Shemuel I 1 – שמואל א א‏ – Mikraot Gedolot

וְכֵן יַעֲבֵיד שְׁנָא בִּשְׁנָא בִּזְמַן מַסְקָהּ לְבֵית מַקְדְשָׁא דַייָ כֵּן מַרְגְזָא לָהּ וּבַכְיָא וְלָא אָכְלַת.

וכן יעשה שנה בשנה מדי עלותה בבית ה׳ וגו׳. רבנין אמרין מי שהוא בוכה אינו אוכל. דכתיב ותבכה ולא תאכל.

וכן יעשה – אלקנה.

שנה בשנה – נותן לה חלק מובחר להראותה שמחבבה. וצרתה, לפי חבה שבעלה מראה לה, כן תרבה גם היא להכעיסה.

He would do this. Elkonoh.

Year after year. He would give her a choice portion to demonstrate to her that he loved her; and her rival, according to the affection which her husband demonstrated to her, would anger her more and more.

וכן יעשה שנה בשנה מדי עלתה בבית י״י – נותן לה מנה אחת אפיים (שמואל א א׳:ה׳), וכן תכעיסנה – צרתה פנינה בראותה כי אלקנה יתן לה מנה כפולה, ולא תאכל.

וכן יעשה – אלקנה היה עושה כן שנה בשנה לעלות בית י״י עם ביתו, ופנינה ג״כ היתה מכעיסה חנה בכל פעם מדי עלותה בית י״י, כי בדבר המנות היתה מכעסת אותה שהיו לה ולבניה מנות, ולחנה לא היתה אלא מנה אחת לפי שלא היו לה בנים שיקחו מנות.

וכן יעשה שנה בשנה – אלקנה, שהיה נותן לה מנה אפים.

וכן תכעיסנה – פנינה, והו״ו חסר.

וכן יעשה שנה בשנה וגו׳. פירשו המפרשים שאלקנה היה עושה כן שנה בשנה לעלות בית ה׳ עם כל ביתו ולתת המתנות, ומדי עלות פנינה גם כן בית ה׳ בראותה ענין המתנות ושאלקנה היה מראה חבה לחנה מיד כן תכעיסנה לחנה כמו שזכר. וכפי פשט הכתוב לא יחזור [וכן יעשה] כי אם לענין פנינה בלבד, יאמר שכן תעשה פנינה בכל שנה ושנה מדי עלותה בית ה׳ שכן תכעיסנה לחנה ותבכה חנה ולא תאכל, ויהיה לפי זה וכן יעשה לשון זכר כמו וכן תעשה ורבים ככה, אבל נשאר לדעת למה לא תכעיס פנינה לחנה כי אם מדי שנה בשנה מדי עלותה בבית ה׳? ולפי דעת חז״ל שאמרו שפנינה לתכלית טוב נתכוונה, נאמר שלכן לא היתה מכעסת לחנה כי אם מדי עלותה בית ה׳ כדי שתתפלל על ה׳ שם ובכה תבכה. ואפשר לומר עוד כמו שזכרתי שלא היו פנינה וחנה בעיר אחת כי היתה חנה ברמתה ופנינה ברמה, ולפי שלא נתקבצו כי אם בעלותם בית ה׳ לכן אמר שמדי עלותם בית ה׳ היתה מכעסת פנינה אל חנה, כי בזמן אחר לא היו מתחברות יחד. וכפי הפשט נאמר עוד שהיה הכעס על ענין המנות, ובעבור שאלקנה לא היה נותן אותם כי אם מדי עלותם בית ה׳ לכן באותו זמן היתה ההכעסה והקצף, ובמדרש תהלים (מזמור מ״ב) אחז״ל היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה, מכאן אתה למד שהבכיה משבעת את האדם ואינו מבקש לאכול, וכן בחנה ותבכה ולא תאכל שהיתה הבכיה משבעת אותה:

מדי – מתי, רצה לומר, בכל זמן, וכן: מדי עברו (ישעיהו כ״ח:י״ט).

וכן יעשה – כן עשה אלקנה בכל שנה, לתת לחנה מנה אחת אפים.

כן תכעיסנה – כמו וכן תכעיסנה, ורוצה לומר: הוא עשה את שלו להראות לה חיבה, וכן פנינה עשתה את שלה.

ותבכה – בכל עת בואה אל שילה, בכתה מרוב התוגה, ובעבור זה נמנע ממנה תאות האכילה.

וכן יעשה רצה לומר שבכל שנה ושנה בבואם לבית ה׳ היה כענין הזה שאלקנה היה עושה כמנהגו לתת לה מנה אחת אפים, וצרתה כמנהגה כי כן תכעיסנה וחנה כמנהגה ותבכה ולא תאכל.

וכן יעשה – אלקנה שנה בשנה לתת לה מנה שתי ידות על צרתה, או יעשה במקום תעשה מוסב לפנינה (ואם לא יגאל, רות ד׳:ד׳, במקום לא תגאל) או ראוי לנקד יֵעָשה בנין נפעל, כלו׳ כן יארע.

וְכֵ֨ן וכך יַעֲשֶׂ֜ה היה עושה אלקנה¹ שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֗ה לעלות לבית ה׳², מִדֵּ֤י ובכל עת עֲלֹתָהּ֙ עלייתה של חנה בְּבֵ֣ית יְהוָ֔ה, נותן היה לחנה חלק מובחר להראות לה שמחבבה, ופנינה לפי חיבה שבעלה מראה לחנה³ כֵּ֖ן כך היתה תַּכְעִסֶ֑נָּה מרבה להכעיסה⁴ בכך שהיו לה ולבניה מנות, ולחנה לא היה אלא מנה אחת⁵, וכך כל פעם שהיו עולים לשילה⁶ וַתִּבְכֶּ֖ה היתה חנה בוכה מרוב צער⁷, וְלֹ֥א תֹאכַֽל ולא היתה אוכלת, מפני שצערה היה מוריד לה את התיאבון⁸, וכך בכל שנה ושנה, אלקנה היה עושה כמנהגו לתת לחנה מנה אחת אפים, ופנינה כמנהגה מכעיסה את חנה, וחנה כמנהגה בוכה ולא אוכלת⁹:

1. רש״י, רד״ק, רי״ד, מלבי״ם.

2. רד״ק.

3. רש״י, ר״י קרא, מצודת דוד.

4. רש״י, מצודת דוד.

5. רד״ק.

6. מצודת דוד.

7. מצודת דוד.

8. מצודת דוד. ובמדרש תהלים (מזמור מ״ב) אמרו חז״ל ״היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה״, מכאן אתה למד שהבכיה משבעת את האדם ואינו מבקש לאכול, וכך בחנה ״ותבכה ולא תאכל״ שהיתה הבכיה משביעה אותה, ולפי דעת חז״ל שאמרו שפנינה לתכלית טובה נתכוונה, נאמר שלכן לא היתה מכעסת לחנה כי אם מדי עלותה לבית ה׳ כדי שתתפלל אל ה׳ שם ובכה תבכה לפניו, אברבנאל.

9. אברבנאל.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון