×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ט) וַיַּחְמֹל֩ שָׁא֨וּל וְהָעָ֜ם עַל⁠־אֲגָ֗ג וְעַל⁠־מֵיטַ֣ב הַצֹּאן֩ וְהַבָּקָ֨ר וְהַמִּשְׁנִ֤ים וְעַל⁠־הַכָּרִים֙ וְעַל⁠־כׇּל⁠־הַטּ֔וֹב וְלֹ֥א אָב֖וּ הַחֲרִימָ֑ם וְכׇל⁠־הַמְּלָאכָ֛ה נְמִבְזָ֥ה וְנָמֵ֖ס אֹתָ֥הּ הֶחֱרִֽימוּ׃
But Saul and the people spared Agag, and the best of the sheep, and of the oxen, and the fat calves, and the lambs, and all that was good, and they were not willing to utterly destroy them; but everything that was of no account and feeble, that they destroyed utterly.
תרגום יונתןמדרש שמואלילקוט שמעונירש״יר״י קראמיוחס לר״י קרארד״קרי״דר״י אבן כספירלב״גאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
וְחָס שָׁאוּל וְעַמָא עַל אֲגָג וְעַל שְׁפַר עָנָא וְתוֹרֵי שַׁמִינַיָא וּפַטִימַיָא וְעַל כָּל דְטַב וְלָא אָבוּ לְגַמָרוּתְהוֹן וְכָל מִדַעַם דְשַׁיִט וְדִבְסִיר יָתָהּ גַמִירוּ.
ויחמול שאול והעם על אגג וגו׳ – בר קפרא אמר זה דואג שהיה שקול כנגד כל ישראל. אמר ר׳ יהושע בן לוי כל שהוא אכזר על רחמנין סוף שהוא נעשה רחמן על אכזרים. כל שהוא רחמן על אכזרים סופו ליפול בחרב. מה טעם וימת שאול ושלשת בניו וגו׳ (שמואל א ל״א:ו׳).
ויחמול שאול והעם על אגג – אמר בר קפרא זה דואג שהיה שקול כנגד כל ישראל. א״ר יהושע בן לוי כל שהוא רחמן על אכזרים לסוף נעשה אכזר על רחמנים להלן כתיב ואת נוב עיר הכהנים הכה לפי חרב (שמואל א כ״ב:י״ט).
והמשנים – אין לו דמיון, והם הבריאים.
ואומר אני: לשון משנים – כמו: כסף משנה (בראשית מ״ג:י״ב), על שם שהוא כפול בבשר ובשומן, וכן: ופר השני שבע שנים (שופטים ו׳:כ״ה).
נמבזה ונמס – כמו נבזה, והמ״ם טפילה בו.
The fattened cattle. This word has no likeness [in Scripture]. These are the fattened cattle;⁠1 and I say that the expression of מִשְׁנִים is like וְכֶסֶף מִשְׁנֶה [meaning double money],⁠2 because they are doubled over with flesh and fat. Similarly, 'And the ox which was fattened [הַשֵּׁנִי] seven years.'3
Undesirable and inferior. Meaning the same as נִבְזֶה; and the 'מ' is superfluous.
1. According to Mahri Kra מִשֽׁנִים are thoroughbred horses.
2. Bereshit 43:12.
3. Shofetim 6:25.
{ו}⁠הבקר והמשנים ועל הכריםמשנים – פתרונו: שגדלו כל צורכן שנכפלו שנותן מכמה שנים עד שגדלו כל הצורך, כמו ופר השני שבע שנים (שופטים ו׳:כ״ה) שפת׳: פר שנכפלו שנותיו לשבע שנים כלומר שנשנו שנותיו עד שבע שנים, וכמו וכסף משנה קחו בידכם (בראשית מ״ג:י״ב) אף כאן משנים שנשנו שנותן וגדלו כל צורכן ולא כשפותרין משנים לשון שמנים.
המשנים והכרים – תרגומו: שמיניא ופטימיא.
ופירש רבינו שהם כפולים ומשונים בבשר ובשומן.
וספרדים אומרים משנים – הם סוסים מובחרים שמנהגים הפרשים בימינם לרכוב עליהם במלחמה, וכן במרכבת המשנה (בראשית מ״א:מ״ג), וכן מצינו סוסים אצל כרים שנאמר לכרים ולרצים (מלכים ב י״א:ד׳). ופי׳ מנחם כרים וכר עניין בהמות.
נמבזה – כמו נבזה, והמ״ם טפילה.
ויש לומר נמבזה – נעשית נבזה, כלומר נהייתה לביזוי ונו״ן משמש⁠{ת}.
והמשנים – תרגם יונתן כמו הפוך: והשמנים, שתרגם: שמיני׳, ותרגם: הכרים – פטימיא. ורוצה לומר השמנים, שהם שמנים מאליהם על ידי מרעיתם, והמפוטמים, שהם מפוטמים על ידי אדם שמאכילם, כי כן דרך הפטם, שמפטם הבהמות, מכין המאכל ומשי׳ בפי הבהמה.
ויש לפרש המשנים – הכבשים בני שנה, והכרים – גדולים משנה.
ויש מפרשים: המשנים – שהם שניים לבטן.
וכל המלאכה – פירוש: המקנה. וכן: לרגל המלאכה אשר לפני (בראשית ל״ג:י״ד), כי כל דבר שיתעסק בו האדם נקרא מלאכה, ומעשה מלאכת אומנות בין עבודת האדמה בין במקנה.
נמבזה ונמס – בתוספת שתי אותיות. וכן: מתלאה (מלאכי א׳:י״ג). ואמר: נמבזה ונמס נקבה וזכר, כמו רוח גדולה וחזק (מלכים א י״ט:י״א), והנקבה על המלאכה והזכר על הענין. וכן: יעשה מלאכה (ויקרא י״א:ל״ב), והענין בזה המקום: המקנה.
והמשנים – לשון שמנים. כמו ופר השני שמן. ותרגומו: ותורי שמיניא ופטימיא.
נמבזה – מ״ם נוספת ברובי הפעלים.
והמשנים – כמו שפרשתי ופר השני (שופטים ו׳:כ״ה).
והנה ספר כי חמלו שאול והעם על אגג ועל מיטב השלל ולא אבו החרימם והמלאכה הפחותה החרימו וקרה מזה לשאול שנענש להסיר המלוכה ממנו.
והיתה הסבה שחמלו שאול והעם על אגג שלא להרגו אולי היה יפה תואר ויפה מראה, וגם חמלו על מיטב הצאן והבקר ועל כל הטוב ולא אבו החרימם, ר״ל שיכולים היו להחרימם אבל לא אבו, ושלא החרימו כי אם כל המלאכה נמבזה ונמס, והמלאכה הוא שם כולל הבקר והצאן והבהמות, והמשנים פירשו שהוא הפוך כמו השמנים, או הם השניים לבטן, ואם כן לא קיימו הצווי האלהי ולא עשו דבר מפאת המצוה, כי מה שהחרימו היה להיותו נמבזה ונמס וחמלו על הטוב והמובחר:
והמשנים – מלשון שנים, רוצה לומר כפולים בבשר ושמנים, ודוגמתו: כפורי זהב משנים (עזרא א׳:י׳), ורוצה לומר כפולים.
הכרים – הכבשים השמנים.
ולא אבו – ולא רצו.
וכל המלאכה – המקנה, נקראת מלאכה, לפי שבו עבודת האדם בעל המקנה, ובו יעסוק, כמו: לרגל המלאכה (בראשית ל״ג:י״ד).
נמבזה – בזויה.
ונמס – רוצה לומר דבר הנשחת.
ויחמול – חסים היו על אגג ועל מבחר הצאן וכו׳ ועל כל דבר טוב שמצאו שם, ולא רצו להחרימם, ולא החרימו כי אם המקנה הבזויה.
ויחמל שאול פה באר הטעם השני מדוע לא נתקבלה תשובתו של שאול, כי יש הבדל בין הפעלים הנרדפים, חמל, חוס, רחם, כמ״ש במק״א, שהרחמים לא יהיו רק מאדם לאדם בעבור שקצרה נפשו לראות באבדן איזה אדם או בצרתו, והחמלה והחוסה תמצא על כל דבר, וההבדל ביניהם שהחוסה תהיה מצד צרכו אל הדבר כמו שחס אדם על ממונו וכליו באשר הם קנינו, והחמלה תהיה גם על דבר שאין לו תועלת ממנו רק ששופט בשכלו שאין ראוי להשחית הדבר ההוא וקיומו טוב יותר, והנה לא הזהירו ה׳ בל יחוס או בל ירחם על עמלק, כי אלה מתכונות נפשיות, שהגם שיקיים מצות ה׳ בכ״ז יצוייר שיעורר רחמיו ויכאיב לבו במיתת ילדים רכים, או יחוס וידאב לבו בהשחיתו השלל שהיה יכול להנות ממנו. אבל החמלה הוא ענין מחשביי, שחושב שאין מן הראוי והיושר להשחיתם ושלא בצדק צוהו הנביא דבר זה, זה עון פלילי כי רוצה להתחכם נגד ה׳ וע״כ צוהו בל תחמול עליו, רצה לומר אל תחשוב מחשבה שראוי לקיימו ושלא להשחיתו, ובאמת בזה נכשל שאול שחמל על אגג ועל מיטב הצאן ובזה הראה כי האמונה מתרופפת בידו שאם לא כן לא היה חושב שראוי לחמול על אויבי ה׳ ועל ידי מחשבתו זאת חטאו גם בפועל ולא אבו החרימם – וספר שחמל על מיטב הבקר והמשנים שהם הבינונים שהם שניים במדרגה להמיטב, וכן על מיטב הצאן והכרים, שהם צאן השמנים שהם גם כן אחרי המיטב, באופן שהשאירו עידית ובינונית ורק הזבורית החרימו.
והמשנים – שניים לבטן, שד״ל, כמו עגלה משולשת, עגלה תילתא, שלישית לבטן, ואין אנו יודעים בטיב צאנם לשום הפרש בין מיטב הצאן והמשנים והכרים.
נמבזה – תאר ובו נו״ן נפעל ומ״ם פֻעל ע״ד נגאלו בדם (איכה ד׳) שגם הוא בנין מורכב מנפעל ופֻעל.
ונמס – קרוב לנמאס ושני השרשים מסס ומאס ממקור אחד, ודבר הנמס נמאס בעינינו, וכן וחם השמש ונמס (בשלח), שאם היה נמס בשמש איך היו אופים את המן ועושים אותו עוגות? ומלאכה ענינו דבר שנעשה בו עבודת מה, כמו והמלאכה היתה דים לכל המלאכה (ויקהל), התרומה שהכינו בביתם ועשו בה מלאכת טויה או צבע או רדידת מתכות וכדומה היתה דים (לחכמי לב) לכל המלאכה שצוה ה׳ לעשות.
וַיַּחְמֹל֩1 שָׁא֨וּל וְהָעָ֜ם2 עַל-אֲגָ֗ג להרוג אותו תיכף כאחד העם3 וְעַל-מֵיטַ֣ב הַצֹּאן֩ וְהַבָּקָ֨ר וְהַמִּשְׁנִ֤ים ועל הסוסים המובחרים4, וְעַל-הַכָּרִים֙ הכבשים השמנים5 וְעַל-כָּל-הדבר6 הַטּ֔וֹב שמצאו שם7, וְלמרות שיכלו8 לֹ֥א אָב֖וּ רצו9 לְהַחֲרִימָ֑ם, וְכָל-הַמְּלָאכָ֛ה המקנה10 נְמִבְזָ֥ה הנבזה11 וְנָמֵ֖ס והנשחת12 אֹתָ֥הּ הֶחֱרִֽימוּ, ואם כן לא קיימו את הצווי האלהי ולא עשו דבר מפאת המצוה, כי מה שהחרימו היה מפני היותו בזוי, וחמלו על הטוב והמובחר13: פ
1. חמלה נובעת ממחשבה, וכאן חשבו שאין מן הראוי והיושר להשחיתם, ראה בהרחבה בעניין את ביאורו של מלבי״ם המבאר שזו הסיבה שלא התקבלה תשובתו של שאול, שחשב שאין מן הראוי והיושר להשחיתם ושלא בצדק צוהו הנביא דבר זה, וזה עון פלילי כי רוצה להתחכם נגד ה׳, ולא צוהו שלא ירחם על עמלק בליבו, אלא שלא שלא יחמול עליו, ר״ל אל תחשוב מחשבה שראוי לקיימו ושלא להשחיתו. ובאמת בזה נכשל שאול שחמל על אגג ועל מיטב הצאן, ובזה הראה כי האמונה מתרופפת בידו, שאל״כ לא היה חושב שראוי לחמול על אויבי ה׳.
2. אמר בר קפרא, זה דואג שהיה שקול כנגד כל ישראל. א״ר יהושע בן לוי כל שהוא רחמן על אכזרים לסוף נעשה אכזר על רחמנים, להלן כתיב ואת נוב עיר הכהנים הכה לפי חרב, ילקוט שמעוני.
3. כך משמע מכלי יקר המביא את המדרש לפיו בשל איחור בהריגתו של אגג יצאה תקלה גדולה שנתעברה ממנו השפחה ונולד מאותה שפחה המן האגגי.
4. ר״י קרא. הבריאים, רש״י. ויש מרבותינו שביארו, ״משנים״ – שמנים, תרגום יונתן, רי״ד, מצודת ציון. ורד״ק ביאר ״המשנים״ הכבשים בני שנה והכרים גדולים משנה, ומביא שיש מפרשים ״משנים״ שהם שניים לבטן. ומלבי״ם מבאר הבינוניים שהם שניים במדרגה לטובים.
5. מצודת ציון.
6. מצודת דוד.
7. מצודת דוד.
8. אברבנאל.
9. מצודת דוד.
10. רד״ק, אברבנאל, מצודת ציון.
11. רש״י, רד״ק, רי״ד, מצודת ציון.
12. מצודת ציון.
13. אברבנאל.
תרגום יונתןמדרש שמואלילקוט שמעונירש״יר״י קראמיוחס לר״י קרארד״קרי״דר״י אבן כספירלב״גאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144