Shemuel I 15 – שמואל א טו‏ – Mikraot Gedolot

וּכְנַשׁ שָׁאוּל יַת עַמָא וּמַנִינוּן בְּאִימְרֵי פִסְחַיָא מָאתָן אַלְפִין גַבְרָא רִגְלָאֵי וְעַסְרָא אַלְפִין יַת אֱנַשׁ יְהוּדָה.

וישמע שאול את העם ויפקדם בטלאים וגו׳ – עד שלא מלך בבזק. משמלך בטלאים.

וישמע שאול את העם ויפקדם בטלאים – אמר רב יצחק אסור למנות את ישראל אפי׳ לדבר מצוה שנאמר ויפקדם בבזק (שמואל א י״א:ח׳). מתקיף לה רב אשי ממאי דבזק מידי דמיבזק הוא דילמא שמא דאתרא הוא דכתיב וימצאו את אדוני בזק בבזק, אלא מהכא וישמע שאול את העם ויפקדם בטלאים. א״ר נהילי בר אידי אמר שמואל כיון שנתמנה אדם פרנס על הצבור מיד מתעשר מעיקרא כתיב בבזק ולבסוף כתיב בטלאים, ודילמא מדידהו אם כן מאי רבותא דמילתא.

רמז קכ

אתה מוצא עשרה פעמים נמנו ישראל, אחד בירידתן למצרים בשבעים נפש, ואד בעלייתן ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה כשש מאות אלף רגלי וגו׳ (שמות י״ב:ל״ז). ואחד בהפרשתן כי תשא וגו׳, ושנים בספר וידבר אחד בדגלים ואחד בחילוק הארץ. וב׳ בימי שאול ויפקדם בבזק, ויפקדם בטלאים. ואחד בימי דוד ויתן יואב את מספר מפקד העם (דברי הימים א כ״א:ה׳). אחד בעלייתן מן הגולה כל הקהל כאחד (עשרה) [ארבע] רבוא (עזרא ב׳:ס״ד). ואחד לעתיד לבא עוד תעבורנה הצאן על ידי מונה (ירמיהו ל״ג:י״ג).

^אויפקדם בטלאים [..] – ר׳ יהודה תמך בכך ואמר: שמעתי שרבים מן המפרשים אומרים שזהו ריבוי של ׳טלה חלב׳ (שמואל א ז, ט), כלומר הוא ציווה עליהם שכל אחד מהם יביא כבש וכך הוא ידע מה מספרם, אך זוהי שטות. מדובר בשם מקום, ואין בעיה בכך שהוא מופיע עם יידוע, שכן זהו כמו ׳וישב ישראל בַשטים׳ (במדבר כה, א), ׳וזבח וצלמנע בַקרקר׳ (שופטים ח, י). בזמנינו ישנם שמות מקומות רבים עם יידוע, לפיכך אל תדחה [את הפירוש] הזה.

א. ביאור זה מובא מתוך פירוש ר׳ יצחק בן שמואל לשמואל א, כתב יד פירקוביץ׳ 3362.

וישמע שאול – לשון הכרזה, כמו: ויזעק שאול (שמואל א י״ד:כ׳).

ויפקדם בטלאים – אמר לכל אחד ואחד שיקח טלה מצאנו של מלך, ואחר כך מנה את הטלאים, לפי שאסור למנות את ישראל, שנאמר בם: לא יספר מרוב (בראשית ל״ב:י״ג).

Shaul summoned. An expression of announcing [meaning the same] as in .⁠¹וַיִזָּעֵק שָׁאוּל

And he counted them with lambs. He told each one to take a lamb² from the king's flocks, and afterwards he counted the lambs, because it is forbidden to count Jewish people.⁠³ for it is stated concerning them, '[which] are too numerous to count.'⁴

1. Above 14:20.

2. According to Targum this occurred just before Pesach, and the lambs were Pascal sacrifices.

3. See Maseches Yoma 22b which states that in order to avoid counting the Bnei Yisroel directly which is forbidden by the Torah, each man took a lamb from the king’s flock and the lambs were then counted. See also Kli Yokor in Bemidbar 1:2 who discusses the exceptions to this rule.

4. Bereshit 32:12.

וישמע שאול – פתרונו: ויקבץ.

בטלאים – נטל טלה ונתן ביד כל אחד ואחד ואחר כך מנה את הטלאים.

וישמע שאול – לשון הכרזה השמיעו קול לצבוא צבא.

ויפקדם בטלאים – אמר ליטול כל אחד ואחד טלה, מצאן שאול ואחר כך מנה הטלאים. על שם ולא יהיה נגף.

ותרגומו: באימרי פסחא. וכן פירש שמע׳: בלילי הפסח מנה טלאי פסחיהם, וכמה בני אדם נמנו על פסח אחד.

וישמע – כמו: ויאסף, וכן תרגם יונתן: וכנש, כלומר אספם שיהיו נשמעים אליו ללכת למלחמה, או פי׳: אספם על ידי כרוז משמע, וכן במשנה: באחד באדר משמיעים על השקלים, פירוש: מכריזין.

בטלאים – שם מקום, אף על פי שבא בה״א הידיעה ושלא כמנהג. הנה כמוהו: בקרקר (שופטים ח׳:י׳), בסכות (ויקרא כ״ג:מ״ג), בשטים (במדבר כ״ה:א׳).

ויונתן פירשו כמו: ובזרועו יקבץ טלאים, שתרגומו: באמרי פסחיא. ואם כדבר יונתן שפסחים היו, אם כן, זמן פסח היה ובנוב שהיה אהל מועד שם פקדם, שהביאו פסחיהם ועל ידי הפסחים ידע מניינם, כי פסח לא היה קרב בבמת יחיד.

ובדברי רבותי ז״ל: שמנה אותם בטלאים, לא מן הפסחים, אלא שאמר להם שיקחו כל אנשי החיל טלאים משלו, ויקח כל אחד טלה אחד, ואחר כך צוה למנות הטלאים.

וסמכו על זה הפסוק ואמרו: אסור למנות את ישראל אפילו לדבר מצוה, שנאמר: ויפקדם בטלאים. אמר רבי אלעזר: כל המונה את ישראל עובר בלאו, שנאמר: אשר לא ימד ולא יספר (הושע ב׳:א׳). ואמרו כל זמן שנמנו ישראל לצורך לא חסרו, שלא לצורך חסרו. בימי דוד נראה כי אפילו מנה אותם בדבר אחד, כיון שמנה אותם שלא לצורך הם חסרים, שאם כן למה לא לקח יואב מכל אחד שום דבר וימנה הדבר ההוא, ולא יהיה בהם נגף.⁠¹ וכן כשמנה אותם לצורך צריך שימנה אותם בדבר אחד, כמו שאול שמנה אותם בטלאים. וכן במלחמה הראשונה שפקדם בבזק, שפירושו: באבנים, כמו שפירשנו.

1. השוו ללשון הפסוק בשמות ל׳:י״ב.

וישמע שאול את העם – פירוש: השמיעם על ידי כרוז שיהו מוכנים ויבואו במלחמה.

ויפקדם בטלאים – יש מפרשים שם מקום, כמו זיף וטלם ובעלות, ויש אומרים שלא רצה למנותם אלא נתן טלה לכל אחד ומנה הטלאים. ותרגומו: באימרי פסחא.

ועשרת אלפים את איש יהודה – מודיע לך אף על פי שהיו מרובים באוכלוסין לא באו כי אם עשרת אלפים, שהיו מתקנאים שלא היתה המלוכה מהם ולא היו נשמעים לו כל כך.

בטלאים – שם מקום כמו בבזק.

ויפקדם בטלאים – עשה זה כדי שיפקוד הטלאים ולא יפקוד העם פן יהיה בהם נגף בפקוד אותם כמו שקרה לדוד ולזאת הסבה גם כן מנה אותם בבזק במלחמת נחש מלך בני עמון.

וישמע שאול את העם ויפקדם בטלאים וגו׳, זכר ששאול הקים דבר השם ואסף את עמו, ולפי שהאסיפה תהיה על ידי הכרזה בהשמיעם אותם הדבר יאמר על האסיפה לשון שמיעה, וקודם המלחמה היה מנהג לספור אותם להפקיד על העם פקידים ולמנות אותם כפי מספרם וכפי צורך המלחמות, וכמו שהיום הזה עושים מלכי האומות בזמן המלחמות, ולכן שאול פקד אותם בטלאים. ויש מהמפרשים שחשבו שהוא שם מקום יקרא טלאים. ות״י באימרי פסחיא וכתב רד״ק שלדעתו בחג הפסח היה, ובנוב שהיה אהל מועד שם פקדם שהביאו שם פסחיהם ועל ידם ידע מנינם, כי קרבן הפסח לא היו מקריבים אותו בבמת יחיד. וחז״ל (יומא כ״ב ע״ב) הבינו שנתן כל אחד טלה ובמנין הטלאים ידע מספר העם וכתב רש״י ז״ל מצאנו של מלך היה כל אחד לוקח טלה אחד ונתן בעדו למנותו, ולכן אמר במדרש שמואל (פרש׳ י״ח) בתחלה בבזק עד שלא מלך ומשמלך בטלאים, אמר רב נהילאי בר אידי אמר שמואל (יומא שם) כיון שנתמנה אדם פרנס על הצבור מיד מתעשר, ואפשר שלזה כיון גם כן יונתן, ושלא קראם פסחיא להיותם קרבנות של פסח אבל קרא הכבשים פסחיא, לפי שמהם היו מקריבים הפסח ושל שאול היו. ואמנם אם הוא אסור למנות את ישראל אפילו לדבר מצוה כמו שאמרו חז״ל (שם שם), הנה בספור מנין דוד שמנה ישראל אדבר בו ב״ה.

וישמע – ענין אסיפה הבאה בשמיעת קול המאסף, וכן: השמיעו אל בבל רבים (ירמיהו נ׳:כ״ט).

ויפקדם – ענין מנין ומספר.

בטלאים – שם מקום, כמו (יהושע ט״ו:כ״ד) זיף וטלם ובעלות. ורבותינו ז״ל אמרו (יומא כ״ב:): בטלאים ממש, לפי שאסור למנות את ישראל לגולגולת, ומנאם בטלאים, וכל אחד לקח טלה מעדר שאול, והחזירו למקום מיוחד, ומנו הטלאים וידעו מספר בני ישראל.

רגלי – הולכי רגל, לא רוכבים.

השאלות:

מה רצה במ״ש וישמע את העם?

וישמע גם זה הוצעה להגדיל חטא שאול, בל תאמר שהיה ירא את העם כמו שהתנצל אחר כך, כי הוא השמיע את העם רצה לומר שצוה להכריז מאמר הנביא וכל פקודתו, ובודאי לא היו עומדים נגדו אם היה מוכיחם בל יעברו על דברי נביא, וכן בל תאמר שחס על השלל מפני עניו שהתאוה אל השלל הרב, כי פקדם בטלאים – שכ״א לקח טלה מצאן המלך ועל ידי כן ידע מנינם וזה ראיה על רוב עשרו.

בטלאים – שד״ל בתרגומו על ההפטרות תרגם בכבשים ולא ידעתי אם כונתו כדברי רש״י שנתן לכל אחד טלה משלו ומנה הטלאים (מס׳ יומא כ״ב:); ונראה שהוא טלם הנזכר ביהושע (ט״ו:כ״ד) שם מקום אל גבול אדום ועמלק, ולפי החכם שווארץ היו שם שתי ערים משם זה ולכן נקרא כל המחוז בלשון רבים טלאים והוא שמו Tulam עד היום הזה.

ועשרת אלפים וגו׳ – עיין מ״ש למעלה {י״ג:ה׳}^א.

א. כך כנראה צ״ל. בדפוס: ״י״ח:ח׳⁠ ⁠⁠״.

וַיְשַׁמַּ֤ע והשמיע¹ שָׁאוּל֙ ע״י כרוז² אֶת-הָעָ֔ם שיהיו מוכנים ויבוא למלחמה³, ואסף אותם שאול⁴ וַֽיִּפְקְדֵם֙ וספר אותם⁵ בַּטְּלָאִ֔ים, שאמר לכל אחד ואחד, שיקח טלה מצאנו של המלך ומנה את הטלאים, ועשה כך לפי שאסור למנות את ישראל⁶, וכאשר ספר אותם מצא כי היו מָאתַ֥יִם אֶ֖לֶף אנשים רַגְלִ֑י הולכים ברגל⁷, מכל שבטי ישראל, וַעֲשֶׂ֥רֶת אֲלָפִ֖ים, אֶת-אִ֥ישׁ אנשים בלבד משבט יְהוּדָֽה, ואפילו ששבט יהודה היה מרובה באוכלוסין, לא באו ממנו הרבה כי היו מתקנאים שלא היתה המלוכה מהם ולא היו נשמעים לשאול כל כך⁸:

1. רי״ד.

2. רש״י, רי״ד, רד״ק, מצודת ציון, מלבי״ם.

3. רש״י, רי״ד, רד״ק.

4. ר״י קרא, רד״ק, אברבנאל, מצודת ציון.

5. רש״י.

6. יומא כב:, שנאמר בם ״לא יספר מרוב״ (בראשית ל״ב י״ב), רש״י, רד״ק בשם רבותיו, רלב״ג, מלבי״ם. ורד״ק ומצודת ציון מבארים כי ״טלאים״ הוא שם מקום.

7. מצודת ציון.

8. רי״ד.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון