Shemuel I 26 – שמואל א כו‏ – Mikraot Gedolot

וַאֲמַר דָוִד קַיָם הוּא יְיָ אֱלָהֵין מִן קֳדָם יְיָ יִתְמְחֵי אוֹ יוֹמֵיהּ יִמְטֵי וִימוּת אוֹ בִקְרָבָא יֵחוּת וְיִתְקְטֵל.

רמז קלז

חי י״י כי אם י״י יגפנו – מכאן היה ר׳ יאשיה אומר צריך אדם להשביע את יצרו שכן אתה מוצא בכל הצדיקים שמשביעין את יצרם. באברהם הוא אומר הרמותי ידי אל י״י (בראשית י״ד:כ״ב) בבועז הוא אומר חי י״י שכבי עד הבקר (רות ג׳:י״ג). בדוד הוא אומר חי י״י כי אם י״י יגפנו. באלישע מהו אומר חי י״י כי לולי פני יהושפט וגו׳ אני נושא אם אביט אליך ואם אראך (מלכים ב ג׳:י״ד).

רמז קלח

רבי יהודה בש״ר לוי אמר שלשה דברים הוציא דוד מפיו על שאול וכולם נגעו בו, כי אם י״י יגפנו או יומו יבוא ומת או במלחמה ירד ונספה וכן הות ליה. למה נשבע חי י״י, א״ר אלעזר ליצר הרע נשבע חי י״י איני עושה דבר זה. ר׳ שמואל בר נחמני אמר לאבישי בן צרויה נשבע אם תגע בדמו של אותו צדיק שאני מערב דמך בדמו. אמר לו הקב״ה גם במדעך מלך אל תקלל (קהלת י׳:כ׳) אתה מדמה עצמך לשאול כתיב ולשאול פלגש (שמואל ב ג׳:ז׳) ואתה ויקח דוד עוד פלגשים ונשים (שמואל ב ה׳:י״ג). שאול מפקיד נכסיו למלחמה שנאמר ויקח צמד בקר וינתחהו (שמואל א י״א:ז׳). שאול מנשרים קלו. ר׳ לוי אמר ס׳ מילין היה הולך שאול. ור׳ סימון אמר ק״כ. ורבנין אמרין ק״פ. אימתי כשנשבה הארון. אדם הולך לבית המשתה אינו מוליך בניו עמו מפני מראית העין ושאול הולך במלחמה ומוליך בניו עמו וידע שמדת הדין פוגעת בו. ואתה לא תצא אתנו במלחמה. שאול אוכל חולין בטהרה שנאמר וירם הטבח (שמואל א ט׳:כ״ד), ואתה מדמה עצמך לשאול, לכך נאמר שגיון לדוד אשר שר לי״י על דברי כוש בן ימיני (תהלים ז׳:א׳).

חי י״י – יש אומרים ליצרו נשבע, ויש אומרים לאבישי נשבע: אם תהרוג את הצדיק, אני אערב דמך בדמו.

כי אם י״י יגפנו – יקרב מיתתו.

או יומו יבא – יום שזמן מיתתו בו.

As Adonoy lives. Some say that he swore to his temptation;⁠¹ others say that he swore to Avishai, that if you kill this righteous man [Shaul], I shall mingle your blood with his blood.

Adonoy will strike him. Will bring his death prematurely.⁠²

Or his day will come. The day in which he is destined to die.⁠³

1. The use of swearing to ward off temptation is done by many Tzadikim. For example, Avraham swore [Bereshit 14:22-23] that he will not take the spoils of victory after defeating the four kings. It was Dovid’s inclination to kill Shaul for trying to kill him. He therefore swore that he will not kill Shaul. – See Tanchuma Beha’aloscha 10.

2. Like Novol (Radak).

3. Is in the very near future (Radak).

ויאמר דוד חי י״י כי אם י״י יגפנו – מקצרי כתוב הוא זה, כלומר חי י״י אם אשלח ידי בו כי אם י״י יגפנו.

חי י״י – השבועה שלא יומת על ידי, כי י״י יגפנו. ונשבע בעבור אבישי, שלא יעבור על רצונו ויכנו.

ובדרש: כי אם י״י יגפנו – למה זכר שני פעמים י״י, אמר: חי י״י שלא תהרגנו, ואם תהרגנו חי י״י אהרוג אותך.

כי אם י״י יגפנו – בחולי טרם זמנו, כמו: ויגוף י״י את נבל (שמואל א כ״ה:ל״ח), כלומר על ידי השם יומת ולא על ידי. ומיתתו תהיה קרובה באחת מהשלש, ועל קירוב מיתתו אמר, כי אם לא כן, מה אמר? כל אדם ג״כ מת באחת מהשלש אשר זכר! אלא אמר זה לאבישי להשקיטו, כלומר אל תחוש עליו כי לא יאריך זמנו שימות או ימות בחולי שיגפנו י״י טרם יומו שהקציב לו בעת שנולד, וזה יקרה לו בעונו.

או יומו יבא – כלומר או זמנו שקצוב בעת לידתו קרוב הוא, וזה אמר דוד מלבו, כי אמר בלבו כיון שמאס בו השם ית׳ מהיות מלך וצוה למשחני, לא יתכן שיאריך הזמן. או אפשר כי מפי שמואל אמר שימות בקרוב. ואם כן יתכן לפרש חי י״י – כי על אלה הדברים אמר: חי י״י, כי כן יהיה לו שימות בקרוב באחת מהשלשה, כי כיון שנאמר לו מפי הנבואה יכול להשבע בזה.

או במלחמה ירד ונספה – ונספה טרם יומו הקצוב לו, כי באלה שני הפנים ימות אדם טרם יומו: או בחולי או בחרב, וזו המיתה בעבור עון גדול מעון מי שמת בחולי טרם יומו. ואם יש ביד האדם זכות מוסיפין לו על זמן הקצוב לו גם כן. וזה הדבר מצאנו לו מחלוקת בין רבותינו ז״ל: את מספר ימיך אמלא (שמות כ״ג:כ״ו) – אלו שני דורות, זכה משלימין אותן לו, לא זכה פוחתין לו מהם, דברי רבי עקיבא. ופי׳ שני דורות כמו שכתוב: ימי שנותינו בהם שבעים שנה וגו׳ (תהלים צ׳:י׳), וזהו שאמר אמלא – אשלים אותם אליך, שלא יפחתו. וחכמים אומרים: זכה – מוסיפים לו עליהם, לא זכה – פוחתין לו מהם. ופירוש: מספר ימיך אמלא (שמות כ״ג:כ״ו) – אעשה מלוי ותוספת עליהם. אמרו לו לרבי עקיבא הרי הוא אומר: והוספתי על ימיך חמש עשרה שנה (מלכים ב כ׳:ו׳), אמר להם משלו הוסיפו לו.

ויאמר דוד חי י״י כי אם י״י יגפנו – פירוש: נשבע שלא ינזק על ידם כי אם י״י יגפנו וימיתהו קודם זמנו.

יגפנו – על המיתה במקרה כטעם פן תגף באבן רגליך (תהלים צ״א:י״ב).

או יומו יבא ומת – זה מיתה הטבעית בהכלות החום והלחות.

או במלחמה – מצב שגזרת הכל תשנה גזרת החלק כי האחדים על ענינים מיוחדים לו לבדו.

חי י״י כי אם י״י יגפנו – רוצה לומר: להמיתו בלא עתו על צד העונש.

או יומו יבא ומת – רוצה לומר: הקץ המוגבל לו לחיות כי זה הקץ מתחלף לפי עת הליד׳.

או במלחמה ירד ונספה – רוצה לומר: שהוא בעצמו מצד בחירתו יסבב שימות בלא עתו וזה כי מי שלא בא עתו עדין הנה יתכן בבאו במקום הסכנה שימות בלא עתו וכבר זכרו זה בעלי חכמת משפטי הכוכבים בספריהם והוא עוד דעת תורתנו השלמה ולזה צותה לעשות מעקה לגגים למלט הבאים שם מהנפילה.

וזהו ויאמר דוד חי ה׳ כי אם ה׳ יגפנו וגו׳, ר״ל אל תחוש אבישי להרוג את שאול כי נשבעתי חי ה׳ שלא יחיה שנים רבים, כי ה׳ אם שיגפנו בחולי בטרם בוא זמנו במיתה כרתיית. או יומו יבא ומת במיתה טבעית, או במלחמה ירד ונספה במיתה מקריית, ובאחת מהם לא ימלט מהמות מהרה. והנה נשבע דוד חי ה׳ על זה לפי שידע שמשחו ה׳ למלך ושקרע ה׳ ממלכות שאול מעליו, ולכן אי אפשר שיארך קיצו. או אולי הודיעו זה כלו שמואל בניות ברמה כשהלך אליו שם. ואחז״ל במדרש תהלים (מזמור נ״ח) ובתנחומא (פר׳ בהעלותך), למה זכר ב׳ פעמים ה׳? לומר לו חי ה׳ שלא תהרגהו ואם תהרוג אותו חי ה׳ שאני אהרוג אותך. ובמה שאמר או יומו יבא דרשו חז״ל (יבמות מ״ט ע״ב) אם יש לאדם שנים קצובות ואם אפשר עליהם התוספת, והיה דעת רבי עקיבא (שמות כ״ג כ״ו) את מספר ימיך אמלא, אלו שני דורות, זכה משלימין אותן לא זכה פוחתין לו מהם. ואם כן יפרש הכתוב שאמר את מספר ימיך אמלא, (לפי דעת ר׳ עקיבא) שיש לאדם מספר שנים קצובות כפי מזגו וכמות לחות השרשי, ושהברכה היא בהשלמתם והקללה בגרוע מהם. ושני דורות הם השנים שאמר משה בתפלתו (תהלים צ׳ י׳) ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה, ר״ל השנים אשר הם אפשריים לאדם כפי כל דור ודור כי הטבע וההכנה ההיא מחולפת כפי הדורות. וחכמים אומרים זכה מוסיפין עליהם לא זכה פוחתין לו מהם, ופירשו את מספר ימיך אמלא, שהוא כמו אוסיף, שעל מספר ימיו יוסיף ויעשה מלוי רב, אמרו לו לרבי עקיבא הרי הוא אומר והוספתי על ימיך חמש עשרה שנה? אמר להם משלו הוסיפו לו. ולפי שדוד אמר לאבישי אל תשחיתהו כי מי שלח ידו במשיח ה׳ ונקה, ויחשוב אבישי שאסור לאדם לשלוח יד במשיח ה׳ אם לא יהיה המכה גם כן משיח ה׳, כי אז אינו מהגנות אם משיח ה׳ א׳ ישלח ידו במשיח ה׳ אחר.

ונספה – ענין כליון, כמו: עתה אספה (שמואל א כ״ז:א׳).

חי ה׳ – חזר לישבע ואמר: חי ה׳ שלא יאריך עוד ימים רבים, כי או ה׳ יגפנו בלא יומו, או מהר יבוא יומו וימות במיתה טבעית, או ימות במלחמה.

ויאמר דוד הוסיף לאמר בל תחשב שעל ידי שגם אני נמשחתי תהרגנו להקים מלכותי, כי דבר ה׳ שמשחני לא ישוב ריקם, על זה אמר כי ימלא קצו בא׳ מג׳ דרכים שהמיתה אפשריית, או על ידי מגפה לפני קצו, או על ידי מיתה טבעיית כי קצו קרוב, או על ידי מלחמה.

אם ה׳ – בפסוק זה אִם ואוֹ נרדפים ונשתמשו בראשון להוראת השני, ובפסוק או הודע אליו חטאתו (ויקרא) נשתמשו באו להוראת אם.

וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ בשבועה¹ לאבישי שלא יהרוג את שאול², וכך אמר חַי-יְהוָ֔ה שלא יאריך שאול עוד ימים רבים³, כִּ֥י אִם-יְהוָ֖ה יִגָּפֶ֑נּוּ בלא יומו⁴, שיקרב ה׳ ע״י חולי את מיתתו⁵, אֽוֹ-יוֹמ֤וֹ זמן מיתתו⁶ יָבוֹא֙ מהר⁷ וָמֵ֔ת וימות במיתה טבעית⁸, א֧וֹ בַמִּלְחָמָ֛ה יֵרֵ֖ד וְנִסְפָּֽה ומת⁹ טרם יומו¹⁰: פ

1. מצודת דוד.

2. יש אומרים ליצרו נשבע, ויש אומרים לאבישי נשבע, אם תהרוג את הצדיק, אני אערב דמך בדמו, רש״י, רד״ק.

3. מצודת דוד.

4. מצודת דוד.

5. רש״י, רד״ק. ויתכן כי אמר זאת דוד מליבו, כי אמר כיון שמאס בו השם ית׳ מהיות מלך וצוה למשחני לא יתכן שיאריך הזמן, או אפשר כי מפי שמואל אמר שימות בקרוב וע״כ נשבע בדבר, רד״ק, אברבנאל.

6. רש״י.

7. מצודת דוד.

8. מצודת דוד.

9. מצודת דוד.

10. רד״ק.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון