Shemuel I 27 – שמואל א כז‏ – Mikraot Gedolot

וַאֲמַר אָכִישׁ לְאָן אִתְנְגַדְתּוּן יוֹמָא דֵין וַאֲמַר דָוִד עַל דָרוֹם יְהוּדָה וְעַל דָרוֹם יְרַחְמְאֵלָה וּלְדָרוֹם שַׁלְמָאָה.

[^אאל פשטתם היום –...] ׳אל תאמר לרעך׳ (משלי ג, כח). אם כך, ה-א׳ כאן היא במקום ע׳ [׳אל׳ במקום ׳על׳]. גם מן התשובה אפשר להביא ראיה לכך, שכן הוא אומר ״על נגב יהודה ועל נגב ירחמאלי״. הכוונה היא ״על מי פשטתם היום״. ייתכן גם שה-ל׳ באה במקום נ׳, ולפי זה מדובר בשאלה על מקום, כמו ׳אן הלכתם׳ (שמואל א׳ י, יד).⁠¹

1. השוו פירוש תנחום: הארבריקר (לעיל הערה 12), עמ׳ 44.

א. ביאור זה מובא מתוך פירוש ר״י אבן בלעם בכ״י אוקספורד בודליאנה Heb 44.

אל פשטתם – למ״ד מתחלפת בנו״ן, כמו: ויעש לו נשכה בספר עזרא (נחמיה י״ג:ז׳) – כמו לשכה.

Where did you raid. The 'ל' is interchangeable with a 'נ' [so the word אֶל=אָן which means 'where'], as in "he prepared a large chamber [נִשְׁכָּה],⁠"¹ in the Book of Ezra, meaning the equivalent of לִשְׁכָּה [=chamber].

1. Nechemyoh 13:7.

אל פשטתם – אנה פשטתם היום למלחמה, והוא השיבו על נגב יהודה ועל נגב הירחמאילי שהן ערי ישראל והוא לא עשה כן כי אם ויפשטו אל הגשורי ואל הגזרי ואל העמלקי (שמואל א כ״ז:ח׳).

אל פשטתם – אן פשטתם.

אל פשטתם היום – כמו: אן. פי׳: כי חיילות פושטים ורצים בארץ לשלול שלל ולבוז בז,⁠¹ כמו: לשכה (נחמיה י״ג:ה׳) ונשכה (נחמיה י״ג:ז׳). וכן תרגם יונתן: לאן אתנגדתון יומא דין.

והחכם רבי יונה פירשו בחלוף עי״ן לאל״ף, ויהיה מי מסתתר עמו, כלומר: על מי פשטתם.

והחכם רבינו אברהם אבן עזרא פי׳ כמשמעו, והוא דרך שאלה: לא פשטתם היום? והם השיבו: כן פשטנו במקום פלוני ופלוני.

על נגב יהודה – פעם היו אומרים: על נגב יהודה, פעמים: על נגב הירחמאלי, פעמים: על נגב הקני.

וירחמאלי – היא משפחה משבט יהודה, והיא משפחת ירחמאל בן חצרות. וכן זוכר אותה בשלוח דוד להם מהשלל: ולאשר בערי הירחמאלי ולאשר בערי הקני (שמואל א ל׳:כ״ט). נראה כי סמוכות היו ערי אלו המשפחות אלו לאלו.

והקני – הוא משפחת יתרו שנתגיירו וישבו בתוך בני יהודה כמו שכתוב בספר שופטים.

ופי׳ דרום – כתרגומו.

1. השוו ללשון הפסוק בישעיהו י׳:ו׳.

אל פשטתם – כמו אן, שהלמ״ד יתחלף בנו״ן, כמו לשכה נשכה.

אל פשטתם – כמשמעו דרך שאלה כאלו אמר הלא פשטתם היום או אם לא פשטתם.

וענה דוד על נגב יהודה – כאלו כתב אבל על נגב יהודה וגו׳. כי אכיש שאל שני קצות הסותר בכח כדרך כל אם, לא, והלא, וכן כשיונח החיוב לבד בפעל כמו שקדם לנו. ודוד השיב אבל פשטנו על נגב יהודה וגו׳. וכל אלה הקצורים בכאן לפי העברי וההגיון.

אל פשטתם – הוא כמו על והרצון בו על מי פשטתם וזה מבואר מתשובת דוד לו.

והיה זה לפי שדוד כאשר היה אומר אליו אכיש אל פשטתם היום, שפירושו אן פשטתם היום הזה לעשות מלחמה, או הוא כדברי ראב״ע שפירש אותו כמשמעו, שהיה אומר אכיש אל פשטתם היום רוצה לומר וכי לא פשטתם היום ולא עשיתם מאומה מלחמה? היו אז דוד ואנשיו משיבים אליו כן פשטנו על נגב יהודה, ופעמים אומרים נגב הירחמיאלי שהיא משפחה משבט יהודה ואל נגב הקני שהם מבני חובב שהיו נסמכים ומתחברים אל בני ישראל, וכל זה כדי שיבטח לבו בדוד בחשבו שנבאש בישראל והיה עושה להם מלחמה, לא להיות מה שהם היו עושים בגידה וקשר, והיה דעתו במאמר הזה כדי שיבטח אכיש בו, ואף שיודע אחרי כן שהכו הגשורי והגרזי והעמלקי לא יחוש דוד לזה, כי יאמר כאשר באנו מגבול יהודה עברנו בהם ונלחמנו בהם גם כן כי אויבי המלך הם, וכדי לכסות זה היה מתחבולת דוד ואנשיו שלא יביאו עבדים עמהם שיכחישו דבריהם.

הירחמאלי – היו״ד דגושה בספרים מדוייקים.

אל – ענינו לא.

פשטתם – נתפזרתם, להלחם לשלול שלל.

נגב יהודה – בדרומה של יהודה.

הירחמאלי – שם משפחה מבני יהודה.

הקיני – מבני חובב חותן משה, שהיו מתחברים לישראל וגרו בנחלת יהודה.

ויאמר אכיש – וכשהיה אכיש אומר לו: וכי לא פשטתם היום ולא עשיתם מאומה מלחמה.

ויאמר דוד – והיה דוד משיב: כן פשטנו גם היום, פעם אמר לו על נגב יהודה, ופעם אמר לו על נגב הירחמאלי וכו׳, למען יחשוב שהבאיש בעמו.

ויאמר אכיש שאלו בתמיה וכי אל פשטתם היום הלא בודאי פשטתם והיה משיב כמסיח לפי תומו על נגב יהודה וכו׳ שיחשוב אכיש כי נבאש בישראל.

אל פשטתם – אל במקום אן, למ״ד נחלפת בנו״ן כמו לשכה ונשכה (נחמיה י״ג:ז׳), ואן או אנה הוא כמו אין (מאין אתם, ויצא) שהוא כמו איפה, ואין לא ואל נרדפים.

וַיֹּ֣אמֶר וכאשר היה אומר לו¹ אָכִ֔ישׁ אַל- לאן² ועל מי³ פְּשַׁטְתֶּ֖ם הַיּ֑וֹם? וַיֹּ֣אמֶר היה משיבו⁴ דָּוִ֗ד כמסיח לפי תומו⁵, כי פשט על ישראל, למרות שהיה פושט אל הגשורי ואל הגזרי ואל העמלקי⁶, וכך פעם היה עונה לו שפשט⁷ עַל-נֶ֤גֶב דרום⁸ יְהוּדָה֙, וְפעם אחרת היה משיבו⁹ עַל-נֶ֣גֶב דרום הַיַּרְחְמְאֵלִ֔י שמבני יהודה¹⁰, וְפעם אחרת היה משיבו¹¹ אֶל-נֶ֖גֶב דרום הַקֵּינִֽי¹², והיה עונה כך דוד למען יחשוב אכיש שהבאיש דוד בעמו¹³, ויבטח לב אכיש בדוד¹⁴:

1. מצודת דוד.

2. רש״י, רי״ד.

3. רלב״ג. ואבן עזרא (מובא ברד״ק) ומצודת דוד ביארו ששאלתו היתה וכי לא פשטתם היום?.

4. מצודת דוד.

5. מלבי״ם.

6. ר״י קרא.

7. רד״ק, מצודת דוד.

8. מצודת ציון.

9. רד״ק, מצודת דוד.

10. רד״ק, מצודת ציון.

11. רד״ק, מצודת דוד.

12. מבני חובב חותן משה, שהיו מתחברים לישראל וגרו בנחלת יהודה, רד״ק, מצודת ציון.

13. מצודת דוד, מלבי״ם.

14. ואף אם היה נודע אחרי כן לאכיש כי היכו את הגשורי והגרזי והעמלקי, לא היה חושש דוד לזה, כי יכול היה לומר שכאשר באו מגבול יהודה, עברו דרכם ונלחמו בהם, שכן אויבי המלך הם, וכדי לכסות דבר זה היה מתחבולת דוד ואנשיו שלא יביאו עבדים עמהם שיכחישו דבריהם, אברבנאל, מלבי״ם.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון