Shemuel I 4 – שמואל א ד‏ – Mikraot Gedolot

מוות בעת לידה – בראשית ל״ה:ט״ז

וְכַלָתֵיהּ אִתַּת פִּינְחָס מְעַדְיָא לְמֵילַד וּשְׁמָעַת יַת שְׁמוּעֲתָא דְאִשְׁתְּבִי אֲרוֹנָא דַייָ וּדְמִית חָמוּהָא וּדְאִתְקְטֵיל בַּעֲלָהּ וּכְרָעַת וִילֵידַת אֲרֵי בִעַתוּהָא חֶבְלָהָא.

וכלתו אשת פנחס וגו׳ – תאני שלש נשים מתו חיות. אמנו רחל. וכלתו של עלי. ומיכל בת שאול. אמנו רחל. ויהי בצאת נפשה כי מתה (בראשית ל״ה:י״ח). וכי מתה היא מדברת היא. אלא מתה ואינה מתה. וכלתו של עלי ותכרע ותלד כי נהפכו ציריה עליה. ומיכל בת שאול לא היה לה ולד עד יום מותה (שמואל ב ו׳:כ״ג). ביום מותה היה לה. הדא היא דכתיב והששי יתרעם לעגלה (שמואל ב ג׳:ה׳). למה נקרא שמה עגלה. אמר רבי יהודה ב״ר סימון על שפועה כעגלה ומתה.

וכלתו אשת פנחס הרה ללת – שלש הן שנתקשו בלדתן ומתו, רחל ואשת פנחס, ומיכל בת שאול. רחל דכתיב ותלד רחל ותקש בלדתה (בראשית ל״ה:ט״ז). ואשת פנחס דכתיב וכלתו אשת פנחס הרה ללת. מיכל דכתיב ולמיכל בת שאול לא היה לה ולד עד יום מותה (שמואל ב ו׳:כ״ג), עד יום מותה לא היה לה ולד ביום מותה היה לה ולד. הה״ד והששי יתרעם לעגלה (שמואל ב ג׳:ה׳) שפעת כעגלה ומתה.

הרה ללת – חסר דל״ת, כטעם דל״ת אחד. (מובא בראב״ע ספר צחות, אות ד׳)

ללת – על כרחו ללדת פירושו, ואין לו דמיון.

ומנחם חברו בחלק יללה, לפי שחבלי לידתה ביללה באו לה, ויסוד יללה, אין אות ביסודה אלא למ״ד לבדה.

נהפכו – נשתנו מכדרכן, לכך מתה.

צריה – צירי דלתי בטנה. קרדוניל בלעז.

To give birth. Obviously [this word] means 'to give birth.' There is no similar form [in Scriptures]. However, Menachem¹ placed this verb in the section dealing with the word יְלָלָה 'wailing,' because her birth pangs came upon her with wailing. The root of 'יְלָלָה' is the 'ל' alone.

Came suddenly. Differed from what normally occurs, therefore she died.

Her labor pains. [צִרֶיהָ=hinges], i.e., 'the hinges of the doors of her womb';⁠²chardonel in Old French.

1. Menachem was an authority on grammar and is often quoted by Rashi.

2. See Bechoros 45a.

הרה ללת – כמו הרה ללדת. ויש פותרין: לשון צער לשון יללה, כלומר הריון של יללה וצער.

אל הלקח ארון האלהים – פתרונו: על הלקח ארון האלהים כמו אל שרה אשתו (בראשית כ׳:ב׳) – שפתר׳: על שרה אשתו.

כי נהפכו עליה ציריה – כשם שיש ציר לדלת^א כך יש צירים לאשה וכיון שנהפך מן הצד לרוחבו אינה יכולה לחיות אפילו שעה אחת.

א. כך תיקן עפנשטיין. בכ״י (לפי עדותו): ״ללדת״.

ללת – תרגומו: למילד. וכן נראה לי שהוא מחסירי אות, כגון שרשרות זהב ואומר שרשות גבלות שהוא חסר ר׳, ואף בלשון משנה: החרובין משישרשו, הגפנים משיגרעו.

ומנחם חיבר עניין הילל ברוש (זכריה י״א:ב׳) לשון אנינות. ולא נראה לי כי לא מצינו יללה בלא י׳ או בצירי המודיע חסירי י׳, ואם היה שם דבר היה לו לינקד לֵלת מן ילל כגון לדת שבת רדת מן ילד ישב ירד.

אל הלקח – אל הנלקח, כגון אחרי הפרד שנפרד ביום הגמל שנגמל.

ומת חמיה ואישה – עלי ובעלה.

כי נהפכו עליה צריה – מנחם חיברו עם צירים אחזוני כצירי יולדה (ישעיהו כ״א:ג׳).

ונראה לי צירי דלתי בטנה נהפכו ונשתנו מכדרכה, לשון הדלת תסב על צירה (משלי כ״ו:י״ד).

הרה ללת – היתה הרה וקרבו ימיה ללדת, והד׳ חסרה. כן דעת רוב המפרשים. וכן תרגם יונתן: מעדיא למילד.

ורבי אחי רבי משה פירשו מן: יללה, כלומר קרבו ימיה לחיל ולזעוק בחבליה.

ודקדוק המלה ללת בפלס: לרדת, לשבת, בחסרון יו״ד, ילל כמו: יו״ד ירד, ישב, ומכפל הלמדי״ן חסרו האחרונה, שהיא למ״ד הפעל, ונשאר במלה מן השרש עי״ן הפעל לבד, כמו: לתת, אלא שזו בצירי וזו בפתח.

כי נהפכו עליה ציריה – כלומר נהפכו ונתגלגלו עליה צירי וחבלי הלידה עם חבלי השמועה הרעה, ומחוזק ציריה כרעה וילדה ומתה.

ותרגם יונתן: ארי בעתוהא חבלהא.

ובדברי רבותינו ז״ל: תניא רבי אלעזר אומר: כשם שצירים לדלת הבית, כך יש צירים לרחם האשה, שנאמר: ותכרע ותלד כי נהפכו עליה ציריה.

הרה ללת – נעלמה בו הדל״ת, והביא עליו ראיה אברהם בן עזרא אחת שהוא לקוח מאחד והיה משפטו אחדת ונעלם הדל״ת.

כי נהפכו עליה ציריה – פירוש: דלתי רחמה נשתנו, והוא סימן המיתה.

ללת – שם נגזר מטעם יללה שהוא שם דמיון ראשון, ונשמט פ״א הפעל כמו רד מאד (שופטים י״ט:י״א) ורבים כן.

ותשמע את השמועה – לזאת האשה נתחברו תוגות רבות, אבל על כל פנים היה ארון האלהים בכללם וראשון לכלם, וכן עוד גלה כבוד מישראל (שמואל א ד׳:כ״א-כ״ב), והעיקר ותקרא ותאמר גלה כבוד מישראל (שמואל א ד׳:כ״א-כ״ב) ואין הכרח, כמו שאמרנו פעמים רבות, שיפרש כותב הספר תמיד לא הפועל ולא הפעול.

הרה ללת – אחשוב שיהיה שרשו נלה ויהי מקור וענינו ענין שלמות כאילו יאמר שמלאו ימי הריונה ללדת כאמרו וימלאו ימיה ללדת וכבר פירשוהו מענין יללה והוא חסר למ״ד אחרת כי היה משפטו לללת.

ותכרע ותלד כי נהפכו עליה ציריה – ולא יכלה להתאמץ על דבר הלידה כראוי, והיא קראה שם הנער אי כבוד לאמר גלה כבוד מישראל.

וכלתו אשת פנחס הרה וגו׳. אמר שכלתו של עלי אשת פנחס בנו הרה ללת, והוא כמו ללדת, רוצה לומר בזמן הלידה, או יהיה ללת מלשון יללה, שהיתה הרה לאוי וליללה, וכאשר שמעה השמועה הרעה הזאת מהלקח ארון האלהים ואל מות חמיה ואישה כרעה ללדת ותלד מיד, ואמרו כי נהפכו עליה ציריה ובעת מותה וגו׳, אחשוב שהיתה מיתתה לא מפאת לידת הנער כי כבר היה נולד, כי אם לפי שאחרי שיצא הילד נעדרו הצירים והמכאובות ולא היו לה עוד, ולזה לא יכלו לצאת המותרות הדמיות אשר היו ראויים לצאת אחריו כי בהעדר הכח ובהפסק המכאובים לא יצאו עוד וחזרו למעלה בקרבה וזו היתה סבת מיתתה, וזה כי נהפכו ציריה עליה ר״ל יען נהפכו לאחור לקרבה ולא יצאו לחוץ כראוי: ואמרו במסכת בכורות, (פרק ז׳ מ״ה ע״א) תניא ר׳ אליעזר אומר כשם שצירים לבית כך צירים לאשה, שנאמר כי נהפכו ציריה עליה. ר׳ יהושע אומר כשם שדלתות לבית כך דלתות לאשה, שנאמר (איוב ג׳ ט׳) כי לא סגר דלתי בטני. ורבי עקיבא אומר כשם שפתח לבית כך פתח לאשה, שנאמר (בראשית ל׳ כ״ב) ויפתח את רחמה. הנה אם כן לא פירשו צירים על הכאבים, כי אם על פי הרחם ואברי האשה המולידים שמתחזקים לדחות הולד לחוץ עם כל מותרות ההולדה, והם אשר נהפכו עליה:

כי נהפכו עליה צריה – בסגול הה״א וקל הפ״א על פי המסורת כמ״ש בדניאל סימן יו״ד וכן במכלול דף ע״ב ובשרשים.

ללת – רצה לומר ללדת, ובא בחסרון הדל״ת, לפי שילדה ביללה.

ותכרע – נפלה על ברכיה.

נהפכו – ענין סבוב וגלגול, על כי בעת הגלגול מתהפך הדבר מצד אל צד, וכן: מתהפך במחנה מדין (שופטים ז׳:י״ג).

צריה – הם חבלי הלידה, הבאה מהשמטת קשרי הרחם התקועים זה בזה, והוא מושאל מן צירי הדלתות, וכן: צירים וחבלים יאחזון (ישעיהו י״ג:ח׳).

הרה ללת – רצה לומר: נשלם ימי הריונה ללדת.

כי נהפכו – מחרדת השמועה, נהפכו ונתגלגלו עליה פתאום חבלי הלידה.

ללת – חסרה הדל״ת, הרה וקרובה ללדת.

נהפכו עליה צריה – היו לה לאויבים וגרמו מיתתה. ותיבת ציר משמשת בלשון מקרא בג׳ לשונות, חבל ומכאוב, ציר הדלת, ומלאך, ובלשון חכמים עוד אחר ציר ומוריס, והפרש בענינם רב, וצריכים אנו לומר שבאו מלשונות שונות, אם לא נקבל שכולם ממקור צר יצאו, ציר וחבל הוא לשון צרה, וכן צרה כמבכירה (ירמיהו ד׳:ל״א); ציר הדלת הוא לשון ברזל צר ונכנס בדוחק בבית קבול שלו, ציר אמונים יבא מן הצרים על העיר או אליהם לדבר דברי מלחמה או שלום, ציר ומוריס דבר חד וחריף.

וְכַלָּת֣וֹ אֵֽשֶׁת-פִּינְחָס֮ הָרָ֣ה קרבו ימיה¹ לָלַת֒ ללדת², שנשלמו ימי הריונה³, וַתִּשְׁמַ֣ע אֶת-הַשְּׁמֻעָ֔ה אֶל-על⁴ הִלָּקַח֙ אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֔ים⁵, וּכמו כן שמעה על כי מֵ֥ת חָמִ֖יהָ עֵלִי, וְכי מת אִישָׁ֑הּ פינחס בעלה, וַתִּכְרַ֣ע ובגלל שמועות אלו, נפלה על ברכיה⁶וַתֵּ֔לֶד וילדה, כִּֽי מחרדת השמועה⁷ -נֶהֶפְכ֥וּ נשתנו⁸ ונתגלגלו⁹ עָלֶ֖יהָ פתאום¹⁰ צִרֶֽיהָ חבלי הלידה¹¹, ולא יכלה להתאמץ על דבר הלידה כראוי¹², כי דלתי רחמה נשתנו, והוא סימן המיתה¹³:

1. רד״ק.

2. מצודת דוד, רלב״ג, ר״י קרא. ובא בחסרון הדל״ת לפי שילדה ביללה, מצודת ציון. ורש״י ורד״ק בשם המפרשים פירשו לשון יללה, שחבלי לידתה גורמים ליללה.

3. רד״ק, מצודת דוד.

4. ר״י קרא.

5. כי העם הקדימו את החשוב בעיניהם שהוא הארון, ואחריו מות עלי ואחריו מות בעלה, מלבי״ם.

6. מצודת ציון.

7. מצודת דוד.

8. רש״י.

9. מצודת ציון, רד״ק.

10. מצודת דוד.

11. מצודת ציון. ונקראו כך משום שהם פותחים צירי דלתי בטנה, רש״י. ובדברי רז״ל תניא רבי אלעזר אומר כשם שצירים לדלת הבית כך יש צירים לרחם האשה, שנאמר ותכרע ותלד כי נהפכו עליה ציריה, רד״ק.

12. רלב״ג.

13. רש״י, רי״ד.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון