×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(כז) וַיָּבֹ֥א אִישׁ⁠־אֱלֹהִ֖ים אֶל⁠־עֵלִ֑י וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה הֲנִגְלֹ֤ה נִגְלֵ֙יתִי֙ אֶל⁠־בֵּ֣ית אָבִ֔יךָ בִּֽהְיוֹתָ֥ם בְּמִצְרַ֖יִם לְבֵ֥ית פַּרְעֹֽה׃
And a man of God came there to Eli and said to him, "Thus says Hashem, 'Did I not reveal Myself to the house of your father, when they were in Egypt in bondage to Pharaoh's house?
תרגום יונתןמדרש שמואלילקוט שמעונירש״יר״י קראמיוחס לר״י קרארד״קרי״דרלב״גאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
וַאֲתָא נְבִיָא דַייָ לְוַת עֵלִי וַאֲמַר לֵיהּ כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אִתְגְלָאָה אִתְגְלֵיתִי לְבֵית אֲבוּךְ כַּד הֲווֹ בְמִצְרַיִם וּמְשַׁעְבְּדִין לְבֵית פַּרְעֹה.
[פרשה ח]
ויבא איש אלהים אל עלי ויאמר אליו כה אמר ה׳ הנגלה נגליתי וגו׳ – תאני רבי שמעון בן יוחאי אדם כשהוא גולה מיהודה לגליל או מגליל ליהודה אין זה קרוי גולה. בשעה שהוא גולה מארץ ישראל לחוץ לארץ קרוי גולה. אמר רבי שמואל בר נחמן הנגלה נגליתי – שתי גליות גליתי אחד להוציא את בניך ממצרים ואחד ליתן כהונה לבניך. ואתם מורדים בי. רבי ורבי יונתן ור׳ תנחומא בר יודה ורבי שמעון בן לקיש ורבי אבין ורבי חייא בשם רבי יונתן. בשני מקומות מצינו שטימא טהור עצמו מפני כבודו של צדיק. במצרים היכן נגלה עליו. רבי ברכיה בשם רבי חלבו מתוך פלטורין של פרעה. במדין היכן נגלה עליו. רבי הונא בשם רבי אחא אמר מתוך חללה של עמוד. אמר להם אם תעלה מלניא אחת בכל איבריך כל איבריך מרגישין. כך הלא את השמים ואת הארץ אני מלא וגו׳ (ירמיהו כ״ג:כ״ד).

רמז צב

הנגלה נגליתי וגו׳ בהיותם במצרים – תניא ר׳ שמעון בן יוחאי אומר בא וראה כמה חביבין ישראל על הקב״ה שבכל מקום שגלו גלתה שכינה עמהם שנאמר הנגלה נגליתי וגו׳ בהיותם במצרים. גלו לבבל שכינה עמהם שנאמר למענכם שולחתי בבלה (ישעיהו מ״ג:י״ד), גלו לעילם שכינה עמהם שנאמר ושמתי כסאי בעילם (ירמיהו מ״ט:ל״ח). גלו לאדום שכינה עמהם שנאמר מי זה בא מאדום (ישעיהו ס״ג:א׳). ואף כשהן עתידים להגאל שכינה עמהם שנאמר ושב י״י אלהיך את שבותך (דברים ל׳:ג׳) ישוב לא נאמר אלא ושב, מלמד שהקב״ה שב עמהם מן הגליות. אין לי אלא צרת צבור, צרת יחיד מנין תלמוד לומר יקראני ואענהו.
ויהי י״י את יוסף (בראשית ל״ט:ב׳) – תני ר׳ שמעון בן יוחאי אדם כשהוא גולה מיהודה לגליל אין זה קרוי גולה אימתי הוא קרוי גולה בשעה שהוא גולה מארץ לחוצה לארץ. ר׳ שמואל בר נחמני א״ר יונתן שתי גליות נגליתי הנגלה נגליתי אחד להוציא את בניך ממצרים ואחד ליתן כהונה לבניך ואתם מורדים בי. רב ור׳ תנחומא ור׳ יהודה וריש לקיש ור׳ אבון ור׳ חייא בשם רבי יהונתן מצינו שטימא טהור עצמו מפני כבודן של צדיקים. ובמצרים היכן נגלה עליו רבי ברכיה בשם רבי חלבו מתוך פלטרין של פרעה. במדין היכן נגלה עליו ר׳ הונא בשם ר׳ אבין מתוך חללו של עמוד. אמר לה אם תעלה מלניא אחת בכל אבריך אין כל אבריך מרגישין כך הלא את השמים ואת הארץ אני מלא (ירמיהו כ״ג:כ״ד).
ויבא איש אלהים – זה אלקנה.
הנגלה נגליתי אל בית אביך – מכאן שנתנבא אהרן במצרים. ומה היא הנבואה? הוא שנאמר: ואומר אליהם איש שקוצי עיניו השליכו ובגלולי מצרים אל תטמאו (יחזקאל כ׳:ז׳).
הנגלה נגליתי – הידעתם כי הטובה הזאת והגדולה הזאת נתתי לאהרן.
The man of God came. This was Elkonoh.
Have I not repeatedly revealed Myself to your ancestor's family. From here [our Sages concluded] that Aharon prophesied in Egypt. What was the prophecy? It is stated, "and I said to them, 'Every man, cast away the detestable idols of his eyes, do not defile yourselves with the idols of Egypt.'"1
Have I not repeatėdly revealed Myself. Did you know that this favor and greatness I gave to Aharon.⁠2
1. Ibid., 20:7.
2. Ralbag interprets this phrase as an affirmative statement, i.e., “I did indeed reveal myself to the…”
ויבא איש (ה)אלהים אל עלי – זה אלקנה, כך שנויה בסדר עולם (סדר עולם רבה ב׳).
ויאמר אליו... הנגלה נגליתי – יש לך האי״ן הרבה שעומדין ואינן תמוהין כמו ויאמר אלי הראית בן אדם (יחזקאל ח׳:י״ב) – שפתר׳: הלא ראית, וכן התשפוט אותם (יחזקאל כ׳:ד׳), וכן הרואה אתה מה הם עושים (יחזקאל ח׳:ו׳) – שפתר׳: הלא רואה. אף כאן הנגלה נגליתי – פתר׳: הלא נגלה נגליתי אל בית אביך בהיותם במצרים לבית פרעה – שמכל שבטי ישראל לא בחרתי לנביא ולא נגליתי לאחד משבטי ישראל אלא מבית אביך, הוא אהרון. הה״ד: ואומר אלהם במצרים איש שיקוצי עיניו השליכו (יחזקאל כ׳:ז׳), על ידי אהרן נאמרה נבואה זו. ואומר: שלח נא ביד תשלח (שמות ד׳:י״ג) – ביד מי שאתה רגיל לשלחו, הוא אהרן.
ויבא איש אלהים אל עלי – אלקנה היה.
הנגלה נגליתי – כתרגומו: איתגלאה איתגליתי כמו נגלה נגליתי. וזו תמיה מתקיימת כמו התשפוט את עיר הדמים (יחזקאל כ״ב:ב׳).
בהיותם במצרים לבית פרעה – כתרגומו: ומשעבדין לפרעה, שנאמר ויאמר י״י אל אהרן לך לקראת משה המדברה (שמות ד׳:כ״ז). ולמדנו מכאן שנתנבא אהרן במצרים כמו שפירש יחזקאל: ואומר אלהם איש שקוצי עיניו השליכו ובגלולי מצרים אל תטמאו (יחזקאל כ׳:ז׳).
ויבא איש אלהים – רבותינו אמרו כי הוא אלקנה אבי שמואל, כי נביא היה והיה מכלל ארבעים ושמנה נביאי׳ שנתנבאו לבני ישראל.
הנגלה – מקור בתשלומו עם נון נפעל, כמו: נשאל נשאל דוד (שמואל א כ׳:כ״ח), והה״א לתמיהה.
והמפרשים פירשו הה״א לאמת הדבר כפשוטו של ענין. וכן ה״א הרצחת וגם ירשת (מלכים א כ״א:י״ט). ואדוני אבי ז״ל פירשו לתמיהה, והוא קשור עם סוף הענין. וכן ה״א הנגלה נגליתי אל בית אביך, ובחור אותו כדי שתבעטו בזבחי ובמנחתי? למה תבעטו בזבחי (שמואל א ב׳:כ״ט).
והנכון בעיני כי תצא זאת הה״א לתחלת הדברים לשמוע התשובה, ואף על פי שהדבר ידוע. וכן במלות השאלה כמו: אי הבל אחיך (בראשית ד׳:ט׳), ויאמר לו איכה (בראשית ג׳:ט׳), מה זה בידך (שמות ד׳:ב׳), מה לך פה אליהו (מלכים א י״ט:י״ג), מה לך הים (תהלים קי״ד:ה׳) וכן הה״א שהיא לשאלה גם כן, כמו: הנגלה נגליתי, וכן: הרצחת וגם ירשת (מלכים א כ״א:י״ט), המן הסלע הזה (במדבר כ׳:י׳), הראית כי נכנע אחאב (מלכים א כ״א:כ״ט).
אל בית אביך – אהרן ומשה שהיו נביאי י״י במצרים.
לבית פרעה – כתרגומו: ומשעבדין לבית פרעה.
הנגלה נגליתי אל בית אביך – דרך הה״א לבוא יתירה בעניין זה כמו הכמכת מכהו הכהו, הנקל לכתו בחטאֹת ירבעם.
ויבא איש האלהים אל עלי – אמרו שהוא אלקנה אולי היה זה מקובל אצלם והנה לא מצאנו לו נבואה במקום אחר ואפשר שנא׳ כי הוא פנחס כמו הענין בנבואות הנזכרות בס׳ שופטים וידמה שפסק׳ נבואות מעלי מצד הזקנה ולזה הוצרך שיבא לו איש האלהים.
הנגלה נגליתי – אין הה״א ה״א התימה אבל הוא ה״א האמתית כמו ה״א הלבן מאה שנה כמו שפירשנו שם וכבר נגלה הש״י לאהרן בהיות ישראל במצרים והיה מוכיח ישראל כמו שנזכר בספר יחזקאל ולזה אמר הש״י הנה השפעתי לאהרן שפע הנבואה ולא הספיק זה אבל בחרתי אותו לכהן מכל משפחות ישראל להקריב על המזבח ולהקטיר על המזבח הפנימי ולשאת לפני בגדי כהונה גדולה להשרות עליהם רוח נבואה באמצעות האורים והתומים ואני עשיתי להם כל הטובה הזאת ולמה אתם בועטים בזבחי ובמנחתי אשר צויתי במעון שתהיה במעון הידוע ואחר זה תזכו במתנות משולחי ואתה מכבד את בניך ממני וזה שהם לוקחים תחלה מהזבח והמנחה קודם שיקריבו מהם כאילו היה הרצון להשמינכם מראשי׳ כל מנחת ישראל שהיה ראוי להיות לי בעבור עמי שיקחו בו תועלת כמו שבארנו בדברינו לדברי התורה ואתם משימים התועלת שכוון לעמי בזה הענין להשמינכם, והנה יקחו ישראל תועלת במה שיאכלו הכהנים כשישתמשו בו באופן הראוי כי הם יורו משפטי הש״י ליעקב ותורתו לישראל.
ויבא איש אלהים אל עלי וגו׳. אחז״ל בסדר עולם (פרק כ׳) שאיש אלהים אשר זכר כאן היה אלקנה, ועם היות שלא מצינו לו נבואה הנה הם קבלו זה, וכן מנאוהו (מגלה י״ד ע״א) מכלל הארבעים ושמונה נביאים שנבאו לישראל, ואולי היה פנחס שנקרא בספר שופטים איש האלהים. ובסדר עולם (שם) עשרה נקראו איש האלהים משה אלקנה שמואל ודוד שמעיה ועדוא ואליהו ואלישע מיכה ועמוס, אבל דניאל ויחזקאל נקראו אדם, שמואל וחנני רואים, וה״א הנגלה נגלתי פירשו בה שהיא לאמת הדבר, כמו (מלכים א כ״א י״ט) הרצחת וגם ירשת. ורד״ק כתב שהה״א הזאת תבא בתחלת הדברים. ואביו פירש שהיא ה״א התימה והיא קשורה עם סוף הענין, ר״ל הנגלה נגליתי לבית אביך ובחור אותו כדי שתבעטו בזבחי למה תבעטו בזבחי. והיותר נכון אצלי שהיא ה״א השאלה, כמו (יואל א׳ ב׳) ההיתה זאת בימיכם (במדבר י״ג י׳) הבמחנים אם במבצרים, ואמר אם נגלה נגלתי לבית אביך בהיותם במצרים, (ואמר זה על אהרן ראש הכהנים ותחלתם, שנגלה אליו האלהים במצרים, כי למשה לא נגלה במצרים, כי אם בהר סיני) ובחור אותו מכל שבטי ישראל, ר״ל ואם בחרתי אותו מכל שבטי ישראל, הנה גזרה המאמר הזה הוא אמרו לי לכהן לעלות על מזבחי, ר״ל אם נגליתי לאהרן ובחרתי אותו לא היה זה בהיותו אדון ומושל והולך בחצר בית פרעה וכמשרת לפניו בדרך נכבדי מצרים, וזהו אמרו לבית פרעה, אבל בחרתי בו להיות לי לכהן ולעבוד עבודתי, אם בענין הקרבנות לעלות על מזבחי, ואם בענין הקטרת להקטיר קטרת, ואם בענין האורים והתומים לשאת אפוד לפני, ואם כן כמו שלאהרן הכהן נתן נבואה וכהונה ככה רצה שיהיה כל זרעו, ואמר זה לפי שהיה עלי נביא וכהן ושופט, ואמר ואתנה לבית אביך, רוצה לומר שבעבור העבודה ובשכרה נתתי לבית אביך את כל אישי בני ישראל, רוצה לומר שאחרי העלאת הזבחים ואחרי ההקטרה אז יקחו הכהנים את כל אישי בני ישראל, ומאחר שהוא כן למה תבעטו בזבחי ובמנחתי אשר צויתי מעון, רוצה לומר אשר צויתי במעון הקדש, וכן (מלכים ב י״ח ט״ו) הנמצא בית ה׳ כמו בבית ה׳, ותכבד את בניך ממני, רוצה לומר שהם לוקחים מהזבח קודם הקטרת החלבים כאלו אתם נכבדים ממני, ואמר עוד להבריאכ׳ מראשית כל מנחת ישראל עמי, רוצה לומר כאלו לא היה תכלית הזבחים כלם כי אם להבריאכ׳ ולהשמין אתכם מראשית מנחות ישראל, ויהיה פירוש להבריאכם להשמינכם כמו (שופטים ג׳ י״ז) ועגלון איש בריא מאד. ורש״י פירשו מענין סעודה כמו (שמואל ב י״ג ה׳) ותברני לחם. והנה אמר ותכבד את בניך ואמר למה תבעטו להבריאכם, שכלל עלי בזה עם בניו בהיותו ירא אלהים וסר מרע, לפי שלא ייסר את בניו כראוי והיה לו למחות בידיהם ולא מחה, ומה שהוכיחם היה בדברים רכים, ולזה האשימו כאלו הוא חטא בזה, ואמרו מראשית כל מנחת ישראל לעמי, פירש רד״ק שהיה הלמ״ד נוספת, כמו (דברי הימים א ג׳ ב׳) והשלישי לאבשלום. ואני אחשוב שהיא למ״ד התכלית, כמו (בראשית א׳ ט״ו) להבדיל בין היום, (שם) להאיר על הארץ, (שם י״ו) להמטיר על הארץ, יאמר שהם יעשו תכלית הקרבנות השמנתם בהיות שהיו לתכלית עמי. רוצה לומר, לכפרתם, וזהו מראשית כל מנחת ישראל לעמי, רוצה לומר מנחת ישראל שהיה לתכלית עמי יעשו הכהנים מהם תכלית מאכלם והשמנתם:
הנגלה – היא בה״א השאלה.
איש אלהים – אמרו רבותינו ז״ל (ספרי וזאת הברכה), שהוא אלקנה אבי שמואל.
הנגלה נגליתי – רוצה לומר: אם האמת הוא אשר נגלה נגליתי וכו׳, רוצה לומר: הלא ידוע הוא לכל.
אל בית אביך – זה אהרן, שניבא במצרים (שמות רבה ג׳:ט״ז): ואומר להם איש שקוצי עיניו וכו׳ ובגלולי מצרים וכו׳ (יחזקאל כ׳:ז׳).
לבית פרעה – תרגם יונתן: ומשעבדין לבית פרעה.
הנגלה – ה״א התימה במקום הלא.
בית אביך – משה ואהרן.
לבית פרעה – ושלחתים לבית פרעה להוציא בני ישראל מארצו, שד״ל.
ועל כי לא הוכיחם בחוזקה1 וַיָּבֹ֥א אִישׁ-אֱלֹהִ֖ים אֶל-עֵלִ֑י והיה זה אלקנה אבי שמואל2, וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו אלקנה, כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הֲנִגְלֹ֤ה נִגְלֵ֙יתִי֙ הלא ידוע הוא לכל כי נגלתי3 אֶל-בֵּ֣ית אָבִ֔יךָ אל אהרן שניבא4 בִּֽהְיוֹתָ֥ם בְּמִצְרַ֖יִם משועבדים5 לְבֵ֥ית פַּרְעֹֽה, וכאשר נגליתי לבית אביך להקריבו אל הכהונה לא היה זה במצרים להיות כהן לעם מצרים, רק בצאתם משם, להיות כהן לעם ישראל, לאל עליון6:
1. אברבנאל.
2. ספרי (וזאת הברכה), רש״י, ר״י קרא, מצודת דוד. ונביא היה אלקנה, והיה מכלל ארבעים ושמונה נביאים שנתנבאו לבני ישראל, רד״ק. ובסדר עולם (פרק כ׳) עשרה נקראו איש האלהים, משה אלקנה שמואל ודוד שמעיה ועדו ואליהו ואלישע מיכה ועמוס, אברבנאל. ויש מרבותינו שאמרו כי פנחס היה, רלב״ג.
3. מצודת דוד.
4. רד״ק.
5. תרגום יונתן, רש״י, רד״ק.
6. מלבי״ם.
תרגום יונתןמדרש שמואלילקוט שמעונירש״יר״י קראמיוחס לר״י קרארד״קרי״דרלב״גאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודהואיל משהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144