וזאת לפנים בישראל – אמר במד׳ בראשונה היו קונים במנעל ובסנדל שנאמר שלף איש נעלו, חזרו להיות קונים בקצצה, ומהו דין קצצה, אמר ר׳ יוסי בר אבין כל מי שמוכר שדהו (לעכו״ם ט״ס) היו קרוביו מביאים חבית מלאה קליות ואגוזים ומשברים בפני התינוקות והתינוקות מלקטים ואומרים נקצץ פלוני מאחוזתו, כך מי שהיה נושא אשה שאינה הוגנת לו היו הקרובים מביאים חבית מלאכה קליות ואגוזים ושוברין לפני התינוקות והתינוקות מלקטים ואומרים אבוד פלוני ממשפחתו, חזרו להיות קונים במנעל ובסנדל שלף איש נעלו ונתן לרעהו, חזרו להיות קונים בכסף ובשטר ובחזקה, לפ״ז מפרש מ״ש וזאת לפנים בישראל היינו בימי קדם כמו בימי יהושע היו קונים בחליפים כי אח״כ התחילו להיות קונים בקצצה, כי יש הבדל בין לפנים ובין מלפנים שמלת מלפנים מורה שדבר הנוהג עתה הוא נוהג כן מימי קדם, אבל מלת לפנים מורה שכן היה נוהג בימי קדם לא אח״כ כמו האמים לפנים ישבו בה, ולפ״ז מבואר שקנין זה נבטל אח״כ, וי״ל הטעם עפמ״ש התוס׳ בערכין (דף ל׳) שכל דבר החוזר לבעלים כגון מתנה ע״מ להחזיר או שאלה או שכירות אינו נקנה בחליפין, ויקשה ע״ז הא קנין חליפין למדינן מבועז ושלף איש נעלו ושם יורש הוי וסופו לחזור ביובל כמ״ש ר׳ יוחנן דאחין שחלקו לקוחות הם ומחזירים זל״ז ביובל ואז היה היובל נוהג, וי״ל עפמ״ש בגיטין (דף מ״ח) אמר ר׳ חסדא מחלוקת ביובל שני אבל ביובל ראשון ד״ה מביא וקורא דאכתי לא סמיך דעתיה וע״כ כל זמן יובל ראשון היו קונים בקנין סודר אבל אחר היובל הראשון לא יכלו לקנות בק״ס שכבר ידעו שיוחזר ביובל וסמכו דעתם ע״ז ולכן תקנו קנין קצצה, אבל בקנין זה של בועז לא יכלו לקנות בקצצה, דהא הגואל הראשון לא רצה לגאול ואמר פן אשחית את נחלתי שלא דרש עמוני ולא עמונית ואם הי׳ מביאים חבית ושוברה לפני התינוקות היו אומרים שאינו מפני שמכרה אחוזתה רק מפני שנשא אשה שאינה הוגנת שע״ז היו ג״כ עושין קצצה וכמ״ש במד׳ וכמ״ש בכתובות (דף כח) כיצד קצצה אחד מן האחין שנשא אשה שאינה הוגנת וכו׳, ולכן חזר ונהג קנין חליפין שהיה נהוג לפנים בישראל בזמן היובל הראשון, כי אף שעתה היה היובל שאחר הראשון, הלא השדה שקנה ע״י יבום ג״כ אינו חוזר ביובל וכמ״ש בבכורות (דף נ״ב) ואלו שאין חוזרים ביובל וכו׳ והמיבם, וז״ש וזאת לפנים בישראל וגו׳ וזאת התעודה בישראל, ר״ל אחר שקנין זה נהג לפנים בזמן היובל הא׳ לכן שם זאת התעודה גם עתה שלא יכול לקנות על ידי קצצה.