Shemuel I 10 – שמואל א י‏ – Mikraot Gedolot

וּנְסִיב שְׁמוּאֵל יַת מָנָא דְמִשְׁחָא וַאֲרֵיק עַל רֵישֵׁיהּ וְנַשְׁקֵיהּ וַאֲמַר הֲלָא אֲרֵי מַשְׁחָךְ יְיָ עַל אַחֲסַנְתֵּיהּ לְמֶהֱוֵי מַלְכָּא.

ויקח שמואל את פך השמן וגו׳ – שאול ויהוא ונמשחו מן הפך שהיתה מלכותן עוברת. דוד ושלמה נמשחו מן הקרון שהיתה מלכותם קיימת. וישקהו. כל נשיקה לתפלות בר מן תלת. נשיקה של פרישות נשיקה של גדולה נשיקה של פרקים. נשיקה של פרישות ותשק ערפה לחמותה וגו׳ (רות א׳:י״ד). נשיקה של גדולה ויקח שמואל את פך השמן ויצק על ראשו וישקהו – נשיקה של פרקים וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק לו (שמות ד׳:כ״ז). רבי תנחומא אמר אף נשיקה של קריבות וישק יעקב לרחל (בראשית כ״ט:י״א). שהיתה קרובתו.

ויקח שמואל את פך השמן ויצוק על ראשו וישקהו – כל נשיקה לתפלות בר מן תלת. נשיקה של גדולה. נשיקה של פרקים. נשיקה של פרישות. נשיקה של גדולה דכתיב ויקח שמואל את פך השמן וגו׳, נשיקה של פרקים ויפגשהו בהר האלהים וישק לו (שמות ד׳:כ״ז). נשיקה של פרישות דכתיב ותשק ערפה לחמותה (רות א׳:י״ד). ר׳ תנחום אומר אף נשיקה של קריבות דכתיב וישק יעקב לרחל (בראשית כ״ט:י״א).

פך השמן – תרגומו: מנא דמשחא.

ויאמר הלא – זה דבר שעשיתי לך בשביל שמשחך י״י לנגיד על נחלתו.

את פך השמן – לא היה זה השמן המשחה, כי לא היו משוחים ממנו אלא מלכי בית דוד, אבל שמן אפרסמון היה. ואמרו: שאול ויהוא שנמשחו בפך, לא נמשכה מלכותן. דוד ושלמה שנמשחו בקרן, נמשכה מלכותן.

וישקהו – בדרש: כל נשיקות הם של תיפלות חוץ מג׳ נשיקות: נשיקה של גדולה, נשיקה של פרקים, נשיקה של פרישות. נשיקה של גדולה: ויצוק על ראשו וישקהו, נשיקה של פרקים: וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק לו (שמות ד׳:כ״ז), נשיקה של פרישות: ותשק ערפה לחמותה (רות א׳:י״ד). ר׳ תנחומא אומר: אף נשיקה של קריבות, שנאמר: וישק יעקב לרחל (בראשית כ״ט:י״א) – למה? שהיתה קרובתו.

הלא כי משחך – מלת הלא תבא במקומות לחזק הדבר ולזרז האדם. וכן: הלא שלחתיך (שופטים ו׳:י״ד), הלא שמעת בתי (רות ב׳:ח׳), והדומים להם.

הלא כי משחך – הלא תדע כי משחך.

והנה לקח שמואל פך השמן ויצק על ראש שאול למשחו למלך על ישראל ונתן לו אותות כדי שיאמין כי הממלכה תהיה לו והאות היותר חזק מהם הוא ההפך לו לב אחר והתנבאו עם נביאים והוא לא נסה קודם זה להיות לו יד ושם בנבואה.

וספר שכאשר עבר הנער מעמהם לקח שמואל פך שמן ויצקהו על ראש שאול וישקהו ויאמר לו שהאל משחהו נגיד על עמו. ואמרו חז״ל במסכת הוריות (הוריות י״א:) שהיה שמן אפרסמון, שלא נמשחו בשמן המשחה כי אם מלכי בית דוד ועוד אמרו שם (דף י״ב ע״א) רמה קרני (שמואל א ב׳ א׳) ולא רמה פכי, שאול ויהוא שנמשחו בפך לא נמשכה מלכותם, דוד ושלמה שנמשחו בקרן נמשכה מלכותם ואמנם ענין המשיחה ותנאיה כתבתי בהקדמת ספר שופטים (דף ל״ט ע״ד) ואמרו במדרש שמואל (פרשה י״ד) ויצוק שמן על ראשו וישקהו, כל נשיקות הן של תפלות חוץ משלש, נשיקה של גדולה נשיקה של פרקים נשיקה של פרישות, נשיקה של גדולה, ויצוק שמן על ראשו וישקהו, נשיקה של פרקים (שמות ד׳ כ״ו) וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק לו, נשיקה של פרישות (רות א׳ י״ד) ותשק ערפה לחמותה, ר׳ תנחומא אומר אף נשיקה של קורבה שנאמר (בראשית כ״ט י׳) וישק יעקב לרחל, לפי שהיתה קרובתו. ואמרו הלא כי משחך ה׳ על נחלתו לנגיד, הוא להגיד כי כבר היה נגזר לפניך יתברך שימלוך על ישראל, וזהו ענין הלא כי משחך ה׳ וגו׳. ואמנם למה היתה משיחת שאול בסתר ראוי שנדע סבתו, כי הנה דוד היה ראוי שימשח בסתר מפני שאול, ויהוא מפני יורם, אבל שאול למה לא נמשח בפני כל העם כאשר נמשח שלמה? והנראה לי הוא, ששמואל משח את שאול כדי שתצלח עליו רוח ה׳ ויהפך לאיש אחר (כי המשיחה יכינהו לקבול הרוח האלהי ויקדשהו, ולפי שהיה עתיד להפיל עליו גורלות לכן היתה ההמשחה בסתר, כי אלו היה זה מפורסם, יהיה אחר כך ענין הגורל דבר מותר ויאמרו ששמואל מדעתו עשה זה, ולכן משחו בסתר):

פך – שם כלי מה.

ויצוק – ושפך.

וישקהו – נשק לו.

הלא – באמת הדבר אשר משחך ה׳ על ידי.

ויקח שמואל וכו׳ על ידי המשיחה המשיך עליו רוח גבורה ועז מלך כמ״ש (לקמן ט״ז י״ג) וימשח אותו בקרב אחיו ותצלח עליו רוח ה׳ מהיום ההוא ומעלה, ועל ידי הנשיקה שהיא התדבקות רוחא ברוחא המשיך עליו שפע קדש שבזה הכין אותו לנבאות אחר כך עם בני הנביאים, כמ״ש (פ״ו) וצלחה עליך רוח ה׳ והתנבאת עמהם, ומה שלא משחו בפרהסיא באר מהרי״א כדי שיוכל להפיל גורל אח״ז ואם היה נמשח בפרהסיא היה הגורל למותר בעיני העם, והיו חושדים אותו שהטה את הגורל בערמה על האיש אשר משח, ועל פי דברי חכמינו זכרונם לברכה שמשחו בפך ובשמן אפרסמון ולא בקרן ולא בשמן משחת קדש, מבואר כי לכן משחו בצנעה בל ירגישו שלא נמשח רק לנגיד, כמ״ש הלוא כי משחך ה׳ על נחלתו לנגיד תפס נגיד ולא מלך באשר לא הובטח לו המלכות בירושה כדרך הנמשח בשמן הקדש ותרם כראם קרני.

פך – אולי משם זה בעל הברה אחת וע״כ קדמון, נהיה שרש הפך.

הלוא – תיבת זו מחמת הברתה נכונה לקריאה וע״כ השתמשו בה פעמים רבות להוראת הנה (הלא אחיך רעים בשכם, וישב).

נחלתו – לשון מושאל מנחלת הארץ, שאר העמים הם נחלת האלילים, וישראל הם נחלת ה׳.

וַיִּקַּ֨ח שְׁמוּאֵ֜ל אֶת-פַּ֥ךְ הַשֶּׁ֛מֶן¹, וַיִּצֹ֥ק ושפך² עַל-רֹאשׁ֖וֹ של שאול למושחו למלך על ישראל³, וכך המשיך עליו רוח גבורה ועֹז מלך⁴, וַיִּשָּׁקֵ֑הוּ ונשק לו שמואל⁵, ובנשיקה זו המשיך עליו שפע קודש⁶, וַיֹּ֕אמֶר לו שמואל, הֲל֗וֹא⁷ באותות שאומר לך אשר יבואו עליך⁸, תדע⁹ כִּֽי- באמת הדבר¹⁰ שֶׁמְשָׁחֲךָ֧ יְהוָ֛ה על ידי¹¹ עַל-נַחֲלָת֖וֹ לְנָגִֽיד¹²:

1. לא היה זה שמן המשחה, כי לא היו מושחים ממנו אלא מלכי בית דוד, אלא שמן אפרסמון היה (הוריות יא:), ואמרו (שם יב.) שאול ויהוא שנמשחו בפך לא נמשכה מלכותן, דוד ושלמה שנמשחו בקרן נמשכה מלכותן, רד״ק, אברבנאל.

2. מצודת ציון.

3. רלב״ג.

4. ומה שלא משחו בפרהסיא ביאר מהרי״א כדי שיוכל להפיל גורל אחרי זה (כמובא להלן בפס׳ כ׳), ואם היה נמשח בפרהסיא היה הגורל מיותר בעיני העם, כי היו חושדים אותו שהיטה את הגורל בערמה על האיש אשר משח. וע״פ דברי חז״ל שמשחו בפך ובשמן אפרסמון ולא בקרן ולא בשמן משחת קדש, מבואר כי לכן משחו בצנעה כדי שלא ירגישו שלא נמשח רק לנגיד, מלבי״ם.

5. מצודת ציון. ובמדרש שמואל (פרשה יד) מובא כי כל נשיקות הם של תיפלות חוץ מג׳ נשיקות, נשיקה של גדולה, נשיקה של פרקים, נשיקה של פרישות. נשיקה של גדולה ״ויצוק על ראשו וישקהו״, נשיקה של פרקים ״וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק לו״, נשיקה של פרישות ״ותשק ערפה לחמותה״, ר׳ תנחומא אומר אף נשיקה של קריבות שנאמר ״וישק יעקב לרחל״ למה שהיתה קרובתו, רד״ק, אברבנאל.

6. מלבי״ם.

7. היא מילת חיזוק וזירוז, רד״ק.

8. רלב״ג.

9. רי״ד.

10. מצודת דוד.

11. מצודת דוד.

12. נגיד ולא מלך, באשר לא הובטח לו המלכות בירושה כדרך הנמשח בשמן הקדש, מלבי״ם.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון