×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ה) וַיַּ֨עַן הַכֹּהֵ֤ן אֶת⁠־דָּוִד֙ וַיֹּ֔אמֶר אֵֽין⁠־לֶ֥חֶם חֹ֖ל אֶל⁠־תַּ֣חַת יָדִ֑י כִּֽי⁠־אִם⁠־לֶ֤חֶם קֹ֙דֶשׁ֙ יֵ֔שׁ אִם⁠־נִשְׁמְר֥וּ הַנְּעָרִ֖ים אַ֥ךְ מֵאִשָּֽׁה׃
And the priest answered David, and said, "There is no common bread under my hand, but there is holy bread; if only the young men have kept themselves from women.⁠"
תרגום יונתןילקוט שמעונירש״יר״י קראמיוחס לר״י קרארד״קרי״דר״י אבן כספירלב״גרלב״ג תועלותאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
וַאֲתֵיב כַּהֲנָא יַת דָוִד וַאֲמַר לֵית לְחֵם חוֹלִין לִתְחוֹת יְדָי אֱלָהֵין לַחְמָא דְקֻדְשָׁא אִית בְּרַם אִם נָטְרִין עוּלֵימַיָא לְחוֹד מִסוֹאֲבַת אִתְּתָא.
אין לחם חול אל תחת ידי כי אם לחם קדש יש אם נשמרו הנערים אך מאשה – אמר לו אי אתה יודע שהנוגע באשה שהוא אסור לאכול בקדשים, אמר לו דוד יש לנו שלשה ימים שאין אנו מכירין אשה שנאמר כי אם אשה עצורה לנו כתמול שלשום ויהיו כלי הנערים קדש (שמואל א כ״א:ו׳). והיה שבת וראה אותם דוד שהיו אופין לחם הפנים בשבת שהורה להם דואג, אמר להם מה אתם עושין אפייתו אין דוחה שבת כי אם עריכתו שנאמר ביום השבת יערכנו (ויקרא כ״ד:ח׳). כיון שלא מצא שם כי אם לחם הפנים (שמואל א כ״א:ז׳), אמר לו דוד תן לי שלא נמות ברעב שספק נפשות דוחה שבת וכמה אכל דוד באותה שעה, א״ר הונא קרוב לשבע סאין אכל דוד לרעבונו שאחזו בולמוס.
אך מאשה – בקושי אני מאכילן לזרים, אך זה אי אפשר שאכילנו לטמאים.
From women. With difficulty, I give them to non-kohanim to eat, but it is impossible to give it to unclean people to eat.
ויען הכהן את דוד ויאמר אין לחם חול אל תחת ידי כי אם לחם קודש – כלו׳ על לחם חול ששאלתני אם יש תחת ידי אין לחם חול אל תחת ידי כי אם לחם קודש יש וכל זר לא יאכל קודש (ויקרא כ״ב:י׳), וקשה בעיני להאכיל לחם קודש לזרים.
אם נשמרו הנערים – שיודעת אל מקום פלוני אלמוני אך מאשה אני נותנו לך על ידי קושי שאין לך דבר שנעשית מצותו ומועלין בו, אבל אם לא נשמרו הנערים מאשה איך אני יכול להאכיל לחם קודש לבעלי קריין.
ועל זה היה מיצר אחימלך על שאין לו לחם חול הראוי לדוד לכך אמר לו אין לחם חול תחת ידי כי אם לחם קודש – שאינו ראוי לך.
אם נשמרו הנערים אך מאשה – כלומר אף על פי כן אם נודע שנשמרו הנערים מטומאת אשה בלבד, הייתי מאכילך על ידי הדחק, כי בקושי גדול נתנו לו, שנאמר ויתן לו הכהן קודש כי לא היה שם לחם כי אם לחם הפנים (שמואל א כ״א:ז׳).
לחם קדש – פירש אדוני אבי ז״ל: לחמי תודה, שיוכל זר לאוכלו בטהרה.
אם נשמרו הנערים – דרך כבוד, אם נשמרת ר״ל. וכמוהו: וירדו כל עבדיך אלה אלי (שמות י״א:ח׳).
אין לחם חול אל תחת ידי – פירוש: מפני שהיה להם לחם הפנים לאכל לא היה להם לחם חול, כדי שלא יבוא לחם הפנים לידי נותר שאינו נאכל אלא ליום ולילה, ליום שבת ולמוצאי שבת, ובמוצאי שבת הלך דוד שם.
אם נשמרו הנערים אך מאשה – פירוש: די שאני מאכילו לזרים מחמת שאתה מסוכן וירא להראות בעיר לשום אדם, ראה שיהיו הנערים טהורים.
ויען דוד – אין לנו לדקדק מאד בזה, כל שכן שאין לך דבר שעומד בפני פקוח נפש, ואולם טעם הנערים בכ״ז נערי דוד כמו שזכר ואת הנערים יודעתי (שמואל א כ״א:ג׳), וכונת אחימלך היתה גם על דוד, אבל דרך מוסר לא רצה אחימלך לזכור בענין האשה רק נעריו, כמו שקדם לנו באמרו ולנער עם עבדיך (שופטים י״ט:י״ט), וכן בתורה וירדו כל עבדיך (שמות י״א:ח׳) אבל דוד אמר לנו וכלל גם עצמו כי הכיר כוונת אחימלך והוא שבח לאל אינו חושש בזה, ויש אחרים כמוהו.
כי אם לחם קדש יש – יתכן שבחר מלחם הקדשים מה שאסורו יותר קל והוא קדשים קלים כמו הענין בלחמי תודה ועליו אמר שיתנהו לו ולנעריו.
אם נשמרו הנערים אך מאשה – והנה יחס זה לנערי׳ לכבוד דוד ואחשוב שיהיה הרצון בזה שיהיו נשמרים מטומאת אשה וממה שידמה לזאת הטומאה.
השלשים ושנים והוא במצות והוא שאע״פ שכל מצוה נדחית מפני פקוח נפש הנה אם לא היה מפני הדחות המצוה סבה בעצמותה להציל העובר עליה מן הסכנה אף על פי שתהיה סבה לה במקרה אין ראוי לדחותה בזה האופן ולזה לא התיר אחימלך לדוד ולנעריו לאכול לחם קדש בטומאה כמו שבארנו במה שקדם.
והכהן השיבו אין לחם חול אל תחת ידי כי אם לחם קודש אם נשמרו הנערים אך מאשה, ופירש רד״ק בשם אביו ז״ל שהלחם קדש אשר זכר בכאן היו לחמי תודה שיוכל זר לאכלם בטהרה לא לחם הפנים, ושלכן אמר אם נשמרו אך מאשה.
חול – חולין.
לחם קדש – לחם הפנים היו, וכבר נסתלקו מהשלחן והוקטרו הבזיכין.
אם נשמרו הנערים – הם הנערים שאמר דוד ששלחם אל מקום פלוני אלמוני וחשב שהאמת אתו ולהם יביא הלחם.
אך מאשה – כאלו אמר אך אם נשמרו הנערים מאשה, רצה לומר: מטומאת קרי, ואף שהלחם ההוא אסור לזרים, מכל מקום רצה להאכילם מחמת גודל הרעבון, אולם דוקא לטהורים.
ויען הכהן, אין לחם חל אל תחת ידי כי אם לחם קדש יש – לפי הפשט היה בידו תרומת לחמי תודה ומבואר בזבחים (דף קי״ז) שתרומת לחמי תודה אינו נוהג רק בזמן במה גדולה, ומכל מקום היה דרכם להרימם ולתת לכהן המקריב, כמו שהיו נוהגים בחזה ושוק שגם כן אין נוהגים בבמה (וכמ״ש למעלה ט׳ על וירם את השוק והעלי׳) ובכ״מ דינו כקדשים קלים שנאכלים לזרים ולא לטמאים וזה שכתוב אם נשמרו הנערים אך מאשה.
לחם קדש – לפי דברי רד״ק ורלב״ג ר״ל לחמי תודה לפי שלחם הפנים אינו נאכל כי אם לזכרי כהונה, ויפה העיר החכם פֿיליפפזאן שכונת הכותב לצַדֵק אחימלך על שעשה דבר שלא כהוגן מחמת צורך דוד, ואם דוד ונעריו היו טהורים, היה לחם תודה מותר להם ומה בא להגיד? ואם נאמר שנתן לו מארבע חלות תודה שקבל הוא בחלקו אחד מכל קרבן תרומה (פרשת צו) לא הרוחנו כלום ועשה איסור כאילו נתן לו מלחם הפנים של שבוע שעבר, ובכמה חוקים אחרים נטו בימי השופטים והנביאים מתורה משה, עד״מ במשפט היבום כנראה מרות, ויפתח ושמשון משופטי ישראל זה העלה את בתו לעולה, וזה נשא אשה מן הפלשתים שבודאי היו גם הם נכללים בצווי לא תתחתן בם (ואתחנן) אף כי לא מזרע כנען כי אם מזרע מצרים בנו של חם (נח); וה׳ צוה לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחללה (יתרו) אם נגע ברזל באבן חִלְלה לפי שממנו יעשו חרבות, וכאן קדשו חרבו של גלית ושמרוה ככלי קודש אחרי האפוד; א״כ אין צורך אפילו לצדק אחימלך על שעשה, אולי חשב שמותר להאכיל לחם קודש לכל אדם רק שיהיה טהור; ומה שכתב אך מאשה אינו ר״ל שאם טמאים הם מטומאה אחרת רשאים הם לאכלו, רק לא שאל ממנו כי אם טהרתם מטומאת קרי הקלה, כי בטוח היה שלא יאכלו ממנו בטומאות האחרות החמורות, וא״כ מלת אך במקומה עומדת, והמפרשים שמוה קודם אם נשמרו, ומהר״ר מיינשטער תרגמה לשון מכל וכל, אם נשמרו הנערים שמירה חמורה, דומה לצווי אל תגשו אל אשה (יתרו).
וַיַּ֨עַן אחימלך הַכֹּהֵ֤ן אֶת-דָּוִד֙ וַיֹּ֔אמֶר לו, אֵֽין-לֶ֥חֶם חֹ֖ל חולין1 אֶל-תַּ֣חַת יָדִ֑י כִּֽי-אִם-לֶ֤חֶם קֹ֙דֶשׁ֙ הוא לחם הפנים2 יֵ֔שׁ לי, ובקושי אני מאכילו לזרים, אך אי אפשר שאכילנו לטמאים3, ואוכל לתת לך אותו ע״י הדחק4 אִם-נִשְׁמְר֥וּ אותם הַנְּעָרִ֖ים שאמרת כי הנחתם במקום פלוני5, אַ֥ךְ רק מֵאִשָּֽׁה מטומאת אישה6: פ
1. מצודת ציון. מפני שהיה להם לחם הפנים לא היה להם לחם חול, כדי שלא יבוא לחם הפנים לידי נותר שאינו נאכל אלא לילה וים, ודוד הגיע אליו במוצאי שבת, רי״ד.
2. רש״י בפס׳ ו׳, רי״ד, ר״י קרא, מצודת דוד. וכבר נסתלקו מהשולחן והוקטרו הבזיכין, רש״י בפס׳ ו׳, מצודת דוד. ויש שפירשו שהלחם קדש אשר זכר כאן היו לחמי תודה שיוכל זר לאכלם בטהרה ולא לחם הפנים, רד״ק בשם אביו, רלב״ג, אברבנאל, מלבי״ם.
3. רש״י. ולפי מצודת דוד אף שהלחם ההוא אסור לזרים, מכל מקום רצה להאכילם מחמת גודל הרעבון, אולם דוקא לטהורים.
4. מהר״י קרא.
5. ר״י קרא, מצודת דוד. ורד״ק ביאר שדרך כבוד אמר הנערים וכוונתו היתה אם נשמרת אתה.
6. מהר״י קרא, היא טומאת קרי, מצודת דוד.
תרגום יונתןילקוט שמעונירש״יר״י קראמיוחס לר״י קרארד״קרי״דר״י אבן כספירלב״גרלב״ג תועלותאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144