Shemuel I 15 – שמואל א טו‏ – Mikraot Gedolot

וַאֲמַר שְׁמוּאֵל הֲלָא מִן שַׁרְיוּתָךְ הֲוֵיתָא שַׁיִט וְחַלָשׁ בְּעֵינֵי נַפְשָׁךְ בְּרַם זְכוּת שִׁבְטָא דְבִנְיָמִין אֲבוּךְ גָרְמָא לָךְ דִי בְעוֹ לְמֶעְבַּר בְּיַמָא קֳדָם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּדִיל כֵּן רַבְיָךְ יְיָ לְמֶהֱוֵי מַלְכָּא עַל יִשְׂרָאֵל.

ראש שבטי ישראל אתה – תרגם יונתן: שבטא דבנימין עבר בימא בריש כל עמא, כמה שנאמר: בנימין צעיר רודם (תהלים ס״ח:כ״ח).

You are the head of the tribes of Yisroel. Targum Yonatan renders, 'the tribe of Binyomin crossed the [Reed] Sea ahead of all the people, as it is said, 'Binyomin, the youngest, rules them.'¹

1. Tehillim 68:28. You did not follow in Binyomin’s tradition of taking charge and leading the people without questioning the command of ‘ה. You have thus forfeited the merit by which you became king.

הלא אם קטן אתה בעיניך – כלומר הלא אם קטן היית בעיניך כשאמרת הלא בן ימיני אנכי מקטני ישראל (שמואל א ט׳:כ״א) ועתה נעשית ראש לכל שבטי ישראל.

הלא אם קטן אתה בעיניך – שאמרת: הלא מקטני שבטי ישראל וגו׳ (שמואל א ט׳:כ״א).

הלא אם קטן אתה – לפי שאמר לו שאול: אשר חמל העם (שמואל א ט״ו:ט״ו), כלומר העם חמל ולא הוא, ולא רצה למנעם. אמר לו שמואל: הלא אם קטן אתה בעיניך, כלומר אף על פי שאתה קטן בעיניך, ולא רצית להתגדל על העם ולמנעם, הלא ראש שבטי ישראל אתה, ולפיכך משחך י״י למלך עליהם, להנהיגם על הדרך הישרה ולמנעם מהעבירה, ואיך הנחת אותם לעבור על דברי י״י? לא עשו הם אלא אתה, שהיה בידך למחות ולא מחית. נראה כי רצונך וחפצך היה בדבר, וחמדת השלל ותעט אליו.

ויונתן תרגם הפסוק כן: הלא מן שריותך הויתא שיט וגו׳.

וכן אמר בדרש: כי כשעברו ישראל את הים והיו מתיראים ישראל לעבור, קפץ שבטו של בנימן והתחילו לעבור, וראו שבט יהודה והתחילו לרגמם באבנים כדי שיחזרו להם, וקפץ נחשון בן עמינדב ועבר עם כל שבטו ואחריו כל ישראל, וסמכו על הפסוק הזה: שם בנימן צעיר רודם (תהלים ס״ח:כ״ח) – אל תיקרי רודם, אלא רד ים. וכתיב בתריה: שרי יהודה רגמתם וגו׳ (תהלים ס״ח:כ״ח).

אם קטן אתה – הטעם שראוי לראש שידקדק בפעולותיו כי כל העם מביטים למעשיו ולומדים מהם, וזו הוא אחת מהכונות שנתן המורה בחטא משה ואהרן.

ואז התחיל לספר דברי השם ואמר הלא אם קטן אתה בעיניך ראש שבטי ישראל אתה, רוצה לומר במה שאמרת כי חמל וגו׳, שאתה מלך והיה ראוי לך למחות בידם, ואמר שהיו לו שתי רשויות. האחד מהיות מלך העם, כי עם היותו בעיניו קטן הנה במה שהוא מלך הוא ראש שבטי ישראל ומנהיגם, וזה אף על פי שיהיה מובחר מידי העם כמלכי הגוים, כל שכן שיתחבר לו סבה שנית והוא וימשחך השם למלך על ישראל, רוצה לומר שאם היה מלך נבחר מהעם היה מתפייס מהם ומסביר פנים להם, כמו שכתבתי במלך הנבחר מהעם, אבל האל יתברך בחר בך לא העם, וזהו וימשחך השם, ואחרי אשר אתה מלך ואתה נמלך ונמשח מהאל יתברך לא מהעם אם כן למה חששת לדברי העם ולא לדברי האל יתברך ולמצותו? והמתרגם פירש שהיה ראש שבט בנימין קודם המלכות, ועוד שמשחו השם למלך על כל ישראל, ומה שפירשתי הוא היותר נכון. עוד הביא הנביא טענה אחרת והוא שהצווי לא היה לעם כי אם אליו בלבד, ואם כן איך התנצל עם מה שעשה העם?

אם קטן אתה בעינך – אף אם בעיני עצמך נחשב אתה לקטן, מכל מקום הלא אתה הראש המולך על כל שבטי ישראל, ולא זו בלבד שהם המליכו אותך, אלא שגם ה׳ משחך למלך, ואם כן ידך תקיפה עליהם, ומדוע אם כן לא מחית בידם.

הלוא – נגד מ״ש כי חמל העם, כאילו לא עצר כח נגד העם א״ל הלא כו׳ ראש שבטי ישראל אתה ועקר המעשה תתיחס אליך, וגם א״ל שהיית ירא מהם כי וימשחך ה׳ למלך אינך כמלך הנבחר מהעם אשר ימשך אחר דעתם כי ה׳ משחך.

וישלחך – ונגד מ״ש שרצה להקריבם לקרבן הלא היה לך לחשב בחינת השולח שהוא ה׳ ובחינת השליחות שא״ל לך והחרמתה את החטאים וכו׳ ולא היה ראוי לך לשנות בו דבר, כי התנה שתלחם בו עד כלותם אתם – ורצה לומר שכל שתהיה הפעולה גדולה יותר כן יותר ראוי לדקדק בכל פרטי עשייתה, והפעולה תגדל אם מצד עצמה, אם מצד המצוה, או מצד הפועל, ושלש אלה נקבצו באו בפעולה הזאת, נגד הפועל אמר הלא ראש שבטי ישראל אתה, ונגד המצוה אמר וישלחך ה׳, ונגד הפעולה אמר ויאמר לך וכו׳, ובפרט שפעולה זו תנאי אל מלכותך וזה שכתוב וימשחך ה׳ למלך כמ״ש בפסוק א׳, ומ״ם כלותם על הפעול, וכפל כלותם אותם היינו שיכלו לגמרי.

הלא אם קטן וגו׳ – אם בכל דבריך אתה מתנהג כהדיוט ולא כמלך, במה שהוא מצות ה׳ היה לך לזכור כי ראש שבטי ישראל אתה, לא לבטל דעתך מפני דעת העם.

וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל הֲל֗וֹא אִם-קָטֹ֤ן אַתָּה֙ בְּעֵינֶ֔יךָ שהינך מחשיב עצמך לקטן¹, ולכן לא רצית להתגדל על העם ולמנעם², הלא רֹ֛אשׁ שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל אָ֑תָּה³! ולא זו בלבד שישראל המליכו אותך⁴, אלא וַיִּמְשָׁחֲךָ֧ יְהוָ֛ה בעצמו⁵ לְמֶ֖לֶךְ עַל-יִשְׂרָאֵֽל, אם כן למה חששת לדברי העם ולא לדברי האל יתברך ולמצותו?!⁠⁶ באשר ציוה אותך ולא את העם?!⁠⁷ ובעוד ידך תקיפה עליהם, מדוע לא מחית בידם?!⁠⁸ אין זה אלא שרצונך וחפצך היה בדבר⁹:

1. מצודת דוד. כפי שאמרת: ״הלא מקטני שבטי ישראל וגו׳⁠ ⁠⁠״ (פרק ט לעיל פס׳ כא), מהר״י קרא.

2. רד״ק.

3. תרגם יונתן: ״שבטא דבנימין עבר בימא בריש כל עמא״, (שבט בנימין עבר בים לפני כל העם), כמו שנאמר ״בנימין צעיר רודם״ (תהלים סח כח), רש״י. וכן אמר בדרש כי כשעברו ישראל את הים והיו מתיראים ישראל לעבור, קפץ שבטו של בנימן והתחילו לעבור, וראו שבט יהודה והתחילו לרגמם באבנים כדי שיחזרו להם, וקפץ נחשון בן עמינדב ועבר עם כל שבטו ואחריו כל ישראל, וסמכו על הפסוק הזה ״בנימן צעיר רודם״ אל תיקרי רודם אלא רד ים וכתיב לאחר מכן ״שרי יהודה רגמתם וגו׳ ״, רד״ק.

4. מצודת דוד.

5. מצודת דוד.

6. אברבנאל.

7. אברבנאל.

8. מצודת דוד.

9. רד״ק.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון