×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(י) וַיִּשְׁאַל⁠־לוֹ֙ בַּֽיהֹוָ֔הי⁠־⁠הֹוָ֔ה וְצֵידָ֖ה נָ֣תַן ל֑וֹ וְאֵ֗ת חֶ֛רֶב גׇּלְיָ֥ת הַפְּלִשְׁתִּ֖י נָ֥תַן לֽוֹ׃
And he inquired of Hashem for him, and gave him food, and gave him the sword of Goliath the Philistine.⁠"
תרגום יונתןרי״דאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םמקראות שלובותעודהכל
וְשָׁאִיל לֵיהּ בְּמֵימְרָא דַייָ וּזְוָדִין יְהַב לֵיהּ וְיַת חַרְבָּא דְגָלְיַת פְּלִשְׁתָּאָה יְהַב לֵיהּ.
וישאל לו – פירוש: שעשה לו טכסיסי מלכות, שאין נשאלין באורים ותומים אלא למלך.
וישאל לו ביי׳, ר״ל ראיתי ששאל לו במשפט האורים והתומים, ולא זכר השאלה כי לא היה יודע אותה, ואז אחימלך צידה נתן לו והוא לחם הפנים ואת חרב גלית הפלשתי גם כן נתן לו. והנה בדברים האלה היה מרוע לבבו, לפי שכבר סופר שאחימלך לא היה יודע ענין דוד ושהוא חרד בבואו לבדו ושדוד אמר לו שהיה הולך במצות המלך בסתר רב, ואין ספק שכל זה ידע דואג אחרי שראה מתנת הלחם והחרב, ולכן היה מפשעו שאמר הדברים המזיקים ממה שנתן אבימלך לדוד, ולא זכר מה שנאמר שם ביניהם שהוא כפי האמת התנצלות גדול לאחימלך. וגם אמרו חכמינו זכרונם לברכה במדרש תהלים, (מזמור כ״ב) מהו ויגד לשאול? אמרו לו עשה אחימלך את דוד מלך בחייך, שאין נשאלין באורים ותומים אלא למלך וגו׳, הנה הסכימו שדואג כוון להזיק, ומפני זה קללו דוד בשירו ואמר (תהלים נ״ב ב׳ וכל המזמור) מה תתהלל ברעה הגבור והנה חסד אל כל היום. והוא ייטיב עמדי עם כל רוע מעשיך. הוות תחשוב לשונך וגומר, אהבת רע מטוב שקר מדבר צדק סלה, שאמר הדברים אשר יזיקו ולא אמר המועיל והאמת, והוא היות אחימלך חושב שהיה הולך דוד בדבר שאול.
ואמר שלא עשה זה כי אם במרמה ובכוונה רעה, וזהו אהבת כל דבר בלע לשון מרמה, ולכן קללו גם אל יתצך לנצח, רוצה לומר יעשה לך ולזרעך כאשר עשה שאול בסבתך אל כהני השם שנתץ אותם מאהל השם, וככה השם יתברך יתצך לנצח, רוצה לומר שיתצהו ויחריבהו חרבן נצחיי, והוא העונש הנפשיי אשר יהיה נדון בו. וכמו שאמרו חכמינו ז״ל במדרש תנחומא (ריש פרשת מצורע) שארבעה הדיוטות אין להם חלק לעולם הבא מפני דבור פיהם, בלעם ודואג ואחיתופל וגחזי, ולזה רמז באמרו ושרשך מארץ חיים סלה והותרה בזה השאלה הרביעית:
וצידה – ברוב ספרים ישנים מלא יו״ד.
וצידה – מזון.
בה׳ – באורים ותומים.
וישאל לו באלהים שאם היה מגיד שהיה בבית אלהים הלא היה מוכרח להגיד לשאול מה שאל לו, כי שם היה דואג נעצר לפני ה׳ ושמע הדברים, אבל בהיות שאול חושב שבא לבית הכהן, חשב שבביתו גלה לו סודו ושאלתו עד שבבואו לבית ה׳ לשאול לא יכול לדעת מה דברו בבית הכהן בלאט,
ג. שבאמת מה ששאל לו באלהים היה לבסוף, ודואג ספר בערמה שתחלה שאל לו באלהים ואחר כך נתן לו חרב וצדה, וזה משני טעמים,
א. שאם היה מספר כסדר היה שאול מרגיש שהכהן לא ידע מאומה, שאם לא כן למה נתן לו הלחם והחרב בבית ה׳ לפני דואג ולא בביתו, מדוע לא נשמר מדואג, לכן אמר שתחלה שאל לו באורים ותומים והיה מוכרח לכנוס לבית ה׳ לשאול, ולכן לא נשמר מפני דואג גם בהחרב והלחם אחר שנגלה סודם,
ב. שבזה יגדל האשמה על הכהן, שאם תחלה נתן לו חרב ולחם, יאמר הכהן שלא ידע מאומה כי בורח הוא, ואף שאחר כך שאל לו באלהים ובהכרח שאל על עניני הבריחה, אז כבר היה החרב בידו אבל לפ״מ שאמר שתחלה שאל באלהים, וכבר ידע מתשובת האורים ותומים כי בורח הוא מדוע נתן לו לחם וחרב,
ד. לא ספר שאחזו בולמוס ושמטעם זה נתן לו לחם קדש. שבזה גם אם היה הכהן יודע כי בורח הוא היה מוכרח להשיב את נפשו, כי לא הורשה להכהן לגרום מיתתו, רק אמר וצידה נתן לו, שמשמע צידה לדרכו לימים רבים שזה מורה שהחזיק בידו,
ה. לא ספר שדוד שאל חרב סתם ולא היה לו חרב אחר עד שחרב גלית היה מקרה והוא אמר ואת חרב גלית נתן לו שמורה שכיון בעצם לתת לו דוקא חרב הזאת,
ו. שמלבד זה העלים כל הספור העקרי שדוד אמר בפי׳ שהוא שליח המלך על דבר סתם, ולכן אין בידו לא צידה ולא חרב כי היה דבר המלך נחוץ, שבכ״ז היה הכהן יוצא נקי בדינו.
והוא עשה לו טכסיסי מלכות1, וַיִּשְׁאַל ושאל לוֹ֙ בַּֽיהוָ֔ה באורים ותומים2, וְצֵידָ֖ה ומזון3 נָ֣תַן ל֑וֹ אחימלך, וְאף אֵ֗ת חֶ֛רֶב גָּלְיָ֥ת הַפְּלִשְׁתִּ֖י נֵָ֥תַן לֽוֹ4:
1. רי״ד.
2. מצודת דוד.
3. מצודת ציון.
4. ולמרות שדואג ידע את האמת ולפיה אחימלך לא ידע שדוד בורח משאול, הוא הוציא עליו דיבה שקרית, ואחז״ל במדרש תנחומא (ריש פרשת מצורע) שארבעה הדיוטות אין להם חלק לעולם הבא מפני דיבור פיהם, בלעם דואג אחיתופל וגחזי. מלבי״ם מבאר כיצד דואג שינה מן האמת, ושאם היה מספר את האמת כסדרה, שדוד פגש את אחימלך בבית ה׳ ולא בביתו, וכן שבתחילה נתן לו לחם ואחר כך שאל בה׳, היה שאול מבין שהכהן לא ידע מאומה, וגם אם היה דואג מספר כסדר המעשה היה מוכרח להגיד לשאול מה שאל בה׳ כי הוא היה שם, וכן היה שאול מבין שאחימלך לא מרד בו, ומלבד זאת העלים את הסיפור העקרי שדוד אמר לאחימלך שהוא שליח המלך על דבר סודי, שאם היה אומר זאת היה הכהן יוצא נקי בדינו.
תרגום יונתןרי״דאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144