×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(כג) כִּ֤י חַטַּאת⁠־קֶ֙סֶם֙ מֶ֔רִי וְאָ֥וֶן וּתְרָפִ֖ים הַפְצַ֑ר יַ֗עַן מָאַ֙סְתָּ֙ אֶת⁠־דְּבַ֣ר יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה וַיִּמְאָסְךָ֖ מִמֶּֽלֶךְ׃
For rebellion is as the sin of witchcraft, and stubbornness is as idolatry and teraphim. Because you have rejected the word of Hashem, He has also rejected you from being king.⁠"
תרגום יונתןמדרש שמואלילקוט שמעונירש״יר״י קראמיוחס לר״י קרארד״קרי״דר״י אבן כספירלב״גאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
אֲרֵי כְּחוֹב גַבְרַיָא דְשָׁאֲלִין בְּקִיסְמָא כֵּן חוֹבַת כָּל גְבַר דִמְסָרַב עַל פִּתְגָמָא דַייָ וּכְחוֹבֵי עַמָא דְטָעוּ בָּתַר טַעֲוָתָא כֵּן חוֹבַת כָּל אֱנַשׁ דִפְצַר וּמוֹסִיף עַל מִילֵי נְבִיָא חֲלַף דְקַצְתָּא בְּפִתְגָמָא דַייָ רַחֲקָךְ מִלְמֶהֱוֵי מַלְכָּא.
כי חטאת קסם מרי וגו׳ – אמר רבי שמואל בר רב נחמן כל שהוא הולך אצל הקסם ממרא על דברו של הקב״ה. מאי טעמיא כי חטאת קסם מרי.
ואון ותרפים הפצר – גורם אף וצרה לעצמו.
כי חטאת קסם מרי – דא״ר שמואל בר נחמני כל מי שהוא הולך אצל הקוסם ממרה על דבריו של הקב״ה וגורם אף וצרה לעצמו.
כי חטאת קסם מרי ואון ותרפים הפצר – וכעונש של און ותרפים, כן עונש של הפצר. ויונתן תרגם: ארי כחוב גבריא וכו׳ וכחובי עמא דטעו בתר טעותא, כן חובת כל אנש דפצר ומוסיף וכו׳.
הפצר – לשון תוספת, וכן: ויפצר בו (בראשית ל״ג:י״א), הרבה עליו דברים.
For defiance is like the sin of sorcery, and stubborness is like the sin of idolatry. And like the penalty for idolatry, so is the penalty for stubborness.⁠1 Targum Yonatan renders, 'For, as the sin of a people [who divine, so is the sin of any man who disobeys the word of Adonoy]⁠2 and as the sins of a nation who has strayed after idols, so is the sin of any person who adds [to the words of a prophet].
Stubborness. An expression adding, and similarly, "He urged [וַיִפְצַר] him,⁠"3 i.e., he spoke many words to convince him.
1. Shaul’s original sin was compared to sorcery, but his insisting on his innocence was compared to the more serious sin of idolatry; Shaul was compounding his original sin by insisting on his innocence.
2. Just as one who divines demonstrates that he removes his trust in ‘ה and looks for other means to determine his future, so does one who disobeys and rebels against the word of ‘ה indicate he removes his belief in the power of ‘ה to reward and punish (Radak).
3. Bereshit 33:11.
כי חטאת קסם מרי – כל הממרה על דברו של הקב״ה כאילו הולך אצל הקסם, כלומר כחטאת הקסם כן הממרה על דברו.
ואון ותרפים הפצר – לשון עצירה כמו ויפצר בו (בראשית ל״ג:י״א), כלומר שעוצר על דברו של הקב״ה שכל מי שפוצר על דבריו כאילו עובד לאון ותרפים.
כי חטאת קסם מרי – כתרגומו: ארי כחובת גבריא דשאלין בקסמיא כן חובת גבר דמסרב על פיתגמי אורייתא וכזובת עמא דטען בתר טעוותא כן חובת כל אינש דבצר ומוסיף על פיתגמי נבייא. כלומר כחטאת קוסם קסמים מרי המסרב לדברו וכחטאת עובד און ותרפים.
הפצר – המתחזק כנגד דברו.
וי״א כמו הבצר (זכריה י״א:ב׳), ועתה לא יבצר מהם (בראשית י״א:ו׳), לשון פחיתה, ופ״א מתחלף בבית, כמו בזר עמים (תהלים ס״ח:ל״א) כמו פזר, נשפת נשבת.
ויש לומר לשון תוספת, כמו ויפצר בו, כלומר הרבה עליהם דברים.
חטאת – דבוק, אבל ספות חטאת על חטאת (ישעיהו ל׳:א׳) קמץ.
כי חטאת קסם מרי – חסר כ״ף הדמיון, כמו: לב שמח ייטיב גהה (משלי י״ז:כ״ב). וכן תירגם יונתן: ארי כחובי גבריא דשאלין בקסמא וגו׳, כלומר כמו שחטא קסם הוא חטאה גדולה, כי הוא מסיר בטחונו מהקב״ה ונותן בטחונו בקסם, כן הוא חטאת גדולה חטאת מרי, והוא מי שמורה פי האל ואינו עושה מה שצוהו, כי אחרי שעבר על מצותו הרי הוא כופר בו ומסיר בטחונו ממנו, ואומר כי אין בידו להטיב ולהרע, לפיכך לא יירא ממנו לעבור על מצותו, והרי הוא כעובד עבודת אלילים. וכתרפים גם כן שהוא חטאת גדולה, כן הוא חטאת גדולה הפצר. והוא מי שעובר על רצון המצוה אותו כמו שפירשנו.
וימאסך – הוי״ו כוי״ו: וישא אברהם את עיניו (בראשית כ״ב:ד׳). וכן הוא הפי׳: יען מאסת דבר י״י מאסך ממלך, ר״ל מהיות מלך.
כי חטאת קסם – הוא חשוב המרי – כאדם ההולך אחרי הקסמים כך הוא הממרא על דברי הנביא, וכאדם המפציר לילך אחר האון והתרפים, והפצר הוא הפועל.
כי חטאת קסם מרי – הנה מלת המציאות היא בכח באלו הגזרות כי המכוון הוא מרי הוא הפצר אבל עכ״פ הנה הנושא מרי והפצר כלומר המרי ר״ל מרי פי השם הוא חטאת קסם שהוא עון פלילי וכן הפצר הוא און ותרפים שהוא ע״ז.
וטעם הפצר – התחזק האדם במנהגו והטפל בדעתו כמ״ש המורה (מורה נבוכים ג׳:ל״ב) להרגל ולגדולים משפטים אחרים, וכן קרה לשאול. אמנם באור זה כלו עם תת סבה וטעם בענין דוד, ימצא בגביע.
כי חטאת קסם מרי ואון ותרפים הפצר – אחשוב שיהיה וי״ו ותרפים כוי״ו נרדם ורכב וסוס ואיה וענה והרצון בו ואון ותרפים כאמרו התרפי׳ דברו און והרצון בזה הוא כי מי שגורע ממצות השם בשיקיי׳ קצתה לבד הנה הוא ממרה את פיו וכן מי שמוסיף על דברי השם הוא חוטא ולזה אמר שמואל לשאול על מה שאמר אשר שמעתי בקול י״י וגומר שאע״פ שבמה שעשה קיים את דבריו הנה מרה את פיו במה שלא קיים מצותו להחרים את עמלק בכללו ושללם וענין המשל בזה לפי מה שאומר והוא כי חסרון הקסם הוא ענין דומה למרי וזה כי הקוסם יגיד מה שיגיד באמצעות שפע מה עלול מן הש״י אלא שהשפע ההוא חסר כמו שאמר ובארנו בספר מלחמו׳ י״י וחסרון השפע ההוא איננו מצד מה שיגיע ממנו כי כבר היה צודק מצד ההוא אבל החסרון הוא מצד מה שחסר להגיע ממנו ולא אוכל לפרש בזה המקום לעומק זה הענין אבל אעשה בזה הלמוד השיריי והמשליי כי הוא בלתי מזיק בזה המקום, והמשל שיהיה בכאן מרקחת מורכב מסמים רבים וידע אדם סגולות שם אחד מהסמים ההם וטבעו בשלמות הנה עדיין לא ידע פעל המרקחת ההוא כי מצד הסמים האחרים ישתנה הטבע ההוא ולא עוד אלא אפילו ידע טבע כל סם וסם מהרכבה בשלמות הנה עדיין לא יוכל לשפט באמתות על פעל המרקחת ההוא בגופותיו מה שלא ידע הצורה המתחדשת מההרכבה וכן הענין בעינו בקסם כי הכזב בו נכנס מזה הצד כמו שבארנו בספר מלחמות י״י כי לפעמים יתגלה לקוסם מה שישפע מאחד מן הפשוטים או מיותר מאחד מהם ולא יתגלה לו מה שישפע מכל אחד מהם ולא מה שישפע מכללם וזה כלו בלתי מבואר בזה המקום ולזה אמר שמואל כי חסרון הקסם הוא דומה למרי כי כמו שמה שחסר בקסם מההודעה מסיר בכללות הטוב שהיה ראוי שיגיע מההודעה ולא די בזה אלא שהרבה פעמים תהיה ההודעה החסרה סבה להגעת הרע כמו שבארנו בשני ממלחמות י״י כן הענין במי שימר׳ פי השם שיגרע ממצותו כי התועלת המכוון במצוה ההיא לא תתקיים אלא בכללה ויקרה גם כן קצתה זולת קצתה הפסד ורע תחת הטוב שכוון במצוה ההיא וזה כי הש״י צוה לעשות זאת הנקמה הנפלאה למען יוסרו שאר האנשים מהנהגת זאת המדה הפחותה ולזה רצה שלא יהנו ישראל מנכסיהם כדי שלא יביא זה לחשב כי אהבת הממון הביא לישראל לזאת המלחמה עם שבהחרמת כל שלל עמלק תועלת אחר והוא התועלת המגיע במה שצותה התורה שלא ליהנות בדבר מע״א פן יביא זה להמשך אחר ע״א אם יראה הנהנה מנכסים היות נכסיו מצליחים אולי ייחס זה למה שהגיע לו מע״א וכן הענין בנכסי עם עמלק בשוה כי בלי ספק היו דעותיהם ואמונותיהם נפסדות וכן יאמר שהאון שדברו התרפים הוא דומ׳ להפצר ההוא בהתעסק בדבר יותר מן הראוי והרצון בהוספה על מצות השם יגיע ממנה חסרון כמו הענין בהוספה שנהיה בדבור אשר יהיה באמצעות התרפים כי ההוספה ההיא תהיה סבה לטעות הנופל בהודעה המגעת באמצעותם וזה כי התרפים הוא דבר מעורר הכח הדמיוני בהתעוררותו ידמה קצת דברים צודקים כמו הענין בחלומות הצודקים והרבה דברים כוזבים ידמה עמהם ויגיע לו דמוי הדברים הצודקים משפע עליוני יגיע אל הדמיון בעת היותו מתבודד מבין שאר הכחות המגיעות המשיגות הגיע לו כמו הדברים הכוזבים מצד הדברים אשר הגיע רשומם בכח הדמיוני ויתערבו אלו הדמיונות בדמויים הצודקים ויהיה זה סבה לכזב המגיע בה דעה ההיא ולזה אמר הנביא אשר אתו חלום ידבר אתו חלום וגו׳ מה לתבן את הבר נאם י״י כי ההודעה המגעת באמצעות אלו הדמיונות תדמה לבר הבלתי נקי מהתבן מצד הכזב המתערב בה מהצד שבארנו ולזה הוא מבואר שאין לגרוע ממצות השם ית׳ ולא להוסיף עליה כי תפסד הכוונה אשר בעבורה היתה המצוה ההיא.
יען מאסת את דבר י״י וימאסך ממלך – זהו מה שנוסף לו עתה מהעונש כי במה שחטא בראשונה לא נאמר לו אלא שממלכתו לא תקום ואולם עתה אמר לו שהש״י מאס אותו מהיות מלך על ישראל וזה מורה שימי מלכותו יהיו מעטים כי הדבר הנמאס ירוחק.
ואמרו: כי חטאת קסם מרי ואון ותרפים הפצר, פירשו רד״ק כדרך המתרגם, וענינו כי כחטאת הקסם שהוא חטא גדול בהסיר האדם בטחונו מהאל יתברך ונותן אותו בקסם כך הוא המרי, שאחרי שהאדם עובר על מצות השם הוא אם כן מסיר בטחונו ממנו והרי הוא כעובר על זה, וכמו חטאת האון והתרפים שהוא ע״ז, כך הוא ההפצר והוא ההעברה על דבור השם יתברך ומצותו. ורלב״ג פירש בו שהקסם הוא נעדר השפע מהשכל הפועל, ושזהו אמרו כי חטאת קסם, רוצה לומר חסרון הקסם הוא דומה למרי במה שיקים האדם מדברי השם קצתו ולא יקים קצתו, כי הוא מחסר בשפע בחסרון הקוסם, וכן און ותרפים (ע״ד זכריה י׳ ב׳ התרפים דברו און) הוא הפצר, רוצה לומר יתרון ותוספת על האמת, ושהוא כמו (תהלים ע״ו ז׳) נרדם ורכב וסוס, שהו״יו לא יוסיף שם דבר, וכן און ותרפים און התרפים, וכאלו אמר לשאול שחטא בלא תוסיף עליו ובלא תגרע ממנו, ושזהו דומה לקסם מפאת החסרון ולתרפים מפאת התוספת. ואני אחשוב בפירושו דבר אחר, שלפי ששאול היה טוען שעשה מה שראוי, וכי מה שהביא את אגג מלך עמלק חי היה הראוי לכבודו ולהודיע מעלת הנצחון, ומה שלקחו מהשלל היה לתכלית טוב לזבוח להשם, לכן השיבו שמואל שאין הדבר טוב או רע מפאת עצמו כי אם כפי מה שיסכים עם הצווי האלהי, כי יש דברים הרבה שאינם רעים מפאת עצמם כי בבחינת ההזהרה האלהית אשר הזהיר מעשותם, ובעבור זה יוחס אליו החטא והפשע במה שעבר על מצות השם, שמזה הצד היו מעשיו רעים וחטאים להשם מאד, וזה שאמר כי חטאת קסם מרי, רוצה לומר החטא והפשע אשר היה בקסם אינו מפאת עצמו, כי טוב הוא לאדם שידבק דמיונו בנבדלים ויתבודד לדעת מה יהיה באחרית הימים ואין הקסם זולת זה, ואמרו חכמינו ז״ל (פרקי אבות פרק ב׳ משנה ח׳) אי זהו חכם הרואה את הנולד, אבל חטאת הקסם הוא המרי, רוצה לומר שהאדם כשהוא קוסם קסמים ממרה את פי השם, ואון ותרפים הפצר, רוצה לומר וגם כן חטאת האון והתרפים אינו במה שיעשה האדם לדעת העתידות, כי אם במה שהאדם ההולך אחריו מפציר בו ומהרהר ועובר על דברי השם יתברך שהזהיר על הקסם והתרפים. וכאשר היה הדבר כן שמזה הצד יובחן הטוב והרע אם כן למה מאסת את דבר השם בין לעשות טוב בעיניך ובין לעשות רע למה שעברת דברו? וכפי מה שפירשתי בזה לא יחסר בכתוב כ״ף הדמיון, כי לכלל המפרשים נדחק לומר כי כחטאת הקסם כך הוא המרי, וכפי פירושי הכתוב כמשמעו, ולכך המשיך למה מאסת את דבר השם, עד שמזה הצד מאסך השם מהיות מלך על ישראל, לא מפאת המעשה בעצמו כי אם מפאת היותך עובר מצותו ודברו. ואפשר לפרש עוד וימאסך ממלך שאין זה גזרת העונש, אבל הוא גם כן מכלל החטא שזכר, יאמר למה מאסת את דבר השם? ובאמת אין זה כי אם לגובה נפשך, לפי שחשבת היותך מלך, נדמה לך שהיית יכול לעשות הדברים שלא על פי הדת, ושתוכל לדון הדברים שלא על פי התורה אשר יורוך, ולזה לא אמר כאן וימאסך השם מהיות מלך כמו שיאמר אחרי זה אבל אמר לבד וימאסך ממלך, יחזור אל דבר השם שזכר, ויהיה כאלו אמר שמאסת דבר השם וגעלת בו היה בסבת היותך מלך. או יהיה מ״ם ממלך מ״ם הזמן, יאמר שמשהיית מלך מאסת את דבר השם, כי כבר חטא בגלגל קודם לזה ומאס שם גם כן דבר השם, ועם היות המיאוס בזה המאמר, דבק בדבר השם ולא בשאול ענינם וכונתם אחת. ור׳ יוסף אלבו בספר עקרים פירש (מאמר ד׳ פרק כ״ו) הכתוב הזה באופן אחר פירש מחוור, יאמר כי החטא הוא דבר קטן בערך ההפצרה בו, כי כחטאת הקסם כך הוא המרי, וכאון ותרפים שהוא ע״ז גמורה ויותר קשה מקסם כמוהו ההפצרה, והוא מה שאמר לא חטאתי כי שמעתי בקול השם, והנה אם כן החטא בעצמו הוא כקסם וההפצר והטענות שטען עליו הוא כע״ז גמורה.
ואון – ענין דבר תוהו ושקר, כמו: התרפים דברו און (זכריה י׳:ב׳).
ותרפים – הוי״ו יתירה, כמו: נרדם ורכב (תהלים ע״ו:ז׳).
הפצר – ענין רבוי הדברים, כמו: ויפצר בם (בראשית י״ט:ג׳).
יען – בעבור.
כי חטאת קסם מרי – החטא שיש במעשה הקסם, הוא החטא בעצמו שיש בהממרה בדברי ה׳, כי כמו השואל בקסם, הסיר בטחונו מה׳, כן הממרה בדברו בעבור הסתת או יראת אדם, מסיר בזה בטחונו מה׳.
ואון ותרפים הפצר – רצה לומר: דבר התוהו והשקר שיש בתרפים, דבר התוהו ההיא בעצמה יש בהמרבה דברים, כי כמו שאף הרבה מן התרפים תוהו המה ואת כולם ישא הרוח, כן מרבית דברים לא צודקים, לתוהו נחשבו עם רבוים, ולפי שנאמר בשאול: שהסיר את האובות ואת הידעונים (שמואל א כ״ח:ג׳), אמר לו: הנה נכשלת בדומה לקוסם ולעושה התרפים, כי המרי בדבר ה׳ מיראת העם, ידמה לקוסם, וההפצר בדברים לא יועיל בם, ידמה לעושה התרפים.
יען – לזאת יען מאסת וכו׳.
כי חטאת עתה הודיע לו כי במה שהתוכח עם הנביא ויאמר לא פעלתי און בזה הוסיף פשע רבה נוסף על חטאו הקודם, א״ל דע כי חטאת קסם מרי – חטאת המרי דומה כחטאת קסם, המרי והסירוב נגד ה׳ חטאתו שוה עם חטאת הקסם, שעיקר חטאו מצד היותו בלתי תמים עם ה׳ ועם דברי נביאיו לשאול בקוסמים, כמ״ש כי העמים וכו׳ אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו ואתה לא כן נתן לך ה׳ אלהיך נביא מקרבך וכו׳ אליו תשמעון, ולפי זה במה שמרית נגד דברי הנביא חטאת קסם, אבל ואון ותרפים הפצר שעורו ואון קסם ותרפים (מלת קסם נמשך לשתים) כן הוא און הפצר, שאם מפציר ומתחזק בדעתו ואינו מודה על פשעו, דומה כאילו הוסיף על חטאת הקסם און תרפים שהוא עובד עבודה זרה, וכן במה שאתה מפציר להחזיק בדעתך חטאך גדול מנשוא, ולכן יען מאסת את דבר ה׳ וימאסך ממלך – ותוסר מלכותך בעונך.
הפצר – עיין מ״ש למעלה י״ג:כ״א על פצירה פים, ובהיות הוראת שרש פצר בקש עשית נגד רצון אדם מכובד א״כ סוף סוף הוא נרדף לשרש מרה כמו ששני השמות מרי והפצר הם כאן נרדפים, והממרה רצון האל הוא כעובד אלוה אחר בלעדו, וקסם און ותרפים שלשתם לשון עבודה זרה.
כִּ֤י חַטַּאת החטא שיש במעשה1 -קֶ֙סֶם֙ השואל בקסמים2, הוא כמו החטא שיש בחטאו של3 מֶ֔רִי מי שממרה את דברי ה׳, כי כמו שהשואל בקסם, הסיר בטחונו מה׳, כך הממרה בדברו4, וְאָ֥וֶן והתוהו והשקר5 וּתְרָפִ֖ים שיש בעבודה זרה6 קיים באיש אשר7 הַפְצַ֑ר מתחזק כנגד דברו של הקב״ה8, ועובר על צִוּוּי9 הנביא10, ועונשם יהיה זהה11, יַ֗עַן ובגלל12 שֶׁמָאַ֙סְתָּ֙ אֶת-דְּבַ֣ר יְהוָ֔ה, וַיִּמְאָסְךָ֖ ה׳ מִמֶּֽלֶךְ מלמלוך על ישראל: ס
1. רד״ק, מצודת דוד.
2. תרגום יונתן, רד״ק, מצודת דוד.
3. רד״ק, מצודת דוד.
4. רד״ק, מצודת דוד, מלבי״ם.
5. מצודת ציון.
6. מלבי״ם.
7. מצודת דוד.
8. מהר״י קרא. לשון תוספת ורבוי, רש״י, מצודת ציון. ומלבי״ם מבאר שאם מפציר ומתחזק בדעתו ואינו מודה על פשעו, דומה כאילו הוסיף על חטאת הקסם, און תרפים שהוא עובד עבודה זרה, ולכן הוכיח הנביא את שאול במה שהפציר להחזיק בדעתו. ואברבנאל ביאר שלפי ששאול היה טוען שעשה מה שראוי, ולתכלית טוב לזבוח להשם, לכן השיבו שמואל שאין הדבר טוב או רע מפאת עצמו כי אם כפי מה שיסכים עם הצווי האלהי, כי יש הרבה דברים שאינם רעים מפאת עצמם כי אם בבחינת ההזהרה האלהית אשר הזהיר מעשותם, ובעבור זה יוחס אליו החטא והפשע במה שעבר על מצות השם, וזה שאמר ״כי חטאת קסם מרי״, דהיינו החטא והפשע אשר היה בקסם אינו מפאת עצמו, אבל חטאת הקסם הוא המרי, שכאשר אדם קוסם קסמים הוא ממרה את פי השם, ״ואון ותרפים הפצר״, דהיינו, גם כן חטאת האון והתרפים אינו במה שיעשה האדם לדעת העתידות, כי אם במה שעובר על דברי השם יתברך, ואם כן החטא בעצמו הוא כקסם, וההפצר והטענות שטען עליו הוא כע״ז גמורה.
9. רד״ק.
10. רי״ד.
11. רש״י.
12. מצודת ציון.
תרגום יונתןמדרש שמואלילקוט שמעונירש״יר״י קראמיוחס לר״י קרארד״קרי״דר״י אבן כספירלב״גאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144