באשר נלקח הארון וגם מת חמיה ואישה.

אי⁠־כבוד – כמו אֵי כבוד בציר״י דרך שאלה, ואח״כ פירשה דבריה ואמרה גלה כבוד, והיא בלבה קראתהו אי כבוד גם על מות חמיה ואישה, רק בדבריה לא הזכירה כי אם ארון האלהים, כי חמיה ואשה הם גרמו רעה לעצמם וגם לכל ישראל.

וַתִּקְרָ֣א לַנַּ֗עַר אִֽי-כָבוֹד֙ אין כבוד¹, לֵאמֹ֔ר גָּלָ֥ה כָב֖וֹד מִיִּשְׂרָאֵ֑ל אֶל על² -הִלָּקַח֙ אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֔ים וְאֶל ועל הרעה הזאת שמת³ -חָמִ֖יהָ עֵלִי, אשר היה נביא וכהן גדול⁴, וְעל כי מת אִישָֽׁהּ בעלה פינחס אשר היה ראוי לשמש אחריו בכהונה גדולה⁵:

1. רש״י, רד״ק, מצודת ציון. וניתן גם לפרש איה כבוד שאיננו היום בישראל, רד״ק. וכוונתה בזה, כי יש שני תורות, תורה שבכתב ומשכנה בארון, ותורה שבעל פה אשר משכנה בליבות חכמי ישראל שקיבלו ממשה רועה נאמן, ואם יעדר אחד מהם ישלימהו השני, ואם היה נלקח הארון לבד ועלי ובניו היו בחיים היה אפשר להחזיר את התורה על ידם, אבל עתה גלה הכבוד בהחלט באשר נלקח הארון וגם מת חמיה ובעלה, מלבי״ם.

2. רש״י.

3. רש״י.

4. רלב״ג.

5. רלב״ג. ואברבנאל בפס׳ כ״ב מבאר כי דברים אלו אמרו הנשים הניצבות ולא אשת פנחס, והן פירשו דבריה על ״אי כבוד״ על שלושה דברים, ארון האלהים, חמיה ובעלה, ולכן אח״כ הבהירה את עצמה (בפס׳ כ״ב) ואמרה שהתכוונה לארון האלהים כי עליו נעדר הכבוד מישראל ולא ממיתת בעלה וחמיה.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון