×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(כב) וְחַנָּ֖ה לֹ֣א עָלָ֑תָה כִּֽי⁠־אָמְרָ֣ה לְאִישָׁ֗הּ עַ֣ד יִגָּמֵ֤ל הַנַּ֙עַר֙ וַהֲבִאֹתִ֗יו וְנִרְאָה֙ אֶת⁠־פְּנֵ֣י יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה וְיָ֥שַׁב שָׁ֖ם עַד⁠־עוֹלָֽם׃
But Hannah did not go up, for she said to her husband, "Not until the child is weaned, then I will bring him, that he may appear before Hashem and abide there forever.⁠"
תרגום יונתןרש״יר״י קרארד״קרלב״ג תועלותאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
וְחַנָה לָא סְלִיקַת אֲרֵי אֲמָרַת לְבַעֲלָהּ עַד דְיִתְחַסֵיל רַבְיָא וְאַיְתִינֵיהּ וְאִתְחֲזֵי קֳדָם יְיָ וִיתֵיב תַּמָן עַד עָלְמָא.
עד יגמל – לסוף כ״ב [כ״ד] חדשים, שכך זמן תינוק לינק.
וישב שם עד עולם – עולמם של לוים חמשים שנה, שנאמר: ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה (במדבר ח׳:כ״ה), וכך היו ימיו של שמואל חמשים ושתים, שהרי עלי שפט את ישראל ארבעים שנה (שמואל א ד׳:י״ח), וביום תפלת חנה נתמנה שופט, צא אותה שנה לעיבורו של שמואל, נשתיירו ל״ט, ושמואל פירנס את ישראל משמת עלי י״ג שנה, שהרי יום שמת עלי גלה הארון וישב בשדה פלשתים ז׳ חדשים (שמואל א ו׳:א׳), משם בא לקרית יערים, עד שהעלהו דוד, משמלך שבע שנים בחברון על יהודה, והמליכוהו כל ישראל עליהם, וכתיב: ויהי מיום שבת הארון בקרית יערים וירבו הימים ויהיו עשרים שנה (שמואל א ז׳:ב׳), צא מהן שבע שנים שמלך דוד בחברון, נמצא משגלה הארון עד שמת שאול שלש עשרה שנה ושבעה חדשים, ושמואל מת לפני שאול ארבעה חדשים.
When [the boy] will be weaned. At the end of twenty-two (other versions, twenty-four) months, for that is the period for a child to nurse.
And shall remain there forever. Forever in the Levitic sense,⁠1 i.e., fifty years as it is said, "from the age of fifty he shall retire from the work force.⁠"2 Figuring as follows, we determine that Shemuel's lifetime was fifty-two years: Eli judged Yisroel for forty years.⁠3 On the day of Chana's prayer he was appointed judge.⁠4 By subtracting the year in which Chana conceived Shemuel, there remain thirty-nine years. Shemuel governed Yisroel from the time of Eli's death for thirteen years, as follows: On the day of Eli's death, the Ark was captured, and it remained in the land of the Philistines for seven months.⁠5 From there, it was brought to and remained in Kiryas Yearim until Dovid brought it up after he had reigned seven years in Chevron over Yehudah, and all of Yisroel had accepted him as their king. And it is written, "From the day the Ark came to rest in Kiryas Yearim, there ensued many days, and they became twenty years.⁠"6 Subtracting from them seven years which Dovid reigned in Chevron discloses that from the time the Ark was captured until Shaul's death, were thirteen years and seven months; and Shemuel died four months before Shaul.
1. It can also refer to the fifty year period of Yovel.
2. Bemidbar 8:25.
3. I Shemuel 4:18.
4. Above verse 9.
5. Below 6:1.
6. I Shemuel 7:2.
עד יגמל הנער – פתר׳: שיגמל מחלבו מלהניק, כמו גמולי מחלב (ישעיהו כ״ח:ט׳).
וישב שם עד עולם – שאינו מזיזו משם לעולם כשאביאנוא לשילה וכן עשתה משהביאתו לשילה לא השיבה אותו משם אלא שם שימש את עלי כל ימי היות בית אלהים בשילה (שופטים י״ח:ל״א), ומשחרב שילה ומת עלי פירנס את ישראל עשר שנים כשם ששנינו בסדר עולם, והלך מדי שנה בשנה וסבב בית אל והגלגל והמצפה ושפט את ישראל בכל המקומות האלה ותשובתו הרמה כי שם ביתו (שמואל א ז׳:ט״ז-י״ז) משחרב שילה, אבל כל זמן שעמד שילה לא זז משם.
א. כך תיקן עפנשטיין. בכ״י (לפי עדותו): ״שבאביאנו״.
עד יגמל – עד תשלם יניקתו, והוא עשרים וארבע חדש שהתינוק יונק, ואעפ״י שהיו חייבין להביאו משום: יראה כל זכורך (שמות כ״ג:י״ז), אמרו רבותינו ז״ל כי ראתה חנה בנער שהיה מעונג וחלוש, וחששה שמא יחלה מפני הדרך.
וישב שם עד עולם – כמו שנדרה עליו: ונתתיו לי״י (שמואל א א׳:י״א). ופי׳ עד עולם – כל ימי חייו.
ורבותינו ז״ל דרשו עד עולם – עולם הלוים שהיו משרתים עד נ׳ שנה, כמו שכתוב: ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה (במדבר ח׳:כ״ה). ואמרו כל שנותיו של שמואל לא היו אלא נ״ב שנה, כי כבר אמרה חנה: ונתתיו לי״י כל ימי חייו (שמואל א א׳:י״א), ואמר: וישב שם עד עולם והוא עולם של לוים שהם נ׳ שנה, ומשבא לבית י״י עד יום מותו נ׳ שנה ושתי שנים שינק, כמ״ש: עד יגמל הנער, ודרך הנער לינק כ״ד חדשים הרי נ״ב שנה.
הארבעה עשר הוא להודיע שחלב האם יותר נאות לנער מחלב זולתה ולזה דקדקה מרים הנביאה שתניק יוכבד את משה ודקדקה חנה שתניק היא את בנה מפני רצותה שיהיה נבדל לעבודת הש״י.
וזכר שחנה לא עלתה שמה אותה שנה, לפי שאמרה לאישה שתתמהמה עד הגמל הנער וגו׳ ותשלם יניקתו ואז תביאהו ונראה את פני ה׳ ואז ישב שם עד עולם, רוצה לומר שנים רבות, ואמרה זה לפי שיראה ופחדה מהנער לילדותו. שמא יחלה מפני הדרך. וחז״ל (ראש השנה י״א ע״א) אמרו שחנה ילדה לשבעה חדשים ושני ימים, וכפי מה שיורה פשט הכתוב ראוי שנאמר שלא הוליכו את שמואל לפני עלי בזמן המועד, כי אם כאשר גמלתהו באותה זמן שנשלמה יניקתו, אם שנאמר שהיתה ההנקה עשרים וארבעה חדשים או איזה זמן שיהיה. ואמרו חז״ל במדרש שמואל (פ׳ ב׳) חנה על ידי שרבתה בתפלה קצרו ימיו של שמואל. ואמרו זה להעיד על נבואת חנה, שבמה שאמרה חנה וישב שם עד עולם נתנבאה ששמואל יחיה נ״ב שנים, לפי שהיא אמרה כל ימי חייו, ואמר׳ עוד עד עולם עולם האמור בלוים הוא, שהיו משרתים חמשים שנה, שנ׳ (במדבר ח׳ כ״ה) ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה. הנה א״כ ישב שמואל שם כל ימי חייו שהם חמשים שנה, ועם ארבעה ועשרים חדשים שינק עד הגמל הרי לך שנים וחמשים שנה שחיה שמואל לדעתם. והנה אדבר אחר זה במספר ימי שמואל וזקנתו בפרשה הרביעית:
יגמל – ענין גמר ההנקה, וכן: ביום הגמל (בראשית כ״א:ח׳).
לא עלתה – בהשנה ההיא.
עד יגמל הנער – רוצה לומר: לא אזוז מביתי עד יגמל הנער, ואחרי הגמלו, אביא גם אותו אל בית ה׳, ונראה את פני ה׳ להשתחוות לפניו ולהודות לו על הנער היולד.
וישב שם – הנער ישב שם עד עולם, רוצה לומר: כל ימי עלי, בכדי לשמש אותו.
וחנה לא עלתה הגם שהיה דרך היולדות לעלות בעצמן ולהביא קניהן, שכל הקרבנות היה המצוה שיביאם בעל הקרבן ליד הכהן כמבואר בתורת כהנים (עיין בפירושי לתורת כהנים על פסוק אל פתח אהל מועד יקריב (ויקרא א׳)) בכ״ז לא עלתה, באשר חשבה שבכלל נדרה היא שבפעם הראשון שתביאהו ויראה פני ה׳ לא ימוש משם ולא ישוב עוד לביתו, ולכן אמרה עד יגמל הנער והביאתיו – והוא מטעם כי מעת אשר ונראה את פני ה׳ בפעם הראשון,
וישב שם עד עולם ולא ישוב עוד לביתו.
יגמל – בחילוף למ״ד ברי״ש כמו להצהיל פנים (תהלים ק״ד) במקום להצהיר, וכן בהוראת שַלֵם, שבכלות המלאכה ישולם שכרה (ולשרש שלם שתי ההוראות), וכן בהוראת גמר בשול הפירות (ויגמל שקדים, פרשת קרח).
ונראה את פני ה׳ – תקון סופרים וראוי לינקד וְנִרְאֶה, אנחנו נראה את פני ה׳, וכן כל מליצות כזו (משפטים, תשא, ראה) שאחר שרש ראה בנפעל נמצאת תיבת את, ראוי הפעל לבא בבנין הקל, שד״ל.
וְהגם שהיה דרך היולדות לעלות בעצמן ולהביא קניהן, שבכל הקרבנות המצווה שיביאם בעל הקרבן לידי הכהן1, חַנָּ֖ה אשר ראתה בנער שהיה מעונג וחלוש וחששה שמא יחלה מפני הדרך2, לֹ֣א עָלָ֑תָה בשנה ההיא3, כִּֽי-אָמְרָ֣ה לְאִישָׁ֗הּ לבעלה, לא אזוז מביתי4 עַ֣ד אשר יִגָּמֵ֤ל הַנַּ֙עַר֙ מהנקה5 תוך כ״ד חודשים6, וַאחרי היגמלו7הֲבִאֹתִ֗יו אביא גם אותו אל בית ה׳8 וְנִרְאָה֙ אֶת-פְּנֵ֣י יְהוָ֔ה להשתחוות לפניו ולהודות לו על הנער הנולד9, וְאז יָ֥שַׁב יֵשֵׁב שָׁ֖ם הנער10 עַד-עוֹלָֽם כל ימי עלי11 בכדי לשמש אותו12:
1. רד״ק, מלבי״ם.
2. רד״ק.
3. מצודת דוד.
4. מצודת דוד.
5. ר״י קרא, מצודת ציון.
6. רש״י, רד״ק.
7. מצודת דוד.
8. מצודת דוד.
9. מצודת דוד.
10. מצודת דוד.
11. ויש מרבותינו שביארו כל ימי חייו של שמואל, ויש מרבותינו ז״ל שדרשו עד עולם עולם הלוים שהיו משרתים עד נ׳ שנה, ואמרו כל שנותיו של שמואל לא היו אלא נ״ב שנה, ומשבא לבית ה׳ עד יום מותו נ׳ שנה ושתי שנים שינק, רד״ק.
12. מצודת דוד.
תרגום יונתןרש״יר״י קרארד״קרלב״ג תועלותאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144