Shemuel I 19 – שמואל א יט‏ – Mikraot Gedolot

וּנְסִיבַת מִיכַל יַת צַלְמָנַיָא וְשַׁוִיאַת עַל עַרְסָא וְיַת נוֹדָא דְעִזָא שַׁוִיאַת אִסָדוֹהִי וְכַסִיאַת בִּלְבוּשָׁא.

ותקח מיכל את התרפים ותשם על המטה וגו׳. תני בשם ר׳ איבו ניקודים של ברוקלי.

^אותקח מיכל את התרפים – אין ספק שמשמעות המילה ׳תרפים׳ היא פסל ששמים עליו בגדים כאילו הוא דמות [אדם] [...] וזהו ריבוי שאין לו צורת יחיד. ואת כביר עזים שמה מראשותיו: תרגמו זאת ׳כרית עזים׳, ומצאנו מילה זאת במשקל אחר ׳ויקח את המכבר ויטבל במים׳ (מל״ב ח, טו).⁠¹ אלו שני שמות שהשורש שלהם כ.ב.ר., ואין שלישי להם במקרא.

1. השוו פירוש תנחום: הארבריקר (לעיל הערה 12), עמ׳ 32.

א. ביאור זה מובא מתוך פירוש ר״י אבן בלעם בכ״י פירקוביץ׳ 3358.

ותקח מיכל – כדי שלא יבינו שברח וירדפו אחריו.

את התרפים – עשויים בדמות גוף אדם.

כביר העזים – עור מופשט שלם כחמת, פלוציל בלעז.

שמה מראשותיו – לפי שאין לתרפים שיער, וזה דומה לשיער אדם.

Michal took. So that they would not realize that he fled, and pursue him.

A manlike figure. Made in the likeness of a human body.

A goatskin. A hide skinned in one piece, like a skin bottle. Flocele in Old French.

She put…at its head. Because the manlike figure has no hair, and this resembles human hair.

ואת כביר העזים – נרתק של עזים, עור של עזים הנפשט שלם.

התרפים – מפורש כבר בלבן. ותימה כבר ממש כי מה לה אצל התרפים אך לא היו לשם אמנה. ושמא תאמר נשאלין היו בהם שנאמר כי התרפים דברו און (זכריה י׳:ב׳), שמא כדי להציל נפש דוד היתה נשאלת בהן מפני פקוח נפש, כי יש להבין שהיו מסתירין ממנה עצת רע שלא תגלה את אזן בעלה.

ונראה לי מה שאמרו חכמינו ודורש אל המתים (דברים י״ח:י״א) זה המעלה בגלגולת הוא בתרפים שהן משימין הראש בבור.

ואת כביר העזים – תרגומו: נודא דעזיא, עור מופשט שלם כמין נוד.

שמה – ניגונו לעיל לשעבר.

מראשתיו – לפי שאין לתרפים שער, וזה דומה לשער האדם.

את התרפים – תרגומו: צלמניא, והם עשויים בדמות גוף האדם, לפיכך שמה אותם במטה שידמה דוד שוכב שם, ובמקום ראשו שמה כביר העזים, שידמה כשער ראש האדם.

ופי׳ כביר עזים: כר עשוי משער העזים.

ויונתן תרגם: נודא דעזיא. וכן אמר במדרש: ונתנה נוד יין תחת דוד על המטה, ר״ל נוד מעור העזים, והיה השיער למעלה, לפיכך שמה אותו במקום ראשו.

וענין התרפים – יש מפרשים כי הם עבודת גילולים, כמו התרפים אשר ללבן שגנבתם רחל (בראשית ל״א:י״ט), ולבן עובד עבודת גילולים היה, כמו שאמר לה: למה גנבת את אלהי (בראשית ל״א:ל׳). וחלילה חלילה שהיה בבית דוד עבודת גילולים.

ויש אומרים שהוא כלי הנחשת העשוי לדעת חלקי השעות, ויראו בהם העתידות במשפט המזלות. וזה יתכן בדבר לבן, אבל בדבר מיכל הוא קשה לפרש למה שמה אותם במטה מקום דוד, ואותו הכלי אינו בתכונה הזאת.

והחכם ראב״ע זכרו לברכה כתב כי התרפים הם על צורת בן אדם, והיא עשויה לקבל כח עליונים, והעד שהתרפים כן התרפים ששמה מיכל במטה עד שחשבו שומרי הבית שהם דוד.

ותקח מיכל את התרפים ותשם אל המטה – מצאה תרפים ושמה שם, כדי לומר לאביה כי דוד מצאם והם הגידו לו כי אתה רוצה להורגו ובעבור זה ברח, שלא יאמר לה שאול כי את^א הגדת לו הסוד וברח.

ואת כביר העזים שמה מראשותיו – פירוש: שמה נוד של עזים מראשותיו מפני שלתרפים אין להם שיער וכדי שייראו התרפים כמו אדם השוכב על המיטה עשתה כן, שסברה בליבה כשאומר חולה הוא ויבואו ויגעו בו יגידו לשאול ויניחוהו, ואם לא יניחוהו אז אומר כי ברח על פי התרפים שהגידו לו, ותרגומו: נודא דעזיא.

א. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י לייפציג 41, פריס 217, פריס 218: ״אתה״.

ותקח מיכל – כ״ז עשתה כדי שיתמהמהו עבדי שאול בבואם הביתה, ויהיה זמן לדוד להתרחק בברחו.

ואחר זה כסתה בבגד כביר העזים להורות כי כסה דוד ראשו לשמרו מהקרירו׳ בעת השינה עם שזה יהיה סבה שלא יתרא׳ להם שלא יהיה אחר במטה דוד אם לא אחר שיגלו זה ובין כך ובין כך יתכן שימלט דוד ויתרחק ואחשב שעשתה זה מיכל שאם ישכימו בבקר לקרא לה שתפתח להם תוכל לדחותם בשתראה להם שהוא במטה ותאמר להם שהוא חולה כדי שיהיה לדוד מהפנאי יותר להתרחק, והנה עם כל זה צוה שאול שיעלוהו אליו במטה אשר הוא בה לחשקו בהריגתו והביאו המלאכים את המטה אשר היה בה דוד לפי מחשבתם וכאשר היתה המטה אצל שאול נתברר לו כי לא היה שם דוד אך היו התרפים אל המטה והיה כביר העזים למראשות התרפים. והנה התרפים היו על צורת בן אדם נעשית בשעות ידועות אצלם והיו חושבים שהצורה ההיא תעורר הכח הדמיוני בדרך שיהיה מתבודד מבין כחות שאר הנפש בדרך שיקבל כח עליון כמנהגו והיה שומע הדמיון קול נמוך מגיד העתידות לפי מחשבתם וכבר נכנס בהודעה הזאת מהחסרון מה שכבר העירונו עליו בפי׳ אמרו ואון ותרפים הפצר.

התרפים – הם העשויים בצורת אדם, מהם לעבודה זרה, ומהם לצורת אדם ידוע, והנשים היו עושות על צורת בעליהן, להסתכל בתארו מרוב האהבה.

כביר העזים – תרגם יונתן: נודא דעיזא.

מראשותיו – מלשון ראש.

שמה מראשותיו – עם כי כסתה הראש, חששה פן ימששו ממעל וידעו כי תרפים הם כי אין בהם שער, ולזה שמה מראשותיו נאד מעור העזים והשער ממעל, להטעות את הבאים למשש, ועשתה עוד התחבולות ההם, למען לא ירדפו אחריו, ובהתמהמהם יתרחק למלט נפשו.

ותכס – כסתה את הראש ממעל, כאלו עשתה לשמרו מן הצנה וכדומה, ולמען לא יראו שתרפים הוא.

ותקח מיכל כדי שתאמר להמלאכים כי חולה הוא ויתעכב הדבר וימצא עת להתרחק.

מראשתיו – הכנוי לשון יחיד, א״כ תרפים אף על פי שהוא לשון רבים צריך לפרשו לשון יחיד, ונראה לי לומר שתרפים אלו שבבית דוד לא היו כתרפים של לבן שהיו עבודה זרה או ניחוש, או כתרפים של מיכה להגיד עתידות, רק היו צלמים לנוי ואחד מהם לקחה מיכל ושמה אל המטה, (ועיין מה שכתבתי על שרש מלת תרפים בשופטים י״ז:ה׳).

כביר – מלשון כברה, מעשה רשת או סריגות ככברה, ושרש כבר ע״י שנוי אותיות מתחלפות, גבל, מגבלת תעשה אתם מעשה עבת (תצוה) מעשה קליעה.

וכדי שלא יבינו שברח דוד וירדפו אחריו¹, וַתִּקַּ֨ח לקחה מִיכַ֜ל אֶת-הַתְּרָפִ֗ים העשויים בדמות גוף האדם², וַתָּ֙שֶׂם֙ ושמה את התרפים

אֶל על³ -הַמִּטָּ֔ה, וְאֵת֙ כְּבִ֣יר כר עשוי משער⁴ הָֽעִזִּ֔ים שָׂ֖מָה מְרַֽאֲשֹׁתָ֑יו בצד הראש⁵, שידמה כשער ראש האדם⁶ וַתְּכַ֖ס בַּבָּֽגֶד את הראש ממעל, כאילו לשומרו מהקרירות⁷: ס

1. רש״י.

2. רש״י. וענין התרפים תרגם יונתן צלמניא, וחשבו המפרשים שהיו כתרפי לבן העשוים לניחוש או לעבודה זרה, והוא זר מאד וחלילה שימצא בבית דוד דבר עבודה זרה או ניחוש. וראב״ע כתב שהם על צורת בני אדם לקבל כח העליונים, והוא כלי עשוי מנחושת כפי חלוקת השעות ויראו בהם הדברים כמשפט המזלות, והם הנקראים מאזיקא״ש. רד״ק, אברבנאל, וכעין זה ביאר רלב״ג בפס׳ טז. ואברבנאל מבאר כי לדעתו התרפים בכלל הם כצורת אדם, מהם נעשים לעבודה זרה, ומהם להוריד השפע מהעליונים, ומהם לדעת השעות מהיום, ומהם היו הנעשים על צורת אדם ידוע ודומה אליו בתוארו וצורתו, והיו עושים הנשים זה על צורת בעליהן כדי שיהיה תמיד תוארו לנגד עיניהן מרוב אהבתם אותו, ומזה המין האחרון היו התרפים אשר למיכל בצורת דוד לאהבתה את דוד מאד ולא היה בהם צד עוון, ולכן שמה אותם במקומו כי היו כדמותו, וכל זה היה לגודל אהבתה אותו, ועל כן דרשו עליה במדרש תהלים (מזמור נ״ט) ״מצא אשה מצא טוב״, וכן פירש מצודת ציון. ור״י קרא ביאר שמשום פיקוח נפש שאלה בהם.

3. רד״ק ומצודת ציון בפס׳ טז להלן.

4. רד״ק. ויש מפרשים נוד, תרגום יונתן, רד״ק, רלב״ג, רי״ד, מצודת ציון.

5. מצודת ציון.

6. רד״ק, לפי שאין לתרפים שיער, וזה דומה לשיער אדם, רש״י, רלב״ג, רי״ד, ר״י קרא, מצודת דוד.

7. רלב״ג, רי״ד, מצודת דוד.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון