Shemuel I 3 – שמואל א ג‏ – Mikraot Gedolot

וּשְׁמוּאֵל עַד לָא אֲלַף לְמִידַע אוּלְפַן מִן קֳדָם יְיָ וְעַד דְלָא אִתְגְלֵי לֵיהּ פִתְגַם נְבוּאָה דַיְיָ.

טרם ידע את י״י – עדיין לא היה מכיר ענין קול נבואה. כל טרם שבמקרא, לשון: עדיין לא, כתרגומו: עד לא, ואינו לשון לפני, וזה יוכיח. ועוד: כי טרם תיראון (שמות ט׳:ל׳) מפורש ממנו, וכן: כל שיח השדה טרם יהיה בארץ (בראשית ב׳:ה׳).

[Shemuel] had not yet known Adonoy. He had not yet recognized the nature of the prophetic voice.⁠¹ Every time the word 'טֶרֶם' appears in Scripture, it means 'not yet,' as rendered by the Targum 'עַד לָא' [not yet]. It does not mean 'before.' This verse proves it. And another [proof of this] is the verse כִּי טֶרֶם תִּירְאוּן which is rendered as "that you do not yet fear,⁠"² is a more explicit verse proving this. Also, וְכֹל שִֹיחַ הַשָֹּדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ ["all plants of the field were not yet on the earth"].⁠³

1. He was thus unfamiliar with the ways ‘ה calls man, and he therefore thought that the voice was Eli’s.

2. Shemot 9:30.

3. Bereshit 2:5.

ושמואל טרם ידע את י״י – פתר׳: ודבר זה אירע בטרם יכיר שמואל את דבר י״י, שאילו היה רגיל לא היה טועה בקולו של הקב״ה מפני קולו של עלי.

ושמואל טרם ידע את י״י – עדיין לא היה מכיר ענין נבואה. כל טרם שבמקרא עדיין לא הוא, וזה יוכיח עליהם, ודבר י״י היה יקר (שמואל א ג׳:א׳) דלעיל נאמר על טעותו של עלי להגיד שלא תתמה עליו למה לא הרגיש לאלתר בקול שכינה והן דברי הסופר.

וטרם יגלה אליו דבר י״י תרגומו: עד לא אליף למידע אולפן מן קדם י״י ועד לא יתגלי ליה פתגם נבואתיה מן קדם י״י.

טרם ידע את י״י – פי׳: טרם שידע את י״י היה זה, שקרא אליו ולא הבין, כי עדיין לא ידע את י״י ולא נגלה אליו דבר י״י בנבואה, לפיכך לא היה מבין כי י״י קורא על בן אדם. לפיכך קם שלש פעמים אל עלי בטרם ידע.

וטרם יגלה – הוא כפול דבר.

או פי׳ טרם ידע – כי עדיין לא ידע בחכמת האלהית אף על פי שלמד בשאר החכמות, כי אילו למד בזאת החכמה היה מבין ומבחין בקול הנבואה. ונראה שכן דעת יונתן שתרגם: עד דלא אליף למידע דחלתא די״י.

והנה אמר הכתוב אחר זה ושמואל טרם ידע ה׳ וטרם יגלה אליו דבר ה׳, והרב המורה כתב בחלק שני מספרו, שהקול והדבור שבא לנביאים כלם היה תמיד במראה הנבואה ולא בהקיץ, והיה תמיד קול מושכל לא קול מוחש, ומאשר הוקשה לו מה שנזכר כאן בענין שמואל השיב עליו בפר׳ מ״ד (דף קכ״א ע״א) מאותו חלק ואמר זה לשונו. ואפשר שישמע הנביא הדבר ההוא שישמעהו במראה הנבואה בדבר הרגיל הנודע עד שלא ירחיק ממנו דבר, יתבאר זה מענין שמואל, כי כאשר קראהו השם בענין הנבואה חשב שעלי הכהן קראו פעם אחר פעם שלשה פעמים, אחר כך ביאר הכתוב עלתו ואמר שאשר חייב לו זה להיותו חושב שהקורא אותו עלי הוא, לפי שלא היה נודע אז שדבר השם לנביאים יהיה בזאת הצורה ולא נגלה לו זה הסוד עדיין, והוא אמרו ושמואל טרם ידע את ה׳ וטרם יגלה וגו׳, רוצה לומר שהוא לא היה יודע ולא נגלה לו שכן הוא דבר ה׳, או יהיה אמרו טרם ידע את ה׳, רוצה בו שלא קדמה לו נבואה, כי כאשר יתנבא כבר נאמר לו במראה אליו אתודע. ויהיה פירוש הכתוב לפי ענינו כן, ושמואל לא התנבא קודם לזה ולא ידע כי כן תהיה צורת הנבואה עד כאן. ואני כבר תמהתי בספר מחזה שדי אשר לי, שאין הדבר כמו שחשב הרב המורה, ושהקול אשר בא לשמואל היה כקול אשר בא לישראל בהר סיני בספור שתי הדברות, ושהיה קול מוחש מגיע לאזניו והיה קול אלהי נברא בדרך נס, ושהנבואה פעמים תבוא לנביאים מושכלת בהתודעות ברור מגיע לשכליהם, ופעמים תבוא מדומה בצורות אשר יראו בכוחם המדמה, ופעמים תבוא מוחשת בקול מגיע לאזניהם ובדבר נורא שיראו לעיניהם בפעל, ושכל אלה מיני נבואה הם. וחכמי הנוצרים בספריהם הסכימו על זה. ואין ראוי במקום הזה שנתטפל בזה הדרוש, אבל ראיתי בפירוש הפרשה קשה לרב המורה מדוע בא פסוק ושמואל טרם ידע את ה׳ בין הקריאה השנית לשלישית? ויראה מדבריו שהוא חשב שהיה אחרי כל הקריאות ושלא עיין בכתוב. ואחשוב אני שלא בא הפסוק הזה כי אם להבדיל בין עלי ובין שמואל, כי עד הנה עלי בקריאה הראשונה לא חשב שהיה קול נבואיי וגם שמואל לא חשבו כן, והיו שניהם שוים בהעדר ההבנה בזה, אבל אחרי שקראו שנית הרגיש עלי קצת בדבר ואמר בני שוב שכב כמו שאמרתי, ובפעם השלישית הבין בשלמות כי ה׳ קורא את הנער ושמואל לא הרגיש כלל גם בפעם השנית גם בשלישית עד שלמדו עלי, ובא הפסוק הזה לתת הסבה למה לא הרגיש שמואל בדבר כמו שהרגיש עלי ואמר ושמואל טרם ידע את ה׳, רוצה לומר עלי היה לו מקום להבין ולדעת לפי שכבר ידע את ה׳, כלומר שהתנבא הוא עצמו והיה נגלה אליו דבר ה׳ שיבא פעמים בקול מוחש, אבל שמואל עדין לא ידע את ה׳ כי לא התנבא עד הנה, ועוד שלא נגלה אליו דבר ה׳, רוצה לומר לדעת מפי שומע ומלמד איך תהיה צורת הנבואה. ולכן לא הרגיש כלל בקריאות עד שהודיעו עלי אמתת הדבר. ות״י עד לא אליף למדע דחלתא דיי׳.

טרם – עדיין לא, כמו: הטרם תדע (שמות י׳:ז׳).

טרם ידע – עדיין לא ידע חכמת אלהות בהיותו עודנו נער, כי אם ידע, היה אם כן מכיר קול נבואה.

וטרם יגלה – עד הנה, עדיין לא נגלה אליו ה׳ לדבר בו.

ושמואל בא להשיב מדוע לא הבין שמואל בשלש פעמים כי ה׳ קורא, שזה יען היה זה טרם ידע את ה׳ שלא היה לו ידיעה מבית רבו בעניני האלהות ובאיזה דרך יטיף חזיונו לנביאיו, וגם טרם יגלה אליו דבר ה׳ עד שידע זה מעצמו על ידי הנסיון, ולכן לא הבין זאת.

וּשְׁמוּאֵ֕ל טֶ֖רֶם עדיין לא¹ יָדַ֣ע היה מכיר² אֶת חכמת הָאֱלֹהוּת³ ואת ענין קול נבואת⁴ -יְהוָ֑ה, וְטֶ֛רֶם ועד לעת עתה⁵ עדיין⁶ יִגָּלֶ֥ה לא נגלה⁷ אֵלָ֖יו דְּבַר-יְהוָֽה לדבר בו⁸, ולכן היה חושב כי עלי קורא לו⁹:

1. רש״י.

2. רש״י.

3. מצודת דוד.

4. רש״י, רד״ק, מצודת דוד.

5. כך משמע ממצודת דוד.

6. מצודת ציון.

7. מצודת דוד.

8. מצודת דוד.

9. מלבי״ם, מהר״י קרא.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון