Rut 4 – רות ד‏ – Mikraot Gedolot

וַאֲמַר בּוֹעַז בְּיוֹם זְבָנוּתָךְ יָת חַקְלָא מִן יְדָא דְּנָעֳמִי וּמִן יְדָא דְּרוּת מוֹאֲבִיתָא אִתַּת מִיתָא חַיָּב אַתְּ לְמִפְרַק וּבָעֵי לְיַבָּמָא יָתָהּ לְמִסְּבָהּ לְאִנְתּוּ מִן בִּגְלַל לְאָקָמָא שׁוּם מִיתָא עַל אַחְסַנְתֵיהּ.

ויאמר בועז ביום קנותך וגו׳ – וזרע עבדיו ינחלוה (תהלים ס״ט:ל״ז) מכאן אמרו כל הקונה ארבע אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא.

(ו-ח)

ויאמר הגואל – לבועז. בתחלה היו קונין בשליפת הנעל דכתיב וזאת לפנים בישראל. מי נתן למי? רב ושמואל: חד אמר הקונה נתן למקנה, וחד אמר המקנה נתן לקונה. חזרו להיות קונין בקציצה. כיצד? הרי שהיה אחד מהם מוכר שדה אחוזתו היו מקריבין חביות מלאה אגוזים וקליות ושוברים אותם לפני התינוקות והתינוקות מלקטים ואומרים נקצץ פלוני מאחוזתו. ובשעה שהיה מחזירה לו היו עושין כן ואומרים: איש פלוני חזר לאחוזתו. ואמר רבי יוסי בר אבין אף מי שהיה נושא אשה שאינה הוגנת לו היו עושין לו כן ואמרו נקצץ זה ממשפחתו, וכשהיה מגרשה עושין כמו כן ואומרים חזר פלוני למשפחתו. לפיכך אמר טוב איני נוטלה פן אשחית את נחלתי. חזרו להיות קונים בכסף ובשטר [ובחזקה].

מאת רות המואביה אשת המת קנית – קניתי כתיב שמא תאמר יש לי אשה ובנים הריני מכניסה לתוך הבית ומניחה על מנת שלא אזקק לה כדיי שלא יתגרו בה אחד מן הנערים, וכיון ששמע הגואל כן מיד ויאמר הגואל לא אוכל לגאל לי.

^א ... [אל]⁠מיית קד ...תבית אסם אלמיית עלי נחלתה.

א. T-S Ar.1b.74 ע״ב.

... המת כבר ... להקים שם המת על נחלתו.

קאל בעז, אעלם, אנך פי יום תמלך אלצ׳יעה מן יד נעמי, ומן יד רות אלמואבייה זוגת אלמיית, אנא אטלב אן תקים אסם אלמיית עלי נחלתה.

ויאמר – ויאמר בעז דע שביום שתרכוש את השדה מיד נעמי ומיד רות המואביה אשת המת אני אדרוש שתקים שם המת על נחלתו.

ומאת רות המואביה – אתה צריך לקנות והיא אינה מתרצה אלא אם כן תשאנה.

And from Rus the Mo'avitess – You must buy [the inheritance], and she is not willing [to sell] unless you marry her.

ויאמר בעז ביום קנותך השדה – כיון ששמע בעז שאמ׳ לו אנכי אגאל הזכיר לו את האשה שנאמר ביום קנותך השדה מיד נעמי ומאת רות המואביה (כלתה) גם אשת המת קנית קניתי כתיב לפי שהוא היה עתיד להקנותה להקים שם המת על נחלתו פן יאמרו זה שדה פלוני.

ויאמר בועז ביום קנותך השדה מיד נעמי ומאת רות המואביה אשת המת קנית – פתרונו: אין אתה^א רשאי לגאול את השדה מיד הקונה אותו אם לא תקנהו בתחלה מיד נעמי ומאת רות המואביה אשת המת, שכל אשר לאלימלך וכל אשר לכליון ומחלון משועבדים לנשותיהן בכתובתם, ואין קרקעות שלהן נקנין אלא למי שיקנה את^ב רות המואביה לו לאשה, כדי להקים שם המת על נחלתו – שכל מי שיעבור על השדה וישאל^ג למי השדה הזה, ישיבוהו: של איש^ד פלוני הוא, ויאמר: והלא של מחלון הוא היה, ישיבוהו: הוא נשא את אלמנתו, נמצא שם^ה המת נזכר על נחלתו.

א. כן בכ״י פראג. בכ״י ברלין: ״את״.

ב. כן בכ״י פראג, המבורג. בכ״י ברלין חסרה מלת: ״את״.

ג. כן בכ״י פראג, המבורג. בכ״י ברלין: ״וישאו״.

ד. כן בכ״י פראג, המבורג. בכ״י ברלין חסרה מלת: ״איש״.

ה. כן בכ״י פראג, המבורג. בכ״י ברלין: ״את״.

ומאת רות המואביה – יש לך לקנות, ואינה רוצה אלא אם כן תישאנה לאשה.

להקים שם המת – לכשתקח אותה, יאמרו מה לזה בשדה זו, וישיבוהו השומעים: לפי שנשא אשת מחלון, נמצא שם מחלון המת נזכר על נחלתו.

אשת המת קנית – הטעם מזאת המלה: תקנה, ופועל עבר תחת עתיד. כי האשה יש לה כתובה, גם האם יורשת הנשאר.

ונכתב קניתי – והטעם: כן אקנה אני.

HAST THOU ALSO BOUGHT OF RUTH THE MOABITESS, THE WIFE OF THE DEAD. The meaning of kanita is "bought.⁠" Scripture employs a perfect (kanita) in place of the imperfect (tikneh). Scripture reads "bought" because a woman has a ketubah.⁠¹ Also, the mother inherits the rest.⁠² The keri³ reads kaniti.⁠⁴ Its meaning is, I will certainly buy.⁠⁵

1. A marriage contract promising a certain amount of money or property to a woman following her husband's death. Ruth had such a document. Boaz bought this property from Ruth.

2. Naomi the wife of Elimelekh and mother of Mahlon and Chilion, inherited the remaining property, for her sons were dead. This property was also purchased by Boaz.

3. The way the word is read. Some words in the Masoretic text are not pronounced as they are written.

4. Kaniti, means you have acquired.

5. There are two ways to reads our verse. One according to tradition (keri) and one according to how the word is spelled (ketiv). If we follow the traditional reading our verse reads, "you will buy (kanita) of Ruth the Moabitess, the wife of the dead.⁠" If we follow the spelling of the word then our verse reads: "I will buy of Ruth the Moabitess, the wife of the dead.⁠" The point is, Boaz was telling the redeemer you may purchase the property. However, If you do not. then I will purchase it.

להקים שם אחיו – כמנהג העולם לקחת אשתו ונחלתו.

ויאמר בועז ביום קנתך – מיד הלוקח אתה צריך לקנותה, כמו כן מיד נעמי ומיד רות המואביה אשת המת, ולישא אותה לאשה, כדי להקים שם למת, כי אין רוצים בעניין אחר אלא למי שרוצה לגאול יקים שם לאחיו.

מיד נעמי ומאת רות המואביה – אחרי שהזכיר הכתוב חלקת השדה אשר לאלימלך מכרה נעמי השדה משדי מואב, ידענו כי הגואל היה צריך לקנותו מיד הקונה שקנה אותו, מיד נעמי. א״כ איך יאמר הכתוב ב״יום קנותך השדה מיד נאמי ומאת^א רות המואביה״? ויש לומר כי אע״פ שהגואל היה קונה אותו מיד הקונה שקנאה עם כל זה, היה טוב לו שיסכימו בדבר נעמי ורות, שהיה השדה שלהם בראשונה, כדי שלא יוכל לצאת ערער עליו. ור״ל ויום קנותיך השדה ויסכימו גם נעמי ורות במכירה, תצטרך לקנות אשת המת, כלומר לקחת אותה לך לאשה כדי להקים שם המת על נחלתו, כלומר שיזכר שם המת בצאתה ובבואה על השדה שהיה נחלת בעלה, שיאמ⁠[רו]⁠^ב הראויים זאת הייתה אשת פלוני, ומתוך כך יהיה שמו נזכר.

ואמר קנית – ר״ל תקנה, ובא עבר במקום עתיד, ונכתב ״קניתי״ ביוד. ואולי רמז בועז כי אם לא יקנה הגואל, יקנה [כן]⁠^ג הוא. ולפי הפירוש השני שפירשנו במלת מכרה נעמי שהיא רוצה למכור, יהיה אמרו ביום קנותך השדה ביד נעמי כפשו⁠[טו]⁠^ד שנעמי לא מכרתהו עד תה שהיה רוצה למכרו.

א. במקור ״ומות״. האות א׳ נוספה מעל ל ו׳. לא נראה שיש סימני מחיקה על ו׳.

ב. במקור ״שיאמ׳⁠ ⁠⁠״. האותיות ״רו״ נוספו מעל.

ג. המילה נוספה מעל הרווח בין ״יקנה״ לבין ״הוא״.

ד. במקור ״כפשו׳⁠ ⁠⁠״. התיקון נוסף בצד הטקסט.

ויאמר בועז וגו׳ – ר״ל כבר פירשתי אליך הדבר פלוני והנה הדבר אלמוני מעסק האלמנה אשר בעדו אמרתי אליך שתשב הוא כי ביום קנותך השדה מיד נעמי. אז תיכף ומיד רות המואביה אשת המת קנית רשות לבא עליה להקים שם המת על נחלתו. קניתי כתיב וקרי קנית. כי אלהים אשר היה נצב בעדת אל לא היה סובל שיקרא שמו של טוב עליה להיותה ראויה מששת ימי בראשית לבועז.

אֵשֶׁת הַמֵּת קָנִיתָה לְהָקִים. כי הן אינן מוכרות אלא על מנת כך ולזה התכלית¹:

1. כעין זה פירש רש״י, שנעמי עוד לא מכרה את השדה, וכעת היא מַתְנה את מכירת השדה בנישואי רות, וביאר בשורש ישי שנעמי היתה צריכה למכור, וכפי שהתבאר לעיל (ג ב) מדברי הרמב״ן בפרשת בהר פנתה לקרובים ביותר להציע להם למכור, אך מתוך אהבתה לרות התנתה את המכירה בכך שמי שיקנה מתחייב לישא אותה. ורבינו פירש לעיל שמכרה את השדה בתמורה לנדוניה לרות.

קניתי. קנית ק׳ ובמדרש רות קניתי כתיב והא מסייעא להאי דאמר ר׳ שמואל בר נחמן אלם היה מדברי תורה אמר הראשונים לא מתו אלא ע״י שנטלו אותה ואני הולך ליטלה חס לי ליטלה לית אנא מערבב זרעיותי איני מערב פסולת בבני ולא היה יודע שכבר נתחדשה הלכה עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית ועיין שרש ישי.

{ומאת – ו״ו מיותרת לפי דברי שד״ל שתרגם: קנית גם כן החובה מאת רות להקים. (הואיל משה בשם שד״ל)}

ויאמר בועז – אז גלה לו בועז שא״א לגאול חלק של נעמי לבד כי הגואל הקונה חלק של נעמי יצטרך לגאול גם החלק של רות, [ויש הבדל ביניהם שחלק של נעמי יקנה באחד מדרכי הקניה שקונים בהם שדה, אבל חלק השייך לרות לא יקנה באופן זה רק בדרך יבום שייבם את רות וממילא יזכה בהשדה, רק שאז צריך להקים שם המת על נחלתו אחר שבא לזכות בחלק זה ע״י יבום שעי״כ יקום ע״ש המת לנחלה, וז״ש ביום קנותך השדה ר״ל לא תקנה חלקת השדה דהיינו רק חלק של נעמי לבד רק תקנה השדה כלה בשני חלקיו, ויש חילוק בדרכי קניתם שחלק של נעמי תקנה מיד נעמי בדרכי הקניה, ותתן כסף מחירו, אמנם החלק השני שתקנה מאת רות המואביה [בזה לא אמר מיד כי זה לא נקנה מיד ליד ע״י כסף] אשת המת קנית בחלק הזה צריך אתה לקנות אשת המת ע״י יבום ועמה תזכה גם בחלק השדה, ובזה יש תנאי להקים שם המת על נחלתו, שנחלה זו תקרא ע״ש אשת המת לא על שמך כדין יבום.

מיד נעמי – השדה היה שלה, או במתנה מחיים מיד בעלה, או בת יורשת נחלה היתה, וביובל היה חוזר לה. ועכשו נעמי היתה נותנת השדה במתנה לגואל ובלבד שישא את רות.

ומאת – ו״ו מיותרת לפי דברי שד״ל שתרגם: קנית גם כן החובה מאת רות להקים. ויש ג״כ לפרש ביום קנותך השדה מאת נעמי ורות, כי שתיהן נחשבו בעלות לו.

אשת המת – הבחורה שראוי לקיים בה מצות יבום. ונראה לי שיש להטעים: ביום⁠־קנותך֤ השדה֙ מי֣ד נעמ֔י ומא֛ת ר֥ות המואבי֖ה א֣שת המ֑ת קנ֕ית להק֥ים שם⁠־המ֖ת על⁠־נחלתֽו: ומהח״ר יצחק חיים קאסטיליוני חוה דעתו שנפלה טעות כאן, ובמקום ומאת רות ראוי גם את רות, ואז יבוא הכל אל נכון; ולמטה (פסוק י׳) שכופל דבריו אומר וגם את רות.

אשת המת קנית – קניתי כתיב, [ניבא ברוה״ק שעתיד הוא לקנותה]. (שם)

אז גלה לו בועז כי אי אפשר לגאול רק את החלק של נעמי¹, וַיֹּאמֶר לו בֹּעַז בְּיוֹם קְנוֹתְךָ הַשָּׂדֶה תצטרך לקנותה מִיַּד נָעֳמִי וּמֵאֵת רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה, ודע כי הדרך לגאול את הקרקע של רות היא, כי גם את רות אֵשֶׁת הַמֵּת (מחלון) קָנִיתָ (קניתי² כתיב) – תקנה בייבום³, כי היא אינה מתרצה אלא אם כן תישא אותה⁴, ונחלה זו ע״פ כללי דין הייבום תיקרא ע״ש אשת המת ולא על שמך⁵, וזאת כדי לְהָקִים את שֵׁם הַמֵּת עַל נַחֲלָתוֹ:

1. מלבי״ם.

2. קניתי כתיב, לפי שהוא היה עתיד לקנותה להקים שם המת על נחלתו, מדרש לקח טוב, אבן עזרא.

3. מלבי״ם.

4. רש״י.

5. מלבי״ם. ור״י קרא מבאר כי היא תיקרא על שם המת שכן כאשר יעבור אדם ליד השדה וישאל למי שייכת השדה, יענו לו של איש פלוני, והוא יאמר והלא של מחלון היא היתה? וישיבו לו כי אותו האיש נשא את אלמנתו, וכך נמצא שם המת נזכר על נחלתו.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון