×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(יא) וַיֹּ֨אמֶר שְׁמוּאֵ֣ל אֶל⁠־יִשַׁי֮ הֲתַ֣מּוּ הַנְּעָרִים֒ וַיֹּ֗אמֶר ע֚וֹד שָׁאַ֣ר הַקָּטָ֔ן וְהִנֵּ֥ה רֹעֶ֖ה בַּצֹּ֑אן וַיֹּ֨אמֶר שְׁמוּאֵ֤ל אֶל⁠־יִשַׁי֙ שִׁלְחָ֣ה וְקָחֶ֔נּוּ כִּ֥י לֹֽא⁠־נָסֹ֖ב עַד⁠־בֹּא֥וֹ פֹֽה׃
And Samuel said to Jesse, "Are all your children here?⁠" And he said, "There remains yet the youngest, and, behold, he keeps the sheep.⁠" And Samuel said to Jesse, "Send and fetch him; for we will not sit down until he comes here.⁠"
תרגום יונתןמדרש שמואלילקוט שמעונירש״יר״י קראמיוחס לר״י קרארד״קרי״דר״י אבן כספירלב״ג תועלותמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
וַאֲמַר שְׁמוּאֵל לְיִשַׁי הַשְׁלִימוּ עוּלֵימַיָא וַאֲמַר עוֹד אִשְׁתָּאַר זְעֵירָא וְהָא רָעֵי בְעָנָא וַאֲמַר שְׁמוּאֵל לְיִשַׁי שְׁלַח וְאַיְתִינֵיהּ אֲרֵי לָא נִסְתְּחַר עַד מֵיתוֹהִי הָכָא.
ויאמר שמואל אל ישי התמו הנערים וגו׳ – אמר רבי לוי הפסוק הזה כולו ברוח הקודש נאמר: התמו – על שם תם עונך בת ציון (איכה ד׳:כ״ב). הנערים – על שם ונער קטן נהג בם (ישעיהו י״א:ו׳). ויאמר עוד – על שם עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים (זכריה ח׳:ד׳). שאר – על שם שאר ישוב שאר יעקב (ישעיהו י׳:כ״א). הקטן – ע״ש הקטן יהיה לאלף (ישעיהו ס׳:כ״ב). והנה – על שם הנה על ההרים רגלי מבשר (נחום ב׳:א׳). רועה – על שם רעה עמך בשבטך (מיכה ז׳:י״ד). בצאן – על שם ואתן צאני צאן מרעיתי (יחזקאל ל״ד:ל״א).
ויאמר שמואל אל ישי שלחה וקחנו וגו׳ – אמר ר׳ שמואל בר נחמן לפי שבעולם הזה לא ישבו שני גדולי עולם ישי ושמואל עד שישב דוד ביניהם כך לעתיד לבא אין כל מחיצה ומחיצה של צדיקים שאין דוד עומד על גבה.
ויאמר שמואל אל ישי התמו הנערים – א״ר לוי הפסוק הזה כולו ברוח הקדש נאמר, התמו על שם תם עונך בת ציון (איכה ד׳:כ״ב). הנערים ונער קטן נוהג בם (ישעיהו י״א:ו׳). ויאמר עוד שאר הקטן עוד ישבו זקנים וזקנות (זכריה ח׳:ד׳). שאר שאר ישוב שאר יעקב (ישעיהו י׳:כ״א). הקטן הקטן יהיה לאלף (ישעיהו ס׳:כ״ב). והנה הנה על ההרים רגלי מבשר (נחום ב׳:א׳). רועה רעה עמך בשבטך (מיכה ז׳:י״ד). בצאן ואתנה צאני צאן מרעיתי (יחזקאל ל״ד:ל״א).
כי לא נסוב עד בואו פה – א״ר שמואל בר נחמני לפי שבעולם הזה לא הסבו שני גדולים ישי ושמואל עד שישב דוד ביניהם, (אבל) [כך] לע״ל אין לך כל מחיצה ומחיצה של צדיקים שאין דוד עומד על גבם.
עוד שאר הקטן – וכתיב ודוד הוא הקטן (שמואל א י״ז:י״ד), וכי אין אנו יודעים שדוד הוא הקטן, אלא להודיעך צדקו של דוד, דוד היה רועה ואע״פ שנעשה מלך על ישראל הוא דוד בקטנו. כיוצא בו ויוסף היה במצרים וכו׳ (שמות א׳:ה׳), אלא להודיעך צדקתו של יוסף, יוסף היה רועה את צאן אביו ואע״פ שנעשה מלך במצרים היה עומד בצדקו. כיוצא בו הוא והושע בן נון (דברים ל״ב:מ״ד), והלא כבר נאמר ויקרא משה להושע בן נון יהושע (במדבר י״ג:ט״ז) אלא ללמדך צדקו של יהושע, שומע אני שזחה דעתו עליו משנתמנה ברשות, תלמוד לומר הוא והושע בן נון (דברים ל״ב:מ״ד) אע״פ שנתמנה פרנס על הצבור הוא עומד בצדקו.
שאר הקטן – נשאר הקטן.
לא נסוב – לא נשב לאכול. כל מושב סעודה קרויה הסבה.
The youngest one is still left. The youngest one is left.
We will not sit. We will not sit to eat; every instance of sitting for a meal is called הֲסִבׇּה [leaning].
כי לא נסוב עד בואו פה – לשון הסבה על השלחן כלומר לא נשב על השלחן לאכול עד בואו פה לפי שאומר למעלה: ויקדש את ישי ואת בניו ויקרא להם לזבח (שמואל א ט״ז:ה׳).
התמו הנערים – מן תמם, הקלו מן קלל.
נסב – כל מושב סעודה קרוי הסיבה.
שאר – כמו נשאר.
והנה רעה בצאן – לשבר, שצריך לומר ודוד הולך ושב מעל שאול לרעות את צאן אביו (שמואל א י״ז:ט״ו).
עוד שאר הקטן – פועל עומד, כמו: נשאר, וזה לבדו מן הקל.
שלחה וקחנו – הביאהו, כלומר קחנו על ידי שליח שיביאהו הנה.
כי לא נסוב – פי׳ לאכול, כי כבר זבחו זבחי שלמים וקדש ישי ובניו ושאר הזקנים לאכול עמו, וקודם שאכלו נמשח דוד.
עוד שאר הקטן – פועל עבר.
שאר – עבר מן הקל כטעם נשאר.
הששה עשר הוא להודיע כי לא אשר יראה האדם הוא האמת כי ישי לא חשב שיהיה ראוי למלוך בנו קטן ולזה לא הביאו הביתה להעבירו לפני שמואל והוא אשר בחרו השם לבד ולזה אמר אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה.
התמו – מלשון תם והשלמה.
שאר – נשאר.
נסוב – הישיבה לאכילה קרויה מסיבה, כי דרכם היה לשבת מסובים.
התמו – האם נשלמו.
הנערים – בניך.
כי לא נסוב – על השלחן לאכול, עד בואו פה.
השאלות:
איך אמר התמו הנערים וכי הסתפק בדבר ה׳ שא״ל כי ימשח אחד מבני ישי.
התמו אמר זה דרך תמיהה כי ידע בהכרח שלא באו כולם, וישי התנצל שדוד שאר מעצמו (ולכן בא פה פעל שאר בקל, ובנינו תמיד בנפעל) וזה אם יען כי הוא הקטן ע״ד ראוני נערים ונחבאו) ואם מצד שהנה רועה בצאן ועוסק במלאכתו.
הנערים – שגם הארבעה האחרונים נערים היו.
בצאן – מסייע לשאר רועי הצאן, ובן ביוסף היה רעה את אחיו בצאן (וישב).
נסב – לפ״ד הראוי נִסֹב מבנין נפעל, לא נפנה שכמנו ללכת אני והזקנים; ומשיחת דוד היתה בהצנע, רק מ״מ לפני הזקנים ובני ביתו של ישי, שכן כתוב אח״כ (י״ג) וימשח אותו בקרב אחיו, ובכן קנאו בו אחיו כמו שקנאו אחי יוסף באחיהם, ומזה חרון אף אליאב בדוד כשבא אח״כ למלחמה (י״ז:כ״ח), וגם ישי בראותו קנאת אחיו בו שלחו אליהם כעבד לשאל בשלומם ולהביא מאכלם, וכן עשה יעקב עם יוסף.
וכיוון שה׳ אמר לשמואל שימשח בן מבני ישי, וכל אלה הבנים שעברו לפניו לא נבחרו ע״י ה׳, ידע שמואל שיש בהכרח עוד בן1, וַיֹּ֨אמֶר שְׁמוּאֵ֣ל אֶל-יִשַׁי֮ בתמיהה2, הֲתַ֣מּוּ האם אלו כל3 הַנְּעָרִים֒ בניך?!⁠4 וַיֹּ֗אמֶר ישי בהתנצלות5, ע֚וֹד שָׁאַ֣ר נשאר6 הבן הַקָּטָ֔ן7, וְהִנֵּ֥ה הוא כעת רֹעֶ֖ה בַּצֹּ֑אן, וַיֹּ֨אמֶר שְׁמוּאֵ֤ל אֶל-יִשַׁי֙ שִׁלְחָ֣ה וְקָחֶ֔נּוּ על ידי שליח שיביאהו הנה8, כִּ֥י לֹא-נָסֹ֖ב נשב לאכול9 על השולחן10 עַד-בֹּא֥וֹ פֹֽה:
1. מלבי״ם.
2. ואמר זאת בתמיה, כי לא היה לו ספק שיש עוד בן בהיות שה׳ אמר לו שימשח בן מבני ישי, מלבי״ם.
3. כך משמע מצודת ציון.
4. מצודת דוד.
5. מלבי״ם.
6. רש״י, מהר״י קרא, רד״ק.
7. בילקוט מעם לועז מובא שנקרא ״קטן״ (על אף שהיה בן עשרים ושמונה), לפי שהיה מאוס בעני אביו, שבעודו קטן היה מתנבא ואומר, עתיד אני להחריב את מקומות הפלשתים ולהרוג מהם אדם גדול ושמו גלית, ועתיד אני לבנות את בית המקדש, מה עשו אנשי ביתו, השליכו אותו עם הצאן לרעותם. ועוד מובא שם המדרש (ראה גם בכלי יקר בשם רבי שלמה אלקבץ ובילקוט המכירי קיח) ולפיו, לאחר שנולדו ליִשי שבעה בנים, העלו את הספק לגבי מה שאמרה התורה (דברים כ״ג:ד׳-ה׳) ״לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל יְיָ״ ופרש ישי מאשתו, לאחר מכן חשב ישי שאין לו לאדם לישב בלא אשה וביקש לטהר את זרעו, מה עשה? לקח את שפחתו לאשה והיא בנאמנותה לגבירתה ניצֶבֶת בת עדאל נתנה לה להיות עם ישי, והקב״ה נתן לניצבת הריון, וסבור היה ישי כי בא על שפחתו, ובא בעצם על אשתו אשר התעברה ללא ידיעתו, ונולד דוד וחשבוהו לממזר ויש אומרים בן תמורה, ועל כך אמר דוד (תהלים נא-ז) ״הֵן בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי אִמִּי״ והיו מבזים אותו והשליכוהו אל השדות, וזהו שנאמר (תהלים כז-י) ״כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי וַיהוָה יַאַסְפֵנִי״, ולאחר מכן בא שמואל וחידש את ההלכה שמואבית יכולה לבוא בקהל ה׳, ועל כך אמר דוד המלך ע״ה (תהלים קטז-טז) ״אָנָּה יְהוָה כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ אֲ‍נִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָי״ דהיינו אני עבדך בן אמתך רות, פתחת למוסרי שהתרת עמונית ומואבית.
8. רד״ק.
9. רש״י, רד״ק, ר״י קרא.
10. מצודת דוד. וא״ר שמואל בר נחמני לפי שבעולם הזה לא הסבו שני גדולים ישי ושמואל עד שישב דוד ביניהם, כך לעתיד לבוא אין לך כל מחיצה ומחיצה של צדיקים שאין דוד עומד על גבם, ילקוט שמעוני.
תרגום יונתןמדרש שמואלילקוט שמעונירש״יר״י קראמיוחס לר״י קרארד״קרי״דר״י אבן כספירלב״ג תועלותמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144