×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ט) וַתָּ֣קׇם חַנָּ֔ה אַחֲרֵ֛י אׇכְלָ֥הֿ בְשִׁלֹ֖ה וְאַחֲרֵ֣י שָׁתֹ֑ה וְעֵלִ֣י הַכֹּהֵ֗ן יֹשֵׁב֙ עַל⁠־הַכִּסֵּ֔א עַל⁠־מְזוּזַ֖ת הֵיכַ֥ל יְהֹוָֽהיְ⁠־⁠הֹוָֽה׃
So Hannah rose up after they had eaten in Shiloh and after they had drunk. Now Eli the priest sat upon his seat by the door-post of the temple of Hashem.
תרגום יונתןמדרש שמואלילקוט שמעונירש״יר״י קראמיוחס לר״י קרארד״קרי״דרלב״גאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םמקראות שלובותעודהכל
וְקָמַת חַנָה בָּתַר דְאָכְלַת בְשִׁלֹה וּבָתַר דִשְׁתִיאַת וְעֵלִי כַהֲנָא יָתֵיב עַל כּוּרְסֵיהּ עַל מְזוּזֵי בִּסְטַר סִיפָא דְהֵיכְלָא דַיְיָ.
ותקם חנה אחר אכלה בשילה ואחר שתה ועלי הכהן יושב על הכסא – מלמד שבאותו היום מנו אותו כהן גדול.
(י-יא)
והיא מרת נפש ותתפלל על ה׳ ובכה תבכה – כל מעשה חנה בכפלים. כעסה בכפלים וכעסתה צרתה גם כעס (שמואל א א׳:ו׳). מנתה בכפלים ולחנה יתן מנה אחת אפים (שמואל א א׳:ה׳). בכייתה בכפלים ובכה תבכה, ראייתה בכפלים אם ראה תראה, נדרה בכפלים ותדר נדר.
ותקם חנה אחרי אכלה בשילה – דרש ר׳ יהודה איש כפר גבורייא מנין שאין פוסקין יינות לאשה שנאמר ותקם חנה אחרי אכלה בשילה ואחרי שתה שתה ולא שתת. אלא מעתה אכלה ולא אכל הכי נמי. אנן מדשני קרא בדבוריה קאמרינן מכדי בגוה קא עסיק מ״ט שני ש״מ שתה ולא שתת. תאנא כוס אחד יפה לאשה. שנים נוול הוא לה. שלשה תועבת בפה. ארבעה אפי׳ חמד תובעה אינה מקפדת. אמר רבא לא אמרן אלא שאין בעלה עמה אבל בעלה עמה לית לן בה. והא חנה דבעלה עמה, אכסנאי שאני דאמר רב יהודה מנין לאכסנאי שאסור בתשמיש המטה שנאמר וישכימו בבקר וישתחוו לפני י״י וישובו ויבואו אל ביתם הרמתה וידע אלקנה את חנה אשתו (שמואל א א׳:י״ט), נשתא אין מעיקרא לא.

רמז עח

ועלי הכהן ישב – אמר רבי אמי אף למלכי בית דוד אין ישיבה בעזרה ולמי היתה ישיבה לכהן גדול שנאמר ועלי הכהן ישב על הכסא. אם כן מהו ויבא המלך דוד וישב לפני י״י (שמואל ב ז׳:י״ח) שישב עצמו בתפלה. ועלי הכהן יושב מלמד שבאותו יום מינוהו כהן גדול.
אכלה בשילה – לא מפיק ה״א, והאל״ף חטף קמ״ץ, והוא כמו: אחרי אכול בשילה ואחרי שתה. והלשון נופל בין לזכר בין לנקבה, אחרי אכלה – לשון פעול, כמו: לאכלה – לשון לפעול.
ועלי הכהן ישב על הכסא – אותו היום ישב על כסא גדול, שנתמנה שופט על ישראל.
על מזוזת – כמו: אצל מזוזת.
Eating in Shilo. The 'ה' is not dotted and the 'א' is voweled with a short kametz and its [meaning is] 'after eating in Shilo and after drinking,'1 and this expression is properly used both for masculine and feminine. After אָכְלָה is a gerund. It is constructed like ,⁠2לְאָכְלָה an expression equivalent to an infinitive [i.e., לֶאֶכוֹל].
And Eli the kohen was sitting on the chair. On that day he was seated on a large chair,⁠3 for he was appointed Judge over Yisroel.
Near the doorpost. [Lit. on the doorpost] meaning near the doorpost.
1. Eli therefore suspected that she was drunk because prayer usually takes place before eating or drinking – Da’as Sofrim.
2. Vayikra 25:6.
3. The defective spelling of ישֵׁב [instead of יוֹשֵׁב] indicates that he just recently sat down because he was a newly appointed judge. See Rashi Bereshit 19:1.
ותקם חנה אחרי אכלה בשילו – פתר׳: אחרי עת האוכל, לפיכך א׳ שבאכלה נקודה חטף קמץ, שאם תאמר אחרי אכלה חנה, והלא כבר נאמר ותבכה ולא תאכל (שמואל א א׳:ז׳), אלאא על כורחך אחרי אכלה בשילה – פתרו׳: אחרי עת האוכל שבשילה.
ואחרי שתה – ואחרי עת המשתה.
ועלי הכהן יושב על הכסא על מזוזת היכל י״י – שהיה משמר משמרת הקדש, ולפי שרוצה לומר בסמוך ועלי שומר את פיה (שמואל א א׳:י״ב), אם לא קדם ולימדך שאותה שעה היה עלי שם, כשתגיע לויאמר אליה עלי עד מתי תשתכרין (שמואל א א׳:י״ד) היית תוהא לומר היכן היה עלי אותה שעה, זהו לפי פשוטו, ומדרשו אותו היום מינוהו שופט.
א. כן כנראה צ״ל. במהדורת עפנשטיין (אולי על פי כ״י קירכהיים): ״אלה״.
אחרי אכלה בשילה ואחרי שתה – היא אכלה ולא שתת⁠{ה} אבל אחרים שתו. וכן אמרה לעלי: יין ושכר לא שתיתי (שמואל א א׳:ט״ו).
אכלה – מקור בתוספת ה״א, ואין הה״א לנקבה כי איננה מפיק. וכן שתה מקור. ופירוש: אחרי שאכלו ושתו.
ואפשר כי חנה גם כן אכלה, אף על פי שאמר: ותבכה ולא תאכל (שמואל א א׳:ז׳), אפשר כי אחר שאמר לה בעלה: ולמה לא תאכלי (שמואל א א׳:ח׳) ופצר בה, אכלה מעט.
ובעל הדרש אמר: שתה, ולא שתתה, לא דקדק.
ועלי הכהן ישב על הכסא על מזוזת היכל י״י – פירוש: סמוך למזוזות, כי המזוזות הם לחיי השערים לא המפתן. וכן: ועליו מטה מנשה (במדבר ב׳:כ׳) – סמוך לו, וזבחת עליו (שמות כ׳:כ׳) – סמוך לו. וכן תרגם יונתן: בסטר סיפא דהיכלא די״י.
ויש מרבותינו ז״ל שאמרו כי אין ישיבה בעזרה אפילו למלכי בית דוד, אלא לכהן גדול, שנאמר: ועלי הכהן יושב על הכסא על מזוזת, אבל: ויבא דוד וישב לפני י״י (שמואל ב ז׳:י״ח) פירשוהו שישב עצמו לתפלה. ודרשו רבותינו ישב שהוא חסר וי״ו, ואמרו: ישב כתיב מלמד שבאותו היום מינוהו כהן גדול.
אחרי אכלה בשילה ואחרי שתה – פירוש: אחר האכל שלה ואחר השתה שלה.
ועלי הכהן יושב על הכסא אצל מזוזת היכל י״י – ולא היה יושב בהיכל אבל בעזר׳ והיה לו רשות לשבת שם לפי שהיה כהן גדול.
ותקם חנה אחרי אכלה וגו׳. פירשו המפרשים אחרי אכלה בשילה אחרי שאכלו ושתו האוכלים והשותים בשילה אבל חנה לא אכלה, כמו שאמר ותבכה ולא תאכל, ואמרה ויין ושכר לא שתיתי וגו׳ ויהיה אכלה מקו״ר בתוספת ההא. ואפשר לומר שחנה אכלה אחרי דברי אלקנה כי נתפייסה אליהם, ומה שאמר ותבכה ולא תאכל היה קודם זה, ואמנם מה שאמרה ויין ושכר לא שתיתי יורה שלא שללה האכילה וגם לא שתיית המים הקרים על נפש עיפה, כי אם לבד שלא שתתה יין להודיע אליו שאינה שכורה כמו שחשב עלי, ויהיה אם כן אחרי אכלה בשילה ואחרי שתה, ר״ל שחנה אכלה שם ושתה מים לדברי אלקנה, ואחרי כן הלכה להתפלל בהיות עלי הכהן יושב על הכסא על מזוזת היכל ה׳, רוצה לומר שהיה יושב בעזרה סמוך מזוזת ההיכל. וחז״ל (ילקוט ח״ב דף י״ב ע״ד) למדו מכאן שהכהן גדול יושב בעזרה, ואמרו שאותו היום מנוהו כהן גדול. ואחרים אמרו שאז נתמנה שופט, והנה יבואו אחרי זה דברים בישיבת העזרה אם היתה מותרת למלכי בית דוד גם כן, ואם נמנה עלי שופט באותו יום:
אחרי אָכְלָה – מקור בתוספת ה״א ואל״ף בקמץ חטוף והלמ״ד קמוצה והה״א רפה כן הוא בספרים כ״י מדוייקים ובדפוסים קדמונים וכן משמע בהדיא מפירוש רש״י ורד״ק ודין הוא קדמאה מן מלין דמשמשין חד א׳ וחד וא׳ ולית דכוותהון על פי המסורת וחברו וְאָכְלָה מצידי ובספרים שהלמ״ד בחולם טעות הוא וצריך להיות בקמץ והכי מוכח בגמרא דכתובות סוף פרק אף על פי ומדברי התוספות שם. והואיל דאתא לידי אימא ביה מלתא מפני ששמעתי לקצת מעיינים שקראו אָכְלֹה בחולם הלמ״ד כמו שמצאו בכמה ספרי הדפוס וטעות זה הביאם לפרש הגמרא והתוספות שלא כהוגן ואין דבריהם עולים בשמועה ולא נכונים בטעם ובגין דין לא טרחינן לאהדורי אפירושי דסיקי דלית בהון ממשא ולאפוקי שמעתא מדוכתא ברם הכי הוא לישנא דהדין דרשה ופירושה: דרש ר׳ יהודא איש כפר נדורייא מנין שאין פוסקים יינות לאשה (פרש״י אין בית דין פוסקין לה יין שהיין מרגילה לתאות תשמיש) שנאמר ותקם חנה אחרי אָכְלָה בשלה ואחר שתה שָׁתֹה ולא שָׁתָת אלא מעתה אָכְלָה ולא אָכְלוֹ הכי נמי (ובעל חכמת שלמה הגיה אָכְלָה ולא אָכֹל). אכן מדשני קרא בדבוריה קאמרינן מכדי בגווה קא אעסיק ואתי מאי טעמא שאני ש״מ שָׁתֹה ולא שָׁתָת פירשו בעלי התוספות ז״ל רבותינו הצרפתים אחרי כמו אָכְלָהּ מפיק ה״א משמע ואף על פי שלא אכלה כדכתיב ולא תאכל מכל מקום אית לן למדרש הכי ותקם חנה אחרי שעת אכילתה שהיה לה לאכול ואחרי שתה אלקנה וביתו חוץ ממנה שלא היה לה לשתות ולכך ויחשבה עלי לשכרה שתה ולא שתת מדלא קאמר ואחרי שתותה דומיא דאכילה שתלה בה אי נמי אחרי אָכֹל ואחרי שָׁתֹה כדכתיב אֱכֹל וּשְׁתֵה יאמר לך (משלי כ״ג) ומדשני קרא בדבוריה דריש הכי כדמפרש לקמן אָכְלָה ולא אָכְלֹה הכי נמי (בתמיה) וכי תדרוש כמו כן שאין פוסקים מזונות לאיש (סידור ל׳ יום לבעל חוב) מכדי בגוה קא עסיק ואתי דהא כתיב חנה בקרא וכתיב נמי אָכְלָה אם כן ליכתוב נמי שתותה או לא ליכתוב קרא בגוה וליכתוב אָכֹל וְשָׁתֹה. ויש לי לתמוה על רד״ק ז״ל שכתב ובעל הדרש שאמר שתה ולא שתתה לא דקדק ואחרי בקשת המחילה ממנו לא דקדק הוא בפעם הזאת שגם ר׳ יהודה ידע שמלת שָׁתֹה מקור והוא משמש ליחיד ולרבים ולזכרים ולנקבות ואם כן אף חנה היתה בכלל אך יצאת מן הכלל מדכתב קרא שָׁתֹה ושאני בדבוריה כדאמרן ומדכתיב ותבכה ולא תאכל פירשו אחרי אָכְלָה אחר שעת אכילתה של חנה והוכרחו לפרש ואחרי שָׁתֹה אחר שעת השתיה לאחרים ולא לה מדשני קרא ומכאן שאין פוסקים יינות לאשה ותו לא מידי בהך שמעתא ומלתא אגב שיטפא אשמעינך שהספר המוזכר בדברי רד״ק בשרש קרב הנקרא בשם אָכְלָה וְאָכְלָה הוא ספר אחד ממסורת שהראשונה שבהם תחלתם בתרין מלין אלין אות אל״ף ורובן של מסורת אינן אלא מספר ההוא כמו שכתב ר׳ אליה המדקדק בהגהת שרשים שרש הנ״ל ובהקדמה השלישית לספר מסורת המסורת ועיין עוד מה שכתבתי ביחזקאל סימן ג׳ ותילים מזמור קי״ח.
על מזוזת – אצל מזוזת.
ותקם חנה – ללכת אל בית ה׳.
אחרי אכלה – עם שנאמר למעלה ותבכה ולא תאכל, מכל מקום אכלה מעט להחיות את הנפש.
השאלות:
מדוע לא קמה עד הנה להתפלל רק זה עתה הפעם הראשון, ולמה אחרי אכלה ולא קודם האכילה.
ותקם הנה עד עתה סמכה את עצמה על תפלת בעלה שהיה צדיק, ועתה שראתה שהוא מתיאש מן הרחמים התעוררה להתפלל בעצמה, ותקם אחרי אכלה כי היו רגילים להתפלל בעת הקרבת הזבחים בבקר ובמנחה ואז לא היה הכהן יושב על הכסא רק עובד עבודה ובפרט בשבתות ויו״ט שהיה עובד בעצמו כמ״ש בירושלמי (פ״ק דביצה ופ״ק דחגיגה) אבל עתה שקמה אחרי האוכל, ואז עלי כבר ישב על הכסא כי כל העם הלכו לביתם ולא הקריבו זבחים בעת ההיא, והיתה יכולה להתבודד בבית ה׳ לשפוך לפניו שיחה (ומלת אכלה הוא מקור בתוספת ה״א ואינה ה״א הנקבה כי אין בה מפיק וכן שתה הוא מקור כי היא לא אכלה).
וַתָּ֣קָם חַנָּ֔ה ללכת לבית ה׳1, אַחֲרֵ֛י אָכְלָ֥ה עת האוכל2 בְשִׁלֹ֖ה, וְאַחֲרֵ֣י שָׁתֹ֑ה עת המשתה3, אולם היא לא אכלה ולא שתתה4, וְעֵלִ֣י הַכֹּהֵ֗ן היה יֹשֵׁב֙ עַל-הַכִּסֵּ֔א עַל ליד5 -מְזוּזַ֖ת לחי השער6 הֵיכַ֥ל יְהוָֽה בעזרה7, כי כל העם הלכו לביתם, והיתה יכולה חנה להתבודד בבית ה׳ לשפוך לפניו שיחה8:
1. מצודת דוד. מלבי״ם מבאר שעד עתה סמכה על תפילת בעלה שהיה צדיק, וכעת שהבינה שהוא התייאש מכך שיהיו לה ילדים הלכה להתפלל בעצמה.
2. ר״י קרא.
3. ר״י קרא.
4. רלב״ג פס׳ ח׳. ורד״ק ומצודת דוד מבארים כי אכלה מעט להחיות נפשה לאחר דברי הניחומים של אלקנה בעלה.
5. רד״ק, מצודת ציון.
6. רד״ק.
7. ויש מרבותינו ז״ל שאמרו כי אין ישיבה בעזרה אפילו למלכי בית דוד אלא לכהן גדול, ואמרו שבאותו היום מינוהו כהן גדול, ולכן נאמר ״ישב״ חסר ו׳, רד״ק, רלב״ג.
8. מלבי״ם.
תרגום יונתןמדרש שמואלילקוט שמעונירש״יר״י קראמיוחס לר״י קרארד״קרי״דרלב״גאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144