×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(טו) וַתְּהִי֩ חֲרָדָ֨ה בַמַּחֲנֶ֤ה בַשָּׂדֶה֙ וּבְכׇל⁠־הָעָ֔ם הַמַּצָּב֙ וְהַמַּשְׁחִ֔ית חָרְד֖וּ גַּם⁠־הֵ֑מָּה וַתִּרְגַּ֣ז הָאָ֔רֶץ וַתְּהִ֖י לְחֶרְדַּ֥ת אֱלֹהִֽים׃
And there was a trembling in the camp in the field and among all the people; the garrison, and the raiders, they also trembled. And the earth quaked; so it grew into a terror from God.
תרגום יונתןר׳ יהודה אבן בלעםר״י קראמיוחס לר״י קרארד״קרי״דרלב״גאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
וַהֲוַת זִיעָא בְּמַשְׁרִיתָא בְּחַקְלָא וּבְכָל עַמָא אִסְטַרְטִיגָא וּמְחַבְּלָא זָעוּ אַף אִינוּן וְזָעַת אַרְעָא וַהֲוַת לְזִיעַ מִן קֳדָם יְיָ.
א׳ותרגז הארץ ותהי לחרדת אלהים׳ – אמר על כך ר׳ יהודה: זהו תיאור של העוצמה האדירה של החרדה, על פי דרכם של דוברי העברית, שהם מסמיכים כל דבר שהם רוצים להעצים אותו אל שם ה׳, כמו בדברי הכתוב ׳אם ארץ מאפליה׳ (ירמיהו ב, לא), ׳רשפי אש שלהבתיה׳ (שיר השירים ח, ו).
א. ביאור זה מובא מתוך פירוש ר׳ יצחק בן שמואל לשמואל א, כתב יד פירקוביץ׳ 3362.
ותהי לחרדת אלהים – אותה החרדה היתה מאת אלהים.
לחרדת אלהים – מאת הקב״ה נפלה חרדה גדולה עליהם, לשון ויהי חתת אלהים (בראשית ל״ה:ה׳).
המצב והמשחית – פירשנום, לפיכך אמר גם המה כי הם אוחזי החרב והחנית.
ותרגז הארץ – על דרך משל, כלומר רגז מחנה פלשתים.
ותהי לחרדת אלהים – כתרגומו: והות לזיע מן קדם י״י, כלומר כי מהאלהים באה להם החרדה, כי הם לא היו רואים למה היו חרדים כי אין נלחם אתם כי אם יונתן ונושא כליו.
המצב והמשחית – המצב הוא קיבוץ החיילות, והמשחית הם הגיבורים המזומנים להלחם.
ותהי חרדה במחנה וגו׳ – זה היה מהש״י על צד ההשגחה להביא עליהם החרדה הזאת הנפלאה באופן שתהיה חרב איש באחיו עם מה שראו בתחלה שלא באו שם מישראל כי אם יונתן ונושא כליו.
ותהי לחרדת אלהי׳ – רצה לומר חרדה גדולה כטעם אש אלהים הררי אל או יהיה הרצון בו שהחרדה היתה מסובבת מהש״י.
ועם זה היתה חרדה גדולה במחנה פלשתים, וזה לפי שלא היו יודעים אמיתת הדבר ושהיו היהודים שני אנשים לבד, אבל חשבו שהיה עם רב מהם, והתחילו להתחרד אלו מאלו בחשבם שכלם היו מישראל, ולא לבד העם אבל גם המצב והמשחית והם שרי החיילים וגבוריהם גם הם חרדו ותרגז אומת הארץ וגויי הארץ בכללה. או נאמר שרגזה ותחל הארץ עצמה בדרך נס בענין שנבהלו נחפזו, וזהו ותהי לחרדת אלהים, רוצה לומר שלא היתה חרדתם טבעית ולא בדרך אנושי אבל היה דבר נפלא ונסיי, כי לא היה שם איש ומבלי אדם ורודף אין פחד קראם ורעדה. וכבר אמרו חכמינו ז״ל שאחד מאשר שאלו שלא כהוגן היה יונתן בן שאול. ועוד אמר רב (חולין פרק ז׳ דף צ״ה ע״ב) כל נחש שאינו כנחש אליעזר עבד אברהם וכיונתן בן שאול אינו נחש. ורד״ק הרחיב הדבור בעניני הניחושים יעויין שם ולא רציתי לזכרו כאן: (אמר המגיה חפשתי בתלמוד בפרק קמא דתענית דף ד׳ ע״א ובבראשית רבה פרשת ס׳ דף ס״ו ע״ב ובויקרא רבה פרק ל״ז דף ר״ד ע״ד ובשאר מדרשים ולא מצאתי בשום מקום שנמנה יונתן עם אלו אשר שאלו שלא כהוגן, ואולי טעה הרב, ולקח הבן במקום האב, כי שאול נמנה עמהם ולא יונתן בנו, דוק ותמצא):
חרדה במחנה – בס״ס הבי״ת רפה שהקדמא אינו טעם מפסיק.
ותרגז – ענין רעדה.
המצב והמשחית – המושל ואנשי המשחית, גם המה חרדו, עם כי מדרכם להיות אמיצי לבב.
ותרגז הארץ – אמר בלשון גוזמא והפלגה.
ותהי לחרדת אלהים – המחנה היתה לחרדה גדולה כי כאשר ירצה להגדיל דבר מה, סומכו למלת ׳אל׳ כמו [תהלים פ׳:י׳]: וענפיה ארזי אל.
ותהי ועל ידי כן נתהוה חרדה במחנה בשדה ובכל העם ואחר כך המצב והמשחית חרדו גם המה – כי אם היה בא לעומת מקום המצב לא היו חרדים כי היו רואים כי שנים המה, אבל בבואו באמצע בין המצב ובין המחנה ושם הכה חשבו המחנה שכבר נפל המצב והמשחית אחר שהניחום לעבור מגבולם והלאה ועל ידי כן חרדה המחנה, ומתוך חרדת המחנה חרדו גם המצב עד שרגזה הארץ בכלל ומבאר כי באמת ותהי לחרדת אלהים לא היתה חרדה טבעיית רק ה׳ הפיל עליהם פחד וחרדה.
חרדה – פחד מסכנה בלתי ידועה.
במחנה וגו׳ – מחנה הוא המקום שחונים בו אנשי המלחמה ונוטים שם אהליהם, מערכה מקום שעורכים שם מלחמה, שדה כמשמעו, המצב והמשחית, ל׳ כולל, מצבות אחרות שהיו לפלשתים אנה ואנה ואנשי החלוץ ההולכים לפני אחיהם להשחית השדות (זהו שכתב בשדה) גם הם חרדו, בראותם שארית אנשי צב מכמש נסים על נפשם נמוג נפש שכניהם והתחילו לנוס בלי שישאלו מדוע נסים אתם, וחרדתם פשטה על כל המחנה.
ותרגז – נתבלבלה דעתם, זה עיקר הוראת שרש רגז ברוב המקומות.
חרדת אלהים – ע״ד עצי ה׳ (תהלים ק״ד), חרדה גדולה וחזקה.
וַתְּהִי֩ חֲרָדָ֨ה בַמַּחֲנֶ֤ה הפלשתים בַשָּׂדֶה֙ וּבְכָל-הָעָ֔ם, ולאחר מכן הַמַּצָּב֙ החיל1 וְהַמַּשְׁחִ֔ית והגיבורים המזומנים להילחם2 חָרְד֖וּ גַּם-הֵ֑מָּה הם, וַתִּרְגַּ֣ז ותרעד3 הָאָ֔רֶץ בכללותה4, וַתְּהִ֖י לְחֶרְדַּ֥ת אֱלֹהִֽים חרדה גדולה5, ולא היתה זו חרדה טבעית6, כי אם מאת ה׳ נפלה עליהם חרדה זו7:
1. רי״ד, וכן ראה ביאורים בפס׳ כג שפרק יג דלעיל.
2. רי״ד.
3. מצודת ציון. והוא בלשון גוזמא והפלגה, מצודת דוד.
4. מלבי״ם. ורד״ק מבאר שהכונה למחנה פלישתים ואמר על דרך משל ותרגז הארץ.
5. רלב״ג.
6. מלבי״ם. והם לא היו רואים למה היו חרדים, כי אין נלחם אתם כי אם יונתן ונושא כליו, רד״ק.
7. ר״י קרא, רלב״ג.
תרגום יונתןר׳ יהודה אבן בלעםר״י קראמיוחס לר״י קרארד״קרי״דרלב״גאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144