×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(טו) וְהָ֤יָה לָךְ֙ לְמֵשִׁ֣יב נֶ֔פֶשׁ וּלְכַלְכֵּ֖ל אֶת⁠־שֵׂיבָתֵ֑ךְ כִּ֣י כַלָּתֵ֤ךְ אֲֽשֶׁר⁠־אֲהֵבַ֙תֶךְ֙ יְלָדַ֔תּוּ אֲשֶׁר⁠־הִיא֙ ט֣וֹבָה לָ֔ךְ מִשִּׁבְעָ֖ה בָּנִֽים׃
May he be for you one who revives life,⁠1 and to support you in old age, for your daughter-in-law who loves you, who is better to you than seven sons, has born him.⁠"
1. one who revives life | לְמֵשִׁיב נֶפֶשׁ – Or, similarly: "a restorer / refresher of souls". The phrase might mean that the baby would be a source of comfort to Naomi, replacing her bitterness with joy (Akeidat Yitzchak). See also Eikhah 1:16, where the phrase is parallel to the word "מנחם", comforter. Alternatively, the words are meant more literally, that the baby will serve to restore the soul of the dead Machlon (Malbim).
תרגום כתוביםרות רבהילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרס״ג תפסיר ערבית נוסח תימןהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גלקח טובר״י קרא א׳ר״י קרא ב׳אבן עזראעמנואל הרומיר״י אבן כספיעקדת יצחקמנחת שימלבי״םמקראות שלובותעודהכל
וִיהֵי לִיךְ לִמְקַיֵּם נְפַשׁ וּלְכַלְכָּלָא יָת סֵיבְתִיךְ בְּתַפְנוּקִּין אֲרוּם כַּלָתֵךְ דִי רְחִימִית יָתִיךְ יְלִדְתֵּיהּ דְּהִיא הֲוָת טָבְתָא לִיךְ בְּעִדָּן אַרְמְלוּתִיךְ מִסַּגִּיאִין בְּנִין.
[טז] וְהָיָה לָךְ לְמֵשִׁיב נֶפֶשׁ וּלְכַלְכֵּל אֶת שֵׂיבָתֵךְ וגו׳ – רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשִּׁבְעָה רָאשֵׁי הָאָבוֹת הָאֲמוּרִין לְהַלָּן: אֹצֶם הַשִּׁשִּׁי דָּוִד הַשְּׁבִיעִי (דברי הימים א ב׳:ט״ו). רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר מִשִּׁבְעָה הַמְפֹרָשִׁין כָּאן, פֶּרֶץ, חֶצְרוֹן, רָם, עֲמִינָדָב, נַחְשׁוֹן, שַׂלְמוֹן, בֹּעַז.
(יח-כב)

פרשה ח

[א] רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא פָּתַח: רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ (תהלים ד׳:ה׳), אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַד אֵימָתַי הֵם מִתְרַגְּזִים עָלַי וְאוֹמְרִים לֹא פְּסוּל מִשְׁפָּחָה הוּא, וְלֹא מֵרוּת הַמּוֹאֲבִיָה הוּא. אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם (תהלים ד׳:ה׳), אַף אַתֶּם לֹא בָאתֶם מִשְׁתֵּי אֲחָיוֹת, אַתֶּם רְאוּ מָה עִקַּרְכֶם, וְדוֹמוּ סֶלָּה. וְאָף תָּמָר שֶׁלְּקָחָהּ יְהוּדָה זְקֶנְכֶם, לֹא מִפְּסוּל מִשְׁפָּחָה הוּא, אֶלָּא בִּתּוֹ שֶׁל שֵׁם בֶּן נֹחַ, מָה אַתֶּם יֵשׁ לָכֶם יוֹחֲסִים, רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אֲבִיָּה אָמַר אַרְגִּיז יִצְרְךָ וְאַל תֶּחֱטָא. וְרַבָּנִין אָמְרִין אַכְעִיס יִצְרְךָ וְלֹא תֶחֱטָא.
אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ – אָמַר רַבִּי אַבָּא כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אֵלֶּה, פָּסַל אֶת הָרִאשׁוֹנִים, וְאֵלֶּה, מוֹסִיף עַל הָרִאשׁוֹנִים וכו׳ [כדאיתא בבראשית רבה פרשה יב עד בשרו שישמעאל עשה תשובה, עד כאן]. וְחֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת רָם (רות ד׳:י״ט), וְלֹא יְרַחְמְאֵל הָיָה בֶּן קַדְמָאי: וּבְנֵי חֶצְרוֹן אֲשֶׁר נוֹלַד אֶת יְרַחְמְאֵל וְאֶת רָם וְאֶת כְּלוּבָי (דברי הימים א ב׳:ט׳), אֶלָּא שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה כְּנַעֲנִית לְהִתְעַטֵּר בָּהּ, דִּכְתִיב: וַתְּהִי אִשָּׁה אַחֶרֶת לִירַחְמְאֵל וּשְׁמָהּ עֲטָרָה (דברי הימים א ב׳:כ״ו). וְרָם הוֹלִיד אֶת עַמִּינָדָב וְשַׂלְמוֹן, אֶלָּא עַד כָּאן עָשׂוּ סֻלָּמוֹת לַנְּשִׂיאִים, מִכָּאן וָאֵילָךְ עָשׂוּ סֻלָּמוֹת לַמְּלָכִים. רַבִּי יִצְחָק פָּתַח: אָז אָמַרְתִּי הִנֵּה בָאתִי (תהלים מ׳:ח׳), שִׁירָה הָיִיתִי צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁבָּאתִי, וְאֵין אָז אֶלָּא שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אָז יָשִׁיר משֶׁה (שמות ט״ו:א׳), מִכְּלַל לֹא יָבֹא הָיִיתִי, וּבָאתִי, בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלָי (תהלים מ׳:ח׳), בִּמְּגִלָּה: אֲשֶׁר צִוִּיתָ לֹא יָבֹאוּ בַּקָּהָל לָךְ (איכה א׳:י׳). בְּסֵפֶר: לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי (דברים כ״ג:ד׳), וְלֹא דַיּוֹ שֶׁבָּאתִי, אֶלָּא בִּמְגִלָּה וּבְסֵפֶר כָּתוּב עָלָי, בִּמְגִלָּה, פֶּרֶץ, חֶצְרוֹן, רָם, עֲמִינָדָב, נַחְשׁוֹן, בֹּעַז, עוֹבֵד, יִשַׁי, דָּוִד. בְּסֵפֶר: וַיֹּאמֶר ה׳ קוּם מְשָׁחֵהוּ כִּי זֶה הוּא (שמואל א ט״ז:י״ב). רַבִּי הוּנָא אוֹמֵר כְּתִיב: כִּי שָׁת לִי אֱלֹהִים זֶרַע אַחֵר (בראשית ד׳:כ״ה), זֶרַע הַבָּא מִמָּקוֹם אַחֵר, וְאֵיזֶה זֶה, זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי סִימוֹן, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה עוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְנָפְלָה מַרְגָּלִית מֵעַל רֹאשׁוֹ, עָמַד הַמֶּלֶךְ וְכָל פָּמַלְיָא שֶׁלּוֹ שָׁם, וְהָיוּ עוֹבְרִים וְשָׁבִים אוֹמְרִים מַה טִּיבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ וְכָל פָּמַלְיָא שֶׁלּוֹ כָּאן, רָאוּ, אָמְרוּ נָפְלָה מַרְגָּלִית מֵעַל רֹאשׁוֹ. מֶה עָשָׂה צָבַר אֶת הֶעָפָר וְהֵבִיא מַכְבְּרוֹת וְכָבַר אֶת הַצִּבּוּר הָאֶחָד וְלֹא מְצָאָהּ, וְהַשֵּׁנִי, וְלֹא מְצָאָהּ, וְהַשְּׁלִישִׁי, וּמְצָאָהּ. אָמְרוּ מָצָא הַמֶּלֶךְ אֶת מַרְגָּלִיתוֹ. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְאַבְרָהָם: לֶךְ לְךָ (בראשית י״ב:א׳), לְךָ הָיִיתִי מְצַפֶּה, מַה צֹּרֶךְ הָיָה לִי לְיַחֵס שֵׁם, אַרְפַּכְשַׁד, שֶׁלַח, עֵבֶר, פֶּלֶג, נָחוֹר, תֶּרַח, אֶלָּא בִּשְׁבִילְךָ: אַבְרָם הוּא אַבְרָהָם (דברי הימים א א׳:כ״ז), וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ (נחמיה ט׳:ח׳). כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדָוִד, מַה צֹּרֶךְ הָיָה לִי לְיַחֵס פֶּרֶץ, חֶצְרוֹן, רָם, עַמִּינָדָב, נַחְשׁוֹן, שַׂלְמוֹן, בֹּעַז, עוֹבֵד, יִשַׁי, לֹא בִּשְׁבִילְךָ: מָצָאתִי דָּוִד עַבְדִּי (תהלים פ״ט:כ״א).
הלא היא טובה לך משבעה בנים – ר׳ יהודה אומר משבעה ראשי אבות האמורין להלן אצם הששי דויד השביעי, ר׳ נחמיה אומר משבעה ראשי אבות שנולדו מיהודה עד בועז שנאמר אלה תולדות פרץ וגו׳.
ויכון לך למרד אלנפס וימון ויתכפל בך פי כברך לאן כנתך אלד׳י אחבתך ולדתה אלד׳י הי קד וגדתיהא אגוד לך מן סבע בנין.
ויהיה לך למשיב1 הנפש ויספק צרכיך ויפרנסך2 בזקנתך לפי שכלתך אשר אהבתך ילדתו אשר כבר מצאת אותה טובה לך יותר משבעה בנים3.
1. כעין זה בק. וכן תרגם רבינו באיכה (א, טז), וביאר ר״ת הירושלמי שם: משיב נפשי. מרגיעה ומניח לה מן הטרדות והדאגות, מעניין ׳בשובה ונחת׳ (ישעיה ל, טו), אלא שזה מפֹעל כבד בעניין, ומזה גם כן במין אחר של הכבד, ׳נפשי ישובב׳ (תהלים כג, ג). ויתכן שזה מעניין השיבה והחזרה על דרך ההשאלה, כי הנפש לחוזק יסוריה הרי היא כאלו נתפזרה ושהמתואר בזה כאלו השיבה אל הגוף, דרך מליצה והשאלה, וכמוהו ׳והיה לך למשיב נפש׳ כמו שביארנו במגלת רות. יב: למעזי – למנחם.
2. רבינו הוסיף לשון זה שיש במשמעותו גם הטיפול בכל העניינים הנצרכים, כמצוי לעת זקנה, וכלכלה שייכת גם לפני כן. קיב ליתא.
3. וכן הוא יב. ק: כת׳יר מן אולאד – מהבנים הרבים, וכן נכון לדרכו של רבינו בפירושו לתורה (בראשית ד, כד) ובעוד מקומות, וכתב כן להדיא גם על הפסוק שלפנינו בפירושו הארוך לתהלים (יב, ז). ומכאן הוכיח י׳ רצהבי שאין הפירוש שלפנינו לרבינו, אלא שיש ליישב שהוא מהדו״ק. ובמדרש (ע״פ רות רבה ז טז) אמרו, שהכוונה לשבעה ראשי דורות, פרץ, חצרון, עמינדב, רם, נחשון, שלמון ובועז. ועוד כתב ר״א כהן צדק, ששבעה בנים היו לישי אבי דוד, ודוד הוא השביעי.
ויכון ראדא לנפסך, ימונך פי חאל משיבך, אד׳ כנתך אולדתה, אלתי מחבתהא לך אכ׳יר מן כת׳יר מן אולאד.
משבעה – מהרבה (כדרכו לפרש כל המספרים שכאלה ״הרבה״. והארכתי בזה בפירושו לתורה בראשית ד כד).
והיה לך למשיב נפש וגו׳ משבעה בנים – ר׳ יהודה אומ׳ משבעה ראשי אבות האמורין להלן (דה״י א׳ ב׳:ט״ו) אצם השישי דויד השביעי ר׳ נחמיה אומ׳ מז׳ ראשי אבות האמורין כאן פרץ חצרון רם עמינדב נחשון שלמון בועז.
והיה לך למשיב נפש ולכלכל את שיבתך – ואם תאמר רות ילדה, ולנעמי איך יהיה למשיב נפש. לכך נאמר אשר אהבתך ילדתו.
והיה לך – בנה, למשיב נפש – ואם תאמר: רות ילדה, נעמי מה איכפת לה. ונותן טעם כי כלתך אשר אהבתך ילדתו – ובן אהובתך ייטיב לך.
משבעה בנים – הוא יכול להיטיב לך יותר משאילו היו לך ז׳ בנים.
ולכלכל – מטעם: ויכלכל יוסף (בראשית מ״ז:י״ב).
ויש אומרים כמו: ומי מכלכל את יום בואו (מלאכי ג׳:ב׳).
[AND A NOURISHER OF THINE OLD AGE] U-le-khalkel (to and a nourisher) is similar to va-yekhalkel (sustained) in And Joseph sustained (Gen. 47:12).⁠1 Others say that it is similar to mekhalkel (abide) in But who may abide the day of his coming? (Mal. 3:2).⁠2
1. According to his interpretation, le-khalkel means to provide food.
2. According to his interpretation, le-khalkel means, to care for, to maintain.
והיה לך למשיב נפש – כלומר ויהיה זה הנולד לך למשיב נפש, כלומר נפשך האנונה והנודדת על מיתת בנך, זה הנולד ישיבנה אליך שתתנחמי בו על מיתת בנך.
ולכלכל את שיבתך – שרשו כול ונכפלו בו הפ״א והלמ״ד והוא מענין הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך, שעניינו לא יחזקוך ולא יסבלוך, וכן ״ומי מכלכל את יום בואו״ (מלאכי ג׳:ב׳), שעניינו חי מי יוכל להחזיק ולסבול, ר״ל שזה הילד יחזיק ויסבול שיבתך, כלומר שיחזיק בידך בימי שיבתך, או יהיה מעניין ״ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו״ (בראשית מ״ז:י״ב), שעניינו עניין המזון לספק צורך לכל אחד ואחד, ועניינו שזה הילד עדיין יפרנס אותך ויספק צרכיך בימי שיבתך. ולא יהיה זה הילד לנכרי שלא ירחם עלייך, כי כלתך אשר אהבתך וחמלה עליך ילדה אותו, והיא תזרזנו שירחם {146} עלייך, או יאמר שזה הילד יהיה לך למשיב נפש ותתעסקי בו ותשגי באהבתו בימי שיבתך, כי כלתך אשר אהבה אותך ילדה אותו, ומתוך כך תאהבי אותו ותחשבי אותו כבנך.
אשר היא טובה לך משבעה בנים – ר״ל אשר רות היא טובה בעבור⁠[ך] ויכולה מעתה לרחם עלייך יותר משאם היו לך שבעה בנים. והטעם שתוכלי מעתהא להנחם על מיתת בנך, כי זאת והבן הנולד לה יהיו טובים לך יותר משבעת בנים שיהיו לך. או יאמר אשר היא היתה טובה לך ומרחמת עלייך יותר משבעה בנים, ופירוש לך לפי זה הפירוש לצורך גופך, והעניין שאם היו לך ז׳ בנים, לא היו טובים בעבורך ומשתדלים על תועלתך יותר ממה שעשתה זאת, ואפשר כי אמרו ״והיה לך למשיב נפש״, ר״ל כי הילד הזה יהיה לך במקום בנך המת, וכאלו הוא ישיב נפש בנך מעולמו, ויבאנו אל זה העולם, ועניין שיראה לך כאלו הוא [הוא]⁠ב בנך שכבר מת והוא ועתה חיה.
א. מילה זו מתוקנת מספר פעמים. נראה שמקור היה כתוב ״למטה״, ואז נמחקה הל׳, והט׳ נמחקה בקו ונוסף ע׳, ונמחקה כל המילה ונוסף התיקון ״מעתה״ בצד הטקסט.
ב. נוסף בצד הטקסט.
למשיב נפש – אין זה אחד עם תשב נא נפש הילד (מלכים א י״ז:כ״א), גם שם כתוב: על קרבו.
ובנערותו יהיה לך למשיב נפש כי בשעשועיו תרוחק המרה שחורה ממך. ובבחרותו יכלכל את שיבתך. וזה יען כי כלתך אשר אהבתך ובעדך הניחה עמה ומולדתה ילדתו אשר היא טובה וגו׳. כתרגומו והיא טבתא ליך בעידן ארמלותי מסגיאין בנין. כי שם שבעה תמיד יאמר על הרבוי יען כי כל הנמצאים בעלי נפש יעלו למנין שבע ולא יותר ואלו הם הצומח אשר להם הנפש הצומחת והמרגיש אשר להם הנפש המרגשת. והמדבר אשר להם הנפש המשכלת והם כל אומות העולם והאומה ישראלית אשר להם הנפש האלהית. ועולם הגלגלים. ועולם המלאכים. ועולם האלהי. והוא הממציא את כל אלה.
אהבתך. הבי״ת בקמץ בספרים מדוייקים כתובי יד והתי״ו בסגול מפני שהמלה מלעיל בשני פשטין וכ״כ הלוית חן פ׳ ב׳ מהשער הששי ובס״א כ״י הת״יו בצירי ובפשט אחרון לבד ובטיל ברובא ובמקראות ראשונות מהדפוס בצירי ובשני פשטין ואין מחוורות אצלי.
טובה. בס״א כ״י נמסר עליו לית בטעת בטי״ת וכן נמנה בסוף מסרה גדולה בשטה חדא דכל חד וחד מלעיל ולית דכוותיה.
והיה לך למשיב נפש – ר״ל שהוא השיב את נפש מחלון שנית אל העוה״ז, ונפשו הוא נפש מחלון בנך, והוא ג״כ יכלכל את שיבתך באשר נולד מכלתך אשר היא אוהבת אותך וישתדלו לכלכל את שיבתך.
וְהָיָה – ויהיה לָךְ הבן של רות1 לְמֵשִׁיב נֶפֶשׁ2, וּכמו כן הוא יוכל3 לְכַלְכֵּל – לפרנס4 אֶת שֵׂיבָתֵךְ – אותך בזקנותך5, ואל תחששי כיצד בן כלתך יפרנסך6, כִּי כַלָּתֵךְ רות אֲשֶׁר אֲהֵבַתֶךְ היא יְלָדַתּוּ – ילדה אותו, וראית אֲשֶׁר הִיא היתה טוֹבָה לָךְ בזמן אלמנותייך7, ובן אהובתך זו ייטיב לך8 יותר9 מִשִּׁבְעָה בָּנִים:
1. ר״י קרא.
2. שהשיב את נפש מחלון שנית אל העוה״ז, ונפשו הוא נפש מחלון בנך, מלבי״ם.
3. מלבי״ם.
4. תרגום רס״ג, אבן עזרא.
5. תרגום רס״ג.
6. ר״י קרא.
7. תרגום.
8. ר״י קרא.
9. ר״י קרא.
תרגום כתוביםרות רבהילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרס״ג תפסיר ערבית נוסח תימןהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גלקח טובר״י קרא א׳ר״י קרא ב׳אבן עזראעמנואל הרומיר״י אבן כספיעקדת יצחקמנחת שימלבי״םמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144