×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(יד) וְר֧וּחַ יְהֹוָ֛היְ⁠־⁠הֹוָ֛ה סָ֖רָה מֵעִ֣ם שָׁא֑וּל וּבִעֲתַ֥תּוּ רֽוּחַ⁠־רָעָ֖ה מֵאֵ֥ת יְהֹוָֽהיְ⁠־⁠הֹוָֽה׃
Now the spirit of Hashem had departed from Saul, and an evil spirit from Hashem terrified him.
תרגום יונתןר׳ יהודה אבן בלעםמיוחס לר״י קרארד״קר״י אבן כספירלב״ג תועלותאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
וְרוּחַ גְבוּרָה מִן קֳדָם יְיָ דַהֲוַת עִם שָׁאוּל עֲדָת מִנֵיהּ וּמְבַעֲתָא לֵיהּ רוּחַ בִּישָׁא מִן קֳדָם יְיָ.
אובעתתו רוח רעה – הכוונה היא שרוח רעה באה עליו. ניתוח התבנית של המילה ׳בעתתו׳ הוא: פועל בעבר מבניין כבד מודגש [פִעל], אלא ש-ע׳ אינה מקבלת דגש. משורש זה ׳והמן נבעת׳ (אסתר ז, ו), ומשמעו בהלה.⁠1
1. השוו פירוש תנחום: הארבריקר (לעיל הערה 12), עמ׳ 24-25.
א. ביאור זה מובא מתוך פירוש ר״י אבן בלעם בכ״י פירקוביץ׳ 3358.
סרה – טעם לעיל לשעבר, ותרגומו: ורוח נבואה מן קדם י״י דהות עם שאול עדת מניה.
ובעתתו – מן ביעות, יסרתו מן יסור, בלשון נקבה לכך תדגש, שהוא כמו ביעתתהו יסרתהו.
ובעתתו – בעתה אותו עד שלא הי׳ בדעתו.
ורוח יי – או רוח אלהים בסתם הוא רוח טובה על הרוב, כי נמצא עוד והיה בהיות רוח אלהים על שאול (שמואל א ט״ז:כ״ג), שהכונה על רוח רעה, והקש ע״ז.
התשעה עשר הוא להודיע איך עמקו מחשבות השם שסבב בהבאתו רוח רעה על שאול שיתקרב דוד למלכות והיה זה סבה להביא עליו המלוכה בקלות מצד מה שראו ישראל טוב הצלחת דוד במלחמות ובכל עניניו ולזה היה הוא המוציא והמביא את ישראל גם בהיות שאול מלך.
ורוח השם סר מעם שאול וגו׳. יגיד הכתוב שמיד כאשר נמשח דוד למלך מיד צלחה עליו רוח אלהין קדישין ומיד סרה רוח השם מעם שאול, והיתה אצלי הסבה בזה לפי שלא היה זה הרוח לבד רוח הגבורה אשר ימצא בגבורים רבים יחד, אבל היה הרוח גודל הלב ברוח משפט וברוח בער כפי הראוי למלך ישראל בפרט, וזה היה בלתי אפשרי שימצא בשניהם יחד, ולכן מיד כאשר נמשח דוד צלחה עליו. ולפי שאי אפשר לשני מלכים להשתמש בכתר אחד, (חולין פרק ג׳ דף ס׳ ע״ב) הוסרה מיד אותו רוח השם המיוחס למלך מעם שאול, ולזה לא נזכר בשאול קודם לזה שסרה ממנו רוח השם גם אחרי חטאו וגזרת ענשו כי אם אחרי שנמשח דוד. ואמנם אמרו ובעתתו רוח רעה מאת השם, אפשר שנאמר שייחס זה אל השם יתברך להיותו הסבה הראשונה בכל הדברים, וכמו שכתב הרב המורה בפרק מ״ח חלק שני, או שהיה זה מכלל ענשו ולזה אמר שהיה זה מעם השם. ואמנם מה היה הרוח הזה, הנה המפרשים לא אמרו בו דבר. ואתה תראה שפעם יאמר הכתוב רוח רעה, ופעם אומר רוח אלהים, ופעם רוח אלהים רעה. וחכמי הנוצרים חלקו בזה, מהם אמרו שהיה שד שנכנס בו, ושדוד בניגונו היה מרבה בתפלה ולכן יוכל להוציאו מגופו בעזר האלהי לא שהניגון לבד יוכל על זה, ומהם אמרו שהיה חולי טבעי שחוריי, ועם הניגון היה משמחו ומעתיקו מאיכות לאיכות. והיותר מתישב אצלי הוא, ששאול אחרי שסרה ממנו רוח השם הנזכר לא נשאר כיתר האנשים, אבל סבבוהו בלהות ומחשבות רעות, והיה תמיד דמיונו מתעסק בענשו ואיך קרע השם את מלכות ישראל מעליו ואיך רוחו הטוב סר מעליו, ומתוך זה נשרף דמו ונתהוה בו חולי המילאנ״קולייא המתהוה באדם משריפת הדם והאדומה השרופה, וכבר כתבו הרופאים שבחולי הזה יפסד הדמיון והכח המחשב, ויקרה לו הצער והדאגה ויפחד וירעד ויגעש בפחי נפש, כמו שיקרה לאדם היושב בחשך להיות הרוח אשר לו עב וגס ובלתי בהיר וזך, ולזה אמר ובעתתו רוח רעה מאת השם, רוצה לומר שהיה נבעת ומתגעש ומתחרד פעמים רבות בסבת רוח רעה ודמיון מתמיד ושהרוח והמחשבה הרעה ההיא היה לו מאת השם, רוצה לומר שהיה מחשב תמיד שהשם סר מעליו ויהי אויבו, ושזה הדמיון סבב לו החולי והרעד, ויהיה אם כן אמרו מאת השם, פירושו מסבת היות האל יתברך נפרד ממנו, לא שיהיה האל יתברך הוא הפועל לחולי ההוא בעצם. ואמנם עבדיו חשבו שהרוח האלהי לא סרה מעם שאול ושתמיד היה דבק בו, אבל חשבו שהיה השפע הבא אליו מורה רעות העתידות לבוא, ולזה היה נבעת ורעד מפאת התעצבו על איכות השפע הבא אליו.
ובעתתו – מלשון בעתה וחרדה.
רוח רעה – רוח מחריד ומרעיד.
מאת ה׳ – ולא באה לו במקרה.
ורוח ה׳ סרה רוח ה׳ הוא התעצמות שפע הרוחניות בענין אלהי אשר חל על כחותיו הנפשיות ותלבישהו רוח גבורה, ותמלאהו רוח חכמה ודעת ויראת ה׳, ואיש הזה גם כליו הבשריים נושאי הכחות הנפשיות יוכנו אל השפע הלז להיותם משכן הכבוד, אמנם עת יוסר ממנו השפע בחטאו, וכליו יורקו מהרוחניות השוכן בם, ירגיש החסרון הזה וישתומם ויתבהל, ותחת רוח הנשגב ישכן בו רוח אחר שחוריי מלא בלהה ועצב, דאגה ובעתה, וזה שכתוב ובעתתו רוח רעה וכו׳.
מאת ה׳ – רוח רעה גדולה, ע״ד שלהבתיה, עצי ה׳ (Ipocondria).
וְר֧וּחַ יְהוָ֛ה שהיתה לשאול1 סָ֖רָה מֵעִ֣ם שָׁא֑וּל, וּמשכך2 בִֽעֲתַ֥תּוּ החרידה אותו3 רֽוּחַ-רָעָ֖ה מחרידה ומרעידה4 מֵאֵ֥ת יְהוָֽה, עד שלא היה שאול בדעתו5 והיה מלא בלהה ועצב, דאגה ובעתה6:
1. שנאמר בשאול (פרק י׳ פס׳ ו) ״וצלחה עליך רוח ה׳⁠ ⁠⁠״, ר״י קרא.
2. כך משמע ממלבי״ם.
3. מצודת ציון.
4. מצודת ציון.
5. רד״ק.
6. שכיון שסרה ממנו רוח ה׳ וכליו התרוקנו מהרוחניות הגדולה ששכנה בהם, הרגיש את החיסרון הגדול, והתמלא אותו חלל ריק ברוח דאגה ועיצבון, מלבי״ם.
תרגום יונתןר׳ יהודה אבן בלעםמיוחס לר״י קרארד״קר״י אבן כספירלב״ג תועלותאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144