Shemuel I 2 – שמואל א ב‏ – Mikraot Gedolot

וּקְבַע לֵיהּ בְּכִיוֹרָא אוֹ בְדוּדָא אוֹ בִקְדֵירָא אוֹ בְמִלֵיסָא כֹּל דְמַסִיק מַשִׁלְיָא נְסִיב כַּהֲנָא לְנַפְשֵׁיהּ כְּדֵין עָבְדִין לְכָל יִשְׂרָאֵל דְאָתָן לְדַבָּחָא תַּמָן בְּשִׁלֹה.

^אבפרור [...] – אמר על כך ר׳ יהודה: כל אלה [׳כיור, דוד, קלחת, פרור׳] הם שמות נרדפים לסיר שבו מבשלים את הבשר, אך ישנם שמות שונים לפי הגדלים והסוגים השונים.

א. ביאור זה מובא מתוך פירוש ר׳ יצחק בן שמואל לשמואל א, כתב יד פירקוביץ׳ 3362.

בדוד – סיר.

בקלחת – יורה.

בפרור – מחבת.

Pot. Fire pot.

Pan. Cauldron.

Bowl. Pan.

והכה בכיור – שהיו מבשלין בו, כיור הוא כלי העשוי לבשל בו כמא דתימא ביום ההוא אשים את אלופי יהודה ככיור אש בעצים (זכריה י״ב:ו׳).

או בדוד – הוא כמין סיר, כמו וישימו את ראשיהם בדודים (מלכים ב י׳:ז׳).

או בקלחת – יילדיר״א בלעז¹ וכן ופרשו כאשר בסיר וכאשר בתוך הקלחת (מיכה ג׳:ג׳).

או בפרור – כמו ובשלו בפרור (במדבר י״א:ח׳) ומתרגמ׳ בקידרא.

כל אשר יעלה המזלג יקח הכהן בו – ולא תאמר לאחר שנקטר החלב כעיניין שנ׳ והקטיר הכהן את החלב המזבחה ואחר כך והיה החזה לאהרון ולבניו (ויקרא ז׳:ל״א),

1. בלעז: chaldier.

בכיור – ויעש חירם את הכיורות (מלכים א ז׳:מ׳) פירש מנחם מיני דוד וסיר.

ופרור – מין יורה מאבני שיש.

בקלחת – כלי בישול הן.

ותרגום יונתן: וקבע ליה בכיורא או בדודא או בקדרא או במליסא כל דנפיק משיליה נסיב כהנא לנפשיה.

יקח הכהן – לצורך הכהן שהנער היה לוקח. חפני וחביריו היו.

כל אשר יעלה המזלג – בבת אחת, וזה היה חק עולה וגזל ששמו הכהנים על ישראל

והמזלג – ידוע, והוא כלי ברזל יש לו שנים שמעלים בו בשר מן הקדירה.

שלש השנים בידו – שלש שם תואר סמוך, כאילו אמר כי המזלג משולש בשנים, וכמוהו: גדול הכנפים (יחזקאל י״ז:ג׳) – ר״ל שכנפיו גדולים, כן: שלש השנים – ר״ל בו שניו שלש. ויהיה שלש תואר על משקל גדול.

ואמר שנים – בלשון שנים, ואף על פי שהם שלש, לפי ששני האדם והבהמה הם זוגות, אמר בשני הכלים בלשון זוגות, ואף על פי שאינם זוגות.

והכה – במזלג שבידו היה מכה בבשר שבכיור, וכל הבשר שהיה מעלה במזלג היה לוקח לו, ולא היה מתרצה בחלק הכהונה הכתוב בתורה.

בכיור – כיור, דוד, קלחת, פרור – מיני קדרים הם.

ותרגם יונתן: וקבע ליה בכיורא או בדודא או בקדירא או במליסא. ותרגם: מזלג – משיליא. ותרגם ירושלמי: ומזלגותיו ומחתותיו ומשיליתיה ומחתיתיה.

יעלה – מבנין הפעיל.

והיה הנער מביא בידו מזלג שהיו בו שלש השינים והיה מכניסו בכיור או בדוד או בקלחת או בפרור אשר יבשלו הבשר בהם וכל אשר יעלה המזלג בשלש שיניו כלו יקח הכהן, והיו הם עושים זה לכל ישראל הבאים כקטון כגדול, כי לא נשאו פני שרים. והיה בזה מהפשע מה׳ בחינות. האחת בלקחם מה שאינו שלהם, כי כבר נתנה התורה להם חזה ושוק והם היו לוקחים זה עוד שאינו ממתנות הכהונה, וזה רמז באמרו כל אשר יעלה המזלג. ואם שנית במה שלא היו לוקחים הדבר ידוע כי אם כאשר יזדמן, וכדי להרבות בגזל היו לוקחים אותו במזלג ההוא אשר היו בו שלש השינים שכל שן מהם יקח מנה אחת, ונרמז ג״כ זה באמרו והמזלג שלש השנים בידו וגו׳ כל אשר יעלה המזלג. ואם שלישית בהיותם עושים זה בחזקה על דרך גזל, כי לא ישאלו אותו לבעלים אבל הם יקחוהו בחמס רב, ונרמז זה באמרו ואם לא לקחתי בחזקה. ואם רביעית במה שהיה גאה וגאון הכהנים שלא יקחו המתנות בידיהם אבל ישלחו נעריהם ללקחם בחזקה כמו שאמרתי, ובא זה באמרו ובא נער הכהן וגו׳. ואם חמשית שהיו עושים זה קודם הקטרת החלבים.

כיור דוד קלחת פרור – הם כלי בשול, כיורה וקדרה וכדומה.

והכה – בהמזלג ההוא הכה בכח בכיור וכו׳, בכדי לתחבו בבשר, וכל אשר יעלה המזלג מן הבשר, היה לוקח לעצמו.

בו – עם המזלג.

הבאים – לזבוח.

ד. היה עול במה שלא השקיפו לשער היושר והראוי שראוי לקחת המנה לפי ערך הזבח והזובח והם השוו מדתם ולא חלקו לא בין הזבחים, שהכה בכיור או בדוד וכו׳ כי הכלי שבו נתבשל הזבח היה לפי הזבח ששור הגדול היו מבשלים בכיור גדול, והקטן היו מבשלים בדוד, וגדי הקטן היו מבשלים בפרור, ואין מן הראוי שיקחו מן הפרור שבו מתבשל הגדי חלק גדול כמו מן הכיור אשר שם השור הגדול, והם השוו מדתם בין בכיור ובין בדוד ובין בפרור לקחו ג׳ חתיכות גדולות העולות על שלשה שיני המזלג, ובל תאמר כי בפרור הקטן לא הורידו את המזלג עד אחריתו ועלו עליו חתיכות קטנות, על זה אמר והכה שתמיד היה מכה בכח בענין שעלו עליו חתיכות גדולות, ולא הקפידו בין נתחים קטנים לגדולים רק כל אשר יעלה המזלג יקח הכהן בו – (ומלת בו על המזלג),

ה. וכן לא חלקו בין הזובחים שראוי שמן העני לא יקחו כמות רב כמו מן העשיר, וכן מי שבני ביתו מרובים יפחתו לקחת, והם לא חלקו רק ככה יעשו לכל ישראל הבאים שם בשוה, והרי זה חמס גדול במדה כוללת וגדושה ומלאה.

בכיור – סיר גדול כמו כיור, דוד, הוא סל (דודאי תאנים, ירמיה כ״ד) כפיו מדוד תעברנה (תהלים פ״א) מנשא סל כבד כדרך העבדים, וכן דודאים הם פרחים בדמות סל קטן, ויותר נכון לפרשו כלי חרס כמו בדברי הימים ב ל״ה:י״ג והקדשי׳ בשלו בסירות ובדודים, וכפיו מדוד תעברנה ר״ל מלהתעסק בחומר ובלבנים.

קלחת – כלי עשוי נקבים נקבים שבו רוחצים הבשר והמים מקלחים ממנו.

פרור – גם בלשון משנה ר״ל קדרה (עץ הפרור, ביצה י״ד.) מלשון פירורי הפת, ע״י בישול הבשר נעשה לח ונפרד, ובכיור ופרור נותנים הבשר לבשלו, ובדוד וקלחת טרם בשלו.

וְהִכָּ֨ה והיה הנער תוחב במזלג שבידו בבשר אשר היה¹ בַכִּיּ֜וֹר של הבישול², הוא כלי גדול שבו היו מבשלים שור³, א֣וֹ בַדּ֗וּד בסיר⁴ והוא קטן מן הכיור⁵, א֤וֹ בַקַּלַּ֙חַת֙ בַּיּוּרָה (מעין סיר)⁠⁶ והוא קטן מן הדוד⁷, א֣וֹ בַפָּר֔וּר במחבת⁸ בו היו מבשלים גדי⁹, וכך כֹּ֚ל אֲשֶׁ֣ר יַעֲלֶ֣ה היה מעלה הַמַּזְלֵ֔ג בבת אחת¹⁰ יִקַּ֥ח היה לוקח הנער לצורך הַכֹּהֵ֖ן¹¹ בּ֑וֹ עם המזלג¹², וְכָּ֚כָה יַעֲשׂ֣וּ היו עושים לְכָל-יִשְׂרָאֵ֔ל כקטון כגדול¹³ הַבָּאִ֥ים אשר היו באים לזבוח¹⁴ שָׁ֖ם בְּשִׁלֹֽה ובכך היה חמס גדול¹⁵:

1. רד״ק, מצודת דוד.

2. ר״י קרא.

3. מלבי״ם.

4. רש״י, ר״י קרא.

5. מלבי״ם.

6. רש״י.

7. מלבי״ם.

8. רש״י.

9. מלבי״ם.

10. רד״ק.

11. אותו היה משרת, מחבריו של חפני, מהר״י קרא. והיה זה עוון רביעי, שלקחו כמות שווה מכל סוגי הזבח, אע״פ שמן היושר היה ראוי לקחת מנה לפי גודל הזבח, ששור הגדול היו מבשלים בכיור גדול, והקטן היו מבשלים בדוד, וגדי הקטן היו מבשלים בפרור והם לקחו ג׳ חתיכות גדולות העולות על שלשה שיני המזלג מכל סוגי הכלים, מלבי״ם.

12. מצודת דוד.

13. אברבנאל, מלבי״ם.

14. מצודת דוד.

15. רד״ק, מלבי״ם. ובזה היה עוון נוסף, שלא חילקו בין הזובחים אלא לקחו מכולם מנה שווה, אף שהיה ראוי שמהעני לא יקחו כמות גדולה כמו שלקחו מההעשיר, וכן מי שבני ביתו מרובים יקחו פחות, מלבי״ם.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון