×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(יב) וַיִּשְׁלַ֤ח וַיְבִיאֵ֙הוּ֙ וְה֣וּא אַדְמוֹנִ֔י עִם⁠־יְפֵ֥ה עֵינַ֖יִם וְט֣וֹב רֹ֑אִי וַיֹּ֧אמֶר יְהֹוָ֛היְ⁠־⁠הֹוָ֛ה ק֥וּם מְשָׁחֵ֖הוּ כִּי⁠־זֶ֥ה הֽוּא׃
And he sent and brought him in. Now he was ruddy, and of beautiful eyes, and handsome to look upon. And Hashem said, "Arise, anoint him; for this is he.⁠"
תרגום יונתןמדרש שמואלילקוט שמעוניר״י קראמיוחס לר״י קרארד״קר״י אבן כספירלב״ג תועלותאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
וּשְׁלַח וְאַיְתֵיהּ וְהוּא סַמוֹק עֵינוֹהִי יָאִין וְשַׁפִּיר בְּרֵיוֵיהּ וַאֲמַר יְיָ קוּם מַשְׁחֵיהּ אֲרֵי דֵין הוּא.
וישלח ויביאהו והוא אדמוני וגו׳ כיון שראה שמואל את דוד התחיל מרתת ועולה אמר אף זה שופך דמים הוא. כמה דאת אמר ויצא הראשון אדמוני וגו׳ (בראשית כ״ה:כ״ה). אמר ליה הקדוש ברוך הוא עם יפה עינים – דוד מדעת סנהדרין הוא הורג אבל עשו מדעת עצמו.
ויאמר ה׳ קום משחהו – אמר לו הקב״ה קום מלפניו.
כי זה הוא – מאי כי זה הוא – אמר רבי שמואל בר נחמן זה הוא בעולם הזה וזה הוא בעולם הבא. לפיכך הוא מקלס להקב״ה בעשרה מזמורות ארחמך ה׳ חזקי (תהלים י״ח:ב׳) ה׳ סלעי ומצודתי וגו׳ (תהלים י״ח:ג׳). אמר ר׳ סימון אף בסופו של ספר הוא מקלס להקב״ה בעשרה מזמורות הללויה הללו אל בקדשו וגו׳ (תהלים ק״נ:א׳). רבי שמואל בר נחמן ההוא עביד לאילן פסוקיא סימנין [טז] דיא״ש איש״כ כשד״ך. דוד אמר אודך כי עניתני וגו׳ (תהלים קי״ח:כ״א). ישי אמר אבן מאסו הבונים וגו׳ (תהלים קי״ח:כ״ב). אחיו אמר מאת ה׳ היתה זאת וגו׳ (תהלים קי״ח:כ״ג). שמואל אמר זה היום עשה ה׳ נגילה וגו׳ (תהלים קי״ח:כ״ד). אחיו אמרו אנא ה׳ הושיעה נא (תהלים קי״ח:כ״ה). ישי אמר אנא ה׳ הצליחה נא (תהלים קי״ח:כ״ה). שמואל אמר ברוך הבא בשם ה׳ (תהלים קי״ח:כ״ו). כלם אמרו ברכנוכם מבית ה׳ (תהלים קי״ח:כ״ו). כלם אמרו אל ה׳ (ישעיהו כ״א:ו׳) ויאר לנו. שמואל אמר אסרו חג בעבותים וגו׳ (תהלים קי״ח:כ״ז). דוד אמר אלי אתה ואודך וגו׳ (תהלים קי״ח:כ״ח). כולם אמרו הודו לה׳ כי טוב כי לעולם חסדו.
וישלח ויביאהו והוא אדמוני – כיון שראה שמואל את דוד אדמוני נתיירא אמר זה שופך דמים כעשו אמר לו הקב״ה עם יפה עינים, עשו מדעת עצמו הוא הורג אבל זה מדעת סנהדרין הוא הורג.
קום משחהו כי זה הוא – ר׳ שמואל בר נחמני אמר זה הוא בעולם הזה וזה הוא לעולם הבא, לפיכך הוא מקלס להקב״ה בעשרה מאמרות י״י סלעי ומצודתי וגו׳. רבי סימון אומר אף בסופו של ספר הוא מקלס בעשרה מאמרות הללו אל בקדשו וגו׳ (תהלים ק״נ:א׳).
תניא ר׳ יהודה אומר שמן המשחה שעשה משה במדבר כמה נסים נעשו בו, מתחלתו ועד סופו לא היה אלא שנים עשר לוגין ראה כמה יורה בולעת והמה עיקרין בולעין וכמה האור שורף ובו נמשח המשכן וכל כליו ואהרן ובניו כל שבעת ימי המלואים ובו נמשחו כהנים גדולים ואפילו כהן גדול בן כהן גדול טעון משיחה דכתיב והכהן המשיח תחתיו (ויקרא ו׳:ט״ו), ואין מושחין אלא מלכי בית דוד דכתיב קום משחהו כי זה הוא, זה טעון משיחה ואין אחר טעון משיחה, ואין מושחין מלך בן מלך דכתיב למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו (דברים י״ז:כ׳) ירושה היא להם. ואם תאמר מפני מה משחו את שלמה מפני מחלוקתו של אדוניה, ואת יואש מפני עתליה, ואת יהואחז מפני יהויקים אחיו שהיה גדול ממנו שתי שנים, ואותו שמן קיים לעתיד לבא שנאמר שמן משחת קודש יהיה זה לי לדורותיכם (שמות ל׳:ל״א) ז״ה בגימטריא שנים עשר לוגין. מנא לן דאי איכא מחלוקת בעי משיחא ולאו כל דבעי מורית מלכותיה לבינה. א״ר פפא אמר קרא הוא ובניו בקרב ישראל (דברים י״ז:כ׳) קרינא ביה הוא ובניו אפילו בלא משיחה בזמן ששלום בישראל. תנא אף יהוא בן נמשי לא נמשח אלא מפני מחלוקתו של יורם בן אחאב, ומפני מחלוקתו נמעול בשמן המשחה, א״ר פפא באפרסמא דכיא. תניא כיצד מושחין את המלכים כמין נזר, והכהנים כמין כי, מאי כמין כי, אמר רב מנשיא בר אדא כמין כ״ף יוני. תני חדא בתחלה מוצקין לו על ראשו ואחר כך נותנין לי בין ריסי עיניו. ותניא אחריתי בתחלה נותנין לו בין ריסי עיניו ואח״כ מוצקין לו על ראשו, תנאי היא, מר סבר יציקה עדיפא, ומר סבר משיחה עדיפא.
וישלח ויביאהו והוא אדמוני עם יפה עינים וטוב רואיטוב רואי – פתר׳: יפה מראה כמו שמפורש לפנינו כי היה נער אדמוני עם יפה מראה (שמואל א י״ז:מ״ב), וכשראהו שמואל שהיה נער חשב בלבו מה זה ראוי למלכות, אמר לו הק׳ לא כשאתה סבור אלא קום משחהו כי זה הוא שראיתי בבניו לי מלך. כאן הראהו הקב״ה שראייתו של בשר ודם אינה כלום כנגד ראייתו של הקב״ה שמה שחשב שמואל שיהא ראוי למלכות בו מאס הק׳ ומה שביזה שמואל כשראהו נער אדמוני עם יפה עינים בו בחר הק׳.
קום משחהו – עמוד וחלוק לו כבוד למלכות.
והוא אדמוני – לשבר, שצריך לומר ויביאהו והוא אדמוני עם יפה עיניים.⁠1
וטוב ראי – ניגונו לעיל ובחולם לפי שהוא שם דבר, אבל אתה אל ראי (בראשית ט״ז:י״ג) אף על פי שהוא שם דבר הניגון לרע בריהוט חטף פתח, כמו והסיר י״י ממך כל חלי (דברים ז׳:ט״ו), וגם כל חלי. אבל עין ראי נקוד בחולם וניגונו לרע, שפתרונו רואה שלי, כגון קוני גוחי, קונה וגוחה שלי.
1. כן בכ״י, אך אין טעם להפנות לפסוק שלנו, ואפשר שהכוונה לפסוק בשמואל א י״ז:מ״ב.
עם יפה עינים – כמו: ויפה עינים. כמו: תאנים עם בכורים (נחום ג׳:י״ב) – כמו: ובכורים.
וטוב רואי – שם, בשקל: צורי חולי. וכן: לא תשורנו עין רואי (איוב ז׳:ח׳). והספור הזה להודיע כי הגון היה למלכות כי יפה תואר היה.
קום משחהוקום – ענין זירוז. וכן: קום עבור את הירדן הזה (יהושע א׳:ב׳), קומו ועברו לכם (דברים ב׳:י״ג), קום התהלך בארץ (בראשית י״ג:י״ז).
ורבותינו ז״ל דרשו: אמר לו הקב״ה משיחי עומד, ואתה קדוש יושב?⁠1 קום משחהו.
כי זה הוא – זהו שיהיה מלך, לא כאשר חשבת אתה.
או פירושו: זהו אשר אמרתי לך: ומשחת לי את אשר אומר אליך (שמואל א ט״ז:ג׳).
ויש בו דרש: זה טעון משיחה, ואין אחר טעון משיחה. וסמכו מזה כי אין מושחין בשמן המשחה אלא מלכי בית דוד בלבד.
1. השוו ללשון הפסוק בתהלים כ״ב:ד׳.
יפה ענים – מראה, ואחר שכתב בזה וטוב רואי שהוא כמ״ש עוד עליו (שמואל א י״ז:מ״ב) יפה מראה, א״כ עינים כאן מענין עינים הייתי לעור (איוב כ״ט:ט״ו).
השבעה עשר הוא להודיע שהוא ראוי למי שימלוך שיהיה תארו נאות לאדנות כדי שיחזו עיני כל איש ביופיו ויהיה מפני זה נכבד בעיניהם יאהבוהו ויכנעו לעבודתו ואילו היה מאוס בעיניהם ימאסוהו ולא ייראו ממנו ותפסד הכונה אשר בעבורה היתה המלוכה ולזה ספר בשאול שכבר היה משכמו ומעלה גבוה מכל העם וספר בדוד שכבר היה אדמוני עם יפה עינים וטוב רואי ולזה היה תארו נאות לאדנות.
והנה זכר ששלחו אחר דוד שהיה הקטן מהם והיה רועה בצאן והיה זה אות שירעה את עמו וינהג כצאן יוסף. אמרו בתנחומא (תהלים י״א ה׳) השם צדיק יבחן, (א״ה אעפ״י שהילקוט בפרשת שמות על פסוק ומשה היה רועה וכו׳ מביא מדרש זה בשם תנחומא הנה בקשתיהו בכל הספר ולא מצאתיו שם): ובמה בוחנו? א״ר יצחק במרעה, דוד נבחן במרעה, שנ׳ (פה) רועה בצאן, עמוס במרעה נבחן שנ׳ (עמוס ז׳ י״ד) ויקחני ה׳ מאחרי הצאן, ואף משה במרעה נבחן, שנ׳ (שמות ג׳ א׳) ומשה היה רועה את צאן יתרו חותנו, יעקב בצאן נבחן שנ׳ (בראשית ל״א י׳) ויהי בעת יחם הצאן: ואמרו כי לא נסב עד באו פה פירשו שלא נסוב לאכול עד שיבא, כי קודם שיאכלו בזבח נמשח דוד, וכל מושב סעודה קרוי הסבה, ולפי זה היו באים בני ישי לאכול בזבח ואז עברו כלם לפני שמואל עד שבא דוד ואז נמשח ואז ישבו כלם לאכול, ומזה תבין כי כמו ששאול נמשח למלך בבואו לזבח ואכל שם עם שמואל, כך דוד באותו דרך עצמו נמשח בבואו לזבח ואכל שם עם שמואל. וזכר שהיה דוד אדמוני עם יפה עינים. רוצה לומר ויפה עינים, וזהו על דרך (נחום ג׳ י״ב) תאנים עם בכורים, שהוא כמו ובכורים, והודיענו זה כדי להגיד שהגון היה למלכות: וספר הכתוב שאז בראותו את דוד באהו הנבואה קום משחהו כי זהו, ודרשו חכמינו ז״ל בתנחומא (פרשת וירא י׳ סוף ע״ד) אמר לו הקדוש ברוך הוא לשמואל משיחי עומד ואתה יושב קום משחהו שתהיה קם לפניו. ועוד דרשו במסכת הוריות (פרק ג׳ י״א ע״ב) קום משחהו כי זה הוא זהו טעון משיחה ואין אחר טעון משיחה, ומזה אמרו שאין מושחין אלא מלכי בית דוד בלבד. ובשמן המשחה שעשה משה במדבר ונמשחו בו כל כלי המקדש והכהנים בני אהרן, בו היו גם כן מושחין בכל דור הכהנים הגדולים ומלכי בית דוד, וכמו שאמר (תהלים פ״ט כ״א) מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו, אבל מלכי ישראל לא היו נמשחים כי אם במקום שהיה שם מחלוקת כיהוא בן נמשי מפני מחלוקת יורם בן אחאב, וגם המשחתם היה אז בשמן אפרסמון לא בשמן המשחה, וכבר כתבתי שמלך בך מלך גם מבית דוד לא היה נמשח כי אם מפני המחלוקת, כמו שמשחו שלמה מפני מחלוקת אדוניהו, וכל זה זכרו במסכת הוריות (שם) ולפי הפשט יאמר כי זהו אשר יהיה מלך לעולם ועד, וזהו רעך הטוב ממך אשר אמרת לשאול:
וטוב ראי ׀ ויאמר וגו׳ – במקצת ספרים פיסקא באמצעות פסוק.
אדמוני – מראה אדום.
עם יפה עינים – רוצה לומר ויפה עינים, וכן: עם שבי סוסיכם (עמוס ד׳:י׳).
רואי – מראה.
קום – הוא ענין זרוז.
כי זה הוא – אשר בחרתי בו.
השאלות:
מה המעלה שראהו אדמוני וזה (כפי דבר הטבעיים) חסרון מורה על תגבורת הדם ורב החמה, ומ״ש עם יפה עינים תחת ויפה עינים בוי״ו.
והוא אדמוני פה הראה לו אמיתת מ״ש תחלה כי לא כאשר יראה האדם, כי דוד היה אדמוני שגברה בו האדומה והוא בטבעו מוכן לשפיכת דם, ומצד אחר נראה בו גם כן רושמים טובים כי היה יפה עינים וטוב ראי – שזה מורה על שהוא חד העיון וטוב המזג כמ״ש הטבעיים, ואם היה נשאר על ההבחנה האנושית של שמואל היה מחליט היותו בלתי ראוי, אבל ה׳ יראה ללבב וידע כי מטוב בחירתו יעשה אך משפט וצדקה, ובטבע האדמימות הנטועה בו ישתמש ללחום מלחמות ה׳ ולהכרית מעיר ה׳ כל פועלי און, וזה הנרצה בעיני ה׳ שהגם שנמצא נטיה רעה בטבעו הוא ימשול בה מצד צדקתו וטוב בחירתו, וזה שכתוב קום משחהו כי זה הוא הנרצה לפני, וכן אמרו חכמינו זכרונם לברכה כיון שראה שמואל את דוד אדמוני נתירא אמר זה שופך דמים כעשו, א״ל הקב״ה עם יפה עינים, עשו עשה מדעת עצמו, זה מדעת סנהדרין הוא הורג (רצה לומר שזה מצד טוב מזגו ושכלו שעל זה מורה הרושם של יפה עינים) קום משחהו כי זה הוא, אמר רבן שמעון בן גמליאל זה הוא בעולם הזה וזה הוא לעולם הבא, רצה לומר שהגם שהוא בעולם הזה, והוא שנוטה בטבעו לעניני עולם הזה שהאדמוני גובר בו, בכ״ז מטוב מזגו ושכלו ובחירתו הוא בעולם הבא, ויאחז צדיק דרכו להשתמש בו לרצון לפני ה׳, ולכן זה הוא הנרצה אצלי, ולפי דרש חכמינו זכרונם לברכה נכון מה שבא מלת עם יפה עינים תחת וי״ו החבור.
אדמוני – שער ראשו אדום, וכן אדמוני האמור בעשו, שד״ל.
עם יפה עינים – עם היותו יפה עינים.
וַיִּשְׁלַ֤ח ישי שליח להביא אותו, וַיְבִיאֵ֙הוּ֙ וְה֣וּא היה אַדְמוֹנִ֔י בעל מראה אדום1, עִם יְפֵ֥ה והיה יפה2 עֵינַ֖יִם וְכן בעל ט֣וֹב רֹ֑אִי מראה טוב3, ההגון למלכות4, פ וַיֹּ֧אמֶר יְהוָ֛ה לשמואל, ק֥וּם הזדרז5 וחלוק לו כבוד מלכות6, וּמְשָׁחֵ֖הוּ למלך7, כִּֽי זֶ֥ה הֽוּא אשר בחרתי בו8 שיהיה מלך לעולם ועד9:
1. מצודת ציון. ובמדרש, כיון שראה שמואל את דוד אדמוני נתיירא, אמר זה שופך דמים כעשיו! אמר לו הקב״ה עם יפה עינים, עשיו מדעת עצמו הוא הורג אבל זה מדעת סנהדרין הוא הורג, ילקוט שמעוני. מלבי״ם מבאר כי זה הרצוי בעיני ה׳, שהגם שנמצא נטייה רעה בטבעו, הוא ימשול בה מצד צדקתו וטוב בחירתו.
2. רד״ק, מצודת ציון.
3. מצודת ציון.
4. רד״ק.
5. רד״ק, מצודת ציון. ורבותינו ז״ל דרשו (תנחומא וירא), אמר לו הקב״ה משיחי עומד ואתה יושב?! קום משחהו, רד״ק. ועוד דרשו חז״ל (הוריות יא:) ״קום משחהו״ כי זה הוא טעון משיחה ואין אחר טעון משיחה, ומזה אמרו שאין מושחין אלא מלכי בית דוד בלבד, אברבנאל.
6. ר״י קרא.
7. ר״י קרא. ובשמן המשחה שעשה משה במדבר ונמשחו בו כל כלי המקדש והכהנים בני אהרן, בו היו גם כן מושחין בכל דור הכהנים הגדולים ומלכי בית דוד, אבל מלכי ישראל לא היו נמשחים כי אם במקום שהיה שם מחלוקת כמו יהוא בן נמשי, מפני מחלוקת יורם בן אחאב, וגם אז היו נמשחים בשמן אפרסמון לא בשמן המשחה, ומלך בן מלך מבית דוד לא היה נמשח כי אם מפני המחלוקת, כמו שמשחו את שלמה מפני מחלוקת אדוניהו, אברבנאל.
8. מצודת דוד.
9. אברבנאל.
תרגום יונתןמדרש שמואלילקוט שמעוניר״י קראמיוחס לר״י קרארד״קר״י אבן כספירלב״ג תועלותאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144