Shemuel I 10 – שמואל א י‏ – Mikraot Gedolot

וִיהֵי אֲרֵי יֵיתוּן אָתַיָא הָאִלֵן לָךְ עֲבֵיד לָךְ מָנֵי מַלְכוּתָא אֲרֵי מֵימְרָא דַייָ בְּסַעֲדָךְ.

כי תבאנה האותות האלה לך – ותדע כי דברי אמת, וכשם שבאו לך אותות הללו, כך יתקיים דבר המלוכה.

עשה לך אשר תמצא ידך – אתקין לך מאני מלכותא, והכן לך טכסיסי המלוכה כמו שתוכל.

And when these signs come upon you. And you will realize that my words are true; for just as these signs will come to you, so will the matter of the kingship be fulfilled.⁠¹

Prepare yourself as well as you can. [Targum renders,] 'prepare for yourself regal garments, and make ready for yourself the court ritual,' as well as you can.

1. And therefore “prepare yourself…”

והיה כי תבואנה האותות האלה לך עשה לך אשר^א תמצא ידך – עשה לך ככל אשר תמצא ידך לעשות, תתחזק והלחם בעד עמך כי האלהים יהיה עמך, זה פתרונו ופשוטו.

ואני שמעתי עשה לך כאשר תמצא ידך – שתכין לך בגדי מלכות.

א. כך תיקן עפנשטיין. בכ״י (לפי עדותו): ״כבשר״.

אשר תמצא ידך – תרגומו: אתקין לך מני מלכותא, כלומר הכן לך טכסיסי מלכות במה שתוכל, שבביאת האותות תוכל להאמין שיתקיים לך דבר מלכות.

ויש לומר: עשה לך אשר תמצא ידך – לשון גבורה, היה לבן חיל ונלחמת בפלשתים, ורמז לו מלחמת נחש העמוני. ולכך אמר שאול מחר תהיה לכם ישועה כחום השמש (שמואל א י״א:ט׳), והוא לשון כאשר מצאה ידי לממלכת האליל (ישעיהו י׳:י׳).

כי תבאינה – כתוב ביו״ד, כמו: תבאינה בהיכל מלך (תהלים מ״ה:ט״ז), שנקראת האל״ף והיו״ד למשך, אבל זה נקרא תבאנה בהעלם האל״ף. והכתיב והקרי שניהם אחד, ושניהם נכונים בלשון, כמו: תשובנה ותשובינה.

עשה לך אשר תמצא ידך – כלומר כל מה שתרצה לעשות, עשה, כי האלהים עמך.⁠¹ ויש לפרש כי רמז לו בזה הדבר על מלחמת נחש העמוני.

ויונתן תרגם: אתקן לך מאני מלכותא.

1. השוו ללשון הפסוק בדברי הימים א י״ז:ב׳.

עשה לך כל אשר תמצא ידיך – תרגומו: אתקין לך מאני מלכותא.

ואחרי שלשת האותות האלה אמר שיעשה כל אשר תמצא ידו כי האלהים עמו, רוצה לומר שיעשה גבורותיו וינהיג את ישראל לפי שהעזר האלהי דבק בו. ותרגם יונתן עביד לך מני מלכותא, (פירוש התקן לך כלי מלכות) והנכון שרמז לו בזה אל מה שעשה אחרי כן במלחמת נחש העמוני שעשאו בלי צווי נביא ונסמך על זה. ושאל רלב״ג איך היו בישראל חבל נביאים? וכבר נזכר שהיה דבר ה׳ יקר בימים ההם אין חזון נפרץ, והתשובה לזה אצלי מבוארת, כי קודם נבואת שמואל היה דבר ה׳ יקר, אבל אחרי שירד עליו השפע נתמלא האדמה כלה אורה והכין תלמידים הרבה ומלאה הארץ דעה את ה׳ כמים לים מכסים, וכמו שפירשתי בפסוק ויוסף ה׳ להראה בשילה: ואמנם למה נתן שמואל לשאול שלשת האותות האלה, ולמה באות השני זכר שימצא איש עם נבל יין ואיש עם שלשה גדיים ואיש עם שלשה ככרות לחם, ולמה לא יתנו לו גדיים ולא יין כי אם לחם לבדו, ומה המורה כל זה, הנה שיערתי בו מה שאומר, שהנה שיער הנביא שהיו בשאול שלשה בחינות. אחת עם בית אביו ועניניו, ואחת עם בני ישראל בהיותו מלכם, ואחת עם האל יתברך להשלמת נפשו שהוא תכלית התכליות כלם, והם בחינה טבעית כפי מולדתו, ובחינה נימוסית כפי הנהגתו את עמו, ובחינה אלהית כפי דבוקו באל יתברך, הראשונה היא מאשר הוא בעל חיים, והשנית מאשר הוא אדם, והשלישית מאשר הוא אלהי. ולכן נתן לו האות הראשון מפאת הבחינה הראשונה שהוא היחס אשר היה לו עם בית אביו ועם עניניו, וזהו שאמר נמצאו האתונות אשר הלכת לבקש והנה נטש אביך את דברי האתונות ודאג לכם לאמר מה אעשה לבני, ועל זה אמר וחלפת משם והלאה, רוצה לומר שאחרי שהוא כבר מלך בישראל אין ראוי שיחוש עוד לעניני האתונות ולצרכי בית אביו, אבל שיעזוב אותם ויפנה להלאה כלומר אל דברים יותר מעולים וגדולים. והאות השני נתן לו כפי הבחינה השנית שהוא היחס אשר יהיה לו במלכותו עם בני ישראל, וזהו ובאת עד אילון תבור ומצאוך שם שלשה אנשים עולים אל האלהים שהם רמז אל העמים אשר ינהיג, וזכר שעם היות ביד אחד מהם גדיים וביד אחד נבל יין וביד אחד ככרי לחם הנה לא יקח מהבשר שהוא משל לעופות הטורפים האוכלים בשר אחיהם, ואמר שאין ראוי זה אליו כי המלך ראוי שיהיה רחמן ומסתפק ולא יהיה טורף ושואג, וגם לא יתנו לו ולא יקח מידם דבר מהיין לפי (משלי ל״א ד׳) שאל למלכים שתו יין, וזכר שלבד יתנו לו מהלחם והלחם לבד יקח מאתם לא הבשר ולא היין, והוא משל ורמז להנהגתו שינהיג בני ישראל בנחת ולא יעשוק אדם ולא יקח מנכסיהם שלא כדין, וגם לא יטה אל התאוות הגשמיות הנרמזות ביין כי אם בלחם שלבב אנוש יסעד ובמדרש תנחומא דרשו, שלשה אנשים הם שלשת בניו יונתן ואבינדב ומלכי שוע, אחד נבל יין זו מיכל בתו ששתקה ונתנה נאד של יין תחת דוד במטה וכו׳. והאות השלישי נתן לו כפי הבחינה השלישית מהיחס והדבקות אשר יהיה לו עם הדברים האלהיים, ועליו אמר אחרי כן תבוא גבעת האלהים שיבא אל הר האלהים ויקום במקום קדשו, וזה בשני דברים. האחד בשישנא את שונאיו ויהיה נלחם את מלחמות ה׳, וזה רמז באמרו אחרי כן תבוא גבעת האלהים אשר שם נציבי פלשתים, רוצה לומר שבהתדבקו לאל יתברך ראוי שיסיר אויביו מן הארץ. והשני הוא במה שישלים נפשו וידבק שכלו בעליונים, וזהו ופגעת חבל נביאים וגו׳, והתנבית עמהם, ובזה האות האחרון להיותו רומז לבחינה אשר היא אצלו מאשר הוא אלהי אמר ונהפכת לאיש אחר, שיצא מגדר האנושות ויכנס בגדר האלהות והרוחניות. הנה אם כן שלשת האותות האלה יעידו ויגידו מעשיו אשר ראוי לעשותם, במה שהיה נולד בעל חי, ובמה שהוא מנהיג מדיני, ובמה שהוא מתדבק אלהי, והותרה בזה השאלה הששית:

תבאינה – יתיר יו״ד.

עשה לך – התקן לך כלי מלכות כפי יכולתך, כי האלהים עמך ומלוך תמלוך.

והיה כי תבאנה האותות האלה לך שזה לך האות על העזר שתשיג מכל כתות העם איש לפי כחו ומדרגתו עשה לך אשר תמצא ידך אז לא תסמוך על עזר אחרים רק על עזר האלהי אשר ילוה אליך, ע״ד אם אין אני לי מי לי וכשאני לעצמי מה אני.

עשה לך אשר תמצא ידך – כל פעם שיזדמן לפניך להראות גבורתך אזור חיל ועשה והצלח כי ה׳ עמך.

וְהָיָ֗ה כִּ֥י תָבֹ֛אנָה (תבאינה כתיב) שלושת¹ הָאֹת֥וֹת הָאֵ֖לֶּה לָ֑ךְ תדע כי דְּבָרַי אמת, וכשם שבאו לך האותות הללו כך יתקיים דבר המלוכה², לכן עֲשֵׂ֤ה התקן³ לְךָ֙ כלי מלכות⁴ ותכסיסי מלוכה⁵ אֲשֶׁ֣ר תִּמְצָ֣א יָדֶ֔ךָ כפי יכולתך⁶, והתחזק והילחם בעד עמך⁷, ולא תסמוך על עזרת אחרים אלא רק על השי״ת⁸, כִּ֥י הָאֱלֹהִ֖ים עִמָּֽךְ ומלוך תמלוך⁹:

1. אברבנאל.

2. רש״י.

3. תרגום יונתן, רי״ד.

4. תרגום יונתן, רי״ד. ורד״ק מבאר כל מה שתרצה לעשות עשה כי ה׳ עמך, ורמז לו בזה על מלחמת נחש העמוני.

5. רש״י.

6. רש״י, מצודת דוד.

7. ר״י קרא.

8. מלבי״ם.

9. מצודת דוד.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון