Rut 4 – רות ד‏ – Mikraot Gedolot

וּקְרָאָן לֵיהּ שֵׁיבָבְתָן שׁוּם לְמֵימַר אִתְיְלִיד בַּר לְנָעֳמִי וַהֲווֹ קָרַן שְׁמֵיהּ עוֹבֵד הוּא אֲבוּי דְּיִשַׁי אֲבוּי דְּדָוִד.

{פ} ^א...אלגירה קאילאת הד׳א אלולד לנעמי פסמין אסמה עובד הו אבו ישי גד דויד.

א. T-S Ar.22.92 2 ע״ב.

... השכנות לאמור זה הבן לנעמי ותקראנה שמו עובד, הוא אבי ישי אב-משפחתו¹ של דוד.

1. רבינו שינה ולא תרגם ׳אבי׳ אלא גד, שהוא ראש המשפחה. וכפי הנראה סובר שישי זה לא היה אביו של דוד המוזכר בכל מקום, אלא אבי משפחתו, וישי אבי דוד נקרא על שמו, ומיישב בכך חשבון השנים. ראה ראב״ע שהאריך להוכיח שנחשון לא נכנס לארץ, והיו ארבעה דורות ממנו ועד דוד המלך שס״ו שנים, ונמצא שכל אחד מהם הוליד כשהיה בן צ״א שנים. ומסיק שגם בועז וגם ישי היו זקנים מאוד כשהולידו את בועז ואת דוד. ובמיוחס לרש״י לדברי הימים (א׳ ב יא) כתב שבועז היה בן שלוש מאות שנים כשהוליד את עובד בדרך נס. ולדעת רבינו הכוונה שהיה ישי אבי משפחתו של דוד, ואפשר שלכך רמז ראב״ע בתחילת דבריו, ודוק. וראה במיוחס לרס״ג לשיר השירים בהקדמה שמאברהם עד שלמה ט״ו דורות, אך כבר נסתר יחוס אותו חיבור לרבינו.

פאסמתה אלגאראת באסם קאילאת, קד ולד לנעמי אבנא, פאסמתאה עובד, הו אבי ישי אבי דאוד.

ותקראנה לו השכנות שם לאמר ילד בן לנעמי – מכאן למגדל ילד או יתום בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאלו הוא ילדו שנאמר ילד בן לנעמי וכי נעמי ילדתו והלא רות ילדתו אלא רות ילדתו ונעמי גדלתו ונקרא על שם נעמי, ד״א ילד בן לנעמי ולא לבועז מלמד כשבא בעז אל רות באותו הלילה מת ותפשתו רות על בטנה כל הלילה שלא יאמרו זנתה תחתיו מאיש אחר וכשבאו הכל בבקר מצאוהו מת על בטנה ולפיכך קראוהו על שם נעמי ד״א ילד בן לנעמי היא אמרה לרות (רות ג׳:א׳) הלא אבקש לך מנוח אשר ייטב לך.

ותקראנה שמו עובד – על שם אביו ועל שם אמו אביו שהיה זקן ונשא אשה לשם שמים ונקרא עובד אלהים וכן הוא אומר (הושע י״ג:ב׳) ויעבד ישראל באשה, על שם אמו דכתיב (מלאכי ג׳:י״ח) ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עבד אלהים לאשר לא עבדו בין רות לערפה ערפה היתה לחרפה ורות דבקה בייחוד לכך קראו שמו עובד, צדיק נשא צדקת והבן צדיק גמור, שלישי לו בחר בו הקב״ה שנאמר (תהלים ע״ח:ע׳) ויבחר בדוד עבדו.

ותקראנה לו השכנות שם לאמר ילד בן לנעמי – מפני שכלתה אשר אהבתה ילדתו.

ותקראנה שמו עובד^א – לומר זה יהיה עובד את נעמי, ומכלכל את שיבתה.⁠^ב

א. כן בכ״י פראג, המבורג. בכ״י ברלין חסרה מלת: ״עובד״.

ב. כן בכ״י המבורג. בכ״י ברלין: שיבתו. בכ״י פראג: ״שיבתך״.

יולד בן לנעמי – על שם כי כלתה ילדתו.

עובד – על שם שיעבוד את נעמי, ויכלכל את שיבתה.

הוא אבי ישי אבי דוד – בא להודיעינו כי לפי שעזבה את עמה ואת אלהיה ובאת לחסות בצל השם, היאך שילם לה. היא עזבה בית אביה ואמה וארץ מולדתה, וכל הגולה ממקומה אינה יכולה להינשא למיוחס ולהוליד ולירש נחלות, שהרי במקום גירותה לא ישאנה עשיר ומיוחס. וזו נשתלם משכורתה שלימה בבן מיוחס ובעל עשיר ובעל נחלות. ולא עוד אלא שיצא ממנו מלכות דוד.

ילד בן לנעמי – כמו: ויהי לה לבן (שמות ב׳:י׳).

אבי דוד – יתכן שישוב אל ישי, גם אל עובד, כמו: אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק (בראשית ל״ב:י׳).

THERE IS A SON BORN TO NAOMI. This is similar and he (Moses) became her (Pharaoh's daughter's) son. (Ex. 21:10).⁠¹

[AND THEY CALLED HIS NAME OBED; HE IS THE FATHER OF JESSE] THE FATHER OF DAVID. The father of David may refer to Jesse and also to Obed. Compare, O God of my father Abraham, and God of my father Isaac' (Gen. 32:10).⁠²

1. The woman who takes care of a child in his infancy is referred to as the child's mother.

2. According to this interpretation our verse reads: and they called his name Obed; he is the father of Jesse [and] the father of David.

ותקראנה שמו עובד – כפי דבריהן יולד בן לנעמי, לכך קראו שמו עובד, שיעבד את נעמי ויכלכל את שיבתה. שכן בכל מקום היו קוראין השם על שם האמירה שהיו אומרין: ״כי ראה י״י בעניי״ (בראשית כ״ט:ל״ב), על כן קראה שמו ראובן; ״כי שמע י״י כי שנואה אנוכי״ (בראשית כ״ט:לג), על כן קראה שמו שמעון.

הוא עובד אבי ישי ואבי דוד – וכך התחיל הספר ״שפט השפטים״ (רות א׳:א׳), שעדיין לא היה מלך בישראל, אבל על ידי הרעב אירע תולדות המלכים.

ותקראנה לו השכנות שם לאמר – ומה שם קראו לו עובד, והוא שיזכיר אחריו ותקראנה שמו עובד, והיו אומרות גם כן יולד בן לנעמי, כלומר היא מתנחמת בו כאלו הוא [בן]⁠^א שנולד לה בן, או יאמר שהשכנות קראו לו שם. והשם שקראו לו הוא שהיו קוראות אותו בן נעמי, וקראו שמו המיוחד לו עובד, כלומר זה יהיה מן הדין עובד את יי׳, כי בועז כשלקח רות לא לקחה רק בעבור היותו עבד יי׳ לכבוד השם יתברך, גם רות הניחה ארצה ומולדתה ובית אביה ודתה ועמה ובאה לחסות תחת כנפי השכינה, ולא רצתה ללכת אחרי הבחורים בעבור צדקתה^ב וחסידותה, ואחרי היות האב והאם שהם הרשש״ים^ג בתכלית החסידות והצדקות, יש להאמין שהבן יהיה עובד את יי׳, ולזאת הסיבה קראוהו עובד, וזה עובד היה אבי ישי, אותו ישי שהיה אביו של דוד המלך, או יאמר שעובד היה אביו של ישי וגם היה עובד אביו של דוד, כלומר אבי אביו, כי אבי האב יקרא [אב], וכן אמר יעקב ״אלהי אבי אברהם״ (בראשית ל״ב קרא אברהם שהיה זקינו אביו.

א. נוסף בצד הטקסט.

ב. במקור ״צדקת״. התו׳ נמחקה ונוספה ״תה״.

ג. כך בכתב היד ואצל Perreau (עמ׳ 40)

ותקראנה לו השכנות שם לאמר – כאלו אמר ותקראנה שמו עובד, כלומר כי השכנות קראו לו שם שיורה כי הוא נולד לנעמי, וזה כי קראוהו עובד שהוא מאמר המצטרף, וצרופו סופו^א שיהיה לנעמי כי היא כמו אדון וגבירה. וזה הפלגה כי בעבור שיֻלד הנה הוא שם משותף, כמו: יולדו על ברכי יוסף (בראשית נ׳:כ״ג), ויאמר אל האיש העובד מצד היותו לבן אדוניו, וגם יתהפך זה, רצה לומר שגם כן הוא עבד לאדוניו, לכן מצד שתוף ילד בערך אל נעמי קראוהו השכנות עובד, אבל בועז ורות קראוהו מחלון להקים שם המת כמצווה בתורה. ואולם החכם אבן עזרא לא מצא זה עם הפליג כותב הספר, כי אחרי כן כאשר כתב יחס דוד מפרץ הראש, זכר זה הבן בשם עובד, ואם שמו זה לא היה רק מצד השכנות לטעם שאמרנו, ושמו האמתי היה מחלון, אבל להיות הוראתו רעה, לא רצה לזכרו שלא לערב השמחה, וכל אלו ההערות משתופי השמות ומהראותם הנזכרים באלה המקומות הקלים, הערה לנו מכותבי ספרי הקודש, על מה שנכתב במקומות החמורים, כמו מעשה בראשית ומעשה מרכבה ויתר סתרי הנביאות. וביאור הכל אוצר השם יבוא.

א. קשה לפענח מלה זו בכ״י מינכן.

ותקראנה לו השכנות שם וגו׳ – ר״ל כי השכנות היו קוראות אותו בשני שמות כי כנגד אומרן לעיל לנעמי ברוך ה׳ אשר לא השבית לך גואל קראו אותו בן נעמי. והוא אומרו לאמר יולד בן לנעמי וכנגד אומרן שם ויקרא שמו בישראל קראו שמו עובד. שר״ל עובד את ה׳ כי המהולל באומה ישראלית ואשר יקרא שמו בה הוא העובד בלב שלם: הוא אבי ישי אבי דוד גלה הכתוב שאל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך כי ברכת הנשים השאננות הללו חלה על ראש עובד כי היה עובד ה׳ ונקרא שמו בישראל מצד ענפיו ישי אשר לא בחטאו מת כי אם בעטיו של נחש (שבת נ״ה:) ודוד עבד ה׳ ורגל רביעי שבמרכבה ונעים זמירות.

לֵאמֹר יֻלַּד בֵּן לְנָעֳמִי. וראוי שנעמי תקרא לו שם¹: עוֹבֵד. לכלכל את שיבתה²: הוּא אֲבִי יִשַׁי. שמת בעטיו של נחש והיה איש השם וגדול בימיו³: אֲבִי דָוִד. מלך הרצוי למלך הקדוש ית׳⁴:

1. כיון שנחשב לבנה של נעמי, ראוי שהיא תקרא לו שם. אך לא מצינו שנעמי קראה לו שם, ואולי לפי שהיה ראוי שהיא תקרא לו שם, לכן השכנות קראו לו שם שקשור לנעמי כפי שיבאר. ורבי אלישע גאליקו כתב שרות לא רצתה לקרוא לו שם כיון שכולם אמרו שיולד בן לנעמי, ונעמי לא קראה לו שם שכן רות ילדתו והיא צריכה לקרוא שם, ונשאר בלי שם עד שקראו לו השכנות שם.

2. ר״י קרא פירש ששם עובד מורה שיעבוד את נעמי ויכלכל את שיבתה, ונמצא שלפי ש׳יולד בן לנעמי׳, שהרי כלתה אשר אהבתה ילדו, לכן קראו את שמו עובד.

3. בתרגום (פסוק כב) איתא: ׳וְעוֹבֵד אוֹלֵיד יָת יִשַׁי דְּמִתְקְרֵי נָחָשׁ בְּגִין דְּלָא אִשְׁתְּכַחַת בֵּיהּ עִלָּא וּשְׁחִיתָא לְאִתְמְסָרָא בִּידוֹי דְּמַלְאֲכָא דְמוֹתָא לְמִסַּב יָת נַפְשֵׁיהּ מִנֵּיהּ וַחֲיָה יוֹמִין סַגִּיאִין עַד דְּאִדְּכַר קֳדָם יְיָ עֵיטָא [העצה] דִּיהַב חִוְיָא לְחַוָּה אִתַּת אָדָם לְמֵיכַל מִן אִילָנָא דְאָכְלִין פֵּירוֹי חַכִּימִין לֵידַע בֵּין טָב לְבִישׁ וְעַל הַהִיא עֵיטָא אִתְחַיַּיבוּ מוֹתָא כָּל דָּיְרֵי אַרְעָא וּבְהַהִיא עִלָּא שְׁכֵיב יִשַׁי צַדִּיקָא׳. וכן איתא בשבת (נה:) ובב״ב (יז.) ׳אביגיל בת נחש וכו׳, וכי בת נחש הואי, והלא בת ישי הואי, אלא בת מי שמת בעטיו של נחש׳. וישי היה ׳איש השם וגדול בימיו׳, שכן כתוב בשמואל א׳ (יז יב) ׳והאיש בימי שאול זקן בא באנשים׳, וביבמות (עו:) ׳ואמר רב ואיתימא רבי אבא, זה ישי אבי דוד שנכנס באוכלוסא ויצא באוכלוסא׳, ופירש רש״י שהיה שר על שישים ריבוא.

4. ראה מש״כ לעיל (א א) שכל מגילת רות היתה ׳בימי שפוט השופטים׳ כאשר ׳אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה׳, ולא דאגו לצורכי הרבים, ודבר זה בא על תיקונו בלידתו של דוד, וראה מש״כ שם.

{עובד – אף על פי שנולד מן אשה מואביה, בלי ספק יהיה עובד ה׳, כי נעמי אומנת ומגדלת אותו וכאילו נולד לה. (הואיל משה בשם שד״ל)}

עובד – אף על פי שנולד מן אשה מואביה, בלי ספק יהיה עובד ה׳, כי נעמי אומנת ומגדלת אותו וכאילו נולד לה, שד״ל.

ילד בן לנעמי – וכי נעמי ילדה והלא רות ילדה אלא לפי שגדלהו לפיכך נקרא על שמה, מכאן שכל המגדל יתום בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאלו ילדו.⁠¹ (סנהדרין י״ט:)

1. עיקר טעם דרשה זו שתלוי הדבר בהגידול נראה דמדייק מה שלא נכתב לשון זה על הסדר אחר הפסוק י״ג ותלד בן, אלא מקודם כתיב ותקת נעמי את הילד ותשיתהו בחיקה ותהי לו לאומנת, ומיד אחר זה כתיב ותקראנה לו השכנות שם לאמר יולד בן לנעמי, מבואר דסבת קריאת שם זה הוא מפני שלקחתהו ותהי לו לאומנת, הרי מבואר דעל סבה זו נקרא על שמה. ומ״ש המגדל יתום אע״פ דכאן אינו מדבר ביתום, י״ל דסמיך על הילקוט שהבאנו באות י״ח שבאותו לילה שבא אליה בועז מת, וא״כ מכוון העניין.

וַתִּקְרֶאנָה לוֹ הַשְּׁכֵנוֹת שֵׁם לֵאמֹר – באומרן יֻלַּד בֵּן לְנָעֳמִי¹ מפני שכלתה אשר אהבה אותה ילדה אותו², וַתִּקְרֶאנָה השכנות את שְׁמוֹ עוֹבֵד לומר זה יהיה עובד את נעמי ומכלכל את שיבתה³ ובא להודיענו הכתוב, כי לפי שעזבה רות את עמה ואת אלוהיה ובאה לחסות בצל ה׳, שילם לה הקב״ה שיצאה ממנה מלכות דוד⁴, שכן עובד הוּא אֲבִי יִשַׁי אֲבִי דָוִד: פ

1. ולא לבועז? מלמד שבאותו הלילה מת, מדרש לקח טוב.

2. ר״י קרא.

3. ר״י קרא. ומדרש לקח טוב מביא עוד טעמים ולפיהם, ״עובד״ על שם אביו שהיה זקן ונשא אשה לשם שמים, ונקרא עובד אלהים כמו שכתוב (הושע י״ג ב׳) ׳ויעבוד ישראל באשה׳, על שם אמו דכתיב (מלאכי ג׳ י״ח) ׳ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע׳ (רות ועורפה), בין עבד אלהים לאשר לא עבדו, וע״ש עובד עצמו שבזרעו בחר הקב״ה שנאמר (תהלים ע״ח ע׳) ׳ויבחר בדוד עבדו׳.

4. ר״י קרא.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון