Shemuel I 25 – שמואל א כה‏ – Mikraot Gedolot

וְשׁוּם גַבְרָא נָבָל וְשׁוּם אִתְּתֵיהּ אֲבִיגָיִל וְאִתְּתָא חֲכִּימַת מַדַע וְשַׁפִּירַת רֵיווּ וְגַבְרָא קָשֵׁי וּבִישׁ עוֹבְדִין וְהוּא מִדְבֵית כָּלֵב.

ושם האיש נבל וגו׳ והוא כלבי – משבטו של כלב.

והוא כלבי – ממשפחת כלב.

והוא כלבי – מבית כלב.

A Calebite. Of the house of Caleiv.⁠¹

1. Or, his evil nature was similar to that of a dog [= כֶּלֶב]; i.e., he was stingy and refused to share his food with others (Ralbag).

והאשה טובת שכל – כלומר אם הוא היה קשה ורוע מעללים אין בכך כלום, כי האשה היתה חכמה ויודעת להשכיל כל דבר ולתקן כל מה שהוא היה מקלקל.

והוא כלבו – מזרע כלב, וכן תירגם יונתן והוא מדבית כלב.

והוא כלבי – מזרע כלב קרוב לדוד.

ושם האיש נבל – מה שספר הנה שם האיש וענינו, שאמר: והאיש קשה ורע מעללים, ושם האשה וענינה, שאמר: והאשה טובת שכל – על מעשיהם העתידים, כי הוא עשה מעשה רע כאיש נבל, והיא עשתה בשכל ובחכמה.

טובת שכל – כתרגומו: חכימת מדע.

וי״מ שכל – ענין עיון והבנה, כאילו אמר: טובת מראה.

וכתב אדוני אבי ז״ל כי נבל זה לא היה שמו שקראו לו אבותיו, אלא מרוב גריעות היו קוראין אותו בני אדם נבל.

והוא כלבי – היו״ד ליחס, לפי שהיה ממשפחת כלב קראו כן. וכן תירגם יונתן: והוא מדבית כלב.

והכתיב הוא בוי״ו: כלבו, ואפשר לפרש הכ״ף לשמוש כפי הכתיב, ר״ל: כן היה מראה מעשיו רעים כמו שהיה לבו רע, כי יש בני אדם מעשיהם נאים ולבם רע, והוא היה תוכו כברו וברו כתוכו לרעה. וגם הקרי יש לפרשו על זה הדרך, כי כל אדם ששואל ממנו, היה אומר עליו: הוא כלבי, כמו שהייתי חושב עליו כי ימנע שאלתי כן היה. ובזה הדרך אמר הכתוב על עין רעה: כי כמו שער בנפשו כן הוא (משלי כ״ג:ז׳).

ויש לפרש כלבי – מענין גריעות מעשיו יחסו לכלב.

והוא כלבי – תרגומו: והוא מדבית כלב.

ושם האיש נבל – כ״ז הפסוק עם רב פרטיו הכרחי להצעות ולהקדמת ידיעה למה שעתיד לזכור בכל עניניו.

כלבי – שם יחס מכלב.

והוא כלבי – רוצה לומר: שלרוב אכזריותו היה תכונתו בתכונת הכלבים ששונאים בני מינם וינבחו להם בבאם אצלם ולא יניחום לאכול מהנמצא בבית ואע״פ שלא יגרע ממאכל׳ דבר וזה ממה שיורה כי רוע נבל היה בענין הכילות.

השלשים ותשעה הוא להודיע שאין ראוי שיתנהג האדם במדת הכילות והכלביות ר״ל ההדמות לתמונת הכלב שלא יניח שאר הכלבים להשאר בבית אשר הוא בו פן ימעיטו מזונו הלא תראה מה שקרה לנבל מעוצם הכילות שהיו לו אשר כמעט היה סבה לאסוף נפשו ונפש ביתו לולי היתה חכמת אביגיל.

והיה שם האיש נבל מילדותו או שקראוהו בני אדם כן על רוע תכונותיו וכילותו, ושם אשתו אביגיל, ר״ל אב השמחה והגיל, והורה זה על טוב מזגה ותכונתה, ולזה הביא אחר השמות זכרון תכונותיהם, באמרו והאשה טובת שכל ויפת תואר, ר״ל שהיתה שלימה בנפשיי ובגופני, והאיש היה קשה בדבריו ורע מעללים, כי הדבור והמעשה כלו היה רע, והוא כלבי, ר״ל מטבע הכלב ומתכונתו אשר ישנאו לבעלי מינם ולא יניחום לאכול ממה שבבית אעפ״י שלא יחסר מזונם, כמו שאמר (ישעיהו נ״ו י״א) והכלבים עזי נפש לא ידעו שובעה. או יהיה כלבי כמו שהוא בכתב, והוא כלבו, ר״ל שהיה תוארו דומה לכחו הנפשיי ולמזג לבו, ושהיה תוכו כברו ברוע. ובמדרש שמואל (פרש׳ כ״ג) פירשו שהיה ממשפחת כלב בן יפונה, ולזה אמר והוא כלבי:

ושם אשתו אבגיל – חסר יו״ד קדמאה וכן צריך להגיה במסורת שמואל ב׳ ג׳.

כלבו – כלבי קרי.

טובת שכל – בעלת שכל טוב.

קשה ורע מעללים – אמיץ לב ופועל רע.

כלבי – מבני כלב בן יפונה, והיה קרוב לדוד.

ושם האיש האיש היה מפורסם לרוע מצד שמו נבל – אבל אשתו היתה נודעת לשבח, וספר כי כשמם כן היו מעשיהם, האשה היתה שלמה בין במעלות הנפשיות טובת שכל – ובין במעלת הגוף ויפת תאר, והאיש היה קשה – בטבעו,

ורע מעללים בתכונותיו המוסריים (שזה גדר שם מעלל על פעולה יוצאת מתכונה מוסריית כמ״ש בכ״מ) והנה מי שהוא קשה בטבעו ואינו רע מעללים, יעשה לפעמים טוב מצד המוסר והצדק, ומי שהוא רע מעללים ואינו קשה בטבעו יעשה לפעמים טוב וצדק מצד התפעלות טבעי, כמו מצד הרחמים על הדרך, או מצד היראה, כמו שהיה ראוי פה שיתירא נבל מדוד, או שירחם על הנערים אבל מצד שהיה קשה בטבע ורע המעלל לא היתה בו תקוה, והטעם שדוד בטח בו לשלוח אליו, אומר,

א. והוא כלבי מצד היותו ממשפחת כלב מיהודה שהם שבטו של דוד.

קשה – בדבורו ובמשאו ובמתנו עם בני אדם, ויש אנשים שנראים קשים ולבם טוב ע״כ הוסיף ורע מעללים.

והוא כלבי – כתיב כלבו, תוכו קשה כברו, ואברבנאל פי׳ מלשון כלב והביא לסמך והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה (ישעיהו נ״ו:י״א) כלו׳ קמצן ובעל נפש רחבה, ואני תרגמתי כפירוש הנהוג מיוצאי ירך כָלֵב בן יפונה אף על פי שפירוש רחוק הוא, והי״לל ושם האיש נבל הכלבי, ולא יקשה ורע מעללים והוא כלבי כאלו כל בני כלב קשים ורעים כנבל.

וְשֵׁ֤ם הָאִישׁ֙ ההוא שהיה מפורסם ברוע מעשיו¹ נָבָ֔ל, וְשֵׁ֥ם אִשְׁתּ֖וֹ שהיתה נודעת לשבח² היה אֲבִגָ֑יִל, וְהָאִשָּׁ֤ה היתה שלימה במעלות הנפשיות ובמעלות הגוף³, שהיתה טֽוֹבַת-שֶׂ֙כֶל֙ בעלת שכל טוב⁴ וִ֣יפַת תֹּ֔אַר, וְהָאִ֥ישׁ היה קָשֶׁ֛ה בטבעו⁵ וְרַ֥ע מַעֲלָלִ֖ים ומידותיו רעות⁶, ופועל רע⁷, וְה֥וּא היה כָלִבִּֽי (כלבו⁸ כתיב) מבני כלב בן יפונה⁹, והיה קרוב משפחתו של דוד¹⁰:

1. מלבי״ם. ור׳ יוסף קמחי (אבי רד״ק) ביאר כי לא היה זה שמו שקראו לו אבותיו, אלא שמרוב גריעותו היו קוראין אותו בני אדם ״נבל״.

2. מלבי״ם.

3. מלבי״ם.

4. מצודת דוד.

5. מלבי״ם.

6. מלבי״ם.

7. מצודת דוד.

8. הכתיב הוא בוי״ו, וניתן לפרש ״כְּלִיבּוֹ״, דהיינו שהיה מראה מעשיו רעים כמו שהיה ליבו רע, וגם הקרי (כלבי) יש לפרשו על זה הדרך, שכל אדם שהיו שואלים אודותיו, היה אומר עליו הוא ״כְּלִיבִּי״ הוא רע כמו שהייתי חושב עליו, רד״ק. וסיפר הכתוב כי כשמם כן היו מעשיהם, אביגיל – אבי גיל, דהיינו אב השמחה והגיל, והורה זה על טוב מזגה ותכונתה, ונבל כשמו כן הוא, נבל, והוא כלבי ר״ל מטבע הכלב ומתכונתו אשר ישנאו לבעלי מינם ולא יניחום לאכול ממה שבבית אעפ״י שלא יחסר מזונם, כמו שאמר (ישעיהו נ״ו י״א) ״והכלבים עזי נפש לא ידעו שובעה״, אברבנאל.

9. תרגום יונתן, רש״י, רי״ד, מצודת דוד.

10. מהר״י קרא, מצודת דוד.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון