×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(יט) וְאֵ֨ת נֹ֤ב עִיר⁠־הַכֹּֽהֲנִים֙ הִכָּ֣ה לְפִי⁠־חֶ֔רֶב מֵאִישׁ֙ וְעַד⁠־אִשָּׁ֔ה מֵֽעוֹלֵ֖ל וְעַד⁠־יוֹנֵ֑ק וְשׁ֧וֹר וַחֲמ֛וֹר וָשֶׂ֖ה לְפִי⁠־חָֽרֶב׃
And Nob, the city of the priests, he smote with the edge of the sword, both men and women, children and nursing babies, and oxen and donkeys and sheep, with the edge of the sword.
תרגום יונתןרד״קאברבנאלמלבי״םמקראות שלובותעודהכל
וְיַת נוֹב קִרְיַת כַּהֲנַיָא קְטַל לְפִתְגַם דְחָרֶב מִגְבַר וְעַד אִתְּתָא מֵעוּלֵים וְעַד יַנִיק וְתוֹר וַחֲמָר וְאִימַר לְפִתְגָם דְחָרֶב.
מאיש ועד אשה – דרשו בו: בדבר עמלק כתיב: ויחמול שאול והעם על מיטב הצאן וגו׳ (שמואל א ט״ו:ט׳), יצאתה בת קול ואמרה לו: אל תהי צדיק הרבה (קהלת ז׳:ט״ז). ובנוב עיר הכהנים כתיב: מעולל ועד יונק ושור וחמור ושה לפי חרב, יצאתה בת קול ואמרה לו: אל תרשע הרבה (קהלת ז׳:י״ז).
יש לתמוה כי בכל אשר הזכיר הכתוב עונות שאול, לא ראינו שהזכיר עון נוב עיר הכהנים, ואפילו כשקראם: בית הדמים (שמואל ב כ״א:א׳), לא אמר אלא על אשר המית את הגבעונים (שמואל ב כ״א:א׳), ולא אמר הכהנים. ונראה כי חייבים היו הכהנים ולא נגלה בכתוב עונם, זולתי עון בית עלי, ואף על פי כן נענש שאול על דמם, שנפל בחרב פלשתים הוא ובניו.
ואמרו רז״ל גדולה לגימה שמרחקת הקרובים, ומקרבת את הרחוקים, ומעלמת עין מן הרשעים, ומשרה שכינתו על נביאי הבעל, ושגגתה עולה זדון. מרחקת את הקרובים – מעמון ומואב, מקרבת את הרחוקים – מיתרו, דכתיב: קראן לו ויאכל לחם (שמות ב׳:כ׳), מעלמת עין מן הרשעים – ממיכה, משרה שכינתו על נביאי הבעל – מעדו הנביא, דכתיב: ויהי הם יושבים עלא השלחן וגו׳ (מלכים א י״ג:כ׳), ושגגתה עולה זדון – שאלמלא הלוהו יהונתן לדוד שתי ככרות לחם לא נהרג נוב עיר הכהנים ולא נטרד דואג האדומי ולא נהרג שאול ושלשת בניו.
א. כן בכ״י וטיקן 71.
והנה צוה עוד שאול שיכה את העיר לפי חרב מעולל ועד יונק ושור וחמור ושה, כדי שכל ישראל ישמעו ויראו ויפחדו אם יבא דוד עוד ביניהם שיתפשו אותו ואת אנשיו חיים ויביאום אל שאול, כדי שלא ימיתם כאשר המית לאנשי נוב עם היותם כהנים להשם. והנראה שהיו גבעונים דרים בנוב חוטבי עצים ושואבי מים לבית השם, כמו שהתנה יהושע עמהם (יהושע ט׳) וכמו שיתבאר בסוף זה הספר (שמואל ב כ״א) שנענשו בני ישראל על שצוה להרגם שם, והיה זה במה שצוה להרוג את אנשי נוב כלם. והנכון הוא ששאול חשב שהיו הכהנים האלה מזרע בית עלי, ושלכן חטאו בדבר דוד בהיותם רעים וחטאים להשם מאד, ושלכן היה מהצדק שימותו כלם אחרי היותם מקוללים מפי השם, ושגם הגבעונים אשר היו בנוב הערימו נגדו כאשר עשו אל יהושע ולכן צוה להרגם כלם יחד, וצוה שיחרימו כל אשר להם לפי שלא יחשוב אדם שעשה זה שאול לשלול שללם, כי אם להיותם מורדים במלך ולכן היה ראוי שימותו. ואמרו חכמינו ז״ל במדרש קהלת (דף ק״ג ע״ג) בדבר עמלק כתיב ויחמול שאול והעם על אגג ועל מיטב הצאן וגו׳, יצתה בת קול ואמרה אל תהי צדיק הרבה, ובנוב עיר הכהנים כתיב מעולל ועד יונק, יצתה בת קול ואמרה אל תרשע הרבה, ר׳ שמעון בן לקיש אמר כל מי שעושה עצמו רחמן במקום אכזרים סופו שיהיה אכזרי במקום רחמנים. ועוד אמרו חכמינו ז״ל בסנהדרין פרק חלק (ק״ג סוף ע״ב), גדולה לגימא שמרחקת את הקרובים, ומקרבת את הרחוקים, ומעלמת עין מן הרשעים, ומשרה שכינה על נביאי הבעל, ושגגתה עולה זדון. מרחקת את הקרובים, עמון ומואב, דכתיב (דברים כ״ג י׳) על דבר אשר לא קדמו וגו׳, ומקרבת את הרחוקים מיתרו, דכתיב (שמות ב׳ כ׳) קראן לו ויאכל לחם, ומעלמת עין מן הרשעים ממיכה (שופטים י״ז וי״ח), ומשרה שכינתו על נביאי הבעל מעדו הנביא, שנאמר (מלכים א י״ג כ׳) ויהי הם יושבים על השלחן ויהי דבר השם אל הנביא אשר השיבו, ושגגתה עולה זדון, שאלמלא הלוהו יהונתן אל דוד שתי ככרות לחם לא נהרגה נוב עיר הכהנים ולא נטרד דואג האדומי ולא נהרג שאול ושלשת בניו, והנה עם מה שאמרתי הותרה השאלה החמשית:
ואת נב למען ישמעו העם וייראו ולא יחזיקו ידי דוד.
וְאֵ֨ת נֹ֤ב עִיר הַכֹּֽהֲנִים֙ הִכָּ֣ה שאול לְפִי חֶ֔רֶב, מֵאִישׁ֙ וְעַד אִשָּׁ֔ה1, מֵעוֹלֵ֖ל וְעַד יוֹנֵ֑ק וְשׁ֧וֹר וַחֲמ֛וֹר וָשֶׂ֖ה לְפִי חָֽרֶב למען ישמעו העם וייראו ולא יחזיקו את ידי דוד2, ובמידה ויבוא דוד ביניהם יתפשו אותו ואת אנשיו חיים ויביאום אל שאול, כדי שלא ימיתם שאול כאשר המית את אנשי נוב על אף היותם כהנים לה׳3:
1. דרשו בו (יומא כב:), בדבר עמלק כתיב (לעיל ט״ו ב׳) ״ויחמול שאול והעם על מיטב הצאן וגו׳⁠ ⁠⁠״ יצאתה בת קול ואמרה לו ״אל תהי צדיק הרבה״ (קהלת ז׳ ט״ז), ובנוב עיר הכהנים כתיב ״מעולל ועד יונק ושור וחמור ושה לפי חרב״ יצאתה בת קול ואמרה לו ״אל תרשע הרבה״ (שם פס׳ י״ז). יש לתמוה כי בכל אשר הזכיר הכתוב עונות שאול לא ראינו שהזכיר עוון נוב עיר הכהנים, ונראה כי חייבים היו הכהנים ולא גילה הכתוב עוונם, (למעט עוון בית עלי), ואף על פי כן נענש שאול על דמם, שנפל בחרב פלשתים הוא ובניו. ואמרו רז״ל (סנהדרין קג:) גדולה לגימה שמרחקת הקרובים ומקרבת את הרחוקים ומעלמת עין מן הרשעים ומשרה שכינתו על נביאי הבעל ושגגתה עולה זדון, מרחקת את הקרובים מעמון ומואב (כמו שכתוב דברים כג-ד,ה, לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל יְהוָה... עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם...), מקרבת את הרחוקים מיתרו, דכתיב (שמות ב׳ כ׳) ״קראן לו ויאכל לחם״, מעלמת עין מן הרשעים ממיכה, משרה שכינתו על נביאי הבעל מעדו הנביא דכתיב (מלכים א׳ י״ג כ׳) ״ויהי הם יושבים על השלחן וגו׳⁠ ⁠⁠״, ושגגתה עולה זדון שאלמלא הלוהו יהונתן לדוד שתי ככרות לחם לא נהרג נוב עיר הכהנים ולא נטרד דואג האדומי ולא נהרג שאול ושלשת בניו, רד״ק, אברבנאל.
2. מלבי״ם.
3. והנראה שהיו גבעונים דרים בנוב חוטבי עצים ושואבי מים לבית ה׳, כמו שהתנה יהושע עמהם (יהושע ט׳), וכמו שיתבאר בסוף זה הספר (שמואל ב׳ כ״א) שנענשו בני ישראל על שציווה שאול להרגם שם, ושאול חשב שהיו הכהנים האלה מזרע בית עלי, ושלכן חטאו בדבר דוד בהיותם רעים וחטאים לה׳ מאד, ושלכן היה מהצדק שימותו כולם אחרי היותם מקוללים מפי ה׳, ושגם הגבעונים אשר היו בנוב הערימו נגדו כאשר עשו ליהושע ולכן ציווה שאול להרגם כולם יחד, וציווה שיחרימו כל אשר להם שלא יחשוב אדם שעשה זה לשלול שללם, כי אם להיותם מורדים במלך ולכן היה ראוי שימותו, אברבנאל.
תרגום יונתןרד״קאברבנאלמלבי״םמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144