×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ו) וַיַּ֩עַן֩ דָּוִ֨ד אֶת⁠־הַכֹּהֵ֜ן וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ כִּ֣י אִם⁠־אִשָּׁ֤ה עֲצֻֽרָה⁠־לָ֙נוּ֙ כִּתְמ֣וֹל שִׁלְשֹׁ֔ם בְּצֵאתִ֕י וַיִּהְי֥וּ כְלֵֽי⁠־הַנְּעָרִ֖ים קֹ֑דֶשׁ וְהוּא֙ דֶּ֣רֶךְ חֹ֔ל וְאַ֕ף כִּ֥י הַיּ֖וֹם יִקְדַּ֥שׁ בַּכֶּֽלִי׃
And David answered the priest and said to him, "Of a truth women have been kept from us about these three days. When I came out, the vessels of the young men were holy, though it was but a common journey; how much more then today, when there shall be holy bread in their vessels?⁠"
תרגום יונתןרש״יר״י קראמיוחס לר״י קרארד״קרי״דרלב״גאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
וַאֲתֵיב דָוִד יַת כַּהֲנָא וַאֲמַר לֵיהּ בְּקֻשְׁטָא אִתְּתָא מְרַחֲקָא לָנָא כְּמֵאִתְמָלֵי וּמִדְקֳדָמוֹהִי בְּמִפְקִי וַהֲוָה מָנֵיהוֹן לְעוּלֵימַיָא דְכָן לְקֻדְשָׁא וְהוּא בְּאוֹרַח חוֹלָא הֲוָה אָזֵיל וְיוֹמָא דֵין הֲוָה מִתְאֲכֵיל וְלָא מִתְפְּסַל בְּמָנָא.
עצורה לנו – עצורה ממנו.
ויהיו כלי הנערים קדש – טהורים.
והוא דרך חול – והלחם משנסתלק מעל השולחן והקטירו הבזיכין, קרוב הוא להיות חולין, שיצא מידי מעילה משיהיה לו שעת היתר לכהנים.
ואף כי היום יקדש בכלי – ואפילו אם היום היתה תחלת קדושתו על השלחן, הייתי זקוק ליטלו משם ולהאכילנו, שאחזו בולמוס ומסוכן הוא, כך מפורש במנחות (בבלי מנחות צ״ה:-צ״ו. ורש״י שם).
Have been kept from us. Withheld from us.⁠1
The garments of the youths were pure. [Literally 'holy'] pure.
Even though it is an ordinary mission. And the bread, once it has been removed from the table, and they have burned the spoonfuls [of frankincense], it is almost common, because it has been excluded from [the prohibition of] מְעִילָה as soon as it becomes permitted for the kohanim [to eat].⁠2
Even more so today it will remain sacred in the vessel. Even if today were the beginning of its sanctity on the table, I would be obliged to take it from there and feed ourselves, for a ravenous hunger has seized us, and our lives are in danger. Thus it is explained in [Maseches] Menachos.⁠3
1. They seem to have treated even ordinary food as if it were holy food as in above 20:26.
2. The phrase וְהוּא דֶרֶךְ הֹל can then be translated as ‘it has already been made non-sacred’ referring to the showbreads [not to the mission], that they had lost some of their sanctity once the frankincense had been burnt.
3. Bavli Menachot 95b-96a.
ויען דוד את הכהן ויאמר לו – את שאמרת אם נשמרו הנערים אך מאשה (שמואל א כ״א:ה׳) אשה עצורה לנו מתמול שלשום.
בצאתי – בצאתי נקוד בזקף גדול ועומד לבד ונשמע מיום צאתי, ועל שאמרת אין לחם חול אל תחת ידי כי אם לחם קודש (שמואל א כ״א:ה׳) ויהיו כלי הנערים קודש והוא דרך חול – בגדי הנערים היו קודש אפילו בדבר שהוא חול שחולין שלהם אוכלין על טהרת הקודש. והרי דברים קל וחומר ומה דבר שהוא יכול לאוכלו בלי שום קדושה היו כלי הנערים קודש והוא יכול לאוכלו דרך חול ואף כי היום יקדש בכלי וכל שכן כי היום כשתמסור להם לחם קודש שיקדש שיאכלו אותו בבגדים טהורים ויוסיף קדושה על קדושתו.
ולפי דבריו השיבו דוד בדין ואמר לו כי אשה עצורה לנו – כי ודאי אשה עצורה ומנועה ממנו.
מתמול שלשם – שהרי ג׳ ימים נחבא בשדה.
ועל עצמו היה אומר כי לא היו עמו נערים, אלא שינה שלא ירגיש אחימלך בדבר.
בצאתי ויהיו כלי הנערים קדש – אף כשיצאנו מבתינו היו כלי הנערים קודש וטהורים, לכן קודש ראוי לנו, כתרגומו: והוו מניהון דעולימיא דכן לקודשא.
והוא דרך חול – מורי פירש ענין זה אנו נוהגין בחולין שלנו לאכלן על טהרת הקודש כי היום יקדש בכלי כל שכן בלחם הקודש שהיום יקדש בכלי שנוסיף קדושה על קדושתו. וגמגום, מה הוא תוספת הקדושה, הלא הם זרים, ועוד הוא מוסב על הלחם וכל הפסוק.
אך שמע׳ פירש: כלומר אפילו לא היו כל הנערים קודש הוא דרך חול הלחם נעשה חולין לכהן שנאמר והיה לאהרן ולבניו (שמות כ״ט:כ״ח) נעשה כממון כהן ויש לו רשות ליתנו לכל מי שירצה לכך ויתן לו הכהן קודש (שמואל א כ״א:ז׳) קודש של כהן ולא של קדשי שמים שנאמר בו קדש קדשים.
ורבותינו פירשו ואף כי היום יקדש בכלי – ואפילו תחילת קדושתו על השולחן היתה זקוק ליטלו משם ולהאכילני שאני מסוכן שאחזו בולמס. ומצינו במנחות אמר לו לא מיבעיא האי דנפק לי ממעילה ודרך חול הוא גבייכו אלא אפילו היום יקדש בכלי הבו ליה וליכיל דמסוכן הוא.
לשון רבותינו: מדוע אתה לבדך ולא הנערים מאיליהן עמך ואת הנערים יודעתי (שמואל א כ״א:ג׳) כשרצו לבא עמי אמרתי להם לא תבאו עמי כי אם למקום פלוני אלמוני מקום מכוסה והמתינו לי שם אמר דוד אם יש לך מלחם חול תן לי כדי להאכיל לנערי כשאחזור אצלן ואף לאו תן לי הנמצא תחת ידיך לחם קודש והוא השיבו על ראשון ראשון אתה שואל לחם חול אין לחם חול (שמואל א כ״א:ה׳) תחת ידי ומה שאמרת או הנמצא יש בידי לחם קודש אך מאשה בקושי אני מאכילו לזרים אך זה אי אפשר להאכילו לטמאים עצורה לנו ממנו והוא דרך חול והלחם משנסתלק מעל השולחן מחילה והיקטרו הבזיכין קרוב להיות חולין שיצא מידי מעילה שהיה לו שעת היתר לכהנים ואף היום יקדש ככלי ואף היום תחילת קדושתו בכלי לאחר רדייתו מן התנור כמו ששנינו בתורת כהנים ששם קדוש קדושת הגוף כי בולמוס אחזו ותמהתי איך האריות לא שמו לב על כף של כתמול שלשם ופירשו כתמול כמו מתמול.
ונראה לי לפרש הפשט כי דוד לא דיקדק לשאול חול או קודש ואמר אם יש תחת ידך חמשה לחם (שמואל א כ״א:ד׳) כי רעב היה מאד וסבור היה ללכת עם אותו לחם ב׳ או ג׳ ימים והוא השיבו קשה עלי הדבר כי אין לי לחם חול כי אם קודש ובאהבה הייתי נותן לך חול ולא קודש אך מפני שהשעה צריכה אך אם נשמרו הנערים (שמואל א כ״א:ה׳) רק מאשה מטומאת קרי ועליו לא אמר שהוא היה סבור לצאת מחנה על אויב והכתוב אומר כי תצא מחנה על אויביך וגו׳ (דברים כ״ג:י׳). ודוד השיבו ממה שאמרת אם נשמרו הנערים אך מאשה (שמואל א כ״א:ה׳) נשים אסופות לנו כתמול שלשם ושימשו מטותיהם הלילה מה בכך הלא בצאתי הטבלתי כל כלי הנערים שהיו ראוים לקודש כל שכן אנחנו שטבלנו ומה שאמרת אם נשמרו הנערים (שמואל א כ״א:ה׳) ולא אמרת לי אין לחוש כי הדרך הזה דרך חול הוא ואיני צריך להשמר ועל לחם קודש שאתה מתקשה להאכילו לנערים ומתיירא אתה מטומאת קרי הרי טבלו. ואחר שנסתלק מעל השולחן אין בו חומר ממעשר. ואם תאמר יש להחמיר עליו יותר ממעשר ותרומה אין להחמיר עליו ולכך יעמוד בכלים מעורבי שמש שהוטבלו בצאתינו בקדושה עד הערב ולערב נאכל ממנו וזהו ואף כלומר אפילו היית רוצה להחמיר עליו כתרומה יהיה ויעמוד על לערב והפירוש אמיץ ונכון. ידידיה.
כי אם אשה עצורה לנו – אפילו היתה אשה עצורה עמנו כתמול שלשום, בצאתי טהרנו עצמנו.
ויהיו כלי הנערים – כלומר בגדיהם קדש.
והוא דרך חול – כלומר אף על פי שיצאנו דרך חול, שלא היינו סבורים שהיינו צריכים ללחם קדש, אף על פי כן טהרנו עצמנו כדרך בני אדם שדעתם לצאת לדרך.
ואף כי היום יקדש בכלי – פי׳ כל שכן היום, שיהיה עמנו לחם קדש, שנשמר בו ונזהר שיהיה בקדושתו בכלי.
כי אם אשה עצורה לנו כתמולא שלשם בצאתי – פירוש: כי אם אשה ששאלתני עליה עצורה לנו ולא נגענו באשה זה ג׳ ימים ביום צאתי, וגם כלי הנערים הם קדש ונזהרים מכל טומאה שהיו אוכלים חוליהם בטהרה כדכתיב בשאול בלתי טהור הוא.
והוא דרך חול – פירוש: לחם הפנים הוקלה קדושתו שכיון שקרבו הבזיכין ויש בו שעת התר לכהנים יצא מידי מעילה.
ואף כי היום יקדש בכלי – פירוש: שהיתה תחלת קדושתו והיה בו מעילה הייתי לוקחו, כי אני מסוכן ואיני רשאי להראות לשום אדם אני ונעריי במצות המלך, ואין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש.
א. כן בכ״י פריס 218, וכן בפסוק. בכ״י לייפציג 41, פריס 217: ״תמול״. בכ״י לונדון 24896: ״מתמול״.
כי אם אשה עצורה לנו וגו׳ – רוצה לומר: הנה אשה היתה נמנעת לנו מעת צאתנו שהיתה מאתמול שלשם לרוב זריזותנו לעשות מצות המלך והנה היו כלי הנערי׳ ראויים לקדש כי טהרנו עצמנו בצאתנו.
והוא דרך חול – רצוני שכן דרך אוכלי חולין שתהיה מעלתם כמעלתי לאכל חוליהן בטהרה ר״ל על טהרת הקדש, ואף כי היום שיהיה בכלינו נהיה נשמרים ונזהרים לאכלו בטהרה ויהיה הרצון בזה והוא הנכון הנה אם היתה עצורה כתמול שלשם לבא אליה כצאתי טהרנו את עצמנו ויהיו כלי הנערים ראויי׳ לקדש והנה זה הוא דרכנו ומנהגנו גם באכילת חולי׳ שנשתדל לאכלם על טהרת הקדש ובהיות הענין כן איך לא נהיה נזהרים לאכל בטהרת הקדש כשיהיה בכלינו.
ודוד השיבו על טהרתם כי אם אשה עצורה לנו כתמול שלשום, רוצה לומר אף על פי שהיתה אשה מוכנת אצלנו בימים הראשונים עם כל זה בסבת צאתי לדרך היו כלי הנערים קדש, רוצה לומר שהיו מטהרים מלבושיהם וכליהם, והוא דרך חול, כלומר עם היות שהדרך היה חול אצלם אף על פי כן היו מטהרים עצמם כי היה מנהגם לאכול חוליהם בטהרה, ואף כי היום יקדש, רוצה לומר כל שכן שהיום יקדש הלחם אשר תתן לנו בכלי הנערים, רוצה לומר כשיהיה בכליהם.
עצרה לנו – הצד״י במאריך.
כתמול – בספרים כ״י ודפוסים ישנים מלא וא״ו ועיין מ״ש בפרשת ויצא סימן ל״א.
עצורה – מנועה, כמו: ועצר את השמים (דברים י״א:י״ז).
לנו – רוצה לומר מעמנו.
כתמול שלשם – רוצה לומר כתמול השלישי שלפני היום.
דרך חול – רוצה לומר ענין חולין.
כי אם אשה עצורה לנו – רצה לומר: לא כמו שתחשוב אתה שאין אנו נשמרים מאשה, לא כן היא, כי אם אשה מנועה מאתנו מן כעת תמול השלישי בזמן צאתי מביתי, ואף בגדי הנערים המה טהורים וראוים לקודש, כי טהרו אותם.
והוא דרך חל – והלחם ההוא משנסתלק מעל השלחן וקרבו הבזיכין, קרוב הוא להיות חולין, כי יצא מידי מעילה משיש בו היתר לכהנים.
ואף כי היום וכו׳ – רצה לומר: ואפילו אם היום היתה תחילת קדושתו על השלחן, ועדיין יש בו מעילה, עם כל זאת מותר לי לאכלם, כי אחזו בולמוס, והוא חולי הרעבון והכל מותר משום פקוח נפש, כן פירשו רבותינו במנחות (בבלי מנחות צ״ה:).
ויען דוד וכו׳ כי אם אשה השיב אין חשש טומאת קרי כי אשה עצרה ונמנעת מאתנו מתמול שלשום שאנחנו בדרך, וגם אין חשש טומאת כלים כי כלי הנערים קדש – וגם אין איסור מצד היותה תרומת לחמי תודה (וכדעת ר״א שם בגמרא או כל״ק דרמי בר חמא שם) כי הוא דרך חל רצה לומר שנהגו בו דרך חול שלא הניפוהו לפני ה׳ לשם תרומה, כי הוא זמן במה קטנה שאין תנופה ותרומת לחמי תודה נוהג, וכן אין בו איסור מצד שיצאו לחוץ, שאיסור חוץ אינו נוהג רק בשילה שק״ק נאכלים בכל הרואה, לא כן בנוב וגבעון אחר שהותרו הבמות, וזה שכתוב והוא דרך חול ואף כי היום יקדש בכלי – רצה לומר הגם שקדשו על ידי כלי שרת [כי לחמי תודה קדשו בשחיטת הזבחים על ידי הסכין שהוא כלי שרת כמ״ש במנחות (דף ע״ח)] בכ״ז הוא דרך חול ונוהגים בו כחולין לאכלו בכל מקום ולכל אדם, ועל זה אמר ואף כי היום רצה לומר היום בנוב אינו כימי קדם בשילה שתועיל כלי שרת ועל זה אמר.
כי – לחיזוק, , וענין הפסוק כן – כן הוא שאני ונערי טהורים אנחנו מטומאת אשה, שאני מרגיל אותי ואותם להשמר ממנה (עצורה לנו), ואם כך אני עושה בהיותנו במקום מושבנו, אני משגיח עלי ועליהם יותר בצאתנו לדרך, אף שיהיה דרך חול, שאין כונתנו לבא בית ה׳, ורוצה אני שלא בלבד יהיו הם טהורים בגופם רק יכבסו גם כן כסותם מספק פן נגעו בטומאה, וכ״ש (ואף כי) שנשגיח שישאר היום הלחם קדוש בכלינו הטהורים; ויקדש כמו כל הנוגע בהם יקדש (תצוה) יהיה קודש, ישגיח על עצמו להיות קודש כלו׳ טהור.
וַיַּעַן֩ דָּוִ֨ד אֶת אחימלך -הַכֹּהֵ֜ן וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ, אל תחשוב שאין אנחנו נשמרים מאישה, לא כן היא1 כִּ֣י אִם-אִשָּׁ֤ה עֲצֻֽרָה מנועה2 -לָ֙נוּ֙ כִּתְמ֣וֹל שִׁלְשֹׁ֔ם זה שלושה ימים3 בְּזמן4 צֵאתִ֕י, וגם אין חשש מטומאת כלים כי5 וַיִּהְי֥וּ כְלֵֽי-הַנְּעָרִ֖ים קֹ֑דֶשׁ טהורים6, וְהלחם, משנסתלק מעל השולחן והקטירו הבזיכין, קרוב7 הוּא֙ דֶּ֣רֶךְ חֹ֔ל להיות חולין8, וְאַ֕ף ואפילו כִּ֥י אם הַיּ֖וֹם יִקְדַּ֥שׁ היתה תחילת קדושתו9בַּכֶּֽלִי והיה בו מעילה, הייתי לוקחו בכל זאת, כי אני בסכנה10, ואיני רשאי לְהֵרָאוֹת לשום אדם אני ונעריי במצוות המלך, ואין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש11:
1. מצודת דוד.
2. מצודת דוד.
3. רי״ד.
4. רי״ד, מצודת דוד.
5. מלבי״ם.
6. רש״י.
7. רש״י.
8. שיצא מידי מעילה משיהיה לו שעת היתר לכהנים, רש״י.
9. מצודת דוד.
10. שאחזו בולמוס ומסוכן הוא, כך מפורש במנחות צה:, רש״י.
11. מצודת דוד.
תרגום יונתןרש״יר״י קראמיוחס לר״י קרארד״קרי״דרלב״גאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144