×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ב) וַיֹּ֨אמֶר ל֣וֹ חָלִ֘ילָה֮ לֹ֣א תָמוּת֒ הִנֵּ֡ה [לֹֽא⁠־יַעֲשֶׂ֨ה] (לו עשה) אָבִ֜י דָּבָ֣ר גָּד֗וֹל א֚וֹ דָּבָ֣ר קָטֹ֔ן וְלֹ֥א יִגְלֶ֖ה אֶת⁠־אׇזְנִ֑י וּמַדּ֩וּעַ֩ יַסְתִּ֨יר אָבִ֥י מִמֶּ֛נִּי אֶת⁠־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה אֵ֥ין זֹֽאת׃
And he said to him, "Far from it; you shall not die. Behold, my father does nothing, either great or small, without disclosing it to me; and why should my father hide this thing from me? It is not so.⁠"
תרגום יונתןר׳ יהודה אבן בלעםר״י קרארד״קרי״דרלב״גאברבנאלמנחת שימצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
וַאֲמַר לֵיהּ חַס לָא תְמוּת הָא לָא יַעְבֵּיד אַבָּא פִּתְגַם רַב אוֹ פִּתְגַם זְעֵיר וְלָא יְחַוֵי לִי וּמָא דֵין כַסֵי אַבָּא מִנִי יַת פִּתְגָמָא הָדֵין לֵית דָא קַיָמָא.
אהנה לו יעשה אבי דבר גדול – המילה ׳לא׳ המציינת שלילה מופיעה כאן [בצורת הכתיב] עם ו׳, בניגוד לרגיל, אך אמות הקריאה מתחלפות זו בזו, ויש לכך מקבילה שהיא ׳ואמר לו1 כי עתה תתן ואם לא לקחתי בחזקה׳ (שמואל א׳ ב, טז), ושני המקרים האלה מוזכרים במסורה.
1. בהערות המסורה במקראות גדולות ׳סבירין: לא׳.
א. ביאור זה מובא מתוך פירוש ר״י אבן בלעם בכ״י פירקוביץ׳ 3358.
אין זאת – אין הדבר הזאת שאתה אומר שאבי מבקש את נפשך שאם זאת האמת הנה לא יעשה אבי דבר גדול או דבר קטן שלא יגלה את אזני.
ויאמר לו חלילה – יש לשאול היאך היה מבטיחו יהונתן על שקר, ואיך אמר לו: ולא יגלה את אזני, והלא לעיני כל היה רדפו ומבקש את נפשו? אלא היה חושב יהונ׳ שלא היה בלב אביו להמיתו אחר שנשבע לו, ואמר: חי י״י אם יומת (שמואל א י״ט:ו׳). ומה שהיה מטיל לו החנית אחרי השבוע׳, ומה ששלח לביתו לשמרו ולהמיתו, ומה שהלך אחריו עד ניות ברמה להמיתו, היה חושב יהונתן כי מפני רוח רעה שהיתה מבעתת אותו היה רוצה להמיתו, בעוד שהיתה בו הרוח הרעה, כי לא היתה לו רוח רעה אלא לעתים, כמו שאמר: והיה בהיות עליך רוח אלהים רעה (שמואל א ט״ז:ט״ז) אל שאול. וכן לא ראינו שהיה רוצה להמיתו אחר השבועה אלא בהיות עליו רוח רעה. לפיכך היה מבטיחו יהונתן כי היה יכול להשמר ממנו בהיות עליו רוח הרע׳, ואף על פי שהיה לו לנגן לפניו בעת ההוא, אף על פי כן היה יכול להשמר ממנו, שלא יעמוד למולו.
ושאול היה בלבו להמיתו גם בלא עת רוח רעה, אלא שלא היה מראה זה מפני השבועה שנשבע ליהונתן׳ או כדי שלא יעצב יהונתן, כמו שאמר לדוד, והגידו לדוד מעבדי שאול האוהבי׳ אותו כי בלב שאול להמיתו, כי גלה להם והסתיר מיהונתן. לפיכך נשבע דוד ואמר: חי י״י וחי נפשך כי כפשע ביני ובין המות (שמואל א כ׳:ג׳).
ונראה כי החזירו יהונתן לפני אביו אחר מעשה ניות, והיה בשלחן אביו כיום ביום, כמו שאומר: ואנכי ישב אשב עם המלך לאכול (שמואל א כ׳:ה׳), כלומר מנהגי לשבת עמו בשלחנו יום ביום, ואף על פי כן היה ירא דוד ואמר ליהונתן כי בזה יבחן הדבר אם יפקדהו כשלא יהיה שם, ויאמר: טוב שלום לעבדך (שמואל א כ׳:ז׳), כלומר כי שקר דברו לי המדברים, אז היטב לבבו אלי .
אין זאת – פירוש: לא יתכן להיות זאת אמת. ויש לומר כי יהונתן לא היה עם אביו ולא ידע בכל זאת.
ומדוע יסתיר אבי ממני את הדבר הזה אין זאת – יתכן שכבר חשב יהונתן שמה שהיה שאול רודף דוד להרגו לא יהיה כי אם בסבת הרוח הרעה שהיתה מבעתת אותו אך בהיות שאול בדעתו השלם לא היתה כונתו להרע לדוד כי כבר נשבע לו באלהים כאמרו חי י״י אם יומת.
ויונתן השיבו שלא היה רצון אביו להמיתו, כי אלו עשה אביו דבר קטן או גדול היה מגלה אזנו ולמה יסתיר הדבר הזה ממנו? ומאחר שלא גלה לו היות כוונתו להרגו יורה שלא כוון לזה, והיתה מחשבת יונתן שהטלת החנית ומה ששלח מלאכים לשמור את הבית והלך אחריו לניות לא היה בכוונה רעה כי אם מפאת חוליו השחוריי בעת שהרוח רעה מבעתת אותו:
לו עשה – לא יעשה קרי ועיין כלי יקר ומ״ש בישעיה סימן מ״ט.
חלילה – חולין הוא לאבי לעבור על השבועה אשר נשבע לבל ימיתך, וחשב יונתן שכל מה שעשה אביו לא היתה מדעת שלימה, כי אם מרוח רעה הבאה עליו.
ומדוע יסתיר – אם דרכו לגלות לפני מצפון לבו, מדוע יסתיר הדבר הזה, אם כן בודאי אין זאת אמת.
השאלות:
הלא שמע יונתן כי שלח לשמרו וכי רדף אחריו לניות?
ויאמר לו – יונתן חשב שמה ששלח לשמרו, לא היה כדי להמיתו רק להביאו אצלו שלא יברח, והביא ראיה על זה שאחר ששאול אינו עושה דבר בלתי עצתו, אם היה רוצה להרגו היה מגלה את אזנו, ולכן אין זאת פי׳ לא להרגך צוה לשמרך רק בהפך לשמרך שלא תברח מלפניו.
לא יעשה – הכתיב לו עָשָה... ולא יגלה, לשון תימה.
וַיֹּ֨אמֶר ל֣וֹ יהונתן חָלִילָה֮ לאבי לעבור על השבועה אשר נשבע לבל ימיתך1, לֹ֣א תָמוּת֒!2 ואמר לו כך יהונתן כי חשב שכל מה שעשה אביו לא היתה בכוונה רעה, כי אם מרוח רעה הבאה עליו3, והוסיף יהונתן ראיה לדבריו4 ואמר לדוד, הִנֵּ֡ה לֹֽא (לו כתיב) -יַעֲשֶׂ֨ה (עשה כתיב) אָבִ֜י דָּבָ֣ר גָּד֗וֹל א֚וֹ דָּבָ֣ר קָטֹ֔ן וְלֹ֥א מלבי יִגְלֶ֖ה שיגלה אֶת-אָזְנִ֑י ויודיעני בדבר, וּמַדּוּעַ֩ כעת יַסְתִּ֨יר אָבִ֥י מִמֶּ֛נִּי אֶת-הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה?! הרי דרכו לגלות לפני את מצפון ליבו5, אֵ֥ין לא יתכן כי זֹֽאת האמת6, ולא להרגך צוה אבי אלא להפך, לשמרך שלא תברח מלפניו7:
1. מצודת דוד.
2. ויהונתן אמר זאת כי היה חושב שלא היה בלב אביו להמיתו אחר שנשבע לו ואמר ״חי ה׳ אם יומת״, ומה שהיה מטיל לו החנית אחרי השבועה ומה ששלח לביתו וכו׳ חושב יהונתן כי מפני רוח רעה שהיתה מבעתת אותו היה רוצה להמיתו בעוד שהיתה בו הרוח הרעה, כי לא היתה לו רוח רעה אלא לעתים, רלב״ג, רד״ק. לפיכך הבטיחו יהונתן כי היה יכול להשמר ממנו בהיות עליו רוח הרעה, ואף על פי שהיה לו לנגן לפניו בעת ההוא אף על פי כן היה יכול להשמר ממנו שלא יעמוד למולו, והאמת היא ששאול היה בלבו להמיתו גם בלא עת רוח רעה, אלא שלא היה מראה זה מפני השבועה שנשבע ליהונתן, או כדי שלא יעצב יהונתן, רד״ק.
3. רלב״ג, אברבנאל, מצודת דוד.
4. מלבי״ם.
5. מצודת דוד.
6. ר״י קרא, מצודת דוד.
7. מלבי״ם.
תרגום יונתןר׳ יהודה אבן בלעםר״י קרארד״קרי״דרלב״גאברבנאלמנחת שימצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144