×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(א) וַיָּ֣מׇת שְׁמוּאֵ֔ל וַיִּקָּבְצ֤וּ כׇל⁠־יִשְׂרָאֵל֙ וַיִּסְפְּדוּ⁠־ל֔וֹ וַיִּקְבְּרֻ֥הוּ בְּבֵית֖וֹ בָּרָמָ֑ה וַיָּ֣קׇם דָּוִ֔ד וַיֵּ֖רֶד אֶל⁠־מִדְבַּ֥ר פָּארָֽן׃
And Samuel died; and all Israel gathered themselves together and lamented him, and they buried him in his house at Ramah. And David arose and went down to the wilderness of Paran.
תרגום יונתןילקוט שמעוניר״י קרארד״קר״י אבן כספירלב״גאברבנאלמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
וּמִית שְׁמוּאֵל וְאִתְכְּנִישׁוּ כָּל יִשְׂרָאֵל וּסְפָדוּ עֲלוֹהִי וּקְבָרוּהִי בְּבֵיתֵיהּ בְּרָמָה וְקָם דָוִד וּנְחַת לְמַדְבְּרָא דְפָארָן.
וימת שמואל ויקבצו כל ישראל ויספדו לו – א״ר יהושע בן לוי מתלא אמר דנכיתא מן חויא חבלה מדחיל ליה, לפי שכתוב ביהושע ויקברו אותו בגבול נחלתו (יהושע כ״ד:ל׳) שגעש עליהן ההר להרגם לכך וימת שמואל וגו׳ ויספדו לו. ר׳ שמואל בר נחמני אמר משלו נתנו לו לפי שכתוב בו והלך מדי שנה בשנה (שמואל א ז׳:ט״ז) וכתיב ותשובתו הרמתה (שמואל א ז׳:י״ז). כל זמן שהיה שמואל קיים היו פלשתים נופלין ביד ישראל שנאמר ותהי יד י״י בפלשתים כל ימי שמואל (שמואל א ז׳:י״ג), משמת שמואל מהו אומר (וימת שמואל ויאספו) [ושמואל מת וגו׳ ויקבצו] פלשתים. כתיב וימת שמואל וכתיב ושמואל מת (שמואל א כ״ח:ג׳) כיצד, ושמואל מת מיתה ודאי וימת שמואל מענינו של שאול, וכתיב ויקברו ברמה ובעירו וכי אין אנו יודעין שהרמה עירו אלא מלמד שספדו כל ישראל בעירו כדרך שספדו לו ברמה, וכתיב (ושמואל מת) [וימת שמואל] וסמיך ליה ואיש במעון ומעשהו בכרמל (שמואל א כ״ה:ב׳) אמר הקב״ה הכל צווחין וטופחים על מיתתו של צדיק והרשע הזה יושב ועשה מרזיחין, ללמדך שכל הכופר בגמילות חסדים כאלו כפר בעיקר, א״ר איבו כל מקום שנאמר גזיזיה עושה רושם.
וימת שמואל וגו׳ – מה לנו להזכיר כאן מיתתו של שמואל אלא להודיע אילו היה שמואל קיים לא היה דוד אומר למטה מן העינין אם נותר לנבל עד אור הבקר משתין בקיר (שמואל א כ״ה:ל״ד) לפי שהיה מתיירא משמואל.
וימת שמואל – ספר מיתת שמואל כי אפשר שמת שמואל בזה הפרק שנפרד שאול מדוד, ונתקיימה נבואת שמואל בחייו כי אף שאול הודה למלוכה לדוד.
ומת שמואל שבעה חדשים לפני שאול, והארבעה חדשים ומקצת החמישי הם שישב דוד בשדה פלשתים, כמו שכתוב. והנה מעשה אביגיל ושבת דוד בגבעת החוילה אם כן היו שני חדשים ומקצת החדש השלישי, והנה הם שבעה חדשים, כי כן אמרו רז״ל: כי שבעה חדשים מת שמואל קודם שאול. ואפשר שאמרו זה לפי שהשבעה חדשים שהיה הארון בשדה פלשתים אינן בכלל חמשים ושתים שנה של שמואל, כי זולתם אנחנו מוצאים נ״ב כמו שפירש׳ בפסוק: הנהא זקנתי ושבתי (שמואל א י״ב:ב׳), והנה כנגד אותם שבעה חדשים הם אלו שבעה חדשים ממיתתו של שמואל הרמתי עד מיתתו של שאול, והוא תחלת מלכות דוד.
בביתו ברמה – בביתו שהיה ברמה, כמו שכתוב: ותשובתו הרמתה כי שם ביתו (שמואל א ז׳:י״ז). ועוד נפרש מיתת שמואל בפסוק: ושמואל מת (שמואל א כ״ח:ג׳), ולמה נזכר מיתת שמואל במקום הזה לדעת הדרש.
א. כן בכ״י וטיקן 71.
וימת שמואל... ויקם דוד – נכון כ״ז מאד, ואם אינו הכרח שבעבור שמת שמואל הרחיק דוד נדוד ללכת אל מדבר פארן, כי אין לו מעתה להועץ עמו או לשבת עמו כמו שקדם.
בביתו ברמה – רוצה לומר: במקום שהיה שם ביתו כאמרו ותשובתו הרמתה כי שם ביתו.
וימת שמואל וגו׳. זכר הכתוב הזה שמת שמואל בזה הפרק שנפרד שאול מדוד, וחז״ל אמרו (תענית ה׳ ע״ב) שמת שמואל שבעה חדשים קודם מיתת שאול, וזה לא ימצא בכתוב, והם לקחו זה לפי שהשבעה חדשים שישב הארון בשדה פלשתים אינם בכלל החמשים ושתים שנה שחשבו שחיה שמואל, ואני כבר כתבתי ששמואל חיה שבעים שנה ויותר ואם כן אינו מחוייב שמת שבעה חדשים קודם מיתת שאול. ואפשר שנאמר שמת שנה או שנתיים קודם, כי הכתוב לא העיד עליו כלל. ובענין סמיכות הספור אפשר שנאמר שכיוון לומר שבמות שמואל נקבצו כל ישראל ויספדו לו וזה עשו לשלמותו, אבל להפך היה בענין נבל שמת בפחיתותו ונבלותו ולא ספדו עליו הוי אדון והוי הודו. ובדברי חז״ל במדרש שמואל (פר׳ כ״ג) אמר רבי יוסי ושמואל מת מיתה ודאי, וימת שמואל אין הדברים אמורים שם כי אם לענין נבל, שנאמר וימת שמואל וכתיב בתריה ואיש במעון ומעשהו בכרמל, א״ר שמואל בר נחמני הכל סופדין וטופחין במיתת הצדיק וזה הרשע עושה לו מרזחים. ודבריהם בקשור הפרשיות קרובים הם אל הפשט, שהכתוב יאמר שמת שמואל בזה הפרק ושנתקבצו כל ישראל ועשו לו הספד וכבוד עשו לו במותו ויקברוהו בביתו שהיה לו נחלת אבות ברמה, ודוד הלך למדבר פארן דואג על מיתת אותו צדיק:
בביתו ברמה – בהבית שהיה לו ברמה.
וירד וכו׳ – אולי דרך מדבר עין גדי היו האנשים הולכים ושבים לספוד את שמואל, ופחד פן ימצאוהו מי מאנשי שאול, ולזה הלך משם למדבר פארן, ולכך סמכו למיתת שמואל.
השאלות:
למה שינה דוד אז את מקומו אחרי מות שמואל?
וימת שמואל וכו׳ ויקם דוד כל ימי חיי שמואל לא נגלה הדבר ששמואל משח את דוד כי ירא מלגלות כמ״ש ושמע שאול והרגני (למעלה ט״ז ב׳) ובמות שמואל נתגלה הדבר או על ידי שמואל עצמו לפני מותו או על ידי תלמידיו אחרי כן, ולכן הוסיף דוד להתירא משאול ובעוד עסקו בהספדו של שמואל הלך למדבר פארן.
ויקם דוד וירד וגו׳ – מאחר שסמך סיפור מיתת שמואל לירידת דוד אל מדבר פארן חוץ לתחום א״י, יש לומר שכל זמן שהנביא חי לא התרחק הרבה אולי יבוא אליו ממנו דבר אלהים או ללכת להקביל פניו, עכשו שמת עזב את ישראל והלך לו.
אמרו רבותינו1, מכאן ואילך כיון שנפטר שמואל המשיכו לכתוב את הספר נתן הנביא וגד החוזה, וַיָּ֣מָת שְׁמוּאֵ֔ל2, וַיִּקָּבְצ֤וּ כָל-יִשְׂרָאֵל֙ וַיִּסְפְּדוּ-ל֔וֹ, וַיִּקְבְּרֻ֥הוּ בְּבֵית֖וֹ במקום ששם היה ביתו3 בָּרָמָ֑ה, וַיָּ֣קָם דָּוִ֔ד ממקום מושבו אשר היה בעין גדי4, וַיֵּ֖רֶד אֶל-מִדְבַּ֥ר פָּארָֽן5: ס
2. והוא בן נ״ב שנה, לפי שהשבעה חדשים שהיה הארון בשדה פלשתים אינן בכלל השנים של שמואל כי זולתם אנחנו מוצאים נ״ב, רד״ק. ואברבנאל כתב ששמואל חי יותר משבעים שנה.
3. רד״ק, רלב״ג, מצודת דוד.
4. ראה פרק יד פס׳ א׳, מצודת דוד.
5. ואולי דרך מדבר עין גדי היו האנשים הולכים ושבים לספוד את שמואל, ופחד דוד פן ימצאוהו מי מאנשי שאול, ולזה הלך משם למדבר פארן, ולכך סמכו למיתת שמואל, מצודת דוד. ומלבי״ם מבאר כי לאחר מותו של שמואל נתגלה שהוא משח את דוד ולכן פחד דוד ועזב את מקום מושבו. ר״י קרא מבאר כי סמך המקרא את מיתת שמואל למעשה נבל הכרמלי, להודיע כי אילו שמואל היה חי לא היה דוד מעז לומר ״אִם נוֹתַר לְנָבָל עַד אוֹר הַבֹּקֶר מַשְׁתִּין בְּקִיר״ כפי שאמר (להלן בפס׳ לד), לפי שהיה מתיירא משמואל. ורד״ק ואברבנאל מבארים כי נסמכה מיתת שמואל למעשה נבל כי אפשר שמת שמואל בזה הפרק שנפרד שאול מדוד, ונתקיימה נבואת שמואל בחייו בזה ששאול הודה לדוד על המלוכה, ומת שמואל שבעה חודשים לפני שאול, ובמדרש שמואל (פרק כ״ג), אמר רבי אסי... אין דברים אמורין אלא לעניינו של נבל... אמר הקב״ה הכל סופדין וטופחין על ליבו על מיתתו של צדיק, והרשע הזה יושב ועושה מרזחים.
תרגום יונתןילקוט שמעוניר״י קרארד״קר״י אבן כספירלב״גאברבנאלמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144