×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(יח) {שני} וַיִּקְרָ֤א מֶֽלֶךְ⁠־מִצְרַ֙יִם֙ לַֽמְיַלְּדֹ֔ת וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ן מַדּ֥וּעַ עֲשִׂיתֶ֖ן הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַתְּחַיֶּ֖יןָ אֶת⁠־הַיְלָדִֽים׃
The king of Egypt called to the midwives and said to them, "Why have you done this thing, and let the children live?⁠"
תורה שלמהתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)תרגום ירושלמי (יונתן) מתורגם לעבריתשמות רבהרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתלקח טובשכל טובאבן עזרא ב׳טור הפירוש הקצרר״י אבן כספירלב״ג ביאור הפרשהרלב״ג תועלותעקדת יצחק פירושאברבנאלר״ע ספורנומנחת שימלאכת מחשבתאור החייםר׳ י״ש ריגייושד״למלבי״םנצי״ברד״צ הופמןעודהכל
[קפה] 1מדוע עשיתן הדבר הזה, תוכחה ונזיפה, ובה״א מדוע לא כליתם חקכם ללבון (שמות ה׳:י״ד). (לקח טוב)
1. ובשכל טוב כאן מוסיף: ״מדוע לא אכלתם את החטאת (ויקרא י יז), ועיקר המלה ׳הכי׳ משמע: מה דיעה יש בדבר הזה״.
וּקְרָא מַלְכָּא דְּמִצְרַיִם לְחָיָתָא וַאֲמַר לְהוֹן מָא דֵין עֲבַדְתִּין פִּתְגָמָא הָדֵין וְקַיֵּימְתִּין יָת בְּנַיָּא.
The king of Egypt called for the midwives and said to them, “Why did you do this? You let the infant boys live.”
וקרא מלכא דמצרים לחייתאא ואמר להון מן בגלל מה עבדתון פתגמא הדין וקיימתון טליא.
א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״לחייתא״) גם נוסח חילופי: ״לילדתא״.
וקרא מלכא דמצרים לחייתא ואמר להון למה דין עבדתון פיתגמא הדין וקיימתון ית בנייא.
And the king of Mizraim called the midwives, and said to them, Why have you done this thing, and have saved the children?
ויקרא מלך מצרים למילדות ויאמר להן מדוע עשיתן את הדבר הזה ותחיינה את הילדים.
כֵּיוָן שֶׁרָאָה פַּרְעֹה שֶׁלֹא עָשׂוּ גְּזֵרָתוֹ שָׁלַח וְקָרָא אוֹתָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיִּקְרָא מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת.
פדעא בהמא מלך מצר וקאל להמא מא באלכמא צנעתמא הד֗א אלאמר ואסתבקיתמא אלבנין.
קרא להן מלך מצרים ואמר להן: מדוע עשיתן את הדבר הזה והשארתן את הבנים בחיים.
ויקרא מלך מצרים למילדות ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין – תוכחה ונזיפה, וכה״א מדוע לא כליתם חקכם ללבון (שמות ה׳:י״ד).
ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים – אין מדוע אלא לשון תוכחה, ודומה לו מדוע לא כליתם חקכם (שמות ה יד), מדוע לא אכלתם את החטאת (ויקרא י יז). ועיקר המלה הכי משמע, מה דיעה יש בדבר הזה, עד כאן מספר האיך נתקיים גזירת ועבדום וענו אותם, מכאן ואילך מספר בשמירת ישועתם:
ויקרא – הנכןא בנות מות, כי הפרתן מצותי.
ואין ההפרש בין: ותאמרןב עבר, כמו: ותאכלנה הפרות (בראשית מ״א:ד׳), ובין כשידבר להן לנכח עצמן, בהכנס הו״ו הפתוח, וככה זה: מדוע עשיתן ותחיין.
א. בכ״י פריס 176, 177 היה כתוב ״הנכון״ ונמחקה האות ו׳.
ב. כן בכ״י פריס 177. בכ״י פריס 176: ותשמרנה.
AND THE KING OF EGYPT CALLED FOR THE MIDWIVES, AND SAID UNTO THEM. You deserve to die1 because you have not obeyed my command.⁠2 There is no difference in the form of the word va-tomarnah (said) in which the vav is vocalized with a pattach when it is in the third person perfect, like the word va-tokhalnah (did eat) in And the ill-favoured, and lean-fleshed kine did eat (Gen. 41:4), and when it is used as a second person perfect.⁠3 The meaning of our verse is: Why have ye done this thing and preserved the man-children alive?
1. Following Filwarg, who emends ha-nakhon to hinkhen.
2. The king was not asking a question when he said, why have ye done this thing, etc. What he meant was, why have you violated my command and thereby incurred the death penalty.
3. The second and third person feminine perfects are formed by adding a conversive vav to the corresponding imperfect form. Thus va-tomarnah may mean either "and they said" or "and you (plural) said,⁠" for tomarnah means either "they will say" or "you (plural) will say.⁠" However, they differ in the regular perfect, for the normal second person form is amarten and the regular third person form is ameru. The same, of course, applies to the word va-techayyenah (and have saved). Indeed, Ibn Ezra's comments are directed to explain this word, for va-techayyenah in our verse means "and ye have saved" while in verse 17 it means "and they saved.⁠" Hence Ibn Ezra's paraphrase: "why have ye done this thing and saved.⁠"
עשיתן – ב׳ במסורה דין ואידך עשיתן תועבה ביחזקאל כדאי׳ בפ״ק דסוטה שפרעה תבע למילדות שיהיו נשמעות לו דמצינו גבי עריות דכתיב כי את כל התועבות האל.
ותחיין – ב׳ בהאי פרשה כדאיתא בפ״ק דסוטה לא דיין שלא המיתום אלא שהיו מספקות להם מים ומזון.
ולכן מלך מצרים שאמר להם מדוע עשיתם הדבר הזה ותחיין את הילדים – הכונה בלי ספק מדוע לא המתן אותם, ומה היא הפלגת הפעולות שיעשו אלו שתי המילדות עתה יותר ממשפטן הראשון כמו שאמר אבן עזרא, כי זה בטל מכמה פנים. וזה ידוע כי המילדת אינה מינקת ומלאכתה מוגבלת, ומה יהיה התוספת בזה, ואם תאמר בחריצות ובזריזות בתנועתה, האם זה השם מורגש שיוכל פרעה להתפישן בזה, ולומר להם מדוע עשיתן הדבר הזה, ועוד מה יניעם להזדרז עתה יותר מלפנים, ודי אם היו עושות כמשפטן, כי צדקות ונשי חיל היו גם היום גם תמול גם שלשום. ואם תאמר מדוע יאמר שתי לשונות שדי באחד, התשובה, כי אלו הם הטענות מי שלא ידע המקרא ולא לשון, וכלל הטוענים כמו זה בנים סכלים המה ולא נבונים.⁠1
1. השוו ללשון הפסוק בירמיהו ד׳:כ״ב.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יא]

(יח-יט) התועלת הרביעי הוא במידות, והוא שאין ראוי לאדם שיסמוך על הנס מפני עשותו ליראת ה׳ יתעלה מה שעשהו, אבל ראוי שישתדל בחזקת היד להרחיק ממנו הרע שאפשר שיקרה לו מפני המעשה ההוא. ולזה תמצא שהמילדות התנצלו למלך מצרים כדי שלא יכעס עליהן, ועשו זה בחכמה נפלאה; וזה, שבמה שאמרו לו ׳כי לא כנשים המצריֹת העבריֹת, כי חיות הנה בטרם תבוא אלֵהן המילדת וְיָלָדוּ׳ (א, יט), היה להן התנצלות מבואר על שלא המיתו הילדים. ואולם על מה שגינה אותן שהיו עושות הפך מאמרו, והיו מחיות את הילדים היה גם כן המאמר ההוא התנצלות, לפי מה שאחשוב, והוא שאחר שנולד הזכר לא היה להן דרך להמיתו שלא יִוָּדַע; ואם לא תשתדלנה בתיקון ענייניהם יביא זה לחשוב — כשיִמָּצְאוּ הזכרים מתים, אשר תהיינה בהִוָּלְדָם — שהן היו ממיתות אותם, אמנם אחר שהיו רואות שאלו המילדות היו מטיבות לילודים - היה זה מרחיק מהן החשד שתהיינה ממיתות הזכרים בהִוָּלְדָם.
ולפי שלא ידע פרעה נקיון כפיהם נאמר ויקרא מלך מצרים למילדות ויאמר אליהן מדוע עשיתן הדבר הזה רצונו עסק ההתילדות ותחיין את הילדים ולא המיתן אותם כאשר צויתי אתכם.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

עד שהוא הוכיחן עליו באמרו מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיינה את הילדים ר״ל ואין הפסוק הזה כפל ענין במלות שונות אבל אומרו מדוע עשיתן הדבר הזה הוא שלא הרגו את הילדים כמו שצוה אותן. ולכן אמרו בלשון נעלם מדוע עשיתן הדבר הזה.
ואמרו עוד ותחיינה את הילדים ענינו שלא די שלא הרגו אותם אבל עוד השתדלו בקיומם ובהצלתם ובהזנתם בצאתם מן הבטן באופן שהנה החיו את הילדים בהפך מה שצוה אותן.
מדוע עשיתן – שבגדתן בי, כי הנה כשצויתי לא מאנתן לעשות מצותי, ובטחתי בכן שתמיתו את הילדים, ותוחלתי נכזבה.
ותחיין את הילדים – ולא די שלא עשיתן מצותי להמיתן כי גם נתתם עצות להחיותם.
מדוע עשיתם, “why did you betray my trust?” After all, when I gave you these instructions you did not refuse the task, making me believe that you would indeed cause the death of these boy babies. “My trust has been betrayed.”
ותחיינה את הילדים, not only did you not kill these babies, but you were actively involved in ensuring their survival.
וַיִקְרָא מלך מצרים לַמְיַלְדֹ֔ת: בזקף קטן. [לַמְיַלְדֹ֔ת].
ויאמר לָהֶ֔ן: בזקף קטן. [לָהֶ֔ן].
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טו]

מדוע וגו׳ ותחיין וגו׳ – צריך לדעת מה הוא המעשה שעשו שעליו הוא אומר מדוע עשיתן, ואם שלא המיתו את הילדים זה יקרא שלילת המעשה והיה צריך לומר מדוע לא עשיתן. עוד צריך לדעת אומרו ותחיין, ואם על סיפוק המזון לילדים הוא אומר כמו שפירשנו באומרו ותיראן המילדות וגו׳ ותחיין וגו׳ אם לזה נתכוון מה מענה בלשון המילדות על זה והרי הן מורדות במלך.
ואולי כי לא ידע פרעה בפירוש שהיו מספקות מזון לילדים כי מן הסתם לא יעשו כן בפני המצריים ולבני ישראל אין לחשוד בהם דלטורין כאומרם ז״ל (ויק״ר פל״ב) בפסוק ושאלה אשה וגו׳ כי י״ב חדשים היה ביניהם דבר זה ולא גילה אדם מעולם, אלא שהמצריים הגידו לו שהיו המילדות מספקות מים ומזון לבית הנשים חיות, ודבר זה יכולין הגוים השכנים להכיר בדבר כשתכניס המילדת עמה דברי סיפוק וידעו גם כן כי הנשים החיות היו בניהם זכרים, לזה אמר פרעה מדוע עשיתן את הדבר הזה פי׳ סיפוק מים ומזון שהוא מעשה הנגלה, והן אמת אם לא היו מחיים הילדים הייתי תולה כי לבנות אתם מספקים אלא כיון שהסיפוק הוא למקום הילדים והילדים הנם בחיים זה לך האות כי להם אתם מספקים, והוא אומרו ותחיין את הילדים, ואין זה אלא מעיון שכלי כנזכר, כי הידוע לו בבירור אינו אלא מעשה הסיפוק לבית היולדות.
מדוע לא עשיתם…זתחיינן את הילדים? "Why did you not do…and you kept these children alive?⁠" What did the king refer to when he asked the midwives: "why did you do, etc?⁠" Their crime was what they had not done! Not killing the babies surely is not described as an activity! The king should have asked: "why did you not do etc.?⁠" Furthermore, what did the king mean when he accused the midwives of keeping the children alive? If he referred to the fact that they supplied food and water, how did the midwives' answer satisfy him? Their answer would be equivalent to rebellion against the king's command!
Perhaps Pharaoh was not really sure that they had been supplying food to these babies as they certainly would not do this while other Egyptians were looking on. One could certainly not accuse any Israelites as reporting such a thing to the king. Basing itself on Exodus 3,22 where the Israelites were told 12 months before the Exodus that at that time women would "borrow" silver trinkets from their neighbors, Vayikra Rabbah 32,5 points out that not a single Israelite revealed this information to Pharaoh or to any other Egyptian. Israelites did not snitch on one another during that time. It must be assumed therefore that Egyptians did observe the midwives bringing victuals to the houses of pregnant Israelite women. These Egyptians also became aware that boy babies were being born and raised. Pharaoh therefore referred to the food the midwives were bringing to the pregnant mothers when he asked: "why did you do this?⁠" Unless the midwives kept the boy babies alive, Pharaoh would have attributed their actions as designed to help the baby girls stay alive. Under the circumstances, i.e. the appearance of live baby boys, he had to assume that their existence was due to the midwives' action. Pharaoh simply used his powers of imagination. He had no proof of any sort that the midwives had contravened his orders.
ויקרא מלך מצרים – כי הוגד לו מפי מרגליו שהמילדות החיו את הילדים:
מדוע עשיתן וגו׳ – איך היה שעשיתן כך, לא למה עשיתן כך, אלא איך היה שזַדְתֶּן כל כך לבטל את מצותי? (עיין אוצר השרשים).
ותחיין – ידוע כי תִפְקֹדְנָה שוה לנמצאות ולנסתרות {לגוף שני ולגוף שלישי נקבות}.
How is it (maddua) that you did… Not [as it might have been translated], “Why did you do such a thing?” Rather, “How was it that you dared to annul my command?” (See Otsar ha-Shorashim.)⁠1
that you have… let… live (va-teḥayyena). [This is the same word as the one in the previous verse that means “but they let live,” but] it is well known that the verb form tifkodna is identical for the second person and third person feminine plurals.
1. {Translator's note: By Judah Leib Ben Ze’ev (Vienna, 1807-1808). Under the root mada (p. 350, 1839 ed.), it is explained that maddua is used when the questioner wishes to know the cause for an act or a failure to act.}
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טז]

ויקרא וגו׳ ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה – לא שאל להן מדוע לא עשו מה שא״ל להמית את הילדים, אחר שהי״ל שאלה יותר גדולה שחוץ ממה שלא עשו להמית עשו עוד בהפך להחיות את הילדים שע״ז אין להם שום תירוץ:
[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 16]

WHY HAVE YOU DONE THIS THING? He did not ask them why they had not heeded his advice to kill the male offspring, inasmuch as he had a more compelling question — a question they could not answer, since not only did they not kill them, but they had done the opposite and helped keep them alive. Why?
ויקרא מלך וגו׳: כאן כתיב ״ויקרא״ דמשמעו ששלח לקרוא מרחוק1 כל המילדות שבישראל, אם להענישן אם לעשות להם בתים להכנת הגזירה הבאה אחריה, כמו שיבואר.
מדוע עשיתן וגו׳: לא שאל מדוע לא עשו כדבריו להמית בידים, שעל זה היתה התשובה פשוטה בדין ישראל דעל שפיכות דמים יהרג ואל יעבור ואין להן רשות בשום אופן לעשות כן. אבל מדוע הם מסכנות את עצמן להחיות את הילדים2, והרי אין החיוב להסתכן בעצמו כדי להחיות את האחרים, ד׳מאי חזית דדמא דחבריה סומק טפי מדידיה׳3.
1. לא ברור מנין לרבינו שמשמעות ״ויקרא״ הוא מרחוק. יתכן לומר שבציווי שלו כתוב רק ״ויאמר... למילדות״ משמע שכאן הדבר היה שונה.
2. להבריא את אלו הזקוקים לכך.
3. היפך מ׳מאי חזית דדמא דידך סומק טפי׳ שהוא מקור הדין של ׳יהרג ואל יעבור׳ באיסור רציחה.
לפי שהכתוב רוצה לספר לאחר מכן, כיצד גמל ה׳ למילדות, הרי צריך לספר תחילה, שהן לא חשפו עצמן לנקמתו של המלך-הרודן, מאחר שעלה בידיהן להצטדק לפניו באמתלה.
תורה שלמהתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)תרגום ירושלמי (יונתן) מתורגם לעבריתשמות רבהרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתלקח טובשכל טובאבן עזרא ב׳טור הפירוש הקצרר״י אבן כספירלב״ג ביאור הפרשהרלב״ג תועלותעקדת יצחק פירושאברבנאלר״ע ספורנומנחת שימלאכת מחשבתאור החייםר׳ י״ש ריגייושד״למלבי״םנצי״ברד״צ הופמןהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×