Shemuel I 24 – שמואל א כד‏ – Mikraot Gedolot

כְּמָא דְאָמְרִין מַתְלָא דְמִלְקָדְמִין מֵרַשִׁיעִין תִּפּוֹק חוֹבַתְהוֹן וִידִי לָא תְהֵי בָךְ.

כאשר יאמר משל הקדמוני מרשעים יצא רשע – מאי היא, דכתיב ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו (שמות כ״א:י״ג) אמר ריש לקיש במה הכתוב מדבר בשני בני אדם שהרגו את הנפש אחד הרג בשוגג ואחד הרג במזיד לזה אין עדים ולזה אין עדים הקב״ה מזמנן לפונדק אחד, זה שהרג במזיד יושב תחת הסולם וזה שהרג בשוגג יורד בסולם ונופל עליו והרגו נמצא זה שהרג במזיד נהרג וזה שהרג בשוגג גולה.

רמז קלד

מרשעים יצא רשע – ואתה מוצא צדיק מוליד צדיק יש לו משל ויש לו מקרא. יש לו משל (ברכה)[סדנא דאוקים] תאינתא. ויש לו מקרא תחת אבותיך יהיו בניך (תהלים מ״ה:י״ז). רשע מוליד רשע יש לו משל ויש לו מקרא, יש לו משל מה ילדה חפושיתא קרוצי בישא מינה. ויש לו מקרא מרשעים יצא רשע. צדיק מוליד רשע יש לו משל ויש לו מקרא. יש לו משל מולדין ולא דכותהון מרביאן ולא דמיאן להון. ויש לו מקרא תחת חטה יצא חוח (איוב ל״א:מ׳). רשע מוליד צדיק יש לו משל ויש לו מקרא. יש לו משל סניא דאפיק ורדא. ויש לו מקרא תחת הנעצוץ יעלה ברוש תחת הסרפד יעלה הדס (ישעיהו נ״ה:י״ג).

(ישמע נא אדוני אל דברי עבדו) [היום הזה וגו׳] אשר (נתן) [נתנך] י״י היום בידי במערה – משה אמר אם במחתרת ימצא הגנב וגו׳ (שמות כ״ב:א׳) ואתה נמצאת עמי במערה מותר אתה ומותר דמך, וכן הוא אומר לא תעמוד על דם רעך (ויקרא י״ט:ט״ז). א״ר יודן אם בא אדם עליך ויכולת לו לא תעמוד על דם, לא תאמר אתחייב אני בדמו לא תמלך הרגהו מיד. המשל אומר קדם קטליה דלא יקטלך. ואומר ואבי ראה גם ראה (שמואל א כ״ד:י״א) מה אתה לי ומה אני לך. א״ל שאול ידעתי כי מלוך תמלוך (שמואל א כ״ד:כ׳), מנא ידע לפי שא״ל שמואל קרע י״י את ממלכות ישראל (שמואל א ט״ו:כ״ח), א״ל שאול מי הוא זה א״ל איני אומר לך אלא רמז אני רומז לך מי שהוא קורע את מעילך עתיד ליטול מלכותך, וכיון שקרע את כנף מעילו ידע שאול מה שאמר לו שמואל התחיל לומר ועתה הנה ידעתי כי מלוך תמלוך (שמואל א כ״ד:כ׳). ד״א מלוך בעולם הזה תמלוך לעולם הבא. (וישבע) [וילך] שאול וגו׳. כיון שהלך לו שאול אמרו לו גבוריו וכי בשביל שלא הרגך במערה היה צדיק, יודע היה שאילו עשה לך מאומה היינו נכנסים ואוכלין אותו צלי ושמע להם שאול.

כאשר יאמר משל הקדמוני – משל קדמונו של עולם, התורה, שהיא משלו של הקב״ה.

מרשעים יצא רשע – הקב״ה מזמן לרשע, שנופל ביד רשע כיוצא בו. והיכן אמרה תורה: והאלהים אנה לידו (שמות כ״א:י״ג) כדאיתא במסכת מכות (בבלי מכות י׳:).

As the ancient proverb says. The proverb of the Ancient One of the world¹ [referring to] the Torah, which is the proverb of the Holy One, Blessed is He.⁠²

From the wicked comes wickedness.⁠³ The Holy One, Blessed is He, destines the wicked to fall into the hand of the wicked like himself. And where did the Torah say this, "And God destined it into his hand,⁠"⁴ as it is stated in Maseches Makos.⁠⁵

1. It may also mean ‘old proverb’ or it may refer to a ‘Kadmonite proverb,’ a nation mentioned in Bereshit 15:19.

2. And accordingly הַקַּדְמֹנִי means ‘The Ancient One’ referring to Hashem Himself.

3. So let it not come from me even if you deserve it (Radak).

4. Shemot 21:13.

5. Bavli Makkot 10b.

כאשר יאמר משל הקדמוני – שכן אומרים משל מימים קדמונים מרשעים יצא רשע, אם יש אדם חייב ופושע מחבורת רשעים יצא שיעשה בו רשעו וישיב לו גמולו.

כאשר יאמר משל הקדמוני – שמעתי מדרש אגדה: משל הקדמוני זו התורה שנקרא משל ומליצה וקדמה לבריית עולם והיכן אמרה תורה מרשעים יצא רשע דכתיב ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו (שמות כ״א:י״ג) וכי תעלה על דעתך שהקב״ה מזמן לבריות מכשול עון אלא במה הכתוב מדבר בשני בני אדם אחד הרג מזיד ואחד הרג שוגג ואין עדים בדבר הקב״ה מזמנן לפונדק אחר זה שהרג שוגג ירד מן הסולם והשליכה של סולם נשברו תחתיו ונופל על זה שהרג מזיד ומת נמצא זה שהרג מזיד נהרג וזה שהרג שוגג גולה.

אבל פשוטו משל הוא שמשלו בני אדם מימים קדמונים ופתרונו והורגו רשעת הרשע גורם לו שמטפל בו רשע כיוצא בו.

משל הקדמוני – משל מאדם הקדמוני, כי הוא סמוך, רוצה לומר: המושל הראשון אשר אמר זה המשל, והיה המשל בפי כל אדם אחריו.

ותרגם יונתן: כמה דאמרין מתלא דמלקדמין.

מרשעים יצא רשע – מהם יצא הרשע שיכלם ויאבדם מן העולם, אבל ידי לא תהיה בך, כי ממקום אחר יבא לך הרע.

או פירושו: מרשעים יצא מעשה הרשע – כלומר כמו שהם רשעים בלבם, כן יעשה מעשה רשע, ולבם יבחן במעשיהם. וכן אני מכיר לבך כי לא תרחם עלי אם אפול בידך, אף על פי כן: ידי לא תהיה בך.

ורז״ל פירשו: משל הקדמוני – משל קדמונו של עולם, הוא הקב״ה, והוא מה שאמרה תורה: והאלהים אנה לידו (שמות כ״א:י״ג), כלומר ראוי היה זה למות, אלא שמגלגלין זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב, כך: ונקמני י״י ממך (שמואל א כ״ד:י״ב) – על ידי רשע כמותך, לא על ידי, כי ידי לא תהיה בך.

כאשר יאמר משל הקדמוני – רגילים הקדמונים לומר כי מרשעים יצא הרשע שיכשלו בו.

כאשר יאמר משל הקדמני – כך היה נהוג מקדם לומר איש לרעהו בהיותם מריבים יחד.

וכמ״ש המשל הקדום מרשעים יצא רשע, וכן יבא רשע שתענש על ידו וידי לא תהיה בך. ואפשר לפרש מרשעים יצא רשע שאמרו על שאול, שדוד חמל עליו ועשה מעשה צדיק ושאול היה רודף אותו ועושה מעשה רשע, ולכן אמר אתה עשה מה שיאות לך ואני אעשה מה שיאות לי, וזהו אומרו מרשעים יצא רשע, ר״ל מרשעים כמוך יצא רשע ולא ממני. וחז״ל אמרו במסכת מכות (י׳ ע״ב) משל הקדמוני קדמונו של עולם זה הקב״ה, הוא שאמרה תורה (שמות כ״א י״ג) והאלהים אנה לידו, כלומר ראוי היה זה למות ומגלגלין חובה ע״י חייב. ואחרי שהתפלל ובקש המשפט האלהי מזאת הבחינה, רוצה לומר מאשר היה עושה עמו רעה ואין בידו פשע הביא בחינה שנית.

הקדמוני – רוצה לומר האמור בימים הקדמונים.

כאשר יאמר – רצה לומר: יקוים בך דברי המשל הקדום, אשר יאמר: מרשעים יצא רשע, רצה לומר: כל דבר תקלה ורשע, באה על ידי רשעים, וכן תומת אתה ביד רשעים, וידי לא תהיה בך.

השאלות:

למה כפל וידי לא תהי בך?

כאשר יאמר משל הקדמני – שהמשל הראשון שהיה בזה בימי קדם היה מעשה קין והבל, שנקם ה׳ נקמת דמי הבל מקין באמצעות למך שהרג את קין, ועליו משלו מרשעים יצא רשע שכולל שתי כוונות,

א. שמן זרע קין הרשע יצא הרוצח שהרגו,

ב. שנהרג על ידי רשע כמוהו, וכן אתה תהרג על ידי רשע, ובשני האופנים האלה ידי אל תהי בך – בין אם תענש על ידי שמים או בידי אדם, לכן אמר שתי פעמים ידי אל תהי בך.

משל הקדמני – אולי חסר תג להוראת הרבוי כמו הייתי שחוק לכל עמי (איכה ג׳) במקום עמים.

וידי – לכן ידי לא תהיה בך שלא יאמר עלי שגם אני רשע מאחר שיצא ממני רשע.

כַּאֲשֶׁ֣ר יֹאמַ֗ר מְשַׁל֙ הַקַּדְמֹנִ֔י המשל הקדום¹, ״מֵרְשָׁעִ֖ים יֵ֣צֵא רֶ֑שַׁע״ שכל דבר תקלה וְרֶשַׁע, באה על ידי רשעים, וכך תומת אתה בידי רשעים² כמוך!⁠³ וְאולם יָדִ֖י לֹ֥א תִֽהְיֶה-בָּֽךְ, בין אם תענש על ידי שמים או בין אם תענש בידי אדם⁴:

1. מצודת דוד. ורי״ד מבאר שהקדמונים היו רגילים לומר משל זה. ומלבי״ם ביאר, המשל הראשון שהיה בימי קדם שהוא מעשה קין והבל, שנקם ה׳ נקמת דמי הבל מקין באמצעות למך שהרג את קין, ועליו משלו ״מרשעים יצא רשע״ שכולל שתי כוונות, האחת שמזרע קין הרשע יצא הרוצח שהרגו, והשניה שנהרג על ידי רשע כמוהו. ואמרו רז״ל, משל קדמונו של עולם, התורה, שהיא משלו של הקב״ה, הקב״ה מזמן לרשע שנופל ביד רשע כמותו, והיכן אמרה זאת התורה? ״והאלהים אנה לידו״ (שמות כ״א י״ג) כלומר ראוי היה זה למות ומגלגלין חובה ע״י חייב, כמובא בתלמוד (מכות י:), רש״י, אברבנאל.

2. מצודת דוד, מלבי״ם.

3. אברבנאל.

4. מלבי״ם.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון