1. מאמר זה צריך ביאור ותמוה מ״ש שמן הקלעים ועד פתחה של חצר עשר אמות. ובזית רענן כתב: מן הקלעים לפתחה של חצר. צ״ל דס״ל אע״ג דכל הקלעים גבהן ה׳ אמות הקלעים שבמקום הפתח היה גבהן ט״ו אמות כמ״ש רש״י ריש עירובין ללישנא קמא (לעיל אות נד עיי״ש) והיה חלל הפתח ה׳ אמות גובהו והקלעים של מעלה ממנו היו עשר אמות. ושאמר כמה מן הקלעים לפתחה כלו׳ מראש עליון של הקלעים לחלל הפתח וכו׳ מן המשכן למזבח י׳ אמות. נ״ל דהיינו מזבח הפנימי כדאיתא לעיל. דמזבח העולה היה סמוך למשכן. וטוב להגיה מה המשכן והמזבח י׳ אמות כדאיתא בזבחים דף (פ׳) (נ״ט ע״ב) דהכי ס״ל ברייתא זו כדאיתא פ׳ תצוה. עכ״ד. וכוונתו למה ששנינו להלן פי״א מזבח שעשה משה במדבר גבהו עשר אמות. ובעל מעשה חושב: לקח הדברים ככתבן שהיה מסך שער החצר ועמודיו רחוקים מהקלעים שבמזרח עשר אמות. ובאותן הזויות שבין מסך שער החצר והקלעים שבמזרח החצר היו חונים משה ואהרן ובניו ושם היו נוטעים אהליהם. וסמך לדבר שקרא הכתוב לקלעים שבמזרח כתפות שהם ברוחב החצר ויהיה שער החצר שהוא המסך ועמודיו כמו הראש והצואר ואח״כ מתחיל רוחב החצר והקלעים לשתי כתפיו ובין הקלעים ולמסך עשר אמות. ע״כ. ולדבריו כוון בהתוה״מ כאן וז״ל: ר״ל שמסך החצר וארבעה עמודיו עמדו רחוק מן החצר י׳ אמות [והיה זה שיכנסו להחצר באותן עשר אמות כי טורח להגביה המסך בכל פעם שיכנס איש לשם ושיהיה נגלל בתמידות א״א שא״כ יראו בחוץ כהן ועבודה בידו] ולמד זה ממ״ש אשר על המשכן שהם דברים מיותרים, ומפרש קלעי החצר אשר על המשכן ואת מסך שער החצר אשר על המזבח, שהקלעים היו רחוקים חמשים אמה מן המשכן, והמסך היה רחוק חמשים אמה מן המזבח שעמד רחוק מן המשכן עשר אמות, ואתיא ברייתא זו כר׳ יהודה שהקלעים ומסך הפתח לא היו גבוהים רק חמש אמות, אבל לר׳ יוסי שהוא ס״ל שגובה המזבח י׳ אמות וגובה הקלעים חמש עשרה אמה ושל מסך הפתח עשרים אמה כמו שנבאר [בפסוק יא], לדידיה פי׳ בזבחים (דף נ״ט) אשר על המשכן ועל המזבח מה משכן י׳ אמות אף מזבח י׳ אמות, הוא מפרש שהמסך ועמודי הפתח עמדו בשוה עם קלעי המזבח, וממ״ש אשר על המשכן ועל המזבח שפי׳ שהקלעים היו גבוהים ט״ו אמה לכסות את המשכן, כמ״ש [בפסוק י״ח] וקומה חמש אמות היינו אחר י׳ אמה שהיה גבהן כמדת המשכן והמזבח שהיה גבהן עשר היו הקלעים למעלה מהן חמש אמות שעז״א על ועל, ומזה מוכח שגם המזבח י׳ אמות, שאל״כ למה אמר על המזבח, הלא אם עלו למעלה מן המשכן כ״ש מן המזבח שהיה רק שלש אמות, ולר׳ יוסי לשטתו שהיה המזבח י׳ אמות היה המסך בשוה עם הקלעים, כי הוגלל תמיד ד׳ אמות למעלה שיהא מוכן לכניסה ויציאה ואין חשש שההולך מרחוק יראה כהן ועבודה בידו [כמו שהשיב לו ר׳ יהודה שם] כי הכהן עמד בגובה י׳ אמות, אבל לר׳ יהודה שהכהן עמד בגובה ג׳ אמות לא היה אפשר לגלול את המסך שאז יראו כהן ועבודה בידו, לכן לדידיה היה המסך רחוק מצד המזרח והעם נכנסו מן הצד. ורמא״ש כתב לבאר באופן אחר עיי״ש.