×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(כז) וַיִּסֹּ֥ב שְׁמוּאֵ֖ל לָלֶ֑כֶת וַיַּחֲזֵ֥ק בִּכְנַף⁠־מְעִיל֖וֹ וַיִּקָּרַֽע׃
And as Samuel turned about to go away, he laid hold upon the skirt of his robe, and it tore.
תרגום יונתןמדרש שמואלילקוט שמעונירש״יר״י קרארד״קר״י אבן כספיאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
וְאִיסְתְּחַר שְׁמוּאֵל לְמֵיזַל וְאַתְקַף בִּכְנַף מְעִילֵיהּ וְאִתְבְּזָע.
ויסוב שמואל ללכת ויחזק בכנף מעילו ויקרע – כנף מעילו של מי. רב ולוי. חד אמר כנף מעילו של שאול. וחד אמר כנף מעילו של שמואל. שכן דרך הצדיקים להיות מצטערין כשאין נטיעתן משובחת. ודכוותה ויתפוש אחיה בשלמה החדשה וגו׳ (מלכים א י״א:ל׳). שלמתו של מי. רב ולוי. חד אמר שלמתו של ירבעם. וחד אמר שלמתו של אחיה. אמר ר׳ שמואל בר נחמני נראין הדברים שלמתו של אחיה. שכן דרך צדיקים להיות מצטערין בשעה שיש מחלוקת לבית דוד. ודכוותה ויאמר הגואל לבועז וגו׳ (רות ד׳:ח׳). נעלו של מי. רב ולוי. חד אמר נעלו של גואל. וחד אמר נעלו של בועז. אמר ר׳ שמואל בר נחמני נראין הדברים נעלו של בועז. שכן דרך הלוקח להיות נותן ערבון. ודכוותה ולא עצר כח ירבעם בימי אביהו ויגפהו ה׳ וימת (דברי הימים ב י״ג:כ׳). אמר ר׳ שמואל בר נחמני מה את סבור שהוא ירבעם ואינו אלא אביה. ולמה נגפו. ר׳ יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. חד אמר על שחיסדן ברבים. שנאמר ועמכם עגלי הזהב אשר עשה לכם ירבעם לאלהים (דברי הימים ב י״ג:ח׳). ורבי שמעון בן לקיש אמר על שבזה כבוד אחיה השילוני וקרא אותו בן בליעל. שנאמר ויקבצו עליו אנשים רקים בני בליעל (דברי הימים ב י״ג:ז׳). ורבנין אמרי על שבאת לידו עבודה זרה ולא בטלה. הדא הוא דכתיב וירדוף אביה אחר ירבעם וילכוד ממנו ערים בית אל וגו׳ (דברי הימים ב י״ג:י״ט). וכתיב וישם את האחד בבית אל (מלכים א י״ב:כ״ט). והרי דברים קל וחומר. ומה אם המלך שהונה למלך נגפו הכתוב. הדיוט על אחת כמה וכמה. ודכוותה וארוחתו ארוחת תמיד וגו׳ (מלכים ב כ״ה:ל׳). כל ימי חייו של מי. רב ולוי. חד אמר ימי חייו של יהויכין. וחד אמר ימי חייו של אויל מרודך. אמר ר׳ שמואל בר נחמן נראין דברים ימי חייו של יהויכין. שבשעה שהקב״ה נותן שלוה לצדיקים אינו נוטלה מהם עוד מעתה עד שהוא מכניסה עמהן לגן עדן.

רמז קכג

ויסב שמואל ללכת ויחזק בכנף מעילו ויקרע – מעילו של מי, רב ולוי, חד אמר כנף מעילו של שאול, וחד אמר כנף מעילו של שמואל. א״ר שמואל בר נחמני נראין הדברים כנף מעילו של שמואל שכן דרך הצדיקים להיות מצטערין בשעה שאין נטיעתן משבחת. כיוצא בדבר אתה אומר ויתפוש אחיה השמלה החדשה אשר עליו ויקרעה שנים עשר קרעים (מלכים א י״א:ל׳), שמלתו של מי רב ולוי, חד אמר שמלתו של אחיה שכן דרך הצדיקים להיות מצטערים בשעה שיש מחלוקת במלכות בית דוד. כיוצא בדבר אתה אומר ויאמר הגואל לבעז קנה לך וישלוף נעלו (רות ד׳:ח׳), נעלו של מי רב ולוי, חד אמר נעלו של בעז, וחד אמר נעלו של גואל, ונראין הדברים נעלו של בעז שכן דרך הלוה להיות מניח ערבון, ודכוותה ולא עצר כח ירבעם ויגפהו י״י כו׳ (דברי הימים ב י״ג:כ׳). ודכוותה וארחתו ארוחת תמיד (מלכים ב כ״ה:ל׳) כל ימי חייו של מי, רב ולוי, חד אמר כל ימי חייו של יכניה, וחד אמר כל ימי חייו של אויל מרודך, ונראין הדברים כל ימי חייו של יהויכין, שבשעה שהקב״ה נותן שלוה לצדיקים אינו נוטלה עוד מהם עד שהוא מכניסן עמהם לגן עדן.
ויחזק בכנף מעילו – לפי פשוטו, משמעו שכשפנה שמואל ללכת מאחרי שאול, אחז שאול בכנף של שמואל, לפי שהיה שאול מבקש ממנו שישוב עד שישתחוה בגלגל שהיה שם אהל מועד.
ומדרש אגדה (שוחר טוב) חולקים אמוראים: יש אומרים: מעילו של שמואל קרע שאול. ויש אומרים: מעילו של שאול קרע שמואל. ומסר לו סימן זה, מי שיכרות כנף מעילו הוא ימלוך תחתיו, והוא שאמר לו שאול לדוד ביום שכרת את המעיל: ידעתי כי מלוך תמלוך (שמואל א כ״ד:כ׳).
And he grabbed the corner of his robe. According to the simple meaning, it seems that when Shemuel turned to leave Shaul, Shaul grabbed the corner of Shemuel's [robe], since Shaul was asking him to return until he would prostate himself in Gilgol, where the Tent of Meeting was. In Midrash Aggadah, however, Amora'im differ; some say that Shaul tore Shemuel's robe, and some say that Shemuel tore Shaul's robe,⁠1 giving over to him this sign, that whoever will tear a corner of his robe, would reign in his place. And that is what Shaul said to Dovid on the day he tore [Shaul's] robe, 'I know that you will surely reign.'2
1. As a symbol of his loss of kingship. Another version is that Shemuel tore his own robe as a gesture of dismay.
2. Below 24:21. See Rashi’s commentary there.
ויסב שמואל ללכת ויהי כהפנותו שכמו ללכת מעם שאול ויחזק שאול בכנף מעילו – של שמואל, ויקרע.
ללכת – בסגול באתנחתא.
ויחזק בכנף מעילו – שאול החזיק בכנף מעיל שמואל כדי שישוב עמו.
ובמדרש חולקין בו: יש אומרים כי שמואל קרע במעיל שאול ורמז לו בזה כי מי שיכרות כנף מעילו הוא ימלוך אחריו, וי״א כי שמואל קרע מעילו של עצמו, שכן דרכן של צדיקים להיות קורעין בשעה שאין נטיעתן משובחת.
בכנף מעילו – כנוי לשמואל.
ויסב שמואל ללכת וגו׳. אמר ששמואל חזר פניו לאחריו ללכת ולהפרד מעם שאול ויחזק בכנף מעילו ויקרע. וחלקו בו שני אמוראים במדרש שמואל (פרשה י״ח). יש אומרים כי שמואל קרע מעיל שאול, ורמז לו כי מי שיקרע ויכרות כנף מעילו הוא ימלוך תחתיו, הוא שאמר שאול לדוד כשכרת לו המעיל במערה (בסימן כ״ד כ׳) ידעתי כי מלוך תמלוך. ויש אומרים ששמואל קרע מעילו של עצמו, שכן דרך צדיקים היותם קורעין בשעה שאין נטיעתם משובחת. ולפי פשוטו הוא דרך שלישי, כאשר פנה שמואל ללכת מעם שאול אחז שאול בכנף מעילו של שמואל לבקש ממנו שישוב עמו על כל פנים וישתחוה בגלגל לפני השם שהיה שם אוהל מועד ואז קרע שאול כנף מעילו של שמואל.
בכנף – בקצה שפולי המעיל, כמו: ויכרת את כנף המעיל (שמואל א כ״ד:ד׳).
ללכת – מעם שאול.
ויחזק – שאול אחז בכנף מעיל שמואל למנעו מללכת מעמו, ובהאחזו בו, נקרע הכנף.
ויחזק וגו׳ – אין להכריע מי החזיק בכנף מי, אמת הוא ששמואל נושא המאמר וא״כ הוא המחזיק, כלו׳ בהפנותו שכמו ללכת מעם שאול, בלי ראות נסתבך בכנף מעיל שאול וקרעו, וזהו שהוסיף קרע ה׳ וגו׳, זה שנביא ה׳ קרע באקראי מעילך סימן לך שה׳ קרע מלכותך ממך, רק מאור דורנו שד״ל בחר לפרש ששאול (אף שלא נזכר בפסוק) הוא שהחזיק בכנף שמואל לעכבו שלא ילך, ונקרע מעיל שמואל בידו, וגם זה נכון, ור״ל ששאול ישתדל שתכון מלכותו ולא יצליח, ואם יתפלל לה׳ לא יעתר לו ולא יבטל גזרתו, וזהו שהוסיף (כ״ט) וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם.
וַיִּסֹּ֥ב וכאשר הסב1 שְׁמוּאֵ֖ל לָלֶ֑כֶת מעם שאול2, וַיַּחֲזֵ֥ק אחז שאול3 בִּכְנַף-מְעִיל֖וֹ של שמואל4 למנעו מללכת מעמו, ובהאחזו בו5, וַיִּקָּרַֽע נקרע כנף מעילו של שמואל6:
1. מהר״י קרא.
2. מצודת דוד.
3. מצודת דוד.
4. הוא המעיל אשר עשתה לו חנה אמו, (שמואל א׳ ב׳ י״ט), מהר״י קרא.
5. מצודת דוד.
6. רש״י, ר״י קרא, אברבנאל, מצודת דוד. ומדרש אגדה (שוחר טוב) חולקים אמוראים, יש אומרים, מעילו של שמואל קרע שאול, ויש אומרים, מעילו של שאול קרע שמואל, ומסר לו סימן זה, מי שיכרות כנף מעילו, הוא ימלוך תחתיו, והוא שאמר לו שאול לדוד ביום שכרת את המעיל ״ידעתי כי מלוך תמלוך״ (שמואל א כד כ), רש״י, רד״ק. וי״א כי שמואל קרע את המעיל של עצמו, כי כן דרכן של צדיקים לעשות קריעה כשאין נטיעתן משובחת, רד״ק, רלב״ג.
תרגום יונתןמדרש שמואלילקוט שמעונירש״יר״י קרארד״קר״י אבן כספיאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודהואיל משהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144