×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(יב) וְהָיָה֙ כִּ֣י הִרְבְּתָ֔ה לְהִתְפַּלֵּ֖ל לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑ה וְעֵלִ֖י שֹׁמֵ֥ר אֶת⁠־פִּֽיהָ׃
And it came to pass, as she prayed long before Hashem, that Eli watched her mouth.
תרגום יונתןמדרש שמואלילקוט שמעונירש״ירד״קרלב״גאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודמקראות שלובותעודהכל
וַהֲוָה מִדְאַסְגִיאַת לְצַלָאָה קֳדָם יְיָ וְעֵלִי אוֹרִיךְ לָהּ עַד דְתִפְסוֹק.
והיה כי הרבתה להתפלל אל ה׳ וגו׳ – רבי חייא בשם רבי יוחנן ורבי שמעון בן חלפתא בשם רבי מאיר והיה כי הרבתה להתפלל – מכאן שכל המרבה בתפלתו נענה. מחלפה שיטתיה דרבי לוי. תמן אמר רבי אבא בריה דרב פפי ורבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי בכל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור (משלי י״ד:כ״ג). חנה על ידי שרבתה בתפלה קצרה ימיו של שמואל. שאמרה וישב שם עד עולם (שמואל א א׳:כ״ב). אין עולמן של לוים אלא חמשים שנה. הדא הוא דכתיב ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה וגו׳ (במדבר ח׳:כ״ה). והא אינון חמשין ותרתין. אמר ר׳ בר רבי אבין שתים שגמלתו.
(יג-יד)
וחנה היא מדברת על לבה – כתיב לאהבה את ה׳ אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם (דברים י״א:י״ג). וכי יש עבודה בלב. אלא אי זו זו תפלה. ודכוותה אלהך די אנת פלח ליה בתדירא (דניאל ו׳:כ״א). וכי יש פולחן בבבל. אלא אי זו זו תפלה. יכול יהא אדם מתפלל לכל רוח שירצה. כבר פירש בדניאל וכוין פתיחין ליה בעיליתיה נגד ירושלם (דניאל ו׳:י״א). יכול יהא אדם מתפלל בכל שעה שירצה. כבר פירש בדניאל וזמנין תלתא ביומא הוה ברך על ברכוהי (דניאל ו׳:י״א). יכול מכיון שבא לבבל הוחלה. תלמוד לומר כל קבל די הוא עבד מן קדמת דנא (דניאל ו׳:י״א). יכול יהא אדם מתפלל שלשתן כאחת. כבר פירש בדוד ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה וגו׳ (תהלים נ״ה:י״ח). יכול יהא אדם מגביה קולו בתפלתו. כבר פירש בחנה וחנה היא מדברת על לבה – יכול יהא מהרהר בלב. תלמוד לומר רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע. הא כיצד מרחיש בשפתותיו.
ויחשבה עלי לשכורה – מכאן שהשכור אסור להתפלל. ומה טעמיה. שנאמר לכן שמעי נא זאת עניה ושכרת ולא מיין (ישעיהו נ״א:כ״א). רבי זריקא ורבי יוחנן ורבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אמרין כל המיצר אסור להתפלל. ולא מסתברא אלא מן הדא לכן שמעי נא זאת וגו׳ (ישעיהו נ״א:כ״א). אבא בר רב הונא אמר שתוי אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תחנונים. שכור אל יתפלל ואם התפלל תפלתו גידופים. איזהו שתוי ואיזהו שכור. שתוי פחות מרביעית. שכור רביעית. תמן אמרין כל שאינו יכול לדבר לפני המלך.
(טו-טז)
ותען חנה ותאמר לא אדני אשה קשת רוח אנכי וגו׳ – רוחי מתקשה כנגד צרתי הקשה. ר׳ חגי בשם רבי יצחק מאותן שהן קשות לקבל את מתנותיהן אני כגון שרה וחברותיה.
ויין ושכר לא שתיתייין – זה חדש. ושכר – זה ישן. מזה ומזה לא שתיתי. ואשפוך את נפשי לפני ה׳.
אל תתן את אמתך לפני בת בליעל – אל תרפיסני קמה.
כי מרוב שיחי וכעסי דברתי עד הנה – אמר רבי חנינא בריה דרב אחא מן סוגי מיליי וזמריי דברתי עד הנה.
והיה כי הרבתה להתפלל – ר׳ חייא בשם ר׳ יוחנן ור׳ שמעון בן חלפתא בשם ר׳ מאיר מכאן כשכל המרבה בתפלה נענה. מיחלפא שיטתיה דר׳ לוי דכתיב בכל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור (משלי י״ד:כ״ג). ר׳ אבא בריה דרב פפי ור׳ יהושע דסכנין בשם ר׳ לוי חנה על ידי שרבתה בתפלה קצרה ימיו של שמואל שנאמר וישב שם עד עולם (שמואל א א׳:כ״ב) עד עולמו של לוים, דכתיב ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה (במדבר ח׳:כ״ה). והא אינון חמשין ותרתין א״ר יוסי בר אבין שתים שגמלתו.
שומר את פיה – מצפה מתי תפסיק. כך תרגמו יונתן: ועלי אוריך לה עד דתפסוק.
שומר – לשון המתנה, כמו: שמר את הדבר (בראשית ל״ז:י״א), לא תשמור על חטאתי (איוב י״ד:ט״ז).
Watched her mouth. He waited for her to stop, as Targum Yonatan renders, 'and Eli waited until she stopped.'
Watched. An expression of waiting, as in, "[and his father] kept the matter in mind [שָׁמַר]"1 i.e., waited, [and similarly] "do not wait [תִשְׁמוֹר] for my sin.⁠"2
1. Bereshit 37:11.
2. Iyyov 14:16.
והיה כי הרבתה – בדרש: ר״ש בשם רבי חלפתא ובשם ר״מ: מכאן, כל המרבה בתפילה נענה. מחלפא שטתיה דר״מ: תמן אמר רבי אבהו בריה דרב פפי ור׳ יהושע דסכנין בשם דרבי לוי בשם ר׳ מאיר: בכל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור (משלי י״ד:כ״ג), חנה על ידי שהרבתה בתפלה קצרה ימיו של שמואל, שנאמר: וישב שם עד עולם (שמואל א א׳:כ״ב), ואין עולם של לוים אלא חמשים שנה, דכתיב: ומבן חמשים שנה וגו׳ (במדבר ח׳:כ״ה). והא אינון נ״ב? אמר ר׳ יוסי בר בון: תרתי שגמלתו.
שומר את פיה – היה שומר ומעיין את פיה מה היתה זאת התפלה הארוכה, לא ישמע קולה רק שפתיה נעות (שמואל א א׳:י״ג), לפיכך היה חושב אותה שהיא שכורה.
ותרגם יונתן שומר כמו: ממתין, כמו: שמר את הדבר (בראשית ל״ז:י״א), לא תשמר על חטאתי (איוב י״ד:ט״ז). ופירוש את פיה כמו: מאמרה ודבריה, וכן תרגם יונתן: ועלי אוריך לה עד דתפסוק.
והיה כי הרבתה להתפלל לפני י״י – רוצה לומר: לפני קדשי הקדשים הנה היה עלי מביט ורואה תנועת שפתיה וקולה לא היה נשמע ולזאת הסבה חשבה עלי לשכורה וגינה אותה על שכרותה וענתה חנה ואמרה לא אדני והנה אין הענין כמו שחשבת אבל אני קשת רוח מאד מרוב הרעב והכעס על קשי מזלי.
והיה כי הרבתה וגומר. ספר שבהיותה מרבה בתפלה ותחנונים עלי הכהן היה שומר את פיה ומעיין באריכות תפלתה, אם בכמותה שהיתה ארוכה ואם באיכותה שקולה לא ישמע והיתה מדברת על לבה, ולזה חשבה עלי לשכורה משני הצדדים האלה: ויאמר אליה עלי וגו׳. אחשוב שעלי לפי שאלקנה ונשיו היו באים שמה שנה בשנה היה אוהב אותם, ולפי שפעמים ראה זה לחנה חרה אפו על היותה משתכרת ואמר אליה עד מתי תשתכרין הסירי את יינך, ולא אמר זה על השכרות והיין אשר שתתה כבר, אבל היה זה לעתיד עצה נכונה שלא תוסיף עוד לשתות יין ולא תשתכר, וזה שאמר עד מתי תשתכרין, רוצה לומר בכל יום ויום והיא חרפה ובוז רב, ולכן היה מהטוב כדי שתתרחק מהשכרות ושתסיר ממך שתיית היין מכל וכל, כי היה (כמו שזכר המדיני) ראוי לאדם לתקן המדות המגונות שיקרה לו כמו יקרה למאשרי המקלות שיטו אותם לצד המנגד בתכלית ההטייה, כדי שישארו אחר כך כשיונחו לטבעם בדרך הממוצע, ועל זה הדרך צוה עלי לחנה שלהרחיק השכרות תתרחק משתיית היין כל שהוא, שהוא הקצה המנגד, והותרה השאלה הרביעית. ובמסכת כתובות פרק אעפ״י (דף ס״ה ע״א) תנא כוס אחד יפה לאשה שנים גנות הוא לה שלשה תובעת בפה ארבעה אפילו חמור תובעה אינה מקפדת וכו׳. והוא למוד מעולה והיותר טוב הוא שלא תשתה כלל. ובמדרש שמואל (פרש׳ ב׳) דרשו מזה המקום תנאי התפלה, אמרו והיה כי הרבתה להתפלל, מכאן שכל המרבה בתפלתו נענה, מדברת על לבה, מכאן למתפלל שצריך לכוין לבו, רק שפתיה נעות, מכאן שצריך לחתוך בשפתיו, וקולה לא ישמע, מכאן שצריך שלא ישמיע קולו בתפלתו מאד, ויחשבה עלי לשכורה, מכאן לשכור שאסור להתפלל:
הרבתה – מלשון רבוי.
שומר את פיה – רוצה לומר: היה מסתכל לשמור מוצא שפתיה, לשמוע מדבריה.
וְהָיָה֙ כִּ֣י הִרְבְּתָ֔ה חנה לְהִתְפַּלֵּ֖ל בלחש1 לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה, וְעֵלִ֖י היה מסתכל2 שֹׁמֵ֥ר לשמור3 אֶת-פִּֽיהָ מוצא שפתיה4, והמתין לראות מתי תפסיק5, ורצה בינתיים לשמוע תפילתה, כי חשב שבהכרח לפני שתפסיק תתפלל קודם בקול רם6:
1. רלב״ג.
2. מצודת דוד.
3. מצודת דוד.
4. מצודת דוד.
5. רש״י.
6. מפני שהאריכה בתפילתה חשב שהיא מתפללת ע״י אמצעיים (המלאכים), שהיו רגילים בדור ההוא להתפלל לה׳ ע״י אמצעיים, כי המתפלל אל ה׳ באופן ישיר אין צריך להאריך בתפילתו ומתפלל בשקט, כי ה׳ חנון ורחום ושומע לתפילתו, אבל כשמתפלל ע״י אמצעיים צריך להאריך ולסדר טענותיו וזכויתיו, וצריך להתפלל בקול כדי שהם ישמעו אותו, ולכך חשב שבסוף תתפלל בקול, מלבי״ם.
תרגום יונתןמדרש שמואלילקוט שמעונירש״ירד״קרלב״גאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144